יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת תולדות | כז' במרחשוון ה'תשע"ח

💎בס"ד | תולדות: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

פרשת השבוע שלנו, פרשת תולדות, מספרת לנו על ימיו האחרונים של יצחק, ועל הבכורה שקנה יעקב מעשיו, ועל הברכות שהיה אמור יצחק לתת לעשיו ויעקב גנב ממנו, בעזרתה ובעצתה של רבקה.

התורה מספרת לנו שגניבת הברכות היתה אפשרית בגלל ש: "וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת" (בראשית כז' א').

ראשית אנחנו חייבים להבין שלמרות שהתורה משתמשת במילה תכהינה, אין הכוונה כאן לזה שהעיניים של יצחק נהיו כהות. לא מדובר כאן על דבר שהיה בהיר ונהיה כהה.

כלומר, הן לא היו כחולות בהירות, ונעשו חומות כהות.

הסבירה לי עדנה ויג, שבשפה העברית יש אותיות שנוהגות להתחלף זו בזו: כמו למשל קבוצת האותיות הגרוניות גיכ"ק.

במקרה הזה ברור שעיניו של יצחק לא כהו, אלא קהו: ראייתו נעשתה קהה. חדות הראיה התעממה, והוא כבר לא ראה כל כך טוב כמו פעם.

> רבי יוסף בכור שור מסביר: "וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת – שלא תתמה איך נתחלף לו יעקב בעשו", שנבין איך קרה הדבר שיצחק לא הבחין בכך שבמקום עשיו עומד מולו יעקב.

> הרשב"ם מפרש: "ותכהינה עיניו – מן הזקנה". כמו שקורה לכולנו, מזדקנים, והראיה נחלשת.

> רש"י מפרש: "וַתִּכְהֶ֥יןָ –  בעשנן", עיניו של יצחק התקלקלו מהעשן שהיה באוהל.

וזה לא ברור. איזה עשן? מאיפה?

> הרד"ק מבהיר לנו עפ"י מדרש תנחומא (כז' סימן ח'): "כי מעשן קטורת של עבודה זרה שהיו נשי עשו מקטרות מהרו עיניו לכהות."

זה לא יאומן. עשיו היה מביא לאוהל של יצחק אבינו הצדיק נשים גויות, שהיו עושות עבודה זרה, ומעלות קטורת, וזה מה שגרם לראייתו של יצחק להתדרדר.

הספורנו כותב: "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו – כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְעֵלִי שֶׁלֹּא מִחָה בְּבָנָיו, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא כִהָה בָּם " (שמואל א' יד' ג')". כלומר, התורה מתכוונת לומר לנו שכמו שעלי הכהן הגדול לא נזף בבניו שלא התנהגו כראוי ולא מנע מהם מלבזות את עבודת הקורבנות בבית המקדש, כך גם יצחק, לא גער בעשיו, ולא עצר אותו מהתנהגותו הרעה.

אנחנו יודעים מהפרשה שעוד בבטן אימם היה כבר ברור שיצחק צדיק תמים "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" ועשיו היה לא כזה צדיק תמים "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" (בראשית כה' כז').

ובכל זאת, יצחק רצה לברך את עשיו, את בכורו.

וזה תמוה. למה הוא לא העדיף לברך את הילד הטוב שלו. זה שיושב ולומד כל היום תורה? למה שיצחק אבינו יעשה בחירה מוזרה שכזו? ואיך זה שהוא לא זרק את עשיו מהבית? הילד הזה עשה לו כל-כך הרבה צרות, והכניס לו הביתה פריצות ועבודה זרה.

התשובה היא שיצחק ידע שמתחת לכל ההתהוללות ופריקת העול מסתתרת נשמה גדולה וטהורה שרק צריכים לתת לה הזדמנות להיחשף. ואת זה אפשר לעשות רק באהבה. המון אהבה.

אין דבר כזה ילדים רעים.

יש ילדים שקשה לנו איתם. ויש ילדים שקשה להם.

ויש כאן שיעור מאלף עבורינו, ההורים, לילדים בכל גיל.

לפעמים צריך להיות עיוורים לחוסר המושלמות של הילדים שלנו.

לזה שמה שהם עושים לא עולה בקנה אחד עם מה שהיינו רוצים שהם יעשו.

לזה שהם מתנהגים באופן שלא מקובל עלינו.
הרב יובל הכהן אשרוב אומר שאם ראיתם את הילד עושה משהו והוא לא יודע שראיתם – אל תגידו לו כלום. אל תעירו. אל תביישו אותו. אל תרדו עליו. תתעלמו! תעשו כאילו לא ראיתם. תַּכְּהוּ את עיניכם מֵרְאוֹת.

ילדים כמהים לתשומת הלב שלנו, והיכן שניתן להם אותה, שם הם יבחרו להיות.

אם נבחר לשים דגש על ההתנהגות הלא טובה שלהם, הם יעשו ממנה עוד ועוד רק כדי לקבל מאיתנו עוד ועוד התייחסות.

ולהיפך. אם נבחר לשים דגש על ההתנהגות הטובה שלהם, ולהעלים עין מזו שפחות, הם יתאמצו להתנהג טוב שוב ושוב, כדי שניתן להם שוב ושוב מתשומת ליבנו.

כשילד מרגיש ששמים אליו לב הוא מרגיש רצוי, אהוב, שייך, חלק מהמשפחה, שווה, בעל ערך.

זה ממכר. ורוצים מזה עוד ועוד.

זה כמו פנס: איפה שנמצאת אלומת האור, שם רוצים להיות. שאבא ואמא יראו אותי. להתחמם באור של אבא ואמא.

הבחירה בידכם: מתי להאיר, ומתי להעלים עין, לְהַכְּהוֹת את עיניכם מֵרְאוֹת.

שבת שלום ומברכים חודש כסלו – באהבה, סמדר 🍓

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר