יום חמישי, 2 בספטמבר 2021

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: בפיך ובלבבך לעשותו | פרשת ניצבים | כה' באלול ה'תשפ"א

בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת

🍬קבלו סוכריה לשבת פ'  ניצבים: בפיך ובלבבך לעשותו🍬

בפרשת השבוע שלנו מופיע אחד המשפטים היותר חזקים שמוריש לנו משה רבנו בצוואתו:

"כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא... וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם...כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃" (דברים ל' יא',יב',יג',יד')

מפרש"י בפשטות: לנו, לעם היהודי, בניגוד לגויים, התורה איננה מטמון חבוי, ואין צורך לעלות לשמים או לחפש אחריה מעבר לים. היא ניתנה לנו גם בכתב וגם בע"פ. היא נגישה, ברת השגה, היא קרובה ממש.

 

משה רבינו מפציר בנו שנזכור תמיד שגם אם נדמה לנו שהמצוות הכתובות בתורה מתאימות ליצורים לא אנושיים שגרים בשמים או מעבר לים, זו אשליה. זו לא האמת.

האמת היא שאין בתורה שום דבר מאגי או לא טבעי. היא מיועדת לנו, לעם היהודי, ומתאימה לנו כמו כפפה, קרובה קרובה, כמו עור שני.

האמת היא שהתורה מאוד ארצית, וקשורה לכאן, לעולם שלנו, לדברים שאנחנו בהחלט יכולים - ואם רק נשקיע מאמץ – להרגיש בלבנו, ולהגיד בפינו, ולקיים ולעשות.

 

זה לא בשמים! -- עכשיו אנחנו גם יודעים מאיפה הגיע הביטוי... 😉 

גם כהורים אנחנו צריכים לזכור לא רק את גודל התפקיד המוטל על כתפינו: לגדל את הדור הבא בשרשרת הדורות המשמרים את הברית ומחזיקים את התורה שניתנה לכולנו בהר סיני ובערבות מואב, כשאתם ניצבים כולכם הדורות שהיו והדורות שיהיו: "וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את... כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹקֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם׃" (דברים כט' יג'-יד')

 

אלא שהתפקיד הזה, של להיות הורים, גם הוא לא בשמים, אפילו שלפעמים הוא מרגיש גדול מידי, קשה מידי, מסובך מידי, כואב מידי, מורכב מידי.

אז זהו. שלא. הוא לגמרי אפשרי.

הרב ישראל מרוז'ין זצ"ל אומר: "אנחנו מלומדים שהקב"ה לא מוריד לעולם ניסיון או קושי לאדם אלא אם כן הוא יכול לעמוד בו!"

 

כל מה שצריך כדי שהתפקיד ההורי יהיה בבחינת לַעֲשֹׂתֽוֹ, זה להרגיש בלב, ולדבר בפה.

 

להרגיש בלב

ברוב המקרים התחושות האישיות של ההורה, המתעסקות בצרכים הפרטיים שלו, מצמצמות את שדה הראיה, מובילות למסקנות מוטעות, וגוררות תוצאות המחטיאות את המטרה – שתוצר הלוואי הנורא  מכל הוא הרס של מערכת היחסים עם הילד/ה.

הורה שמכוונן להיות קשור ל.., ולהתחבר ל...: מה שהילד שלו מרגיש, ימצא שלא רק שקל לו יותר לבצע את התפקיד המוטל עליו, אלא שגם הוא וגם הילד מרגישים לאחר-מכן הרבה יותר טוב, קרובים יותר.

 

לדבר בפה

ומכיוון שמעשה הוא תולדה של הרגש, גם המילים שיצאו מהפה יהיו נעימות יותר, רכות יותר, ענייניות יותר. והטון של הדברים יהיה מקבל יותר, מאפשר יותר, אוהב יותר.

ואנחנו יודעים שזה תמיד הטון עושה את המנגינה.

לאופן שבו שהדברים נאמרים יש הרבה יותר השפעה מהתוכן שלהם.

 

תראו את האנגלים עם המבטא והקול השקט: הם מסוגלים לרדת על מישהו וזה נשמע כמו מחמאה...😊

 

 

בברכת שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, ושבת אחרונה של השנה שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓


לכל השואלים עדיין: כן. בהודיה לה', אני כותבת בעצמי את כל שיעורי ותכני יַהֱדוּת וְהוֹרוּת וה"סוכריות" עם הרבה הרבה הרבה, טונות! של סיעתא ד'שמיא...

 

> הסוכריה פורסמה לראשונה באלול ה'תשע"ז.

©  כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר

 

הצטרפות עצמית לתפוצה השקטה של יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/35zL5Ee

WhatsAppMe: 💚 https://buff.ly/2MZsuM3

 

אפשר לשתף ללא שינוי.


יום שלישי, 31 באוגוסט 2021

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת - תהילים כז - פרוייקט אלול ה'תשפ'א-תשרי ה'תשפ"ב - סמדר פרגר

צלילה לעומקו של מזמור כז' בתהילים
"לְדָוִ֨ד ה' אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי..."
והתבוננות על יג' מידות הרחמים של ה' המופיעות בו.

ספר אונליין, 101 עמודים. 

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר ©

 
 
לחצו על ה-X לסגור את הפרסומות.
לחצו על שלושת הנקודות בסרגל העליון
ואז על הריבוע לצפיה במסך מלא. 
אפשר לדפדפף עם העכבר או האצבע, כמו בספר רגיל,
או לבחור עמודים בסרגל העיגולים התחתון. 
לפתיחה בחלון חדש לחצו כאן  








יום חמישי, 26 באוגוסט 2021

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת פ' כי תבוא: בצאתך או בבואך? | יח' באלול ה'תשפ"א

 בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת

🍬 קבלו סוכריה לשבת פ' כי תבוא: בצאתך או בבואך? 🍬 

בפרשת השבוע שלנו מופיעה ברכה מקסימה: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ." (דברים כח' ו')

מפרש"י: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ, וּבְּצֵאתֶ – שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא, כביאתך לעולם." ונאמר אמן.

 

אבל בספר תהילים, משורר דוד המלך: "ה', יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ -- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם. " (קכא' ח')

 

אז מה נכון? בְּבֹאֶךָ וּבְּצֵאתֶךָ או בְּצֵאתְךָ וּבְבוֹאֶךָ?

 

מסביר מקסים התהילה לדוד: "הנה המלך דוד אמר בתהילים "ה' יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ" – הקדים "צֵאתְךָ" ל"בוֹאֶךָ" ומשה רבינו הקדים כאן "בֹאֶךָ" ל"צֵאתְךָ"?

אלא דבזמן משה היו ישראל טרם כניסתם לארץ ישראל, אלא שידע משה שעתידים בנ"י ללכת מא"י לגלות ומשו"ה אמר תחילה "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" , - לא"י, ואח"כ "בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" – שיברכם ה' בצאתם מא"י לגלות.

אבל בזמן דוד שהיו בנ"י כבר בא"י, אלא ידע דוד שעתידים הם לצאת לגלות לכן אמר תחילה "ה' יִשְׁמָר-צֵאתְךָ" – כשתצאו מן הארץ ותלכו בגלות, ואח"כ "בוֹאֶךָ" – כשתחזרו לא"י מן הגלות." (מתוך 'לקח טוב' גיליון 1154)

 

וואו!!! מקסים מקסים מקסים. שני ענקים שכל-כך דאגו לנו, לעם שלנו, וניחמו אותנו גם כשעדיין לא ידענו מה מחכה לנו. ומנחמים אותנו גם היום, ונותנים לנו סבלנות לסבל שעוד מעט יגיע קיצו.

 

לטקסים קבועים יש תפקיד מרכזי ביצירת תחושת ביטחון אצל כולנו, ואצל ילדים על אחת כמה וכמה.

כשהדברים קבועים וחוזרים על עצמם, העולם הופך להיות צפוי ומוכר. ילד יודע שאם הוא עושה X יקרה Y, והידיעה הזו מאפשרת לו לנוע בביטחון במסע חייו, ולהתמקד בצמיחה, לימוד, ויצירת קשרים אמיצים שיסיעו לו להתפתח כראוי גם מבחינה נפשית, במקום להיות חרד, חושש מן הבאות, ולכן עסוק בהישרדות ולא בחיים עצמם.

 

בְּצֵאתְךָ: האופן שבו יוצאים מן המרחב המוגן והבטוח של הבית לעולם שבחוץ, משפיע על האופן שבו יתנהל היום כולו. חשוב לעשות מאמץ מושכל ומודע להרגיע את היציאה מהבית, או לפחות להיפרד בחיוך, עם חיבוק ונשיקה, עם קשר עין אוהב, מילה טובה ואוהבת, כדי שהיום של כולנו יתחיל בצורה חיובית, וכך יהיה לו גם סיכוי טוב הרבה יותר גם להמשיך כך.

 

בְּבֹאֶךָ: אותו כנ"ל לגבי החזרה הביתה. לא משנה כמה צפוץ לחוץ ועמוס היום שלנו, גם כאן צריך לעשות מאמץ מכוון לעשות את הכניסה ידידות למשתמש 😊. להרגיע רגע את המירוץ, לקחת כמה נשימות אויר מנקות אנרגיה שלילית, להלביש חיוך, להאט את התנועה הפיזית, ואת קצב הדיבור, וליצור קשר עין אוהב, לתת חיבוק ונשיקה, מילה טובה, אהבה, והתעניינות כנה.

 

הבריאות הנפשית שלנו ושל הילדים שלנו חשובה לעין שיעור יותר מכל מה שצריך להיעשות, ויכול לחכות גם לאח"כ, או לתיעדוף ריאלי יותר.

קלקול רגשי הרבה יותר קשה לתקן, ולפעמים מחוסר תשומת לב או ידיעה יש נזקים שיכולים להיות בלתי הפיכים.

 

וכמו שסבתא רבקה שלי ע'ה היתה תמיד אומרת לי: "סמדר, הכלים בכיור לא מתקלקלים."

 

אז עכשיו יותר מתמיד, כשהתחילה לנו בשעה טובה ומוצלחת שנת הלימודים החדשה, בואו נקפיד להיפרד בברכה ולהיפגש בברכה. בכל מקרה, מה שבטוח ביטוח גם בְּבֹאֶךָ וּבְּצֵאתֶךָ וגם בְּצֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ...

ושיהיה ברגל ימין.

 

בברכת שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, ושבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🙋🏻‍♀️


בשם כל ישראל 🍓 דבר התורה מוקדש

לרפואה שלימה של עליזה טובה בת אסתר גרונה, אלן אסתר מלכה בת הידנה מרי, חווה בת שרה, הילדה אווה בת אילנה אסתר, והחייל בראל אחיה בן ניצה שנפצע אנוש בגבול עזה, ונאבק על חייו 🙏🏻


* מפניני הרבנית ימימה מזרחי שתחי'


לכל השואלים עדיין: כן. בהודיה לה', אני כותבת בעצמי את כל שיעורי ותכני יַהֱדוּת וְהוֹרוּת וה"סוכריות" עם הרבה הרבה הרבה, טונות! של סיעתא ד'שמיא... 


> הסוכריה פורסמה לראשונה ביט' באלול ה'תשע"ז.

©  כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר


➕ הצטרפות עצמית לתפוצה השקטה של יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/35zL5Ee

WhatsAppMe: 💚 https://buff.ly/2MZsuM3


אפשר לשתף ללא שינוי.

יום שלישי, 17 באוגוסט 2021

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: רחמים | פרשת כי תצא | ז' באלול ה'תשפ"א

בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת

🍬 קבלו סוכריה לשבת פ'  כי תצא: רחמים 🍬


בשפה העברית שלנו, יש מילה שאמנם הגיעה במקור מהיידיש, אבל הפכה למטבע לשון: מֶענְטְשׁ.

קשה ממש לתרגם, אדם, בנאדם, ג'נטלמן...

חני יודל כותבת באתר 'מוטק'ה': "היום קוראים לזה גבר-גבר, אבל המענטש היה כאן קודם: בן אדם טוב, ערכי, שמתנהג בהתחשבות, בכבוד וביושר עם אחרים, ועושה את זה פשוט כי כך נכון להתנהג. עוד לפני שהאימא היהודייה רצתה שהבן שלה יהיה עורך דין או רופא היא רצתה שיהיה מענטש, ואם השכנה החמיאה לה שהוא אכן כזה, לא היתה מאושרת ממנה. "תראי את יואל הזה, מענטש אמיתי".!"

 

המענטש היהודי, שערכיו השפיעו על כל העולם התרבותי המודרני, נולד בפרשה שלנו. פרשת כִּֽי־תֵצֵ֥א.[1]

 

כתוב: "בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה." (דברים כד' יא').

יש לנו חוק אלוקי. לא עושים כאן בעולם הזה מה שמתחשק. איך שבא. לא מגיבים ויורים מהמותן, אלא שולטים בדחפים, בחשקים, וברצונות, כי ככה ציווה אותנו הקב"ה.

 

 אם אדם חייב כסף ולא מחזיר, ורוצים לגבות את החוב. מורה לנו התורה: אל תיכנס אליו הביתה לקחת את המגיע לך לפי חוק, אלא תחכה מחוץ לביתו עד שיצא אליך.

 אם החבר השאיל לך בגד, וזהו הבגד היחידי שיש לו – עליך להחזיר לו את הבגד בטרם ירד הלילה, כדי שיהיה בו במה לישון.

 

מה שהתורה מלמדת אותנו זו חמלה! - גם אם החוק לצדך, יש חוק שהוא מעל החוק!

 

ולמרות שהחמלה היא רגש טבעי איתו נולד כל אדם, התורה מלמדת אותנו שכדי להיות מענטש צריך מנות גדושות של חמלה. כי בלעדיה, רגשות שליליים אחרים – שגם הם נולדים עם כל אדם – יגברו וישתלטו על החמלה העדינה והביישנית.

כי כל מענטש, הוא קודם כל ג.ב.ר, כמו כל היהודים שהם כידוע רחמנים בני רחמנים : ג-גומלי חסדים, ב-ביישניים, ר-רחמניים.

 

על החמלה כותב שד"ל, הרב שמואל דוד לוּצאטוֹ:

"אם נחפוץ להדריך את הילד בדרך הטובה, ושתהיה הדרכתנו מועילה באמת לתיקון מידותיו, אין לנו אלא להשתדל ולהוסיף כוח ואומץ להרגשת החמלה הטבעית הנטועה בליבו.

שאם נרגילהו לראות מעשי אכזריות, ולשמוע תהילות לאומץ לב, אין ספק שתחלש החמלה בליבו!

הילד ה"צוחק לזעקת בהמה" (או לדבר אכזרי אחר), יצחק (יכול להגיע לכך שיצחק) ביום המחר לזעקת אביו ואמו (לדברים הרבה יותר גרועים)..."

לדברי שד"ל, אמנם החמלה היא דבר מולד, אבל היא ברת שינוי. אם האדם נחשף לאכזריות, אפילו הקטנה שבה, היא משפיעה עליו באופן שלילי.

 

ולכן מוסיפה ומדגישה ומצווה עלינו התורה בפרשתנו:

>> "לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ" (שם, כב' ד') לא רק שעליך להתריע בפני העמסת יתר על חיה (קראנו על כך בספר שמות), אלא אסור לך להתעלם מחיה שנפלה. עליך לרחם עליה, ולסייע לה להתרומם חזרה על רגליה.

>> "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (שם, כב', י'). הן לא בגודל זהה, ואינן בעלות כוח דומה. זה צער בעלי חיים לרתום אותן ביחד. רחמנות.

>> "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (שם, כב', ז'). אם מצאת ביצים בקן, אל תיקח אותם כל עוד אמא ציפור עדה לכך. רחם עליה.

>> " לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו.... עִמְּךָ יֵשֵׁב... בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ." (דברים, כג' טז'-יז'). אם עבד ברח מאדונו בחו"ל והגיע אליך, סימן שהיה לו מאוד רע. רחם עליו. אל תסגיר אותו לאדוניו. זה החוק. החוק של התורה.

 

הקב"ה מדגיש חזור והדגש שצריך לעבוד על פיתוח והגברת מידות הרחמים והחמלה בכל דרך אפשרית. ועלינו לעזור ולפתח את החמלה ולהאדירה גם אצל ילדינו. שיגדלו בע"ה להיות מענטשים אמיתיים!

 

פרשת כִּֽי־תֵצֵ֥א נקראת בדר"כ בתחילתו של חודש אלול, שהוא חודש התשובה, חודש הרחמים והסליחות, כדי לעזור לנו להתכוונן על ה'תחנה' הנכונה לזמנים האלה, שלא נשכח ש: "במִדה שאדם מודד, בה מודדין לו." (משנה סוטה א' ז')

 

שבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓

 

 

 

בשם כל ישראל - דבר התורה מוקדש
לרפואה שלימה של עליזה טובה בת אסתר גרונה, אלן אסתר מלכה בת הידנה מרי, חווה בת שרה, והילדה אווה בת אילנה אסתר

 

 

הצטרפות עצמית לתפוצה השקטה של יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/35zL5Ee

💚 WhatsAppMe: https://buff.ly/2MZsuM3

 

 "על החמלה וההשגחה: : רחם וגמול שמים". תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008. 

 

לכל השואלים, עדיין: כן. אני כותבת את כל שיעורי יַהֱדוּת וְהוֹרוּת וה"סוכריות לשבת" לבד בכוחות עצמי ועם הרבה הרבה הרבה, טונות! של סיעתא ד'שמיא...

 

©  כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר

 

אפשר לשתף ללא שינוי.

 


[© Smadar Prager, CGP]


 

www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.



[1] פרשת כִּֽי־תֵצֵ֥א: דברים כא' י' – כה' יט' (6/11 ; 110 פסוקים)

יום רביעי, 11 באוגוסט 2021

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת: סוכריה לשבת פ' שופטים - מדוד | ג' באלול ה'תשפ"א

 💎בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת


🍬 קבלו סוכריה לשבת פ'  שופטים: מדוּד 🍬

פרשת השבוע שלנו, פרשת שֹׁפְטִ֣ים, נפתחת במילים: "שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר ה' אֱלֹקֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃" (דברים טז' יח')


למדנו שמעבר להוראה המעשית לגבי הנהגת החוק והסדר החברתי של עם ישראל בא"י, יש כאן ענין עמוק יותר המתייחס לשופטים ושוטרים שצריך לשים כל אדם על שבעת השערים שלו: 2 עיניים, 2 נחיריים, 2 אוזניים ופה אחד; לשמור מה הוא בוחר שיכנס ומה הוא בוחר שיצא מכל אחד מהם. 


רבי לוי יצחק מִבְּרֶדִיטְשֶׁב, מפרש פירוש מקסים ועמוק אפילו יותר, שגם מכניס אותנו לאווירת חודש אלול, חודש התשובה והסליחות. 


סנגורם של ישראל כותב שבדיוק כפי שאנחנו רוצים שהקב"ה ישפוט אותנו ביום הדין, כך עלינו גם לשפוט את האנשים שמסביבנו. 

כיצד? 

ע"י שנדאג תִּֽתֶּן־לְךָ֙: לשים לעצמנו! שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים על שבעת השערים שלנו 

ונבחר לפתוח שערי חסד, ולשפוט ברחמים ולכף זכות את האחרים. 

ובכך - מה שאנחנו מעוררים כאן למטה, יתעורר גם שם למעלה בשמים. 

כי כשאנחנו שופטים מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק את האחרים ומלמדים זכות על כל אדם מישראל, אז גם עלינו מלמדים זכות וגם אותנו מוציאים זכאים בדין של מעלה, כי "במִִדה שאדם מודד, בה מודדין לו." (משנה סוטה א' ז')


***


זה מאוד לא פשוט להתבונן על העולם מבלי שדעותיהם של אחרים ישפיעו על האופן שבו אנחנו מפרשים את מה שאנחנו רואים שומעים וחווים. 

זה במיוחד קשה לילדים, ועוד יותר קשה לבני נוער, שכל הווייתם היא להשתייך ע"י הידמות לחברת השווים שלהם. 


ואם לנו קשה לא להיות מושפעים ממה שאנחנו רואים ושומעים דרך המסכים העיתונים והרדיו שאנחנו מוקפים בהם - עד כדי כך שלפעמים קשה להבחין מה היא מחשבה מקורית ומהי מחשבה מושתלת - תארו לעצמכם כמה זה קשה לילדים ולמתבגרים שלנו. 


צריך לשים ש.ג. עירני ונבון ואמיץ ליד כל אחד ואחד מהשערים שלנו, כדי שיעשה רווח בינינו לבין העולם, כדי שנוכל לשים לב ולבחור מה נכנס, ומה אנחנו בוחרים להוציא. 


וטוב לזכור ולהתאמן על כך באופן אישי ויומיומי, על מנת שנוכל להפוך מיומנים, ואז נוכל גם להוות דוגמא אישית וללמד ולאמן את הילדים שלנו מגיל צעיר: 

שזה מאוד חשוב לשפוט את האחרים ברחמים ולכף זכות, 

אבל זה עוד יותר חשוב לשפוט האם מה שהאחרים עושים, אומרים, חושבים, מתנהגים  -- נכון גם בשבילך. 


שבעה שערים יש לו לאדם, 2 עיניים, 2 אוזניים, 2 נחיריים, 

אבל רק פה אחד. 

ללמדנו, 

שעלינו להקשיב יותר לאחרים – פי שתיים, גם עם הלב, לגלות אמפטיה, להזדהות, 

להביט ולהתבונן יותר באדם שמולנו – ולא רק לראות, לרדת לעומקו, ולזהות אם זה מתאים לנו, 

ולהשתמש בחוש הריח – כדי לוודא שהריח הוא טוב, שהדבר בריא לנו, 

שהקשר הזה נכון. 



חודש אלול טוב ושבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🙋🏻‍♀️



בשם כל ישראל 🍓 דבר התורה מוקדש

לרפואה שלימה של עליזה טובה בת אסתר גרונה, אלן אסתר מלכה בת הידנה מרי, חווה בת שרה, והילדה אווה בת אילנה אסתר


^ מקור: רבי לוי יצחק מבארדיטשוב. (1902). קדושת לוי על התורה. צב ע' 188. ורשה: בהוצאת ר' ישראל ראזומוובקי.


לכל השואלים, עדיין: כן. אני כותבת את כל שיעורי יַהֱדוּת וְהוֹרוּת וה"סוכריות לשבת" לבד בכוחות עצמי ועם הרבה הרבה הרבה, טונות! של סיעתא ד'שמיא... 😊


©  כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר


➕ הצטרפות עצמית לתפוצה השקטה של יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/35zL5Ee

💚 WhatsAppMe: https://buff.ly/2MZsuM3


⏪אפשר לשתף ללא שינוי.

יום שני, 12 ביולי 2021

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת פ' דברים: איכה - ד' באב ה'תשפ"א

 בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת

🍬 קבלו סוכריה לשבת פ'  דברים: איכה 🍬

בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד את פרשת השבוע שלנו, פרשת דְּבָרִ֗ים[1], שגם פותחת את החומש החמישי של התורה הנקרא כולו על שמה.

שבת זו נקראת גם נקראת שבת חזון על-שם ההפטרה לפרשת דְּבָרִ֗ים הלקוחה מספר ישעיהו[2] הפותחת במילים: "חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑‍ִם ... "

 

אנחנו מוצאים דבר מעניין הקושר את תשעה באב, את פרשת דברים, ואת חזון ישעיהו:

מילה אחת --  אֵיכָ֥ה.

 

בפרשת דְּבָרִ֗ים משה בנאום התוכחה שלו לעם ישראל אומר: " אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טׇרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃ [3]"

בהפטרה לפרשת דְּבָרִ֗ים ישעיהו בחזונו אומר: " אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵֽאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים[4]׃ "

ובתשעה באב, אנחנו קוראים את מגילת איכה, הפותחת במילים: "אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה...[5]"

אֵיכָ֥ה = אֵיךְ-כֹּה??

אֵיךְ הגענו עד כֹּה? איך זה ככה? איך הגענו למצב הזה? איך הגענו לכאן? איך זה יכול להיות?

 

אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י – קורס משה רבינו ;

אֵיכָ֥ה הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה – זועק ישעיהו הנביא ;

אֵיכָ֥ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד – מקונן ירמיהו הנביא ;

 

אַיֶּכָּה, איפה אתה, שאל הקב"ה את האדם הראשון כשהסתתר אחרי חטא עץ הדעת.

 

ואנחנו? אנחנו שואלים אֵיכָ֥ה, אֵיךְ-כֹּה, היכן אתה הקב"ה?

 

איך הגענו הלום? איך הגענו למצב הזה? איך זה שאנחנו מרגישים כל-כך לבד, לְבַדִּ֑י, בָדָ֗ד?

 

האם נעזבנו? האם ננטשנו?

ממש לא!

 

דומה הדבר להורה שלפעמים צריך לזוז ולתת לילד שלו לחוות את התוצאות של המעשים שלו וההתנהגות שלו.

הוא לא עוזב. הוא לגמרי שם.

הוא עושה את החלק הכי קשה של ההורות: הוא נותן לילד שלו להיות לבד, כדי שימצא את עצמו, ואותו – את ההורה – מחדש.

לפעמים להניח, לזוז, לנקוט ב"שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה[6]" הרבה יותר קשה מלעשות, מאשר לדבר, להסביר, לדחוף, לעזור, לנקוט ב"קוּם עֲשֵׂה".

לעצור את הנטייה הטבעית של כל הורה לסייע, משאירה לילד מרווח שבו הוא יכול לפעול בעצמו.

לנסות, לטעות, ולהצליח.

רק כך יוכל הילד שגדל ובגר, וכבר אי אפשר להמשיך להתייחס אליו כמו אל ילד קטן, להגיע לבד למסקנות, וישתנה בעצמו, מתוך תוכו, מרצונו החופשי, שינוי אמיתי, בר קיימא.

לא בגלל שהוא פוחד מעונש, או מתוך רצון לְרַצוֹת – אלא בגלל שהוא מבין בשכלו, ומרגיש בליבו, והוא בוחר לבדו את הדבר הנכון לעשותו.


{

 

אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד, איך היא יושבת לבד?

איך אישה נשואה מרגישה בבת שלה, לבד. איך היא מרגישה בנישואין שלה בודדה?

אֵיכָ֥ה, אֵיךְ-כֹּה, היכן אתה האיש שלה, איפה אתה, לאן נעלמת?

 

יש כל מיני תקופות בחיי הנישואין, וכל אחת מאיתנו חוותה את ה"יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד" הזה על בשרה.

זאת היא עונה כזאת, זה רק הסתיו וזה עובר[7].

 

אבל יש נשים שאין להן סוף עונה. העונה הזו לא נגמרת, ולא רואים ת'סוף[8].

איך היא נשואה-אלמנה, אישה לא נגועה?

 

כמה אני שומעת על נשים שהבעלים שלהם לא נוגעים בהן.

על נשים שהולכות למקווה וחוזרות הביתה לבעל ישן, אדיש, ובעיקר לא נוגע. לא כמה, לא מחכה.

 

נשים שחוזרות מהמקווה ואף אחד לא מחכה להן.

נשים שהבעלים שלהם לא נוגעים בהן.

נשים ובעלים שחיים בקווים מקבילים ושוכחים לתדלק את הזוגיות שלהם.

מדברים על הכל – ולא מדברים על כלום.

מדברים בין השורות – אבל לא מדברים על מה שהם באמת צריכים לדבר.

על מה שכל אחד מהם, או אחת מהן, רוצות באמת לדבר.

מדברים מסביב – אבל לא מדברים בעיקר.  

 

ויש נשים שפוחדות לדבר.

פוחדות להביא את עצמן בקשר באמת כפי שהן.

 

אבל לפעמים נגמרות המילים, וכבר לא מדברים בכלל. ושתיקה ענקית משתררת בבית. ואיזה חורבן נוראי זה.

בית לא נחרב רק בגלל שנאת חינם ולשון הרע, בית נחרב גם בגלל שלא מדברים בו.

בתים מתייבשים ומתפוררים מזה שבני זוג לא מדברים אחד עם השני.

 

{

 

"אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵֽאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃[9]" מקונן הנביא ישעיהו בהפטרה שנקרא בשבת.

 

אֵיכָ֥ה = אֵיךְ-כֹּה??

אֵיךְ הגענו עד כֹּה? איך זה ככה? איך הגענו למצב הזה? איך הגענו לכאן? איך זה יכול להיות?

 

אֵיכָ֥ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד – מקונן ירמיהו הנביא ;

 

ואנחנו? אנחנו שואלים אֵיכָ֥ה, אֵיךְ-כֹּה, איך ככה ה'? איך קרה שזה כך?

 

איך הגענו הלום? איך הגענו למצב הזה? איך זה שאנחנו מרגישים כל-כך לבד, לְבַדִּ֑י, בָדָ֗ד?

 

אַיֶּכָּה?[10] שואל הקב"ה כשהוא מחפש את אדם בגן עדן אחרי חטא עץ הדעת.

 

אַיֶּכָּה? אנחנו קוראים לקב"ה , איפה אתה?  למה השארת אותנו ככה לבד, לְבַדִּ֑י, בָדָ֗ד!

 

אֵיכָ֥ה, איך זה יכול להיות שזה קורה! איך?!

 

אַיֶּכָּה? זועקת אישה מקירות לבבה לאישהּ הישנו אבל איננו.

 

כותבת מירב סבג[11]:

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.

הכאב הוא לא על הלבד

ולא על יופיה שאבד

החורבן הוא על "יָשְׁבָה בָּדָד"

ולא התפלשה וכבר לא נלחמה

ולא מיאנה ולא צעקה.

השבר הוא על "יָשְׁבָה",

הביאה כיסא נוח והתחבקה בהשלמה

עם הדממה.

 

איך, איך אין מי שיקשיב לה?

איך אין מי שירצה לשמוע מה יש לה לומר?

איך היא לבד? איך היא בָּדָד?

ואיך היא כבר כל כך מיואשת שהיא משלימה עם המצב?

 

ואנחנו?

השלמנו עם המצב?

נוח לנו על הכיסא הנוח, בלי בית?

 

{

 

אומר הנביא ישעיהו: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.[12]"

כתוב בגמרא: "מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה ...[13]"

אומר הנביא זכריה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי (יז' תמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' אב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' תשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' שבט) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.[14]"

 

ועד שתגיע הנחמה השלימה, נמשיך להתפלל, ולבקש, ולהתחנן, ונקווה שמאוד בקרוב נשמע את הקב"ה עונה לנו: כן.

שהשלט בפתח בית המקדש יוחלף מ: "תיכף אשוב" ל: "פתוח".

 

אני יכולה רק להצטרף לתפילות שלכן, ושל כל עם ישראל, שזה יהיה התשעה באב האחרון שנשב על הרצפה ונבכה.

 

 

שבת שלום וצום קל ומועיל, באהבה, סמדר🍓

 

 

בשם כל ישראל - דבר התורה מוקדש
לרפואה שלימה של עליזה טובה בת אסתר גרונה, חנה בת שוליקה, והילדה אווה בת אילנה אסתר

ולהבדיל,
לזרע של קיימא
אהרון דוד בן סימא ברכה וחוה בת עדינה צארטל, גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה
ולזיווג הגון בר קיימא חופה כשירה כדת משה וישראל
רבקה בת חיה, ישראל בן חיה, דנדן דוד בן סמדר, בר אליעזר בן סמדר,
בתוך שאר המצפים לישועה בעם ישראל

 

מקורות נוספים:[15]


הרב גוטליב, ז. ל., הרב גרינוולד, י., הרב אנשין, נ., הרב אנשין, ד., הרב אקער, י. (עורכים). (ה'תשע"ה).  פשוטו של מקרא – רש"י כפשוטו – במדבר. ירושלים: לשם ספרי איכות.

 

הרבנית מזרחי, י. (2017). שנה וברכותיה – יומן שבועי-חודשי לשנת תשע"ח. עמ' 123. ישראל: פרשה ואשה הוצאה לאור.

 

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך  http://mg.alhatorah.org

 


[1]  פרשת דְּבָרִ֗ים: א' א' – ג' כב' (1/11)

[2]  ישעיהו א' א'-כז'

[3]  דברים א' יב'

[4]  ישעיהו א' כא'

[5]  איכה א' א'

[6]  ברכות כ' ע"א

[7] מתוך השיר "רוח סתיו" של אריק איינשטיין ; מילים: יחיאל מוהר ; לחן: יוחנן זראי.

[8]  מתוך השיר "יהיה טוב" של דיוויד ברוזה ; מילים: יהונתן גפן ; לחן: דיויד ברוזה.

[9]  ישעיהו א' כא'

[10]  בראשית ג' ט'

[11]  בתוך "שנה וברכותיה"

[12]  ישעיהו סו' י'

[13]  בבלי, תענית ל' ע'ב

[14]  זכריה ח' יט'

[15]  "כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אבות ו' ו'



[© Smadar Prager, CGP]


 www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.