יום חמישי, 17 במאי 2018

יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת: לזכות נשים | ראש חודש סיון | א' בסיון ה'תשע"ח

בס"ד

השיעור מוקדש לתוצאות טובות בבדיקות ורפואה שלימה של חנניה שלום הנרי בן מזל ושל מרדכי בן מלכה בתוך שאר חולי עמו ישראל
­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת
והפעם: הגיגים מעוגנים לכבוד ראש חודש סיון
לזכות נשים
דבר תורה קצר לכבוד מסיבת ראש חודש לנשים.
 
בפרקי אבות, שאותם אנחנו לומדים בשבועות שבין פסח לחג השבועות כתוב:
"שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים... "
שכוונה לעבודה זרה חו"ח
"אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא...[1]"
אז אנחנו נגיד בע"ה דבר תורה קצר ונתברך כולנו כאילו ישבנו ואכלנו יחד עם הקב"ה בבית המקדש.

{

השבוע אנחנו מתחילים את המסע שלנו בַּמִּדְבָּר[2].
מתחילים השבוע לא רק פרשה חדשה, אלא חומש חדש: בְּמִּדְבַּר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר....[3]"
חומש במדבר מתחיל בחודש השני של השנה השנייה ליציאת מצרים, ב-א' באייר.

{

אבל בלוח השנה אנחנו במקום אחר בזמן.
אנחנו בראש חודש סיון.
"בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃"
ובַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה התרחש אירוע מופלא שעדיין לא חזר על עצמו מאז.
כן, אנחנו אוטוטו עומדים לקבל את התורה – שוב! אבל זה יקרה בעוד ששה ימים.
לא על היום הזה אנחנו מדברים היום.
אנחנו מדברים על הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה, על ראש חודש סיון.
וַיִּסְע֣וּ מֵֽרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר: [4]"
מה ההתלהבות?
מה כל-כך מיוחד בזה שבני ישראל הגיעו למדבר סיני וחנו מול הר סיני?
איזה אירוע מופלא התרחש בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה?

1.
"
בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה" אומר לנו רש"י"בראש חדש.
לא היה צריך לכתוב אלא: ביום ההוא, מהו בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔השיהו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנו."
כלומר, רש"י אומר לנו שבכל שנה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה, בראש חודש סיון, התורה מתחילה להינתן ניתנת מחדש.

הזמן חג לו במעגל השנה, מסתובב במעגל, חג לו ושולח לנו מלמעלה אנרגיות חגיגיות כל חג מחדש.
אורות מיוחדים לחג החג במעגל השנה.
ואותה הארה של החג שהיתה אז בַּיָּמִים הָהֵם, חוזרת ומאירה לנו בימים האלה בַּזְּמָן הַזֶּה[5].

{

וזו גם הסיבה שהשל"ה הקדוש[6] אמר שליבו אומר לו לקרוא את התפילה על הילדים דווקא ובמיוחד בערב ראש חודש סיון, כי בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אנחנו מתחילים שוב לקבל את התורה, שהקב"ה בחר לתת אותה דווקא לנו, כי הוא אמר לנו "כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַה' אֱלֹקֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר ה' לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃...[7]"
"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם...[8]"
וזו התפילה האולטימטיבית על הבנים, על הילדים.

{

2.
רש"י מפנה את תשומת ליבנו לעובדה שהתורה בוחרת לשון יחיד וַיִּֽחַן ולא לשון רבים וַֽיַּחֲנ֖וּ, למרות שמדובר על מיליונים של אנשים. הגיוני היה שיהיה כתוב בלשון רבים וַֽיַּחֲנ֖וּ ולא וַיִּֽחַן בלשון יחיד, ואז הוא מסביר למה הכוונה: "וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל: כאיש אחד בלב אחד. "
מה פירוש "כאיש אחד בלב אחד"?
זו אחדות!
זה כשכולם, כל הפרטים, כל השונים, מרגישים שאין ביניהם הבדלים, שהם אחד, שפועם בקרבם לב אחד. אני ואתה זה באמת שני חלקים של אותו שלם.

זה קונספט שממש קשה לנו להבין – כי אנחנו בדר"כ עסוקים יותר במה שמפריד בינינו ופחות במה שמשותף.
למה?           
כי אנחנו מתוכנתים קודם כל לשרוד.
ובבסיס של הבסיס אנחנו זקוקים לשני דברים:
1. לזהות את מה שהוא לא כמוני, כדי שאדע להיזהר ממנו, כי הוא עלול לסכן את חיי
ו-2. שנמצא חן כדי שיאהבו אותנו. כי רק בזכות זה שאהבו אותנו טיפלו בנו כשהיינו קטנים, כדי שנוכל לגדול.
[הצורך למצוא חן קשור גם לצורך להמשיך את המטען הגנטי שלנו.]

אנחנו חיים על רצף שבין שני ניגודים: מצד אחד להשתייך, להיות חלק מ... להרגיש אהובים, מיוחדים, ומן הצד השני לזהות שונות, להיבדל, להיזהר, לחשוד, להתרחק.
רואים את זה נהדר בגיל ההתבגרות שבו בני נוער מחפשים את הזהות הייחודית שלהם ומנסים להבדיל את עצמם בבגדים ייחודיים, תסרוקות מיוחדות, וכיוב' ובו בזמן הם מתחברים לקבוצת בני נוער אחרת שמתנהגת מתלבשת ומתנהלת בדיוק כמותם.

איזו התרגשות, איזו התעלות, מתכנסים ועומדים באחדות מופלאה כ-ו-ל-ם "כאיש אחד בלב אחד" כל ההבדלים מטשטשים, אנחנו יחידה אחת בעלת הרבה פרטים שעומדת לקבל את התורה, ובכך להפוך לעם: מַעֲבָר מִקָצֶה לְקָצֶה, מעם של עבדים ל"מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ[9]".

{

וגם אנחנו היום, בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה, מתאחדות. נשים... כולנו ביחד. דוברות עברית ואנגלית ורוסית. דתיות וחילוניות.

ולמה דווקא היום, בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה ממש[10].
כי האמת היא שראש חודש הוא ממש "יום טוב". חג קטן.
ידוע (ממסכת פסחים[11] ומהתלמוד הבבלי[12]) שבראש חודש נהגו נשים לא לעשות מלאכה.
ומתי לא עושים מלאכות? בשבת וביום טוב.
וממתי ראש חודש נהיה חג? יום טוב?

המדרש[13] מציין שראש חודש ניתן כשכר לנשים על שום שלא חטאו בחטא העגל.
המדרש מספר שאהרון היה נתון תחת הלחץ של בני ישראל לעשות עגל, ורצה לעכב אותם. זו הסיבה שהוא ביקש שיתנו לו את הזהב דווקא של הנשים. מתוך ההיכרות שלו אותן הוא הניח שהן לא ירצו להשתתף בעשיית העגל, ולכן לא ירצו לתת לגברים את התכשיטים שלהן – וכך, חשב אהרון, נמשוך זמן, ומשה ירד מהר, ולא יספיקו לעשות את העגל.
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי[14].
אבל בזמן ההכנה של העגל ממש כתוב: "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל-הָעָם אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרֹן[15]". ואת הנשים הפעם התורה לא הזכירה בכלל.
אנחנו לומדים מהמדרש שהנשים קיבלו שכר כפול על זה שלא השתתפו במעשה העגל: "נתן להם הקב"ה שכרן בעולם הזה שהן משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים, ונתן להם שכר לעולם הבא שהן עתידות להתחדש כמו ראשי חודשים".
השכר שניתן להן בעולם הזה הוא מתנת ראש חודש, שביטויה הוא שזה מעין יום חג, יום מנוחה עבורן, מועד שאין לגברים.

כדי להבין את השכר שניתן להן לעולם הבא: "עתידות להתחדש כמו ראשי חודשים", כדאי לעיין בדברי האור זרוע[16]:
"וראיתי כתוב יש בפרקים דר' אליעזר, שהקב"ה נתן לנשים שכר לשמור ראש חודש, על שלא חטאו במעשה העגל ולעתיד לבא הקב"ה מחדש אותן כעין ראש חודש. תדע לך שבכל חודש וחודש האשה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כיום החופה, כשם שהלבנה מתחדשת בכל חודש והכל מתאוין לראותה, כך האשה כשהיא מתחדשת בכל חודש, בעלה מתאוה אליה וחביבה לו כאשה חדשה, כלומר ולכך הוי ראש חודש יום טוב לנשים."

אבל המדרש לא מסביר למה קיבלו הנשים דווקא את ראש החודש, ולא משהו אחר.

{

וחשבתי לעצמי שאולי יש קשר בין העובדה שבַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה, שהוא ראש חודש סיון התחלנו לקבל את התורה. שהיא ההיפך בדיוק של עבודה זרה, שזה מה שעשו בני ישראל כשבנו את העגל.
ומכיוון שהנשים לא רק שלא השתתפו במעשה העגל, אלא ממש ניסו למנוע אותו בכך שלא הסכימו לתת את התכשיטים שלהן למטרה הזו, אולי בגלל זה הן זכו.
אולי בגלל זה אנחנו זכינו.

ואולי גם מכיוון שמצוות חידוש החודש היתה המצווה הראשונה שניתנה לכל בני ישראל, זכו הנשים להתקדש במצווה הראשונה הזו למשך כל הדורות ולעולמים.
"מפרשת 'הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם'[17] – פרשת קורבן הפסח הפותחת המצוות קידוש החודש, שהיא המצוה הראשונה שנצטוו בה כל בני ישראל.[18]"
מפרש"י: "הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה הראהו לבנה בחידושה, ואמר לו: כשהירח מתחדש יהי לך רֹ֣אשׁ חֹ֧דֶשׁ."

ומאז ועד היום, נשמרים ראשי החודשים ע"י הנשים, שנוהגות בכל ראש חודש להתכנס ולציין את היום הזה באחוות נשים, בהתקהלות נשית, ובאחדות מהסוג שרק אנחנו הנשים יודעות לייצר.

נקווה שההתכנסות הזו היא הראשונה מיני רבות במסורת מפגשי נשים של ראש חודש כאן באור תורה שיבואו בעקבותיה.

{

נאחל לכולנו, ראש חודש שמח, וחג שבועות שמח, חג מתן תורה שמח,
וכמו שנוהגים לברך בחב"ד כל-כך יפה: שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות[19].

"שמחה – לימוד התורה וקיום המצוות קשורים בנסיונות ובהסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמאמר רז"ל מצוות שקיבלו עליהם בשמחה, עדיין עושין אותן בשמחה, שממילא מתקיימות יותר.

פנימיות – קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש דשכל ומדות. קיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.[20]"

{

היום היום | מילים: דודו ברק | לחן: מוני אמריליו[21]

היום, בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה ממש
אני כבר לא עצוב כל כך
אני כבר לא עצוב כל כך
אני יודע היום

היום אני אולי נרגש
אני אוהב פתאום לחיות
היום אולי אני נרגש
אתה שומע היום.

תן לנו לחיות היום מהתחלה
תן לנו מהתחלה ועד הסוף
ואז תראה איך שאני הולך
יפה בתלם והולך
והולך והולך והולך.

היום, בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה ממש
הדליקי פמוטים שלושה
אמרי הכל בלחישה
היי שותקת היום

היום אני אולי נרגש
אני אומר תפילת תודה
אמרי שאין זו אגדה
אמרי בשקט היום.

תן לנו לחיות היום מהתחלה...

היום, בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה ממש
אני שואל את אלוקים
אני שואל את אלוקים
אני כורע היום

תן לנו לחיות היום מהתחלה..

{

לעילוי נשמת הרבנית אסתר יונגרייז ע'ה

שיעור
 ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת מועבר ב'נ כל יום שני בשעה 20:30 בבי"כ אור תורה.

פרויקט שיעורי ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת הוא הכרת הטוב והודיה יום-יומית לקב"ה
על הנס הגדול שעשה איתי.

{

מקורות:

ד"ר טובול כהנא, תמר. (תשע"ב). נשים וראש חודש . דף שבועי מספר 980 פרשת ראה ושבת ר"ח. היחידה ללימודי יסוד ביהדות של אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי היהדות, לשכת רב הקמפוס. אוחזר מתוך https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/reeh/Kehana.doc

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך  http://mg.alhatorah.org



[1]  אבות ג' ג': " רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה, כח), כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.
אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא,), וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. "
[2]  במדבר א' א' – ד' כ' (פ' במדבר)
[3] שם א' א'
[4]  שמות יט' א'-ב' (פ' יתרו)
[5]  מתוך ברכות הדלקת נר חנוכה: משנה תורה, ספר זמנים, הלכות חנוכה ג' ד'
[6]  רבי ישעיה הלוי הורוויץ, מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "שני לוחות הברית"; 1558-1630) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
[7]  דברים יד' ב'
[8]  שם, שם א'
[9]  שם, שם ו'
[10]  מתוך השיר "היום היום" ; מילים: דודו ברק ; לחן: מוני אמריליו ; בוצע לראשונה ע"י דורית ראובני 1972.
[11]  פרק ד' משנה א'
[12]  מגילה כב'
[13]  פרקי רבי אליעזר מה'
[14]  שמות לב' ב'
[15]  שם, שם ג'
[16]  ר' יצחק בן משה מווינה, 1250-1180 ; הלכות ראש חודש
[17]  שמות יב' ב': "הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃"
[18]  דעת זקנים, רא"ש, חזקוני
[19]  הרבי מלובביץ', ליקוטי שיחות חלק ד'
[20]  שם
[21]  אנחנו הקשבנו לביצוע של שרית חדד, בהופעה חיה בקיסריה ב-13.9.2009 ;
https://www.youtube.com/watch?v=3QD6zDZuelE
השיר בוצע לראשונה ב-1972 ע"י שלישית פיקוד מרכז עם הסולנית דורית ראובני, הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים תשל"ג.



[© Smadar Prager, CGP]



Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה