יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: סוכריה לשבת: יום הכיפורים | ח' בתשרי ה'תשע"ח

💎בס"ד | יום הכיפורים: סליחה

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

יש מערכון ישן של הגשש החיוור בשם "קרקר נגד קרקר" ובו יש קטע מקסים שבו מנסה 'הליקופטר' (שייקה לוי) איש חברת ההובלות לעשות סולחה בין 'קרקר' הבעל (ישראל 'פולי' פוליאקוב) ל-'קרקר' האישה (גבריאל 'גברי' בנאי), ובו הוא מבקש חזור ובקש: "יאללה, ת'בקש סליחה...!"

סליחה היא דבר כל-כך אלמנטרי במערכות יחסים שבין בני אדם, שכשהיא נעשית כמו שצריך היא יכולה לגשר אפילו בין שני קצוות של שני בני זוג על סף פירוד.

סליחה, היא דבר נלמד, מיומנות נרכשת. זה לא קל לבקש סליחה. לא למבוגרים ולא לילדים, אבל למבוגרים קשה אפילו יותר.

בפסיכולוגיית האינדיבידואל של אלפרד אדלר שגור המשפט: "ילדים מקריבים מטרות למען יחסים, ומבוגרים מקריבים יחסים למען מטרות."

מה זה אומר?

זה אומר שהורים מאוד ממוקדים במה שצריך להיעשות: להתקלח, לאכול, לסדר את החדר, לעשות שיעורים, ללכת לישון בזמן.... והם כל-כך מפוקסים בכל מה שצריך לעשות שהם ל הדרך שוכחים בשביל מי עושים את הכל, ובשביל מה. הם שוכחים שמה שחשוב עוד יותר מכל אלה הם היחסים שלהם עם הילדים ולא רשימת ה'צריך לעשות'.

בעוד שילדים ישקיעו המון במשחק עצמו ובילדים (או המבוגרים) האחרים השותפים למשחק, אבל לא ממש יתעניינו בסידור שלו במקום לאחר מכן. הילדים מאוד ממוקדים במערכת היחסים, בלהיות ביחד וליצר חוויות, באינטימיות ובקירוב הלבבות, ומה שצריך לעשות נמצא מאוד למטה בסדר העדיפויות שלהם.

וכשזה בא לבקשת סליחה, אנחנו יודעים יפה מאוד לבקש מהפעוט הפרטי שלנו שיושב בארגז חול ומכה עם הכף על ראשה של הפעוטה החולקת איתו את החול: "תגיד סליחה!"

אבל כשאנחנו צריכים לגשת לבן או בת הזוג שלנו, ולבקש סליחה על מילה שהכאבנו בה, או מבט שצבטנו בו, אנחנו מסתגרים מאחורי כל מיני רַצְיוֹנָלִיזַצְיוֹת  ואִינְטֶלֶקְטוּאָלִיזַצְיוֹ­­ת רק כדי שלא לבקש סליחה. לפעמים עד כדי כך שאנחנו מסוגלים לשכנע את עצמנו שזה בכלל שהשני/ה צריכים לבקש מאיתנו סליחה, ולא אנחנו מהם.

אז קודם כל חשוב להיות "נאה דורש נאה מקיים" (מסכת חגיגה דף יד' ע"ב).

אם זה מה שאנחנו מנסים ללמד את הילדים שלנו לעשות, וזוהי ההתנהגות שאנחנו מצפים מהם, זה צריך להתחיל – כמו תמיד – מדוגמא אישית. ילדים לומדים הרבה יותר ממה שאנחנו עושים ולא ממה שאנחנו אומרים.

שנית,  בואו נלמד ממה שאנחנו מטיפים לילדים שלנו: כדי לשמור על יחסים טובים וחבריים חייבים לבקש סליחה מהשני/ה! אין דרך אחרת.

יש גבול לכמה שאנחנו מסוגלים להחליק ולעבור על דברים, לוותר ולהתגמש. וכנ"ל גם בני הזוג שלנו.

בסופו של דבר, אם לא מנקים את המשקעים, ולא מבקשים סליחה כאן, ומחילה שם, הם יצטברו עד שיחסמו ויחנקו את האהבה.

ואהבה, היא אויר לנשימה.

אי אפשר בלעדיה.

יאללה...., ת'בקשו סליחה!

בברכת שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה, צום קל ומועיל, ושיתקבלו כל התפילות.

שבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר