💎בס"ד
🍬
🍬
🍬
🍬
שבת שלום ומבורך, וראש
חודש מנחם אב שמח, באהבה, סמדר🍓
בואו נשמור על קשר – Let’s stay in touch:
🍬
*קבלו סוכריה לשבת פ' מטות-מסעי: קודם הילדים 🍬
לפעמים במסע החיים הדרך מאתגרת, וזה לא קל,
ואז אנחנו מתבלבלים, וסדרי העדיפויות מתהפכים, ואנחנו שוכחים לזכור מה באמת - אבל
באמת - הכי חשוב.
לאורך השנים, לא פעם אנחנו זוכרות בשיעורים
שלנו את מה שלימד אותנו האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי[1] שכאשר קוראים את התורה "יש לחיות עם
הזמן[2]".
אז עכשיו כשהשיעור שלנו יצא לחופש קיץ יש לי ב"ה יותר זמן לקרוא, ואני קוראת עכשיו ספר מרתק שבו אני לומדת על המקור של האמירה הזו: רבי ישראל הבעש"ט[3]. הוא היה אבי כל תנועות החסידות, והוא היה זה שבעצם לימד את האדמו"ר הזקן, ומכאן גם אותנו[4] שהתורה היא לא אוסף סיפורים היסטוריים אלא התרחשות עכשווית שאנחנו מוזמנים לקחת בה חלק כאן ועכשיו, על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש[5]: "וְאוֹרַיְיתָא קָרֵי בְּכָל יוֹמָא בִּנְהִימוּ (נ''א בִּרְחִימוּ) לְגַבַּיְיהוּ", "וְתוֹרָה קוֹרֵאת בְּכָל יוֹם בִּנְהימָה (בְּאַהֲבה) אֲלֵיהֶם"[6]. תלמידו, רבי דֹב בֶּער המגיד ממזריטש[7] הסביר[8] את הרציונל שלימד אותו רבו הבעש"ט, שידוע שהתורה היא מעל לזמן, כי הרי ידוע שהקב"ה "אִסְתָּכַּל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וּבָרָא עָלְמָא[9]" "הִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם", ולכאורה היינו יכולים לתהות למה מעניינים אותנו הסיפורים העתיקים האלה? אלא שהם לא שייכים לעבר, הם מעל לזמן, והם תמיד הווה. וכמו שידוע ש"האדם הוא עולם קטן, העולם הוא אדם גדול, ומה שיש בזה יש בזה [10]", לכן כל מה שאנחנו קוראים בתורה שעל-פיה נברא כל העולם הגדול, נוגע בנו ולנו, בני האדם שהם עולם קטן, עכשיו, בזמן הזה ממש.
אז עכשיו כשהשיעור שלנו יצא לחופש קיץ יש לי ב"ה יותר זמן לקרוא, ואני קוראת עכשיו ספר מרתק שבו אני לומדת על המקור של האמירה הזו: רבי ישראל הבעש"ט[3]. הוא היה אבי כל תנועות החסידות, והוא היה זה שבעצם לימד את האדמו"ר הזקן, ומכאן גם אותנו[4] שהתורה היא לא אוסף סיפורים היסטוריים אלא התרחשות עכשווית שאנחנו מוזמנים לקחת בה חלק כאן ועכשיו, על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש[5]: "וְאוֹרַיְיתָא קָרֵי בְּכָל יוֹמָא בִּנְהִימוּ (נ''א בִּרְחִימוּ) לְגַבַּיְיהוּ", "וְתוֹרָה קוֹרֵאת בְּכָל יוֹם בִּנְהימָה (בְּאַהֲבה) אֲלֵיהֶם"[6]. תלמידו, רבי דֹב בֶּער המגיד ממזריטש[7] הסביר[8] את הרציונל שלימד אותו רבו הבעש"ט, שידוע שהתורה היא מעל לזמן, כי הרי ידוע שהקב"ה "אִסְתָּכַּל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וּבָרָא עָלְמָא[9]" "הִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם", ולכאורה היינו יכולים לתהות למה מעניינים אותנו הסיפורים העתיקים האלה? אלא שהם לא שייכים לעבר, הם מעל לזמן, והם תמיד הווה. וכמו שידוע ש"האדם הוא עולם קטן, העולם הוא אדם גדול, ומה שיש בזה יש בזה [10]", לכן כל מה שאנחנו קוראים בתורה שעל-פיה נברא כל העולם הגדול, נוגע בנו ולנו, בני האדם שהם עולם קטן, עכשיו, בזמן הזה ממש.
והנה הגענו לסופו של חומש במדבר, ואנחנו שוב
מיישרים קו עם אחינו ובני משפחותינו בארץ ישראל. בשבת הקרובה אנחנו נקרא שתי פרשות
ביחד: מַּטּ֔וֹת
מַסְעֵ֣י[11], והם יקראו רק את מַסְעֵ֣י, וביחד נגיד: חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק.
ואנחנו קוראים על בני ישראל שנמצאים בעבר
הירדן אחרי מלחמתם במדיינים, מתכוננים לכניסה לארץ ישראל שממערב לירדן, וללחימה
לטיהור הארץ מהעמים הזרים, כפי שציווה עליהם הקב"ה: "דַּבֵּר֙
אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים
אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֤י
הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כׇּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת
כׇּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כׇּל־בָּמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃ וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם
אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת
אֹתָֽהּ׃[12]"
ראשי שבטי גד וראובן ניגשים אל משה רבע"ה
בבקשה לאפשר להם להישאר בגדה המזרחית של הירדן כי המקום מתאים מאוד למרעה: "וּמִקְנֶ֣ה רַ֗ב
הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ
יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃[13]" משה לא רואה
את הבקשה שלהם בצורה חיובית משתי סיבות. אחת, כי זה נראה לו כאילו הם מתחמקים
מהציווי להיכנס לא"י ולהילחם ביחד עם שאר השבטים בעמים הזרים שפלשו אליה:
"וַיֹּ֣אמֶר
מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה
וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃[14]".
הסיבה השנייה, היא ה-דז'ה-וו לחטא המרגלים.
הוא חושש שעצם הישארותם בעבר הירדן המזרחי
יעביר מסר שגוי לשאר השבטים כאילו הם לא מעוניינים בארץ ישראל, כאילו ארץ ישראל לא
טובה בעיניהם חו"ח: "וְלָ֣מָּה [תְנִיא֔וּן] (תנואון) אֶת־לֵ֖ב
בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם ה'׃ כֹּ֥ה
עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשׇׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת
אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכּ֗וֹל וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ
וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם ה'׃[15]"
נציגי גד וראובן מסבירים למשה שלא זו ולא זו
היתה כוונתם כלל וכלל, להיפך. וכדי להוכיח את כנות דבריהם הם מציעים להיות החלוץ
בראש המחנה המוביל את העם למלחמה בעבר הירדן המערבי: "וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ
חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם
אֶל־מְקוֹמָ֑ם[16]". וזה מניח את
דעתו של משה –-- בעניין הזה.
אבל יש ענין אחד בנוגע לבני גד וראובן שלגביו
לא נחה דעתו של משה בכלל: סדר העדיפויות שלהם.
בודאי, הם רוצים להיות כח החלוץ לפני מחנה
אחיהם השבטים, אבל הם רוצים להשאיר את המקנה הרב, ואת בני משפחותיהם בעבר הירדן
המזרחי, ולחזור אליהם בתום הקרבות, ואחרי שכל שאר השבטים יקבלו כל אחד את נחלותיהם
בארץ ישראל: "וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן
נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃[17]".
וזה תמוה? מה כל כך נורא בבקשה שלהם? על מה קוצף
משה רבע"ה?
התשובה במענה שלו: "בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם
עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃[18]"
מה אומר להם משה? הוא אומר להם: 'סליחה,
חברים, התבלבלתם. התערבב לכם סדר העדיפויות. לא המקנה שלכם הוא החשוב, אלא המשפחה
שלכם, הנשים שלכם והילדים. קודם צריך לדאוג להם, ורק אחר-כך למקנה, ולעדרי הצאן.
הסדר הפוך. לא "גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ" אלא
"בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם
עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם". קודם כל
תדאגו לעיקר, ורק אחר-כך לטפל. אתם לא מגדלים משפחות בשביל שיהיה לכם בקר, אתם
מגדלים בקר כדי שתוכלו לפרנס את המשפחות.
התורה מאירה לנו עם זרקור ענקי אל תוך החיים
שלנו היום. היא רוצה להזכיר לנו שלא לשכוח את מה שחשוב. אין ספק שפרנסה זה דבר
חשוב. אנחנו צריכים להתפרנס כדי להתקיים. בלעדיה לא נוכל לדאוג לעצמנו, לילדים,
למשפחה. אבל אסור לנו לשכוח שהפרנסה היא האמצעי ולא המטרה.
היצר הרע מתוחכם והוא דואג לבלבל אותנו כדי
שניתן עדיפות לפרנסה, לקריירה, לעבודה, שהם האמצעי להשגת המטרה, במקום שניתן
עדיפות למטרה עצמה, לעיקר: המשפחה והילדים.
יש סיפור נהדר על ילד שהיה לו אבא מאוד מאוד
עסוק בעבודה מאוד חשובה. ומרוב שהוא עבד כל כך קשה וכל כך הרבה שעות לא יצא לילד
לבלות עם אבא שלו. בכל ערב כשאבא שלו נכנס הביתה טרוד ועייף הוא ביקש מאבא שלו
לשחק איתו, ואבא בטלפון, או על המחשב, ועסוק ואין לו זמן. יום אחד כשנכנס האב
הביתה ניגש אליו הבן ושאל: "אבא, כמה אתה מרוויח לשעה?", האבא לא הבין
למה זה חשוב לו לדעת, אבל בסוף התרצה ונקב בסכום. הבן הגיש לאבא את קופת החיסכון
שלו ואמר: "אבא, יש לי כאן חצי מהסכום. אם אתן לך את כל הכסף שיש לי תוכל
לשחק איתי חצי שעה?"
והנמשל הצובט את הלב בודאי מובן לכולנו.
לפעמים היצר הרע מתחפש לצדיק ומתרץ לנו
התנהגות שגויה, פגומה או לא נכונה, כאילו היא ה-בסדר. זה גורם לנו לשנות את סדרי
העדיפויות ולהעדיף את הטפל על העיקר. היצר הרע דואג להסוות
את הטפל כאילו הוא העיקר. אבל הוא לא, זה רק מסווה מתוחכם.
התורה מבקשת מאיתנו לשים לב לחיים שלנו היום
ולראות האם גם אנחנו אולי במקרה שוכחים מה חשוב?
התורה מזכירה לנו: קודם הילדים. אל תשכחו:
קודם הילדים!
דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה בגוף ובנפש של שלומית בת רחל ושל אמיליה בת אסתר
ולזכות גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה שיזכו לזרע של קיימא
ולזכות גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה שיזכו לזרע של קיימא
בואו נשמור על קשר – Let’s stay in touch:
WhatsAppMe: https://buff.ly/2MZsuM3
הצטרפות עצמית לקבוצת הווטסאפ של יַהֱדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2ETXPcC
פייסבוק: https://www.facebook.com/YehadutVeHorut
לערוץ יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2Kh2wSU
לאתר של סמדר פרגר: http://www.smadarprager.com/
Twitter: https://buff.ly/2VqN487
Instagram: https://buff.ly/2QfstjD
הבלוג של סמדר פרגר בעברית: https://buff.ly/2CyYsaU
Smadar’s Sane Way (English) Blog: https://buff.ly/2G9uLPa
#YehadutVeHorut @smadarprager
[1] רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן (במקור באידיש דעֶר אַלטעֶר רבי. מכונה גם הרב או בעל התניא והשולחן ערוך) (י"ח באלול ה'תק"ה (15 בספטמבר 1745) - כ"ד בטבת ה'תקע"ג (27 בדצמבר 1812)), הוא מייסדה של שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. חיבר את ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב שולחן ערוך.
[3] רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב בר"ת: בעש"ט או הבעש"ט; הוא אבי תנועת החסידות. (בין 1690 ל-1700 – ו' בסיוון 21 במאי 1760)
[7] רבי דב בֶּער ממזריטש מכונה "המגיד ממזריטש" (1710–15 בדצמבר 1772) היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
[9] זוהר לפרשת תרומה, דף קס"א ע'א: "בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, אִסְתָּכַּל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וּבָרָא עָלְמָא, וּבְאוֹרַיְיתָא אִתְבְּרֵי עָלְמָא... דְּעַד (נ''א אלא עד) (ס''א לא אתברי) אִתְבְּרֵי עָלְמָא, אַקְדִּימַת אוֹרַיְיתָא תְּרֵין אַלְפֵי שְׁנִין לְעָלְמָא, וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, הֲוָה מִסְתַּכָּל בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה,..."" ...כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם,... שֶׁטֶּרֶם (אלא עד) (לא נברא) נִבְרָא הָעוֹלָם הִקְדִּימַתּוּ הַתּוֹרָה אַלְפַּיִם שָׁנִים לָעוֹלָם, וּכְשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה בְּכָל דָּבָר וְדָבָר..."
[11] פרשת מַּטּ֔וֹת: במדבר ל' א' – לב' מב' (112 פסוקים, 9/10) ; פרשת מַסְעֵ֣י: במדבר לג' א' – לו' יג' (132 פסוקים 10/10)
[© Smadar Prager, CGP]
Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotion Focused
Psychotherapist since 1998 after graduating the four-year program in the
Alfred Adler Institute in Israel. With a home-based private practice
located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island) she focuses on
relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and
Body & Eating Disorders.
To contact or to schedule an appointment please email
smadarprager@gmail.com or call/text 917-513-1490 or WhatsApp Me. I'd love to hear from you.
