יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת: מסרים מהמדבר | פרשת יתרו | טז' בשבט ה'תשע"ט

בס"ד

                    השיעור מוקדש לרפואה שלימה של מלכה בת יעקֹפקה יהודית, טל בן תקוה, חוה דינה אטיה בת ציפורה שבע, ג'וד בן
                                             מאיה, התינוק יהל בן שירי, ואפרים אפי בן חנה בתוך שאר חולי עמו ישראל

­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת

והפעם: הגיגים מעוגנים על פרשת יתרו

מסרים מהמדבר

אם את רוצה לבנות משהו שהוא יותר גדול ממך, את חייבת לוותר על עצמך.

ויתור הוא התחלת החיבור.

 

פרשת חמישית של חומש שמות. ה-פרשה של התורה (אני אומרת את זה על כל פרשה... 😊):

פרשת יִתְר֨וֹ[1]: מעמד הר סיני.

הנה אנחנו מקבלים את התורה.

סוף כל סוף.

פרשתנו מתחלקת לשני חלקים. בראשון מסופר לנו על יתרו, ובחלק השני על מעמד הר סיני.

הפרשה שלנו פותחת במילים: "וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן משֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹקִים֙ לְמשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:[2]"

ונשאלת השאלה:
א. מה בדיוק שמע יתרו?
וב. איך זה שה-פרשה של התורה בה אנחנו מקבלים את התורה נקראת על שמו של גוי?

{

ראשית חשוב לדעת שיש כלל "אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה[3]". והאמת היא שסיפור יתרו מתרחש בפועל אחרי מעמד הר סיני.

איך אנחנו יודעים את זה?

פשוטו של מקרא מבאר לנו שהכתוב בפרשתנו "וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה, אֶת-חֹתְנוֹ; וַיֵּלֶךְ לוֹ, אֶל-אַרְצוֹ.[4]", מתרחש בפועל כשנה לאחר מתן תורה. את זאת אנחנו לומדים מפירוש רש"י בספר במדבר: "נמצאת אומר שנים עשר חודש חסר עשרה ימים עשו בחורב, שהרי בראש חודש סיון חנו שם ולא נסעו עד עשרים באייר לשנה הבאה:[5]" ורק כשעמדו לעזוב את המקום אמר משה ליתרו: "וַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן משֶׁה֒ נֹֽסְעִ֣ים | אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר ה' אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֨נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־ה' דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל:[6]" ורש"י מסביר לנו: "חובב: הוא יתרו, שנאמר "מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה;[7]" ושמות הרבה [ושני שמות] היו לו יִתְרֹ על שם שיִתֶּר (=השאיר אחריו) פרשה אחת בתורה. חובב על שחבב את התורה וכו':"

{

אז אנחנו לומדים שני דברים על יִתְר֨וֹ.

אחד, שהוא הצטרף למשה ציפורה גרשם ואליעזר לאחר קריעת ים סוף,

והשני, שהוא נשאר במדבר כמעט שנה שלימה אחרי מתן תורה.

מה קרה שיִתְר֨וֹ עזב את מדין והצטרף לעם ישראל?

כאן אנחנו מקבלים את התשובה לחלק הראשון של השאלה: מה שמע יתרו?

רש"י מפרש: "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק."

הרב רונן חזיזה מסביר כך: "ולכאורה, יש כאן שתי שאלות: א. וכי רק יִתְר֨וֹ שמע? הלא כל העולם שמעו?! ב. למה רק שני ניסים אלו השפיעו עליו לבוא? הרי היו ניסים גדולים אחרים כמו מכת דם, צפרדע, כינים וכו' וכן עמוד האש ועמוד הענן ועוד הרבה ניסים שנעשו שם?

אלא, מובא בשם הרב צבי פדידא שליט"א שכל המכות שהיו במצרים אכן היו ניסים גדולים ועצומים, אבל הם היו רק מעשה ידיו של בורא עולם ללא התערבותם של עם ישראל. ואת זה יִתְר֨וֹ יכול היה להבין בשכלו שהרי ה' הוא כל יכול והעולם נתון תחת שליטתו המלאה.

אולם, במלחמת עמלק וקריעת ים סוף היתה גם מסירות נפש מצד עם ישראל. שכן, כשהיו לפני ים סוף לא נקרע הים עד שקפץ נחשון בן עמינדב, ובמלחמת עמלק יצאו בני ישראל ונלחמו פנים מול פנים בעמלקים. ועל כן, כשראה יִתְר֨וֹ את מסירות נפשם של עם ישראל אמר: אם כך, כדאי לי להתגייר ולהיות שייך לעם הזה."

{

ולחלק השני של השאלה: אז איך זה שכל הפרשה נקראה על שמו של עובד אלילים?

מסביר לנו הרבי מלוביץ': "עובדי עבודה זרה לא היו טיפשים, אלא היו מלומדים שהקדישו את חייהם לתהייה אחר הרבדים היותר גבוהים של הקיום. לכן, כאשר יִתְר֨וֹ כהן מדיין זנח את העבודה הזרה ובא למדבר, זו היתה החלטה מודעת. וכאשר הוא הצהיר "עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל ה' מִכָּל-הָאֱלֹקִים: [8]", היתה זו אמירה משמעותית כי ה' הוא אמת וכל האלילים שקר.

ובכך יִתְר֨וֹ (מלשון יתרון) הוציא את האור האלוקי שהיה גנוז בעמקי ה'קליפות' של העבודה הזרה והעביר אותו אל תחום הקדושה."

רבי אהרון שלומוף מוסיף: "יִתְר֨וֹ היה זה שפרץ דרך לחזרה בתשובה בהכירו שאלוקינו גדול מכל האלוהים. לפיכך זכה יתרו ופרשה זו נקראה על שמו. "

יִתְר֨וֹ  הראה  לנו הלכה למעשה את מה שאח"כ אמר הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. [9]"

{

אבל יש עוד סיבה שבגללה נקראה פרשה שלימה בתורה על שמו של יתרו.

הרב וולבה[10] מלמד שלא סתם דבק באדם כינוי, שם. אם למשל מכנים אדם בשם "בעל חסד" זה בגלל "שהוא עסק בחסד במשך שנים, יום ולילה... עד שיצא לו שם שהוא בעל חסד. זה לא נהיה ע"י פעולה או מעשה אחד, אלא שהיה שקוע בחסד." כך גם לגבי יתרו שהתורה קוראת ליתרו בכמה שמות: חובב, כי כל חייו חיבב את התורה.

ולפעמים, אומר הרב וולבה, נדבק לאדם שם לא בגלל משהו שהוא עשה כל חייו, אלא בגלל "מעשה אחד מכריע שעשה." והוא נותן דוגמא לד"ר יונה אדוארד סאלק, שהמציא את החיסון נגד נגיף הפוליו, הגורם שיתוק הילדים, שנקרא על שמו "תרכיב סאלק". "כך יתרו נקרא "יֶתֶר" מפני מעשה חשוב שעשה – שהעמיד את מערכת בתי הדין בישראל, שעד אז לא היתה סנהדרין."

ורש"י מדייק אותנו: "יתרו – שבע שמות נקראו לו: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל. ובכל שמותיו דרשו חכמים רמזים על עניינים שהתקיימו בו. יתר – על שייתר (הוסיף) פרשה אחת בתורה ואתה תחזה (שמות י"ח:יב-כו' [פרשת מינוי שופטים על העם, שרי אלפים ושרי מאות וכו']), אשר נכתבה בתורה בזכות עצתו הטובה שנתקבלה. יתרו  - הוא מיסוד השם יתר, ולכשנתגייר הוסיפו לו אות אחת  (אות וי"ו) על שמו."

{

התורה מכנה את יתרו בחיבה "חוֹתֵן מֹשֶׁה[11]". ולא בגלל שלמשה היו חשובים תארים, והיה לו חשוב שיזכרו את מעמדו.

נהפוך הוא. לא היה עניו יותר ממשה רבינו: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.[12]"

אלא בגלל שיתרו גם היה איש עניו וצנוע. כתוב שכאשר יתרו מגיע למשה הוא אומר לו: "אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ[13]", והבן איש חי[14] שואל: מה? משה לא ידע מה הייחוס של יתרו? מה, משה לא יודע שהוא חתנו?

והוא מביא סיפור מהספר חובת הלבבות [15]כדי שנבין: "מעשה בחסיד אחד שנכנס לחנותו של אחד מסוחרי השוק כדי לקנות ממנו דבר כלשהו, הציע מכרו של בעל החנות להוזיל את המקח עבור חסידותו ויראת השמים שלו. אמר לו החסיד: באתי לקנות בכספי, ולא בתורתי וביראתי... והלך לבקש לו סוחר אחר שאינו מכירו אלא מתייחס אליו כאדם מן השורה".

ומהסיפור של החסיד הזה אנחנו צריכים ללמוד ש: "אל לו לאדם להשתמש ולהינות מה"יראת שמים" שלו, ובפרט לא בעולם הזה."

על יתרו אנחנו יודעים שהיתה לו יראת שמים עצומה. הוא שמע על הניסים שקרו לעם ישראל, והכריז: "וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ ה' אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם... עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכׇּל הָאֱלֹקִים[16]"!

{

[רגע בסוגריים]

תראו כמה מיוחד יתרו.

כתוב בשירת הים: "שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃"[17]

כל שאר העמים רק נבהלו ופחדו, ואילו יתרו החליט לעשות מעשה ולבוא ולהתלהב ולהלל את שמו של הקב"ה ולהתגייר ולקרוא בקול: בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם! וזכה לכך שפרשה שלימה קרויה על שמו.

25 פעמים מופיע צמד המילים *בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם* בתנ"ך: 3 בתורה, 8 בנביאים, 5 בכתובים, ו-9 בתהילים.

אבל המפתיע מכל הוא שלא רק שהראשון שאמר אותו לא היה יהודי, אלא שכל שלושת הפעמים שהוא מופיע בתורה הוא נאמר על-ידי גויים. הקרדיט על הסטארט-אפ מגיע לנח שהקיץ משיכרונו וקלט שהקב"ה שמר עליו ואחד מבניו חסך לו הרבה בושות וכיסה את מערומיו: *"וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ."* _(בראשית ט' כו')_.

השני שהכיר בהשגחה הפרטית שזכה לה היה אליעזר עבד אברהם שלא רק שנעשתה לו קפיצת הדרך אלא שמיד בהגיעו פגש את רבקה: *"וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי."* _(בראשית כד' כז')_.

והשלישי, אנחנו פוגשים אותו השבוע, הלא הוא יתרו.[18]

{

יתרו התגייר, שזה אפילו יותר מעשיית תשובה. הוא עזב מעמד גבוה: כֹּהֵן מִדְיָן, הוא עזב את כל תענוגות העולם הזה שנותנת העבודה הזרה, והלך למדבר לפגוש אלוקים, להצטרף אל העם היהודי. להיות עֶבֶד הָאֱלֹקִים.

תחשבו על האפיפיור שהיה מחליט להתגייר ולעבור לגור בבית של הרב שטיינמן זצ"ל...

ועדיין היתה בו ענוה גדולה עד כדי כך, שהוא לא רצה לקבל להשתמש ביראת שמים שלו כדי לקבל טובות הנאה. הוא לא רצה להתארח אצל בני ישראל, שבטח יתאמצו לארח אותו בכבוד, ואולי למעלה מכוחותיהם. הוא ביקש להתארח אצל משה. כדי שזה שיתנהג אליו כמו אל חמִיו, לא כמו אל כהן מדין שהתגייר.

מעניין שבסופו של דבר, ציפורה באמת "התחתנה עם אבא שלה...[19]  "

גם הוא כמו בעלה, לא רק שאינם רודפי כבוד, הם ממש בורחים מהכבוד.

ויותר מזה. יתרו כמו יהודה, הודו בטעות.

יהודה כשהכריז על תמר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי[20]", ויתרו כשהכריז "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכׇּל הָאֱלֹקִים[21]"

יהודה זכה שכל העם הזה קרוי על שמו, ויתרו, קיבל פרשה שלימה בתורה.

בואו נראה איזה עוד מסרים יש לנו מהמדבר שבו בחר הקב"ה לתת לנו את התורה.

{

מסר מס. 1. מותר לבקש עזרה.

משה איש עניו ויתרו איש עניו, וזה ממש מצא מין את מינו, כי רק אנשים ענוים מסוגלים לקבל עזרה ממישהו אחר.

אדם שמלא בגאווה, חושב שהוא יודע הכל. ומכאן, גם שאין אף אחד שיכול להציע לו משהו חדש.

יתרו כאמור, מגיע למדבר ועומד עם עם ישראל במעמד הר סיני, ואח"כ הוא רואה מחזה שמטריד אותו:

בני ישראל מלאים שאלות כרימון: הם רק קיבלו את התורה , ויש מלא שאלות. אפשר להבין.

הם רוצים לעשות כמו שצריך – ו"לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד"[22] – מי שלא שואל – לא יודע!

יתרו ניגש לחתן שלו ואומר לו, תשמע משה, אתה לא יכול להמשיך ככה. יום אחרי יום אחרי יום, 24/7 אין לך מנוחה. זה לא טוב וזה לא טוב לעם שלך.

אתה תישבר, אתה תיגמר, יום אחד כבר אי אפשר יהיה יותר...[23]:

"נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃[24]"

סופר מן? יש רק בסרטים. גם סופר וומן... פעם היא היתה סדרה, היום גל גדות עשתה ממנה סרט.

בכל מקרה, אין מציאות שאפשר לעשות הכל לבד.

אפילו משה לא: זה יגמור אותך, ואת כל המשפחה: "נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ".

ויתרו נותן למשה עצה נהדרת, שעובדת עד היום: האצלת סמכויות.

יתרו מציע מערכת משפטית שבנויה בצורה היררכית: "שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת .[25]" משה יבחר את האנשים המתאימים ביותר, ויכשיר אותם לתפקיד.

סה"כ יהיו ארבע קבוצות נבחרים, על פי דרגם חכמתם. במדרגה הגבוהה יותר יהיו אלה שממונים על אלף איש, ובמדרגה הנמוכה יותר אלה שממונים על עשרה איש.

והשרים, אם לא ידעו לענות, ירכזו את השאלות, ויעבירו לזה שמעליהם, וכך הלאה. ורק אם שרי האלף לא ידעו לענות, תגיע השאלה אליך.

נשמה, גם את. די. מספיק לעשות הכל לבד.

נכון, את עושה את הכל מהר יותר וטוב יותר. אבל גם את לא סופר וומן, ובסוף ייגמר לך הסוס, את תישברי, את תיגמרי, יום אחד לא תוכלי עוד יותר...  וגם העם שלך בחיים לא יהיה עצמאי.

הוא ישאר תלוי באמא שעושה עבורו הכל.

עם על קביים. ומה כשהקביים יתפרקו? איך יוכלו להמשיך ללכת.

חייבים לעשות האצלת סמכויות! חייבים.

נכון, זה לא כייף ללמד, זה מעצבן, זה לוקח מלא זמן שגם ככה אין, ועד שהם לומדים את צריכה אח"כ לעבוד אחריהם כדי שזה יהיה כמו שצריך. ודברים נשברים על הדרך...

אוףףףף

אבל אין ברירה. אם לא תלמדי. אם לא תעשי האצלה, נצטרך בסוף לעשות לך הצלה.... 😉

{

מסר מס. 2. בשביל לקבל עצה צריך להיות עץ.

יש קשר בין קבלת התורה דווקא במדבר לט"ו בשבט.

איך נוצר עץ? זרע, נטמן באדמה, נרקב, ורק אז יכול להיטמע עם האדמה, לקבל ממנה, ולהוציא את הפוטנציאל הטמון בו מהכוח אל הפועל, ולהיות עץ.

הרב שניאור אשכנזי[26] מלמד עפ"י חסידות חב"ד שבשביל צמיחה צריך להיות מוכן להירקב, להתאיין, להיטמע במערכת שמסביבך.

אם הגרעין רוצה להיות עץ, הוא חייב לוותר על המעטפת שלו, על הלבוש שלו, על הבגד שעוטף אותו.

זה שלב שהוא מוכרח בדרך ליצירה: כאוס חשיבתי. ניתוק מהמוכר. יציאה מהקופסא: סיעור מוחות.

אבל כדי לקבל רעיונות חדשים, צריך לוותר על האני. על כל הרעש הפנימי שממלא אותי, כדי שאוכל לשמוע קולות אחרים. דעות אחרות, רעיונות חדשים.

רק מתוך הבלבול אור חדש.

כמו המדבר. חשוף. צנוע. עניו. כולם דורכים עליו.

כתוב במסכת עירובין[27]: "וממדבר מתנה אם משים אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים."

הקב"ה בחר במדבר להיות זה שבו תינתן התורה לעם ישראל, בדיוק מהסיבה הזו.

ללמד אותנו ענווה. צניעות.

ללמד אותנו שכדי לקבל, צריך להיות למטה.

ואם נוכל לוותר על הנוחות, על הלבוש, על האני, על חוסר החשיפה, על העכשיו, הרגע, לדחות סיפוק...

אז נוכל לבנות משהו ביחד.

{

מסר מס. 3. לעשות מקום לכולם.

חייבים לוותר , כדי להתחבר.

גם הזרע שנטמן באדמה, צריך היה לותר על המעטפת שלו, וצריך היה להסכים להרקב, כדי שיוכל להיטמע באדמה. הוא חייב היה לותר על משהו מעצמו, כדי שיוכל לגדול להיות משהו שהוא יותר גדול מעצמו.

זרע לא יכול להיות עץ, בלי להיות קודם זרע שמוותר על מי שהוא.

כל צמיחה מתחילה מוויתור על משהו מהקיים.  

במילותיו הנהדרות של הרב שניאור אשכנזי: "המסר של עולם הצומח הוא: צמיחה מתחילה במוכנות לצמצם את האני."

נולדים אני, ולומדים לעשות מקום, כדי להיות חלק מ...

ואח"כ זוגיות, ואח"כ כל ילד.

כמה שיותר ילדים – ככה מתאמנים יותר בעשיית מקום. בויתור.

לומדים לוותר על העצמי כדי להתחבר. לומדים לצמצם את העצמי כדי להתחבר.

אחרת נשארים לבד.

גם הקב"ה צימצם את עצמו כדי לעשות לנו מקום כאן בעולם הזה.

אם הקב"ה היה יורד לעולם שלנו במלוא אורו, לא היינו יכולים לחיות כאן.

אבל מכיוון שהוא רצה לבורא את העולם הזה, שבו אנחנו נמצאים, הוא היה חייב לצמצם את אורו, ולהעלים את עצמו בתוך הקיים כבר בעולם הגשמי הזה, כדי שיהיה לנו מקום.

מהרקיע השביעי, כל רקיע הוא כמו עמעם, נפת אור, שמפחיתה את עוצמת האור, עד שהוא כזה שאנחנו יכולים לחיות ביחד איתו.

גם החיבור שלנו עם הקב"ה, מסוגל להיווצר רק כשהאדם מרכין את ראשו ומוכן להזיז את העצמיות שלו, את האגו שלו, את הרצונו שלו, ולעשות לקב"ה מקום בחייו.

רק ככה אפשר ליצור קשר.

קירבה נוצרת רק ע"י הקרבה.

{

מסר מס. 4. גם המצה רוצה...

הרש"ר הירש[28] כותב: "מצה מורה על חובת האדם להתרחק מהערכת החשיבות העצמית ומן השאיפה להנאות חומריות ורכישת נכסים לעצמו בלבד, שכן רק אז יוכל לחסות תחת כנפי השכינה.[29]"

למה אוכלים בפסח מצה?

לכאורה מצה בדומה ללחם עשויה מקמח ומים בלבד

אבל בלחם יש יסוד נוסף - אוויר = גאווה

האוויר מתפיח את הלחם - כמו הגאווה המתפיחה את נפש האדם.

בניגוד ללחם הנפוח המצה כה עלובה וצנועה - לחם עוני  ...

לא תופחת ולא משנה כלל את צורתה השטוחה והפחוסה.

לכן אכילת מצה מסמלת את ההתרחקות מיסוד הגאווה.

הצניעות המגולמת באכילת מצה פסח מחדדת את היכולת לראות את חיינו בבהירות באור הנכון ולגלות את יסודות של כל הטוב והטהור בתוכנו.

ובע"ה נדבר על המצה עוד בשיעורים הבאים.

{

מה יש בה, בענווה, שהקב"ה מעביר לנו את המסר שלה בכל דרך אפשרית?

אנחנו אומרים בסוף תפילת העמידה: "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ..[30]"

כלומר, כדי שבן אדם יהיה מוכן לקלוט את התורה, הוא צריך להיות בעל נפש של עפר. כמו המדבר.

זה שכולם דורכים עליו.

הרבי מקוצק[31], היו לו הרבה אמרות שפר, מהמפורסמות יותר שלו:

"אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום."

"איפה נמצא אלוקים? - בכל מקום שנותנים לו להיכנס."

והיה לו כמובן גם מה להגיד על ענווה וגאווה:

"גאווה - מום היא. בעל גאווה - אף שמשפילים אותו מן השמים עד דכא - נשאר בגאוותו."

גאווה היא מידה מזיקה וקשה לעבוד עליה עד כדי כך, שאפילו מי שמושפל ע"י יעדיף לחשוב שזה בגלל חוסר מזל, ולא יודה שיש קב"ה לעולם.

הרבי מלובביץ' אמר פעם על אדם יהודי שבא לספר לו בחלוקת הדולרים של יום א', שהוא התנצר כבר בגיל 29 ובא לתת לו ספר שכתב על הנצרות[32]. הרבי לקח את הספר (וגם זרק אותו לפח מיד אח"כ, והסביר, שלקח כדי שיהיה עותק אחד פחות) וברך את היהודי "שתהיה יהודי בגלוי

" ובמענה לאותו יהודי אמר לו: ""אם מישהו חושב שמחלתו היא דבר בריא זה רק סימן שמחלתו היא יותר חמורה והוא זקוק לרפואה או טיפול בדחיפות האפשרית". כל ניסיונותיו להסביר לרבי שהוא איש "מאד מאושר" עלו בתוהו. "כמו שאמרתי קודם", אמר הרבי, "באם הנך מחשיב את עצמך כאדם בריא, זהו רק סימן שאתה יותר חולה ממה שמישהו חושב עליך"."

הגאווה היא, אם כך, לא סתם מחלה, אלא מום של ממש. כשמחלה היא לא דבר והיא משתכנת בליבו של האדם שהוא כל כך חולה שהוא חושב שהוא בריא.

הכל הפוך.

ככה זה עם גאווה. זו מחלה כל כך קשה, שמי שלוקה בה הוא ממש בעל מום.

הוא כל כך גאה, שהוא חושב שהוא עניו.

אז איך אפשר לדעת אם לוקים במום הגאווה?

כתוב במסכת קידושין: "כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל[33]":

החסרונות שרואה האדם אצל אחרים הם החסרונות של עצמו.

כשאדם מעביר ביקורת על חסרון של מישהו אחר, הוא בעצם מעביר ביקורת על החיסרון שלו. אלא שהוא לא רואה את זה. "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו[34]". 

כשאת מוצאת את עצמך נוטה לצקצק בלשונך על זו שהיא רכלנית, ועל ההיא שמדברת לשון הרע, ועל זו שטוחנת אחרים כל הזמן....

זה אומר דרשני. רוב הסיכויים מתוקה שלי, שאת נגועה בדבר הזה ממש.

אם את מוצאת את עצמך מתלוננת על בעלך שהוא כל הזמן מעביר עליך ביקורת – תסתכלי בראי ותבדקי את עצמך... האמנם? ואת? את לא מעבירה כל הזמן ביקורת?

אלה נטיות של מי שצריך להקטין אחרים כדי להרגיש גדול.

אי אפשר לבנות שום דבר ככה. עין טובה היא תחנה הכרחית בדרך לענווה.

כי עם עין טובה לא מבקרים ולא שופטים, אלא דנים לכף זכות. ואז האדם השני כבר לא מתחתיך, אלא בגובה שלך, או מעליך – ואם עם זה את יכולה לחיות בשלום, אז את מתרגלת ענווה.

ו-practice makes perfect 😉

{

וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ: מסביר הבעל שם טוב: אם תרצה שהקב"ה יפתח את ליבך לתורתו, עליך קודם כל להבין, להשכיל ולהסכים שנפשך כעפר לכל תהיה, כי צניעות וענווה הם קרקע פוריה, חרושה וזרועה להיכנס לעולמה של תורה.

אבל, מחדד לנו הרבי מקוצק: "כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענווה. שכן ענווה, שיש עמה כוונה, שוב אין שמה ענווה."

כלומר, אם אדם צריך להתכוון ולכוון להיות עניו, זה אומר שהוא כנראה מלא בגאווה. כי מי שכל כך מתאמץ להיות עניו, זה כי הוא כל-כך גאה, שהוא חייב להיות העניו הכי טוב.

ענווה היא לא שפלות רוח. ככה מסביר הרבי מלובביץ'.        

ענווה זה לא לעשות מעצמך סמרטוט של מישהו אחר. ענווה זה לא חוסר ערך. הרבי מלובביץ' קורא לזה: "כמו הר. תוקף וגבהות בלי להרתע מאף אחד, יחד עם הכנעה לקב"ה ולמצוותיו."

הוא אומר ש"אסור שהידור מצווה של אדם יבוא על חשבון זולתו.[35]" כלומר, אדם לא יכול לומר, אני עניו, ולכן אני אומר כך וכך או עושה כך וכך לשם שמים, ועל הדרך הוא ירמוס מישהו אחר, יפגע באחר. ככה לא עושים לשם שמים, ככה לא עושים מצוות, וככה זו לא ענווה.

זו גאווה בתחפושת של ענווה.

ב

צעירותו הגיע רבי צדוק הכהן אל ביתו של רבי יעקב אורנשטיין, רבה של העיר לבוב.

כשבא אל הבית, נדחק ונכנס בלי שהיות אל חדרו של הרב הנכבד.

ראה זאת בנו של הרב ואמר לאביו: "נמצא כאן אברך אחד, המתנהג בזחיחות דעת רבה."

קרא ר' יעקב אורנשטיין לרבי צדוק שיבוא אל שולחנו ושאל: "אברך צעיר, האם יודע אתה את כל הש"ס בעל פה, שאתה מעז להתנהג כך?"

"ואם יודע אני רק חצי ש"ס?" – ענה ר' צדוק בשאלה.

– "ואיזה חצי?"

– "איזה חצי שתרצה." ענה ר' צדוק.

אז החל ר' יעקב לשוחח אתו ומיד נוכח בגאונותו הרבה. מיד כיבד אותו מאוד וגם נענה לבקשה שביקש ממנו ר' צדוק, ואחר כך נפרדו לשלום.

המסר: ענווה היא לא ביטול עצמי. ענווה היא לא ההיפך של גאווה. ענווה היא הדרך שבה אדם מכיר בערך עצמו (ואפילו מספר לאחרים), אבל בלי להתרברב, בחיוך, בנעימות ובהומור.

{

מצאתי שיר יפה באינטרנט, בעילום שם, שעובד על פי דבר תורה של חברתה של הכותבת, על פירוש אפשרי של וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה, שאומר שכל אדם שפוגשים בו משאיר בך סימן ומשנה אותך קצת כמו עקבות על עפר[36]:

משאירים

בי

עקבות

סימנים

של

אחרים

עברו פה אלף

וכל אחד

חריץ קטן

השאיר

אבק דרכים

נדבק

מזכיר

שאנחנו

עפר

כל עקב

הוא סימן

לאנשים

שהיו פה

מזמן

מזמן

המִדְבָּר, הוא סך של כל הדורכים עליו. והרבה יותר ממנו.  וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה, נפשי תהיה כמו העקבות שמשאירים ההולכים במדבר בעפרו. שכל אחת ואחת מכן תשאיר בי סימן. שכל מה שקורה בחיי ישאיר בי סימן. ושאוהב את כל הסימנים כולם, כי כל הסימנים כולם, הם סך החוויות שעושה אותי מי שאני.

{

לקחנו כמה מסרים היום מהמדבר:

למדנו על ענווה שהיא דווקא נמרצות ופעילות של שינוי, והוצאה לפועל למען התורה, והקב"ה.

על ההבדל בין ענווה לבין שפלות רוח, או חוסר ערך עצמי, ובין ההיפך של אלה שהוא גאווה.

ענווה היא תמיד הכנעה לקב"ה, לא לאנשים אחרים.

למדנו, על היתרונות של הענווה שמאפשרת למידה, צמיחה, חיבור, עשית מקום למשהו אחר, למישהו אחר.

והלוואי שנדע לישם אותם בחיינו, בעצמנו, ובכך נצמח לא רק אנחנו אלא גם כל האנשים שאיתם אנחנו באים במגע, ובראשם, ילידנו, ובני הזוג שלנו.

{

סגן רמי אברהם גורן זכרו לברכה הי"ד בן מרים ויעקב

בוגר בי"ס הריאלי מחזור מ"ז (תשכ"ו, 1966) בוגר הפנימייה הצבאית - מחזור י"ב

נולד ביום י”ג בסיוון, תש”ח (20/6/1948) בתל אביב

שירת כסגן מפקד פלוגת סיור בחיל השריון מספר אישי בצה"ל: 987732

נהרג בקרב בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, ביום כ”ח בתשרי, תשל”ד (24/10/1973)

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון בן 25 בנופלו.

מספר אביו: "ברגע ש(שמע ברדיו באיטליה על מלחמת יום הכיפורים נסע ארצה והגיע ביום ‏ ‏8.10.1973. ביום 24.10.1973, כאשר התנהלו הקרבות הקשים בעיר ‏ סואץ, הוזעק הליקופטר לחלץ את הפצועים. בהליקופטר זה יצאו: ד"ר רואי ‏ פרנד, בננו דמי גורן ז"ל ועוד חובש (נוסף על אנשי חיל האוויר). המסוק נפגע ‏ מטיל מצרי, התרסק ונשרף בשטח שלנו." 

מִדְבָּר...[37] כולוניה,  1.10.1973

מִדְבָּר...

שְׁמָמָה שֶׁל אָדָם

וְשֶׁלִּי

מִשְׂתָּרֵךְ לוֹ גָּמַל

לְבַדּוֹ

מְ...לְאָן?

וְאָדָם שֶׁבָּרַח וְתָעָה

וּמָצָא מְנוּחָה

לְתָמִיד.

הַיָּדַעְתָּ מָתַי

הַתֵּדַע עַד מָתַי

וְהֵיכָן?

כָּאן הַנֶּצַח,

הַנֶּצַח דּוֹבֵר אֶת דְּבָרוֹ

בִּשְׁתִיקָה...

מִדְבָּר

שְׁמָמָה שֶׁל אָדָם

וְשֶׁלִּי

{

קחו את הילדים בשבת הקרובה* ביחד אתכם לבית הכנסת,
לשמוע את פרשת יִתְר֨וֹ ולשמוע את עשרת הדיברות – לעמוד שוב, כולם ביחד, כאחד,
כאיש אחד בלב אחד בהר סיני ולקבל באהבה את התורה.

* כ' שבט ה'תשע"ט | 26.1.2019

{

לעילוי נשמת הרבנית אסתר יונגרייז ע'ה

שיעור ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת מועבר לנשים בע"ה ב'נ כל יום שלישי בשעה 20:30 בבי"כ אור תורה.

פרויקט שיעורי ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת הוא הכרת הטוב והודיה יום-יומית לקב"ה
על הנס הגדול שעשה איתי.

תגובות הארות והערות יתקבלו בשמחה

{

מקורות:

אדלר, ש. א. אספקלריא. קובץ אנציקלופדי למחשבת היהדות. אוחזר מתוך http://www.aspaklaria.info/

הרב אשכנזי, ש. (ט"ו בשבט ה'תשע"ז). ט"ו שבט: מה כל כך מיוחד ביום הזה? מדוע חוגגים אותו? [סרטון וידאו]. אוחזר מתוך https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3582483

הרב בן פורת, יוסף. צ. (תשמ"ב). ההכנה לקבלת התורה – לברוח מגאווה וללמדה לכל ללא תמורה. שיחה שבועית של הרב לפרשת במדבר. אוחזר מתוך http://www.emuna.info/

הרב יוסף בן פורת, ראש ישיבת "אשרי איש" בשכונת בית וגן בירושלים, עוסק זה עשרות שנים, בהעברת התורה וערכיה, לאנשים שלא זכו ללומדה בילדותם ובשנות נעוריהם.

הרב הלוי ברוד, מ.מ. (עורך). (2007). הגבוה והעניו מכול. בהעלותך. על-פי הרבי מלובביץ, ליקוטי שיחות כרך כח', עמ' 40. בתוך שולחן שבת, עמ' 278-277. ישראל: מכון ליובאוויטש.

הרב גוטליב, ז. ל., הרב גרינוולד, י., הרב אנשין, נ., הרב אנשין, ד., הרב אקער, י. (עורכים). (ה'תשע"ה). פשוטו של מקרא: חמישה חומשי תורה עם ביאור המקרא בדרך הפשט, שמות – פרשת יתרו. עמ' רמב-רפט. ירושלים: לשם ספרי איכות.

הרב וולבה, ש. (ה'תשס"ט). שיעורי חומש. שמות. עמ' קס. ירושלים: משפחת וולבה.

זושא. מגלים את הסיפור החסידי. אוחזר מתוך http://www.zusha.org.il/

רבנו יוסף, ח. (תשס"ו). פניני הבן איש חי על פרשיות השבוע – בראשית - שמות. עמ' שסד-שסח. ישראל: הוצאת פלדהיים.

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך http://mg.alhatorah.org/

---

[1] פרשת יִתְר֨וֹ: שמות יח' א' – כ' כח' (5/11 ; 75 פסוקים)

[2]  שמות יח' א'

[3]  פסחים ו' ע'ב

[4]  שמות יח' כז'

[5]  רש"י במדבר י' יא'-לג'

[6]  במדבר י' כט'

[7]  שופטים ד' יא'

[8]  שמות יח' יא'

[9]  הלכות תשובה פרק ה' הלכה א'

[10]  הרב שלמה וולבה (תרע"ד, 1914 - ט"ז בניסן תשס"ה 25 באפריל 2005) - מגדולי המשגיחים בדור האחרון ומחבר ספרים חשובים בתחום העבודה הרוחנית על פי תנועת המוסר. שימש כמשגיח בישיבת באר יעקב ובישיבת גבעת שאול אותן הקים. הספר "עלי שור" הינו אחד מהספרים אותם חיבר הרב. הספר "עלי שור" מהווה מדריך בסיסי ויסודי לבן ישיבה, בתחומי היחס לתורה ולמצוות והעבודה על האישיות. הספר מחולק לשני חלקים: חלק א למתחילים וחלק ב למתקדמים. שני החלקים יצאו בפער של כעשרים שנה זה מזה.

[11]  שמות יח' יא': "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם." ; 
   שמות יח' ב': "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ." ;
   שמות יח' ה': "וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹקִים."

[12]  במדבר יב' ג'

[13]  שמות יח' ו': "וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃"

[14]  חכם יוסף חיים מבגדאד (הבן איש חי) (כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג, מחבר ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם. מכונה הבן איש חי על שם ספרו.

[15]  חובת הלבבות, שער הייחוד והמעשה, פ"ה

[16]  שמות יח' י'-יא': " וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ ה' אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכׇּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם."

[17]  שמות טו' יד'

[18]  מתוך: יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת יתרו: ברוך השם | טז' בשבט ה'תשע"ח

[19]  יש תאוריות פסיכואנליטיות ופסיכולוגיות המבוססות על מחקרים שמצאו הקבלה בין תכונותיהם של ההורים ושל בני הזוג של ילדיהם. או במילים אחרות, שאנשים נוטים לבחור בני זוג עפ"י התכונות והאיפיונים של ההורים שלהם. למשל:

“Psychoanalytic Theory of Mate Selection”(Epstein & Guttman, 1984)

 “Template Matching Hypothesis”(Daly & Wilson, 1990)
“Freudian Model of Mate Selection” (Geher, 2012)

אדלר אגב, טען שלמערכות היחסים עם האחים במשפחה יש משקל כל-כך גדול, שבחירת בני הזוג הרבה פעמים מושפעת ממערכת היחסים הזו, ולאו דווקא מזו עם ההורים.

[20]  בראשית לח' כו': "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ."

[21]  שמות יח' י'-יא': " וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ ה' אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃ עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכׇּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם."

[22]  אבות ב' ה'

[23]  פראפרזה על מילות השיר "אלה" של שלום חנוך

[24]  שמות יח' יח'

[25]  שם, שם כא': "וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃"

[26]  הרב שניאור אשכנזי (יליד 1980), שליח חב"ד ורב בית הכנסת המרכזי בראשון לציון, הוא מרצה וסופר במחשבת היהדות ובתורת חב"ד והרבי מליובאוויטש. הרב אשכנזי בוגר ישיבות "תומכי תמימים" בכפר חב"ד ובניו-יורק ומוסמך לרבנות. שיעורו השבועי על פרשת השבוע, "בסוד הפרשה", כבר קנה אלפי משתתפים וצופים קבועים, והרצאותיו בארץ ובעולם מושכות קהל רחב ומגוון. עד היום כתב הרב אשכנזי שני ספרים, שהפכו לרבי-מכר: "ארץ ושמים" - רעיונות ומאמרי השראה על התורה, ו"14 כוסות תה בשבוע" - מדריך להתמודדות מוצלחת עם אתגרי החיים על פי חכמת החיים של חב"ד. (ביתחב"ד.קום)

[27]  מסכת עירובין נד א

[28]  רש"ר הירש: הרב שמשון בן רפאל הירש היה רב גרמני (1888-1808), מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19.

[29]  רש"ר הירש, במעגלי השנה, חלק ג' עמ' עג

[30]  מתוך התפילה

[31]  רבי מנחם מנדל הלפרין-מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (1787 - 1859) מתלמידיהם של החוזה מלובלין, היהודי הקדוש ורבי שמחה בונים מפשיסחה, היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד המיוחדים באדמו"רי החסידות. התפרסם בחריפותו, בחדות אמרותיו, ובהנהגתו התקיפה ויוצאת הדופן.

[32]  הסיפור התרחש לפני 30 שנה. ליהודי קוראים מיכאל ליפשיץ', ביולי 2015 פגשו אותו שליחי חב"ד בשוויץ, והוא החל להניח תפילין. https://judaism.walla.co.il/item/2876654

[33]  מקור הפתגם בדיון תלמודי על אודות אדם שהאמורא רב הכריז עליו עבד, מכיוון שקרא לאנשים אחרים עבדים: "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל" (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב).

[34]  מסכת נגעים פרק ב' משנה ה'

[35]  הרבי מלובביץ', ליקוטי שיחות, כרך ה' עמ' 141

[36]  https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t731827

[37]  בשיעור הקשבנו לשיר "מִדְבָּר". מילים: סגן רמי אברהם גורן הי"ד; לחן: זאב נחמה ; ביצוע: אתניקס, מתוך פרוייקט גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר" 2013: https://www.youtube.com/watch?v=62qLNMOPkfg&index=3&list=PLBu3VhpiqUfCU5dNYPe2mAzlcBeccd2nN

[© Smadar Prager, CGP]

---

www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotion Focused Psychotherapist since 1998 after graduating the four-year program in the Alfred Adler Institute in Israel.  With a home-based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island) she focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To contact or to schedule an appointment please email smadarprager@gmail.com or call/text 917-513-1490.

I'd love to hear from you.