💎יקירי,
🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬
למדנו בשיעור האחרון שזה לא נדמה לך שהתורה
מדברת בדיוק אליך, כי התורה קשורה אליך, לכל אחד ואחד מאיתנו, ואין מצב שלא נמצא
את עצמנו כל שבוע מחדש בתורה.
כך קורה גם שבכל שבת הרב יהודה אליהו היקר שלנו
תמיד נותן לי מענה, או נחמה, או תשובה בדרשה שלו.
בשבת האחרונה סיפר הרב אליהו על הרב יקותיאל
יהודה הלברשטאם, הלא הוא האדמו"ר מצאנז, שאיבד את כל משפחתו בשואה. על כוחות
הנפש האדירים שהיו לו להרים לא רק את עצמו בתוך התופת תוך שהוא קורא בקול:
"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב
לֵבָב..." (דברים כח' מז'), אלא עוד אלפים אחרים שנתלו בשולי מעילו אחריה.
זה ככה שׂם דברים בפרופורציה.
ובהשגחה פרטית מופלאה, יומיים אחרי זה שמעתי
מאבי פישוף, על שיעור שלמד מאותו איש מדהים, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג על
מישהו שיש לו בן, שבא ושואל אותו "וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם
בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת,
לָכֶם" (שמות יב' כו').
ההגדה מספרת לנו שמי ששואל את השאלה הזאת, הוא
לא החכם, לא התם, ולא זה שאינו יודע לשאול, אלא הרשע.
חז"ל מלמדים אותנו ש'וְהָיָה' זה לשון
שמחה, ושואל האדמו"ר זצ"ל: "מה אתה שמח? יש לך ילד שמאתגר אותך בכזו צורה, שמתחצף
ומלגלג ומתריס 'מה זה השטויות האלה?' 'מי צריך
את זה?, 'מי צריך את כל העבודה הזאת?' ואתה שמח??"
אומר האדמו"ר זי"ע, עצם זה שהילד
יושב איתך לשולחן הסדר, ומדבר איתך, ומתקשר איתך, ויש ביניכם אינטראקציה, זו סיבה
מספקת להיות שמח. מאוד שמח.
'וְהָיָה' זה לשון שמחה.
אף ילד הוא לא חו"ח, רשע, יש רק ילדים
שלפעמים, באופן זמני אולי מתנהגים ככה.
כל מה שצריך זה רק לעשות מה שאמר כבר הבעל שם
טוב והחזון איש ולקרב אותם בעבותות של אהבה.
רק באהבה.
ועוד למדנו בשיעור האחרון מסר עוצמתי שסיפר הרב
הראשי לאו בשם האדמו"ר מגור זצ"ל:
אם תמיד נשאיר את הדלת פתוחה;
אם נדאג שחוויות הילדות של הילדים שלנו יהיו
טובות,
שיהיו להם זיכרונות נעימים מהשהות שלהם איתנו
בבית,
מהדברים שאנחנו עשינו איתם ביחד,
אז לא משנה לאן יוביל אותם מסלול חייהם,
גם אם יתרחקו מאוד (חו"ח)
הם תמיד יחזרו הביתה.
שבת שלום ומבורך, באהבה, סמדר 🍓
הסוכריה מוקדשת להחלמה מהירה ורפואה שלימה של
הרב יהודה אליהו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה