יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת | ויגש: טל"ח | ג' בטבת ה'תשע"ח

💎בס"ד  
יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת - ויגש: טל"ח | ב' בטבת ה'תשע"ח

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

במהלך הלימוד של פרשת השבוע שלנו, פרשת וַיִּגַּ֨שׁ, נתקלתי בשיחה של הרבי מלובביץ' שהפתיעה אותי, שבה הוא מדבר על יוסף הצדיק ומשה רבינו שעשו שניהם מעשה מתוך כוונות טובות, אבל לפעולות שלהם היו תוצאות מאוד לא טובות.

ומסתבר שבאמת טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֶרֶת כי להפתעתי למדתי השנה שגם החשמונאים עשו טעות דומה.

מה הם עשו:

1. משה רבינו החליט להוציא את ה"ערב רב" ממצרים, כי חשב שטוב יהיה להוסיף לעם ישראל גרי צדק^.

2. יוסף הצדיק החליט לספק תבואה למצרים, כי חשב שאם לא יחזיר להם את האדמות שהם מכרו לפרעה עבור מזון, הוא יוכל לאלץ אותם למול את עצמם (עפ"י רש"י), והם ובני ישראל יהיו באותו מצב של חסרי אדמה וכך בני ישראל לא ייחשבו מהגרים גולים.

3. אחרי ניצחון היהודים על היוונים, העמידו החשמונאים בפני השבטים הגויים שהתגוררו בא"י שתי אפשרויות: או לעזוב את הארץ או להתגייר כי הם חשבו שכחלק מהעם הם לא יהוו איום על השילטון היהודי החדש^^.

הרבי מלובביץ' אומר שהתוצאות של המעשים האלה היו הרסניות כי משה ויוסף פעלו על דעת עצמם ללא הוראה מפורשת מהקב"ה.:

1. הערב רב שהוציא משה ממצרים ביצע את חטא העגל.

2. ההצעה הנדיבה של יוסף לתת למצרים תבואה סייעה לחזק את ארץ מצרים, כך שיכלו לשעבד את עם ישראל.

ו-3. עפ"י דניאל בלס הגיור מעולם לא הוכר כגיור כהלכה על-ידי הסנהדרין ולכן לא היה אפשר שהתקיימו בזמנו חתונות מעורבות. אבל מה שבטוח הוא שה"מתגיירים" לא קיימו את כל תרי"ג מצוות, אלא התגיירו רק למראית עין, כדי לקבל טובות הנאה של השתייכות לעם היהודי בלי באמת להיות חלק ממנו.

הרבי מלובביץ' מסביר שמהתנהלותם של משה ויוסף "עלינו ללמוד הוראה לחיי היום יום שלנו: כשמנסים לקרב [יהודים] אחרים ליהדות יש ניסיון לפעמים להיות "נדיבים" ביחס לנושאים שקשורים בהלכה על מנת לעשות את היהדות יותר אטרקטיבית."

אבל נדיבות מסוג כזה, כשהיא לא נעשית עפ"י של הוראה של הקב"ה, מביאה בסופו של דבר לתוצאה הפוכה לגמרי. קירוב שהוא תוצאה של ויתור על התורה, ישרת את "הגורמים המנוגדים ליהדות תורנית אמיתית": חטא העגל, שיעבוד עם ישראל במצרים, התבוללות....

אם משה רבינו טעה, ויוסף הצדיק טעה, והחשמונאים טעו, ו"אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם" (שבת קיב) אז בוודאי ובוודאי שגם אנחנו טועים.

ומותר ומותר גם לטעות (וגם לאהוב...😉).

האמת היא שהביטוי הנכון הוא טָעוּת - לְעוֹלָם חוֹזֶר, שמשמעותו שאם טועים, תמיד אפשר לחזור ולתקן*. 

תמיד אפשר בערב כשמכסים ומנשקים ללילה טוב וחלומות פז, לתת חיבוק ולהגיד שטעינו, שגם אנחנו רק בני אדם, ועושים שטויות וטעויות, אבל בשורה התחתונה אנחנו אוהבים עד הירח וחזרה.

זה גם מנקה את השולחן (הרגשי של היחסים), וגם מלמד את הילדים שלנו שלטעות זה אנושי, ושזה בסדר, וגם להם מותר לטעות, אבל הכי חשוב זה שבסוף היום, ואחרי הכל אנחנו יודעים גם לסלוח אחד לשני.

שבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓

^ עפ"י ליקוטי שיחות של הרבי מלובביץ חלק א' עמ' 98 ואילך
^^ עפ"י דניאל בלס, גיליון עונג שבת 329, עמ' 5

* שמשמעו שאם טעה הבעל קורא עליו תמיד לחזור ולקרוא מחדש

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר