💎בס"ד
איך, איך אין מי שיקשיב לה?
בואו נשמור על קשר – Let’s stay in touch:
[2] ישעיהו א' א'-כז'
🍬
קבלו סוכריה לשבת פ' דברים: אֵיכָ֥ה... אַיֶּכָּה 🍬
בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד את פרשת השבוע שלנו, פרשת
דְּבָרִ֗ים[1], שגם פותחת את החומש החמישי של התורה
הנקרא כולו על שמה.
שבת זו נקראת גם שבת חזון על-שם ההפטרה לפרשת דְּבָרִ֗ים הלקוחה מספר
ישעיהו[2] הפותחת
במילים: "חֲזוֹן֙
יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם ... "
אנחנו מוצאים דבר מעניין הקושר את תשעה באב, את פרשת דברים, ואת
חזון ישעיהו:
מילה אחת -- אֵיכָ֥ה.
בפרשת דְּבָרִ֗ים בנאום התוכחה שלו לעם ישראל אומר משה: "אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טׇרְחֲכֶ֥ם
וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃[3]"
בהפטרה לפרשת דְּבָרִ֗ים ישעיהו בחזונו אומר: "אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה
מְלֵֽאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים[4]׃"
ובתשעה באב, אנחנו קוראים את מגילת איכה, הפותחת במילים: "אֵיכָ֣ה יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙
רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה...[5]"
אֵיךְ הגענו עד כֹּה? איך זה ככה? איך הגענו למצב הזה? איך
הגענו לכאן? איך זה יכול להיות?
אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א
לְבַדִּ֑י – קורס משה רבינו ;
אֵיכָ֥ה
הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה – זועק
ישעיהו הנביא ;
אֵיכָ֥ה ׀
יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד – מקונן ירמיהו הנביא ;
אַיֶּכָּה, איפה אתה, שאל הקב"ה את האדם הראשון
כשהסתתר אחרי חטא עץ הדעת.
איך הגענו הלום? איך הגענו למצב הזה? איך זה שאנחנו מרגישים
כל-כך לבד, לְבַד, בָדָ֗ד?
🍬
האם נעזבנו? האם ננטשנו?
ממש לא!
ויש כאן כמובן גם למידה עבורינו.
לפעמים ההורה צריך לזוז ולתת לילד שלו לחוות את התוצאות של
המעשים שלו וההתנהגות שלו.
הוא לא עוזב. הוא לגמרי שם. הוא עושה את החלק הכי קשה של
ההורות: הוא נותן לילד שלו להיות לבד, כדי שימצא את עצמו, ואותו – את ההורה –
מחדש.
רק כך יוכל הילד שגדל ובגר, וכבר אי אפשר להמשיך להתייחס אליו
כמו אל ילד קטן, להגיע לבד למסקנות, וישתנה בעצמו, מתוך תוכו, מרצונו החופשי,
שינוי אמיתי, בר קיימא.
לא בגלל שהוא פוחד מעונש, או מתוך רצון לְרַצוֹת – אלא בגלל
שהוא מבין בשכלו, ומרגיש בליבו, והוא בוחר לבדו את הדבר הנכון לעשותו.
בואו נבין איך זה עובד, ולמה זה חשוב.
🍬
הרבי מלובביץ' מלמד שענף
מחובר לגזע, כמו הנשמה שמחוברת לשורש שלה בשמים, ומטה, הוא אותו ענף כשהוא מתנתק
מהגזע ומתקשה, שייך עדיין לעץ, אבל לא מחובר אליו, כמו הנשמה היורדת לעולם הזה.
דיברנו על זה שבעצם אנחנו מגדלים ענפים כדי
שיהפכו למטות.
הילדים יוצאים מאיתנו, כמו ענף מתוך הגזע, אבל
המטרה שלנו היא שגם הענף הזה יוכל להיות גזע שממנו יצאו ענפים חדשים.
כדי שזה יקרה אנחנו צריכים מצד אחד לתמוך
בענף, בילד,
ומצד שני לעזור לו להתחזק.
אלה שתי פעולות מנוגדות אחת לשנייה.
לתמוך בילד זה אומר
|
לעזור לו להתחזק זה אומר
|
לחבק אותו, להכיל אותו, לתת לו מקום,
לקבל אותו כפי שהוא
|
לדרוש ממנו, להעיר לו, לשפר אותו,
לתת לו להתמודד לבד
|
מבחינת הילד זה מאוד רך ומקבל.
|
מבחינת הילד זה קשה ומנוכר.
|
התמיכה מעודדת בו
|
העזרה להתחזק מאפשרת לילד
|
את כוחות החיות, ומאפשרת לפוטנציאל שיש בו
לבוא לידי ביטוי בחופשיות.
|
להכיר את הפוטנציאל הגלום בו, להשתמש בו,
ולהתקדם הלאה למשימות מורכבות יותר, תובעניות יותר, מגדילות ומצמיחות עוד יותר.
|
קנית מצרכים/בישול
|
הכנת המתכון/אכילה
|
כאן עומדים במקום / חניה
|
כאן הולכים ומתקדמים / נסיעה
|
שבט
|
מטה
|
תלות
|
עצמאית
|
ודיברנו על זה שזה מקביל לתהליך שעוברים בני
ישראל במסעות שלהם במדבר: חונים ונוסעים. חונים ונוסעים.
ואנחנו מבינים שהורות, כמו זוגיות, זו תנועה
של פנימה והחוצה, תמיכה ועזיבה, תמיכה ועזיבה, ביחד וגם לתת להם לבד. כי בלי זה לא
ישיגו עצמאות, לא ישיגו כח, לא יהפכו את הערך לשלהם.
🍬
תמיד משווים את השכינה שנותרה לבדה
מאחורי הכותל המערבי ומחכה לבית המקדש, לאישה.
בתשעה באב אנחנו מבכים את השכינה: אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד, איך היא יושבת לבד?
ויכולים להתחבר אל זה מהמציאות של ימינו.
כי גם אצלנו היום יש נשים בודדות.
וגם לגביהן נשאל: איך יכול להיות שאישה נשואה מרגישה בבית שלה,
לבד. איך היא מרגישה בנישואין שלה בודדה? אֵיכָ֥ה, אֵיךְ-כֹּה, היכן אתה האיש שלה, איפה אתה, לאן
נעלמת?
יש כל מיני תקופות בחיי הנישואין, וכל אחת מאיתנו חוותה את
ה"יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד" הזה על בשרה.
זאת היא עונה כזאת, זה רק הסתיו וזה עובר[8].
אבל יש נשים שאין להן סוף עונה. העונה הזו לא נגמרת, ולא רואים
ת'סוף[9].
איך היא נשואה-אלמנה, אישה לא נגועה?
כמה אני שומעת על נשים שהבעלים שלהם לא נוגעים בהן.
על נשים שהולכות למקווה וחוזרות הביתה לבעל ישן, אדיש, ובעיקר
לא נוגע. לא כמהּ, לא מחכה.
נשים שחוזרות מהמקווה ואף אחד לא מחכה להן.
נשים שהבעלים שלהם לא נוגעים בהן.
נשים ובעלים שחיים בקווים מקבילים ושוכחים
לתדלק את הזוגיות שלהם.
מדברים על הכל – ולא מדברים על כלום.
מדברים בין השורות – אבל לא מדברים על מה שהם
באמת צריכים לדבר.
על מה שכל אחד מהם, או אחת מהן, רוצות באמת
לדבר.
מדברים מסביב – אבל לא מדברים בעיקר.
ויש נשים שפוחדות לדבר.
פוחדות להביא את עצמן בקשר באמת כפי שהן.
אבל לפעמים נגמרות המילים, וכבר לא מדברים
בכלל. ושתיקה ענקית משתררת בבית. ואיזה חורבן נוראי זה.
בית לא נחרב רק בגלל שנאת חינם ולשון הרע, בית
נחרב גם בגלל שלא מדברים בו. אנחנו צריכים דְּבָרִ֗ים. דיבורים. כמו
שם הפרשה. בתים מתייבשים ומתפוררים מזה שבני זוג לא מדברים אחד עם השני.
🍬
"אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵֽאֲתִ֣י
מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃[10]" מקונן הנביא ישעיהו בהפטרה שנקרא
בשבת.
אֵיכָ֥ה = אֵיךְ-כֹּה??
אֵיךְ הגענו עד כֹּה? איך זה ככה? איך הגענו למצב הזה? איך
הגענו לכאן? איך זה יכול להיות?
אֵיכָ֥ה ׀
יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד – מקונן ירמיהו הנביא ;
ואנחנו? אנחנו שואלים אֵיכָ֥ה, אֵיךְ-כֹּה, איך ככה ה'? איך קרה שזה כך?
איך הגענו הלום? איך הגענו למצב הזה? איך זה שאנחנו מרגישים
כל-כך לבד, לְבַד, בָדָ֗ד?
אַיֶּכָּה? אנחנו קוראים לקב"ה , איפה אתה? למה השארת אותנו ככה לבד, לְבַד, בָדָ֗ד!
אֵיכָ֥ה,
איך זה יכול להיות שזה קורה! איך?!
אַיֶּכָּה? זועקת אישה מקירות לבבה לאישהּ הישנו אבל איננו.
כותבת מירב סבג[12]:
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.
; הכאב הוא לא על הלבד
ולא על יופיה
שאבד ; החורבן הוא על "יָשְׁבָה בָּדָד"
ולא התפלשה
וכבר לא נלחמה ; ולא מיאנה ולא צעקה.
השבר הוא על "יָשְׁבָה", ; הביאה כיסא נוח והתחבקה בהשלמה עם הדממה.
איך, איך אין מי שיקשיב לה?
איך אין מי שירצה לשמוע מה יש לה לומר?
איך היא לבד? איך היא בָּדָד? ואיך היא כבר כל כך מיואשת שהיא משלימה עם המצב?
ואנחנו? השלמנו עם המצב? נוח לנו על הכיסא נוח,
בלי בית? בלי בית מקדש?
🍬
את בית המקדש נבנה עם
דיבורים של אהבת חינם, וגם את הבתים הפרטיים שלנו אנחנו יכולים לבנות מחדש עם
דיבורים של אהבה.
אנחנו צריכים דְּבָרִ֗ים. דיבורים. כמו
שם הפרשה. בשתיקה כלום לא יבנה מחדש.
חייבים לדבר.
הנביא ישעיהו אומר: "שִׂמְחוּ אֶת
יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל
הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.[13]"
כתוב בגמרא: "מכאן אמרו כל המתאבל על
ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה ...[14]"
אומר הנביא זכריה: "כֹּה אָמַר ה'
צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי (יז' תמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' אב) וְצוֹם
הַשְּׁבִיעִי (ג'
תשרי)
וְצוֹם
הָעֲשִׂירִי
(י' שבט) יִהְיֶה
לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת
וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.[15]"
ועד
שתגיע הנחמה השלימה, נמשיך להתפלל, ולבקש, ולהתחנן, ונקווה שמאוד בקרוב נשמע את
הקב"ה עונה לנו: כן. שהשלט בפתח בית
המקדש יוחלף מ: "תיכף אשוב" ל: "פתוח".
אני יכולה רק להצטרף לתפילות שלכן, ושל כל עם ישראל, שזה יהיה
התשעה באב האחרון שנשב על הרצפה ונבכה.
שבת שלום
ומבורך, וצום קל ומועיל, באהבה, סמדר🍓
דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה בגוף ובנפש של שלומית בת רחל ושל אמיליה בת אסתר
ולזכות גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה שיזכו לזרע של קיימא
ולזכות גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה שיזכו לזרע של קיימא
בואו נשמור על קשר – Let’s stay in touch:
WhatsAppMe: https://buff.ly/2MZsuM3
הצטרפות עצמית לקבוצת הווטסאפ של יַהֱדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2ETXPcC
פייסבוק: https://www.facebook.com/YehadutVeHorut
לערוץ יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2Kh2wSU
לאתר של סמדר פרגר: http://www.smadarprager.com/
Twitter: https://buff.ly/2VqN487
Instagram: https://buff.ly/2QfstjD
הבלוג של סמדר פרגר בעברית: https://buff.ly/2CyYsaU
Smadar’s Sane Way (English) Blog: https://buff.ly/2G9uLPa
#YehadutVeHorut @smadarprager
[6] עפ"י הרב אלעזר אהרנסון, ישבית ההסדר חולון, ה' באב התשע"ו:
‘איכה’, היא לשון ‘אי כה’, הלשון המקוננת על אבדן הנבואה ועל אבדן ההתגלות האלוקית
המופיעה במילה ‘כה’, שהיא גם שם משמותיו של הקב”ה (ראה זהר בלק קצח ע”א).
[12] בתוך: הרבנית מזרחי, י. (2017). שנה וברכותיה –
יומן שבועי-חודשי לשנת תשע"ח. עמ' 123. ישראל: פרשה ואשה הוצאה לאור.
[© Smadar Prager, CGP]
Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה