יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת פרשת תרומה | יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ | כט' בשבט ה'תשע"ח

💎בס"ד
יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת פרשת תרומה – יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ – כט' בשבט ה'תשע"ח

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

פרשת תְּרוּמָ֑ה פותחת במילים אלה: "וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃" ( שמות כה' א'-ב')

הקב"ה מבקש מהעם להרים תרומה לעשית המשכן, כל אחד שיתן כמה שהוא מרגיש שהוא רוצה לתת: "תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ", בהתנדבות. אין כאן כפייה. אין הכרח. כמה שמתאים. ברצון (במלעיל 😊).

אנחנו תמיד קוראים את פרשת תרומה בתחילת חודש אדר – ובודאי שיש כאן קשר.

בחודש שבט, קראנו את פרשת יתרו שבה קיבלנו את עשרת הדיברות, ומיד אחריה את פרשת משפטים העוסקת בעיקר בדינים והלכות שבין אדם לחברו, שלהם יש תוקף – כמו שלמדנו – כמו למצוות שקיבלנו במעמד הר סיני.

ומה קרה במעמד הר סיני?

"וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹקִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃" ( שמות יט' יז').

מפרש"י: "בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר – לפי פשוטו: ברגלי ההר. ומדרשו: שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית." עפ"י המדרש (שבת דף פח ע"א) הקב"ה אמר לב"י: "אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם". במילים אחרות ה' מיקם את בני ישראל מתחת ההר, כאילו היו לכודים מתחת לגיגית הפוכה. ואז הוא העמיד בפניהם בחירה לקבל את התורה או להיקבר בחיים מתחת ההר.

איזו מן בחירה היא זו? כפיה היא כפיה היא כפיה!

מן הסתם אין כאן שום בחירה אם האפשרות האחרת היא מוות. הרי "פיקוח נפש דוחה (אפילו) שבת!" (שבת דף קנא ע"ב) מכאן שפיקוח נפש דוחה את התורה כולה, כי התורה היא תורת חיים: "...אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'" (ויקרא יח' ה') ולכן אמרו העם: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!" (שמות כד' ז') פשוט לא היתה להם ברירה.

אבל אם אנחנו ממשיכים לקרוא את המדרש אנחנו מגלים דבר מעניין: "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב: קיימו וקיבלו היהודים…" במגילת אסתר שנקרא עוד שבועיים מתוארת התרחשות לכאורה מקרית ואקראית של אירועים שונים שהובילו להטלת פור חתום בטבעת המלך: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן" (אסתר ג' יג') שהתהפך על פיו אחרי שאסתר המלכה ביקשה ממרדכי: "צוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (אסתר ד' טז'), וכל היהודים, ללא יוצא מן הכלל, בכל 127 מדינות פרס ומדי התאספו בבתי הכנסת לתענית ולתפילות קורעות שמיים.

עם ישראל של מעמד הר סיני זכה לקבל את התורה ממש מפיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן" (שמות כ' יד'). הוא היה לגמרי נוכח עבורם לאורך כל הדרך: מעשרת המכות, דרך יציאת מצריים ומעמד הר סיני, וכל 40 השנה שהיו במדבר. ועפ"י המדרש הם אמנם קיבלו על עצמם את התורה, אבל בלית ברירה, מתוך כפיה.

ולעומת זאת, לכל אורך המגילה לא נזכר שמו של הקב"ה אפילו לא פעם אחת. כך שעפ"י המדרש יוצא שהיהודים של אותו הדור קיבלו עליהם עול מלכות שמים מתוך הסתר.

ומכיוון שלא חוו את נוכחותו של הקב"ה, יוצא שעם ישראל של דור מרדכי ואסתר בחרו לדבוק בקב"ה ובתורה מתוך בחירה חופשית לגמרי וללא שום כפיה: "כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ" ברצון (במלרע) ובהתנדבות. ובכך הפכו את הקערה על פיה.

מכפיה נהיה ההפיך (אותן אותיות). 

לפעמים אנחנו כהורים מתלוננים (ובצדק) על הילדים שלנו שהם לא עושים מספיק, לא עוזרים מספיק, לא ממש אכפת להם. אנחנו תמהים, נעלבים, ואפילו כועסים שאנחנו נותנים כל-כך הרבה, והילדים לא מחזירים לנו באותה המטבע. אנחנו מנסים להציב גבולות וחוקים ואיכשהו בכך לכפות עליהם שיתוף פעולה... אבל זה לא עובד. הם רק מתרחקים יותר: "וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (שם).

למה זה?

כי חסר לנו עוד נעלם (הלכה למעשה) במשוואה:

אם נלמד את השיעור של היום, ונהיה הורים קצת פחות נוכחים, 

קצת פחות שם כל הזמן, 

קצת פחות עושים בשביל, 

קצת פחות עוזרים, 

קצת פחות מעיקים ובתוך הוורידים....

ונהיה הורים של קצת יותר בהסתר, 

קצת יותר משאירים מרחב, 

קצת יותר מאפשרים לבד, 

קצת יותר נותנים לדברים להתרחש בלי שנתערב, ונסדר, ונתקן, ונגן, וניתן, ונעשה, ו.....

רוב הסיכויים שגם אצלנו בבית יקרה הנס הזה של הנהפוך-הוא והמצב יתהפך והילדים יתקרבו! הם ימלאו את הריק שנוצר כשזזנו קצת ועשינו גם להם מקום, והם יבחרו להיות הרבה יותר עושים, אכפתיים ומעורבים בעשייה – ו ב ה ת נ ד ב ו ת. ככׇּל אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבַּ֔ם.

וממש ברצון (במלעיל 😊).

ראש חודש אדר* נהדר ושבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓

* הערב, כל היום מחר (רביעי), חמישי בערב, וכל יום שישי עד השקיעה.

דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה של חנניה שלום הנרי בן מזל ושל מרדכי בן מלכה בתוך שאר חולי עמו ישראל

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר