יום חמישי, 3 ביוני 2021

 

­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת

והפעם: הגיגים מעוגנים על פרשת שלח-לך

למה אנחנו משקרים

 כולנו משקרים, זו עובדה. אבל למה?

ולמה זה חשוב לא לתת לילדים להתרגל לשקר?

ובאיזה שלב שקרים הופכים רעילים לזוגיות?

את השיעור היום אני מקדישה בברכת מזל טוב וברכה והצלחה לבננו

בר אליעזר לכבוד יום הולדתו שחל בשבת שְלַח לְךָ כא' בסיון

 

פרשת השבוע שלנו היא פרשת שְׁלַח־לְךָ֣[1] והיא הפרשה הרביעית של חומש במדבר.

פ

רשת המרגלים היא הסיפור המרכזי בפרשה שלנו. בפרשת שְׁלַח־לְךָ֣, או כפי שהיא נקראת גם רק שְׁלַח, משה שולח שנים-עשר אנשים מראשי העם לתור את הארץ - להכיר אותה ואת היושבים בה. כשחוזרים המרגלים הם מספרים בשבחה של הארץ, אך אומרים שהעמים היושבים בארץ חזקים, ובני ישראל לא יוכלו לכבוש אותה מידיהם. רק יהושע בִּן-נון וכָּלֵב בן יְפוּנֶה מנסים לחַזֵק את רוח העם, לעלות אל הארץ. העם מפחד, מתלונן, ורוצה לשוב למצרַיִם. על כך יוצא כעסו של ה', והוא עומד להשמיד את בני ישראל.  משה מצליח להציל את ישראל  ע"י תפילתו. אך העונש של העם הוא להישאר במדבר ארבעים שנה, עד שימות כל הדור הרוצה לשוב למצרים, הוא דור המִדְבָּר!

עוד בפרשה סיפור על איש שיצא לקושש עצים בשבת, ונענש על כך ברגימה באבנים. מצוות, הפרשת חלה, עשיית ציצית בקצות הבגד, והאיסור לא לתור אחר מחשבת הלב וראית העיניים, מסיימת את הפרשה[2].

 

וכך היא נפתחת: "וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃"

 

לפני שנדבר על התוכן, נתעכב לרגע על ו' החיבור המתחילה את הפרשה.

למדנו כבר מרש"י בפרשת מִּשְׁפָּטִ֔ים[3] המתחילה במילים "וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים", שבכל מקום שנאמר "אֵ֙לֶּה֙", זו פרשה חדשה שאינה קשורה לנאמר קודם. ואילו כאשר כתוב "וְאֵ֙לֶּה֙", עם ו' החיבור, משמעו תוספת, המשך, לנאמר קודם. במקרה של פרשת מִּשְׁפָּטִ֔ים, אנחנו לומדים ש"כשם שהפרשה הקודמת (עשרת הדיברות) ניתנה בסיני, כך גם החוקים הללו (של פרשת משפטים) נתנו בסיני."

 

ו' החיבור של ה"וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃" שאיתו פותחת הפרשה שלנו, בא ללמד אותנו על הקשר לפרשה הקודמת.

 

בפרשת בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙[4], מרים מרכלת, וחוטאת בלשון הרע: "וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח..׃[5]".

 

במקרה שלנו כותב רש"י: "שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים – למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים שלקת על עסקי דיבה שדיברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר."

 

על הפרשה הקודמת שלנו, פרשת שְׁלַח־לְךָ֣[6], כותב רש"י: "שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים – למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים שלקת על עסקי דיבה שדיברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר." 

 

כתוב במדרש רבה [7]: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ, (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וְאַחַר כָּךְ שְׁלַח לְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מד, יח): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מָה רָאָה לוֹמַר אַחַר מַעֲשֵׂה מִרְיָם שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהָיָה צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֹּאמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הָאָרֶץ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִהְיוּ אוֹמְרִים לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין עֹנֶשׁ לָשׁוֹן הָרָע, לְפִיכָךְ סָמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעִנְיָן זֶה לָזֶה, לְפִי שֶׁדִּבְּרָה מִרְיָם בְּאָחִיהָ וְלָקְתָה בְּצָרַעַת, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל עָנְשׁוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאִם בִּקְּשׁוּ לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע יִהְיוּ מִסְתַּכְּלִין מַה נַּעֲשָׂה לְמִרְיָם, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצוּ לִלְמֹד, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם."

 

{

 

התורה מבקשת להעביר לנו כאן מסר: "כל מה שקורה מסביבכם קשור אליכם. כל דבר שאתם רואים, או שומעים, או עובר בדרככם, יש לו קשר אליכם. יש לו מה ללמד אתכם. זה תלוי בכם אם תשכילו להבחין ולקחת מזה את השיעור הפרטי שלכם."

 

מסביר הרב יצחק גינזבורג[8]: "כתוב בחסידות בכל מקום [לקוטי תורה שלח לז, ד ועוד] שעולם הוא מלשון העלם, והכוונה היא שהעולם התחתון שלנו מעלים על האלוקות שבו. מכאן, שהעולם התחתון הוא מסך מבדיל, מסתיר ומעלים על נוכחותו של הקב"ה. הקב"ה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" [נוסח ברכת יוצר לתפלת שחרית], ואלמלא היו האותיות של מעשה בראשית מסתלקות מן העולם היה חוזר כל העולם הזה להיות אין ואפס כמו לפני ששת ימי בראשית [תניא, שער היחוד והאמונה פרק א]. את הדבר הזה אין אנו מרגישים בגלל שהעולם הוא כח של העלם. הגדרת מציאות העולם היא אי-הכרת הנברא בבורא. בלשון החסידות: "העלם הבורא מן הנברא" [ תניא, קונטרס אחרון ד ובכ"ד]. אופן הבריאה הוא רק על ידי שהבורא מתעלם מבריאתו, וההתעלמות היא-היא מציאות העולם והתגשמותו."

 

אז מכיוון שכל העולם הזה שלנו, הכל בהסתרה, הכל בהעלם, ומכאן שמו של העולם: "'עוֹלָם' הוּא מִלְּשׁוֹן הֶעְלֵם[9]", מוטל עלינו כאן לפקוח היטב את העיניים, ואת כל החושים שלנו כדי לנסות לזהות, להבחין, ולהשתמש בשיעורים העלומים (הנעלמים) הללו, כדי לגדול, לצמוח, להשתפר, ולשפר הלאה גם מחוצה לנו.

  

הסיפור המרכזי של פרשת השבוע שלנו, פרשת שְׁלַח לְךָ[10] היא סיפור המרגלים.

ואת התוצאה כולנו יודעים:

המרגלים חוזרים אחרי 40 יום שבהם תרו את הארץ. תרו במובן חיפשו. מה הם חיפשו?

משה ביקש מהם לאסוף מידע על הארץ:

1. אינפורמציה על תושבי המקום, מספרם ומידת מוכנותם למלחמה,

2. מידע לגבי טיב הקרקע בארץ,

3. ולהביא דוגמאות של פירות הארץ.

 

ואלה המסקנות שאיתם חזרו המרגלים, וזה המסר שאותו הביאו לעם:

 

כל העם יושבים ומקשיבים למרגלים, והם עושים show & tell, ומראים להם ולמשה את הפירות הענקיים שהביאו מהארץ, "וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַ֠ם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃ [11]"

הם מתחילים לדבר קודם כל עם משה: "תראה איזה ילדים טובים אנחנו עשינו מה שאמרת לנו לעשות, והבאנו לך את המידע שרצית".

הם מתחילים עם החדשות הטובות, יוצרים הקשבה, עניין. זורעים זרעים של תקווה. "הנה, איזה יופי. הארץ שה' הוליך אותנו אליה נפלאה. איזה כיף. תהיה לנו ארץ נהדרת. ברוך ה'."

 

מסתבר, שאם רוצים למכור לוקשים, ושגם יקנו אותם, צריך לבסס אותם על איזו שהיא אמת.

מסתבר שהשקר הכי אמין זהו שקר שמבוסס על אמת. כי "השקר (לבדו) אין לו רגליים[12]", ו"אֱמֶת, מֵאֶרֶץ תִּצְמָח; [13]"

 

{

 

ועכשיו, אחרי שאמרו זרע אמת, ויש להם את כל תשומת הלב של העם, הם אמרו כך:

1. העם שיושב עכשיו בארץ הרבה יותר גיבורים וחזקים מאיתנו: "אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ[14]"

2. יהיה קשה לכבוש את הערים כי יש מסביבן חומות, הם כמו מבצרים בלתי ניתנים לחדירה: "וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד[15]"

3. ואחרי מה שעשה לנו עמלק בדרך, שהתקיף אותנו כשהיינו עייפים וחלשים, גם הוא שם: "עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב[16]", ואתם זוכרים כמה קשה היתה המלחמה נגדו, ואיך משה היה צריך להחזיק את הידיים שלו למעלה כדי שנצליח לגבור עליהם, וזה היה כ"כ קשה עד שאהרון אחיו וחור אחיינו היו צריכים לתמוך בידיו כדי שנוכל לנצח את העמלקים המפחידים הללו.

4. ואם לא די בעמלק, יש שם עוד עמים, בוודאי מפחידים כמוהו: "וְ֠הַֽחִתִּ֠י וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן׃[17]", כי 'אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה'. אם הם מאכלסים בצוותא את הארץ הזו , סימן שהם דומים אחד לשני.

וכל אחד מהאויבים המאיימים האלה יושב בחלק אחר של הארץ, מכל כיוון יש אויב מפחיד. מהדרום: עמלק בנגב, ומהצפון: החיתי והיבוסי והאמורי בהרים, מהמזרח ומהמערב: הכנעני ליד הירדן וליד הים התיכון.

5. ואם כל זה לא מספיק, אז שתדעו שממש אין לנו סיכוי נגדם כי יש שם גם ענקים: "וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃[18]"!

6. בשלב הזה כלב בן יפונה מנסה לעצור את השיטפון לפני שיהיה מאוחר יותר וכל העם האמת יאמין לסילופי האמת האלה. הוא מנסה להשתיק את המרגלים ולומר למשה ולעם שהדיווח הזה רחוק מהאמת, בכלל לא מדויק: "וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃[19]". בטח שנוכל לעלות לארץ. בטח שנוכל לכבוש אותה. הרי הקב"ה הבטיח לנו אותה.

7. מול ניסיון כזה לחבל בתוכנית, כל המרגלים קוראים בפה אחד: "לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃[20]" מה אתה לא קולט? אין סיכוי שנוכל לנצח אותם! הם הרבה יותר חזקים מאיתנו!

8. וכקונטרה על דברי כלב בן יפונה, וכדי לחזק את עמדתם ההפחדה עוברת להילוך גבוה עוד יותר: עכשיו הם ממש משקרים: "וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ[21]".

תשמעו, הם אומרים, משהו לא בסדר בארץ הזו. כולם מתים שם. כל מקום שהלכנו ראינו שקוברים המון אנשים[22]. זו ארץ ממש מסוכנת: "אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא[23]". היא גורמת לאנשים שגרים בה למות.

9. ולמען הסר ספק, שאם מישהו מהשומעים עוד לא משוכנע שלא כדאי להיכנס לארץ ישראל, הם מוסיפים עוד: שתדעו. זה לא רק פה ושם ענקים, כ-ו-ל-ם שם ענקים: "וְכׇל־הָעָ֛םאֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃[24]" לא רק שהם גדולים בגופם, הם אנשי ריב ומדון, הם מחרחרי מלחמה, הם אוהבי מלחמה[25]. הם מאוד מנוסים במלחמות, לא כמונו נחנחים. אין סיכוי שנוכל לנצח אותם!

 

{

 

בסופה של הפרשה מנסה התורה לאזן אותנו עם מצות ציצית[26] הבאה להזכיר לנו מה לא לעשות:

"וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם...! [27]"

אתם לא יכולים לסמוך על מה שאתם מרגישים ומה שאתם חושבים – זו לא באמת המציאות. זו רק המציאות הפנימית שלכם. הסובייקטיבית.

 

המרגלים יצאו לָת֣וּר את הארץ, וראו דברים לא נכונים, כי הלב שלהם היה במקום הלא נכון

הם פירשו את המציאות לא נכון. מתוך עולמם הפנימי. הנחוּת: "...וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃ [28]"

מצוות ציצית באה להזכיר לנו שאסור לנו להאמין לתחושות הלב ומראה העיניים שלנו בעיניים עצומות – צריך כבדהו וחשדהו. לבחון ולבדוק תמיד אם החוויה הפרטית היא אכן המציאות.

 

{

 

היום נדבר על שקר.

 

בשנת 2009 שודרו ב-FOX שלוש עונות של סדרת דרמה בשם Lie To ME.

בסדרה פענחו גיבורי הסדרה מקרי פשע מורכבים באמצעות שיטה של פסיכולוגיה יישומית בה הם מנתחים מיקרו-הבעות של נחקרים באמצעות שיטה הנקראת: Facial Action Coding System (FACS), ובעברית:

שיטת קידוד של תנועות פנים.

 

מיקרו-הבעות, הן הבעות פנים שאורכות שניות קצרות 1/15-1/25 השנייה "אלו הבעות ש'בורחות' כשהאדם מנסה להסתיר משהו. הן כמו פליטות פה."

 

השיטה פותחה ע"י פסיכולוג קליני בשם פול אקמן[29], והזמן שלקח לו לפתח את השיטה שלו, יחד עם צוות החוקרים שלו[30], היה שמונה שנים. הוא גילה שלבני האדם יש 43 שרירים בפנים ויותר מעשרת אלפים הבעות. הקטלוג הראשון של FACS יצא לאור ב-1978, ומאז מתעדכן כל הזמן.

אחרי מלחמת יום כיפור, הגיע אקמן (שהוא יהודי) גם לארץ להרחיב את העבודה שלו גם לשפת גוף ומחוות.

הוא גילה שלישראלים יש 200 מחוות ידיים, מתוכן 25 מחוות מעליבות, כמו צבע משולשת למשל, בעוד שלאמריקאים, יש רק 85 מחוות ורק 7 מתוכן מעליבות.


{

 

אז איך מזהים שקר?

עפ"י פול אקמן "יש כמה זירות שבהן אפשר לזהות שקר -
1. פנים, 2. תנועות הגוף ו-3. הקול מכילים סימנים.
בעיקרון צריך לחפש משהו שלא מסתדר, סתירה בין ההבעה או הקול לתוכן הדברים.
אחד הדברים הבולטים ביותר הוא כשמישהו אומר משהו ובו זמנית מזיז את הראש קצת מצד אל צד - עושה מעין תנועה קטנה של 'לא'.
דבר נוסף הוא המיקרו־הבעות,
(כמו שציינו קודם לכן, אלה הבעות) שנמשכות 1/15-1/25 השנייה. אלו הבעות ש'בורחות' כשהאדם מנסה להסתיר משהו. הן כמו פליטות פה".

 

"ועוד: חיוכים משמשים לפעמים ל"מיסוך רגשות שליליים". בני אדם מהשורה לא בהכרח יודעים להבדיל בין חיוך אמיתי למזויף, אבל מומחים יבחינו בא־סימטריה שמאפיינת חיוכים מעושים. ולא רק ההבעות, גם המילים משמעותיות."

 

הדרך לאבחן שקרים מורכבת מתשומת לב לחוסר התאמה שבין התוכן של הדברים לשפת הגוף.

 

{

 

אבל אותנו מעניין יותר מהכל: למה אנשים משקרים?

קודם כל, מסתבר ששקר הוא חלק נורמלי של התפתחות אנושית.

כולנו משקרים, וזה חלק מהנורמות החברתיות שלנו, ותיכף ניגע בכמה מהן.

כבר בגיל הרך, בסביבות גיל ארבע, ההתפתחות הקוגניטיבית מפותחת מספיק כך שילדים מבינים שהתודעה שלהם נפרדת מזו של אחרים.

עד לשלב הזה, ילדים לא יודעים שהאנשים הקרובים שלהם לא יודעים מה מתרחש אצלם בראש. הם חושבים שאנחנו יודעים מה הם עשו בחדר גם אם לא היינו שם.

 

סיפרתי לכם כבר את הסיפור הנהדר הזה על הבן האמצעי שלי, כשהיה בן שלוש בערך, ויום אחד התעורר בבוקר בהתרגשות ומאוד רצה לספר לי על החלום שחלם. הוא ניסה לספר לי, ולא הצליח למלל את החוויה שלו. התחיל והפסיק, התחיל והפסיק, ואחרי שני ניסיונות הוא הכריז:

"טוב, תספרי אַת. אַת מספרת יותר טוב!"
ניסיתי להישאר רצינית ואמרתי לו: "אבל זה החלום שלך, אתה חלמת..."

והוא ענה לי בשיא הרצינות: "אבל אַת היית שם."

 

בגיל שלוש בערך, מתרחשת קפיצה קוגניטיבית מדהימה. מבחינת יכולת של שפה, אוצר המילים למשל קופץ לכ-1000 מילים. ילדים מתחילים להצביע על דברים ולהתעניין בעולם שסביבם: "מה זה?" היא שאלה ששומעים הרבה.

יחד עם הקפיצה הקוגניטיבית הזו מתרחש גם שינוי רגשי – וילדים מבינים שהם תודעה נפרדת.

ברגע שילד מבין שהוא עצמי אחר ממישהו אחר, הוא גם מבין שהוא יכול לשקר.

 

בהתחלה השקרים יהיו בוסריים.

כל הקמח מפוזר על הרצפה והילדה מאובקת כולה בקמח, וכשהיא שואלת מי עשה את זה היא תעשה בשיא התמימות "לא אני..." כשברור ואפשר לראות כמובן שזה לא נכון.

 

כאן נחשפת הסיבה הראשונה לשאלה למה אנחנו משקרים:

כי רוצים להימנע מעונש.

כי רוצים להימנע מכעס.

אנחנו יצורים חברתיים, והקיום שלנו, הפיזי, הרגשי והרוחני תלוי בשייכות לחברה שאנחנו נמצאים בה.

 

אנשים יעשו הכל כדי שלא לקלקל לעצמם את המעמד החברתי שאותו השיגו במאמץ רב.

לילדים חשוב להמשיך להראות טובים בעינינו – אז הם ישקרו.

בהמשך השקרים ישתכללו, ויתווספו גם הסברים ותירוצים ושלל עזרי-שקר, כדי להפוך את השקר לאמין יותר.

עד כדי כך, שיש מבוגרים שהם שקרנים טובים כל-כך, שמי שלא דק אבחנה כמו פול אקמן, לא ידע להבחין בשקר.

 

{

 

הנה תשע סיבות למה אנשים משקרים:

1.      סיבות חברתיות – הישרדות חברתית.
רוצים להימנע מכעס ו/או מעונש –
הסיבה הכי נפוצה.
בין אם זה לשקר שאני הייתי זו שסיימתי את כל השוקולד, לבין הברזה מהעבודה התואנה שאני חולה.
ובין אם זה להעמיד פנים למארחת שהאוכל טעים.
ובין אם זה בחור שמגזים את סיפורי הגבורה שלו.

2.      הגנה עצמית, שמירה על ערך עצמי ו/או שיפור מעמד חברתי.
רוצים להימנע מביקורת, נזיפה, בושה, אשמה, או חרטה.
משקרים כי רוצים להימנע מחשיפה של פגמים, חסרונות, כישלונות, וחולשות.
בדרך מדובר באנשים שהערך העצמי שלהם נמוך, והם מנסים לשפצר את המציאות כך שהם יראו באור טוב יותר, ובפועל מייצרים לעצמם פרסונה שקרית.

3.      שמירה על אוטונומיה.
לפעמים אנשים משקרים כדי לשמור על הפרטיות שלהם, למנוע מעורבות יתר וחדירה לפרטיות.
למשל: "אנחנו עושים חתונה קטנה כי המיקום פשוט מהמם", ולא בגלל שפשוט אין כסף.

4.      הגנה על מישהו אחר.
רואים את זה הרבה אצל מתבגרים. בשלב ההתפתחות הזה הלויאליות לחברת השווים גבוהה וחשובה יותר מהכל. נערים ונערות ישקרו כדי להגן על החברים שלהם לפעמים בכל מחיר  

5.      השגת מטרה.
אנשים ישקרו במהלך ראיון עבודה למשל לגבי הניסיון שלהם, או היכולות שלהם, על מנת להתקבל לקום העבודה.

6.      להגן על עצמנו.
ילד יאמר לזר שדופק בדלת שאבא ואמא בבית גם אם הוא לבד.
נערה תאמר למישהו שמטריד אותה שהיא מחכה למישהו שכבר צריך להגיע.

7.     לצאת מסיטואציה חברתית מביכה.
לספר שאני לא יכולה להגיע לאירוע כי יש לי התחייבות מוקדמת.
לסרב ליציאה עם חברות כי אני לא מצליחה למצוא בייביסיטר.
לסיים שיחת טלפון מעיקה כי יש לי שיחה ממתינה, או מישהו בדלת.

8.     להימנע מבושה או מבוכה.
למשל: ילדה תגיד שהכסא רטוב ממים, לא כי ברח לה.

9.     לשלוט באחרים.
היטלר ימח"ש הוא דוגמא נהדרת. גם הפלסטינאים שקרנים מדופלמים שעושים עבודה נהדרת לשלוט בדעת הקהל העולמית למשל כשהם מביימים תמונות של עשרות מתים, כשמתחת לסדינים הלבנים שוכבים שחקנים חיים.

 

{

 

בזוגיות, כמו בחיים, שקרים הם חלק ממערכת היחסים.

או נכון יותר לומר, לא תמיד צריכים לומר את כל האמת.

כשאישה שואלת את בעלה אם היא נראית טוב בשמלה – כשברור שהיא רוצה לשמוע 'כן' – כדאי לשקר ולומר לה ש'כן'.

אם בעל שואל את אשתו אם הכרס שלו גדלה – כשברור שעכשיו הוא לא רוצה לשמוע 'כן' – כדאי לשקר ולומר לו ש'לא'.

 

אבל יש שקרים שמרעילים את הזוגיות.

בגדול, הרבה שקרים ירעילו את הזוגיות, גם אם הם שקרים קטנים לבנים ולא משמעותיים.

אבל,

הכי גרועים הם השקרים שפוגעים באמון.

מאלה לא צריך הרבה – מספיק אחד גדול – והאמון נשבר.

אמון הוא הרכיב היקר ביותר והרגיש ביותר של הזוגיות – צריך לעשות את הכל כדי לא לפגוע באמון.

גם כי האמון נרכש בעמל רב, וגם כי יש בזוגיות תופעה שנקראת Truth Bias, ההנחה של שבן או בת הזוג בדר"כ ודברי אמת, כך שאם הם משקרים, השקר, הפגיעה באמון, הופכים להיות הרסניים הרבה יותר.

כשאני מצפה לקבל אגרוף ממישהו, אני מוכנה לאגרוף ולכן הוא מכאיב הרבה פחות מאשר סנוקרת שלא הייתי מוכנה אליה.

 

{

 

וילדים?

הרי אמרנו ששקרים הם חלק מהתפתחות נורמלית, אז איך עוזרים לילדים לא להפוך שקרנים בלי להרוס את היחסים איתם ובלי לפגוע להם בדימוי העצמי ובביטחון העצמי?

 

אחת מ-53 המצוות[31] שבפרשת מִּשְׁפָּטִ֔ים[32], היא אמנם הנחייה לדיינים בבית המשפט, אבל דווקא היא בטוי המוכר והשגור יותר בפי כל: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק , וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע.[33]"

אבל בפרשת קדושים, ההוראה היא לנו, לכל אחד ואחד מעם ישראל: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.[34]"

רבי דוד צבי הופמן[35] מבאר: "הלאו "לא תשקרו" אוסר כל מיני תרמית, מעילה ופגיעה באמת."

 

אמת, היא התורה שלנו.

שלוש האותיות האחרונות של שלוש המילים הראשונות בתורה הן "אמת" – אך, בסדר מבולבל.

"הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ....  שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה.[36]"

הֲפוֹךְ בתורה עוד קצת, לך אל המילה הרביעית, והאמת תתבהר: האותיות האחרונות של המילה השניה, השלישית והרביעית בתורה יוצרות את המילה "אמת", כסדרהּ[37]:

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹק֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃

והמילה הרביעית אֵ֥ת, אלה על האותיות מאלף ועד תו, הכל הכל אמת.


ילדים משקרים כי הם מרגישים שהם עשו דבר לא נכון, והם רוצים להתחמק מעונש או כעס.

יש להם השגה פנימית מאוד ברורה של טוב ורע – ואת זה אנחנו רוצים לשמר!

הם לא רוצים להיתפס בשקר, כי הם לא רוצים שיכעסו עליהם או יתאכזבו מהם – יחד אם זה הם גם רוצים להימנע מכעס או עונש על מה שעשו.

ולכן, אנחנו צריכים להפריד עושה מן המעשה.

להביא את הילד למצב שבו יודה בשקר – ואז לשבח אותו על כך.

כלומר, להבהיר לו שהדבר שעשה אינו רצוי, אבל הדבר איננו הוא עצמו.

ולכן, אנחנו סולחים על המעשה.

 

אם מבטלים את השקר כמשובה ילדותית לא חשובה, בעצם מאפשרים לילד לשקר שוב ושוב, ואז השקר הופך להיות קל, והפירוד בין טוב לרע מיטשטש.

לפעמים עד כדי כך שהשקר הופך להיות חלק מהעצמי, טבע שני.

 

אמירת האמת באופן פרטי, היא יסוד להליכה בדרך הישר באופן כללי.

 

כשילד יודע שעל אמירת האמת הוא אינו נענש, אבל על אמירת שקר הוא כן נענש – הוא ילמד לא לשקר.

אבל ילד שהשקר כבר הפך אצלו להרגל, איתו צריך לעבוד בדרך שונה: לא להעניש על אמירת שקר, אלא לתגמל מאוד אמירת אמת, או הודאה על האמת אחרי שהשקר כבר נאמר.

 

{

 

אז למה באמת שיקרו המרגלים?

מה היתה האג'נדה הפרטית שלהם שאותה הם רצו לקדם ובגללה הוציאו את דיבת הארץ רעה?

 

כותב הרב אליעזר מלמד:  "המרגלים חשבו שחיי המדבר מקודשים ונעלים יותר, מפני שאין עוסקים בהם בענייני המעשה והחומר, ועל כן בתוך ליבם מאסו בארץ חמדה. כעין זה כתב האדמו"ר הזקן (ליקוטי תורה שלח לח, ב), שלא רצו להיכנס לארץ ישראל, וטענו למה צריך לירד לעולם המעשה, הרי אפשר לקיים את "התורה והמצוות ברוחניות ולא בעשייה גשמית". "אך באמת היו מוטעים, שהעיקר הוא לעשותם בארץ דווקא. כמו שאמרו רז"ל (סוטה יד, א), כמה תפילות התפלל משה ליכנס לארץ ישראל. ושאלו: וכי לאכול מפירותיה היה צריך? אלא לקיים את המצוות התלויות בה. כי קיום המצוות בארץ הוא קידוש ה' הגדול ביותר, ולכן מתגלה ממנו אור גדול, יותר מאשר בחיים הרוחניים בלבד.

 

{

 

בתפילת שחרית אנחנו אומרים: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר כְּבַגָּלוּי וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ; יַשְׁכִּים וְיֹאמַר:[38]"

בברכות שאחרי קריאת שמע מופיעה המילה אֱמֶת 7 פעמים.

אֱמֶת היא גם אחת מ-יג' מידות הרחמים של הקב"ה.

 

מי יתן ונזכה להידבק ב אֱמֶת ולחיות את האֱמֶת, ולהנחיל את האֱמֶת לבנינו ובני בנינו.

 

{

 

אהבה יומיומית[39]


שקרים שקטים שקרים קטנים

בתוך ליבנו ישנים

על פני חבצלות סגולות

ושלל צמחי המים

שטים הם הס על פני הזרם

שטים הם עצומי עיניים

שקרים שקטים, שקרים קטנים

בתוך ליבנו ישנים

 

ואור בהיר עולה וצף על פני החדר

אתה יודע מי אני,

יודעת מי אתה

הכל בסדר, הכל בסדר

הבוקר בא כבר יום חדש

נצא לדרך

היום נאמר תמיד אמת

עד בוא הערב

 

דברים פשוטים כמו אהבה

בתוך הנפש נחבאים

על פני כלניות שני

ושלל פרחי העמק

פורחים הם הס על פני הירק

פורחים הם עצומי עיניים

כמו אהבה, דברים פשוטים

בתוך הנפש נחבאים.    


 

{

בשם כל ישראל השיעור מוקדש לזכות המצפים לזרע בר קיימא

רחל אודליה בת יעל ואליהו בן מירב שמחה

אהרון יהודה בן לאה ורבקה בת שרה פייגא

גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה
ולזכות המצפים לזיווג הגון בר קיימא משורש נשמתם
הדס בת הגר, ישראל בן חיה, רבקה בת חיה, דנדן דוד בן סמדר, בר אליעזר בן סמדר
ולהבדיל להחלמה מהירה ורפואה שלימה ובריאות טובה גוף ונפש של נעמי בת לאה, אמיליה בת אסתר, רקפת בת כרמלה, ורד בת תקוה, פאיים בת תמר, שאהלה שולה בת זינת, יפתח בן שירן, טובה מרים בת רבקה יונה, חנה בת שוליקה, מנחם זאב בן דורית, נועה בת תמר, ופזית בת נעמי בתוך שאר חולי עמו ישראל

{

לעילוי נשמת הרבנית אסתר יונגרייז ע'ה
שיעור ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת מועבר לנשים בע"ה ב'נ כל יום שלישי בשעה 20:30.
פרויקט שיעורי ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת הוא הכרת הטוב והודיה יום-יומית לקב"ה
על הנס הגדול שעשה איתי.
תגובות הארות והערות יתקבלו בשמחה
{

 

מקורות נוספים:[40]

 

הרב גוטליב, ז. ל., הרב גרינוולד, י., הרב אנשין, נ., הרב אנשין, ד., הרב אקער, י. (עורכים). (ה'תשע"ה). פשוטו של מקרא – רש"י כפשוטו – במדבר – פרשת שלח לך. עמ' קעה-רכא. ירושלים: לשם ספרי איכות.

 

הרב גינזבורג, י. (תשמ"ה). סוד ה' ליראיו. פרק א'. ישראל: הוצאת גַל עֵינַי.

שיעורים על סוד ה' ליראיו אוחזר מתוך http://www.malchuty.org/

 

הרב מלמד, א. פניני הלכה: ו-חטא המרגלים. אוחזר מתוך http://ph.yhb.org.il/06-01-06/

 

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך http://mg.alhatorah.org/

 

Dr. Ekman, Paul. Paul Ekman Group. Retrieved from https://www.paulekman.com/

Miller, Rowland S. Intimate Relationships, Eight Edition. McGraw Hill Education, 2018.



[1] פ' שְׁלַח־לְךָ֣: במדבר יג' א' – טו' מא' (4/10)

[2]  עפ"י אתר "גלים"

[3]  פרשת מִּשְׁפָּטִ֔ים: שמות, כא' א' – כד' יח'

[4] פ' בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙: במדבר ח' א' – יב' טז' (3/10)

[5]  במדבר, יב' א'

[6] פ' שְׁלַח־לְךָ֣: במדבר יג' א' – טו' מא' (4/10)

[7]  מדרש רבה במדבר סדר שלח לך פרשה טז' ו'

[8]  שם

[9]  מתוך "סוד ה' ליראיו"

[10]  פרשת שְׁלַח לְךָ֙: במדבר יג' א' – יב' טז' (4/10 ; 119 פסוקים)

[11]  במדבר יג' כז'

[12]  חידושי הרמב"ן בבלי שבת כג' ב'

[13]  תהילים פה' יב'

[14]  במדבר יג' כח'

[15]  שם

[16]  במדבר יג' כט'

[17]  שם

[18]  שם

[19]  במדבר יג' ל'

[20] במדבר יג' לא'

[21] במדבר יג' לב'

[22]  רש"י שם: אוכלת יושביה -  בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו. 

[23]  במדבר יג' לב'

[24]  שם

[25]  רש"י שם: אנשי מדות – גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה כגון גלית גבהו שש אמות וזרת (שמואל א י"ז:ד'). וכן איש מדון (שמואל ב כ"א:כ') איש מדה (דברי הימים א י"א:כ"ג).

[26]  שם טו' לז – מא': "וַיֹּ֥אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺ֣ת ה' וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹקֵיכֶֽם׃ אֲנִ֞י ה' אֱלֹֽקֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹק֑ים אֲנִ֖י ה' אֱלֹקֵיכֶֽם׃ ""

[27]  שם, טו' לט'

[28]  שם, שם לג'

[29] פול אקמן ידוע כמזהה שקרנים מיומן, ובין השאר שימש עד מומחה במשפטים מפורסמים, ייעץ בחקירות של ה־FBI והופיע בכלי התקשורת. כישורי הניתוח שלו הכניסו אותו לרשימת מאה הפסיכולוגים הבולטים של המאה ה־20, שפרסם "Review of General Psychology" ב־2002, והוא הקפיד כל השנים להפיץ את הידע הייחודי שצבר. בין השאר פרסם עשרות מאמרים, כתב 15 ספרים, ובהם רב־המכר "Telling Lies", ולימד עשרות אלפי סטודנטים. בשנות התשעים הקים את חברת אקמן גרופ שמעבירה קורסים לקהל הרחב ולאנשי ביקורת גבולות ואנשי כוחות ביטחון (כולל שוטרים ישראלים), בניסיון ללמד כמה שיותר אנשים איך לזהות שקרנים.

[30]  באוניברסיטת סן-פרנסיסקו בקליפורניה

[31]  מצוות לא תעשה - ל' ומצוות עשה כ"ג

[32] פרשת מִּשְׁפָּטִ֔ים: שמות כא' א' – כד' יח' (6/11 ; 118 פסוקים)

[33]  שמות כג' ז'

[34]  ויקרא יט' יא'

[35]  רבי דוד צבי הופמן, 1843-1921, הונגריה.

[36]  אבות ה' כב': "בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר, הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ. ובָהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַהּ, וּמִנַּהּ לָא תְזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה."

[37]  עפ"י הרב אברהם גרשון

[38]  סידור, וגם: משנה תורה, רמב"ם הלכות סדר תפילות א':ב'

[39]  בשיעור הקשבנו לשיר "אהבה יומיומית". מילים: תרצה אתר ; לחן: יהודית רביץ, הפעם בחרתי בביצוע של דניאלה ספקטור, במקור מתוך האלבום "יהודית רביץ" 1979: https://www.youtube.com/watch?v=iaiDmrBrJrs

[40]  "כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אבות ו' ו'


[© Smadar Prager, CGP]


 www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotion Focused Psychotherapist since 1998 after graduating the four-year program in the Alfred Adler Institute in Israel.  With a home-based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island) she focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To contact or to schedule an appointment please email smadarprager@gmail.com or call/text 917-513-1490.

I'd love to hear from you.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה