יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת | מקץ וחנוכה: מלמעלה ומלמטה | כה' בכסלו ה'תשע"ח

💎בס"ד  
יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת - מקץ וחנוכה: מלמעלה ומלמטה | כה' בכסלו ה'תשע"ח

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

שני חגים יש לנו שהם לא מהתורה: פורים וחנוכה.

שני חגים שבשניהם נעשו ניסים גדולים לעם ישראל.

בפורים נעשה נס גדול של נהפוך-הוא על גזירת השמד, ובחנוכה נעשה נס גדול שנמצא פך השמן והמנורה דלקה שמונה ימים עם שמן שאמור היה להספיק ליום אחד.

ובשני החגים הללו אנחנו מסובבים משהו: בפורים רעשן, ובחנוכה סביבון.

אבל יש הבדל באופן שבו אנחנו מסובבים אותם.

את הרעשן אנחנו מסובבים מלמטה: מחזיקים עם כל כף היד במקל הקטן שמעליו מחובר הרעשן, ואז מסובבים.

ואת הסביבות אנחנו מסובבים מלמעלה: אוחזים בשתי אצבעות במקלון הקטן שמתחתיו מחובר הסביבון, ואז מסובבים.

הסִימָנִים שיש לנו בכל חג, הם סַמָּנִים לעומקים עצומים. למסרים שחבויים בדברים המיוחדים לאותו חג.

אז למה את הרעשן אוחזים עם כל היד ומסובבים מלמטה ואת הסביבון אוחזים בשתי אצבעות ומסובבים מלמעלה?

בפורים נגזרה גזירה להשמיד את גופם של בני ישראל, מכיוון שהשתתפו במשתה של אחשוורוש שבו עינגו את גופם במאכלים ובשתייה שהוגשו כיד המלך בארמון. אסתר המלכה ביקשה מהעם לצום שלושה ימים, ובזכות התענית, נעשה נהפוך הוא, והגזירה בוטלה, והפור הפך לפורים, היגון לשמחה, והאבל ליום טוב.

בחנוכה נגזרו גזירות לאבד את נשמותיהם של בני ישראל: התורה תורגמה ליוונית ונותקה מהקב"ה, אסור היה לשמור שבת, אסור היה לקדש את החודש ואסור היה לערוך ברית מילה. כל הדברים שקושרים את היהודים לקב"ה: השבת שבה ממליכים בכל שבוע מחדש את ה' בורא העולם.

קידוש החודש שבלעדיו אי אפשר לדעת מתי חלים מועדי ה', ואם לא חוגגים, שוכחים, ואז מתנתקים. וברית מילה, אות הברית בין הקב"ה לעם ישראל בבשר ממש.

בפורים איום השמד היה פיזי.

בחנוכה איום השמד היה רוחני.

בפורים אנחנו אוחזים את הרעשן בכל כף היד מלמטה כדי להזכיר לנו שהסכנה היתה ארצית. סכנת ההתבוללות היתה דרך משקה ואוכל, דרך תענוגות הגוף, כאן למטה בעולם הזה. תאוות גשמיות גדולות, כאלה שחוטפים בגסות בכל היד.

בחנוכה אנחנו אוחזים את הסביבון בשתי אצבעות מלמעלה כדי להזכיר לנו שהסכנה היתה שמימית. סכנת ההתבוללות היתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ( נוסח "ועל הנסים"). דרך הרחקה רוחנית של היהודים עד שישכחו מהתורה וישכחו מהקב"ה. לכאורה כאילו לא היתה סכנה, לא משהו גדול ומכריע, אלא עד כדי קושי למשש אפילו בשתי אצבעות.

בפורים הסכנה היתה קשורה לגוף שעינינו העולם הזה, כאן למטה.

בחנוכה הסכנה היתה קשורה לרוח שמקורה בעולמות העליונים.

בפורים, כאן בעולם הגשמי, העם בחר מחדש בתורה ע"י תפילה ותענית, ובחנוכה הקב"ה מלמעלה מצא אותנו מחדש אחרי שחיפשנו אותו ומצאנו כד קטן של שמן.

ולכן את הרעשן מסובבים מלמטה, ואת הסביבון מלמעלה.

חג אורים שמח ושבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓

דבר התורה מוקדש לעילוי נשמת הילדה מרים בת יחזקאל מרדכי ע'ה

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר