יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת פרשת עקב: סיפור אהבה | כ' במנחם אב ה'תשע"ט

💎בס"ד

🍬 *קבלו _{סוכריה לשבת} פ' עֵ֣קֶב: סיפור אהבה 🍬

 

אני מודה. אני מהיְפֵי-נפש האלה שמתחלחלים מניסויים בבעלי חיים.

אחד הניסויים היותר מזעזעים שנעשו אי פעם בבע"ח הם הניסויים של הפסיכולוג האמריקני הארי הרלו[1] בקופי הרזוס[2]. הרלו, שסבל מדיכאון קשה כל ימי חייו, חיפש את המקור לכך ומצא שגורי קופים העדיפו לשבת בחיקה של "אם" מלאכותית עשויה עץ וברזל כשהיא היתה מצופה בבד מגבת רך למרות שבקבוק חלב הוצע להם אצל ה"אמא" השניה שהיתה כולה ברזל ועץ ולא היתה מכוסה בבד רך.

אני לא רוצה לצער אתכם יותר מידי ולספר לכם מה קרה לקופיפים שלו כשגדלו, אבל רק נאמר שהם לא יכלו ליצור קשר חברתי עם קופים אחרים כשבגרו (וזה כולל מגע מיני), והם גם לא תיפקדו ביום יום של עצמם. הם פשוט היו פגועים נפשית כל כך קשה. הם ישבו ובהו באויר, או שהזיקו לעצמם גופנית. מכאן, הוא הבין שתינוק חייב לקבל אהבה. הוא הבין שמגע הוא רכיב הכרחי בהתפתחות פסיכולוגית רגשית תקינה של בני האדם.

🍬

כי מגע הוא ביטוי בסיס של אהבה. מגע זה כשמספיק קרובים כדי לגעת. וכשרחוקים ואי אפשר לגעת מתגעגעים נורא. להתגעגע, מלמדת הרבנית ימימה מזרחי, זה לרצות לגעת ושזה יגע בחזרה: גע גע, מת־גע־גע, מתגעגע.

"געגוע הוא תמיד רגש הדדי. אפשר להביט במישהו והוא לא מביט בך חזרה, אפשר לדבר למישהו והוא לא מקשיב, אבל אי אפשר לגעת במישהו ושהוא לא יגע בך חזרה; גע־גע. געגוע הוא תמיד הדדי. וזה הנס הכי־הכי גדול...[3]"

כשאוהבים רוצים לגעת. וכשמקיפים אותנו במגע, ומחבקים אותנו, אנחנו מרגישים אהובים.

אהבה היא הבסיס של הכל. בלי אהבה אין חיים. פשוט כך. תחשבו על זה. אם גברים ונשים לא יאהבו לא יצמחו ילדים. וכשילדים גדלים הם לא מפסיקים להתגעגע למגע שלנו. ואחרי שמתחתנים ובאים הילדים גם אחנו עדיין מתגעגעים למגע. כולנו רוצים לחוש אהבה. כל־כך רוצים שלפעמים המגע מכאיב. כי רבים, ומתווכחים, ונהיה קשה ולא נוח ולא נעים בביחד. אבל זה רק בגלל שכל־כך אוהבים וכל-כך מתגעגעים וכל־כך רוצים לגעת.

🍬

למה אנשים צועקים אחד על השני כשהם מתווכחים ורבים?[4] הרי הם עומדים כל־כך קרוב אחד לשני. לא צריך לצעוק. מתי מרימים את הקול? כשמישהו רחוק ורוצים שישמע אז צועקים כדי שהקול יגיע עד אליו. כשעומדים קרוב לא צריך לצעוק, הרי נמצאים כבר במרחק שמיעה. אז למה בכל זאת צועקים? כי הלבבות רחוקים אחד מהשני. מרימים את הקול כי מרגישים רחוק. מנסים ליצור מגע קולי. מנסים לגעת שוב בַּאהבה.  

🍬

בפרשת השבוע שלנו, פרשת עֵ֣קֶב[5] מופיעה המילה אהבה על הטיותיה יותר מבכל פרשה אחרת בתורה -
עשר פעמים[6]: כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם[7]... שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו[8]... וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ[9]... וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ[10]... לְאַהֲבָה אוֹתָם[11]... וְאֹהֵב גֵּר[12]... וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר[13]... וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ[14]... הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם[15]...  לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם[16]...  זה כל מה שה' מבקש מאיתנו. תאהבו אותי!

אני אוהב אתכם כל־כך הרבה, וכל מה שאני רוצה זה שתאהבו אותי בחזרה.

כל מה שעשיתי עבור האבות ועבורכם זה בגלל שאני כל־כך כל־כך אוהב אתכם. וכל מה שאני מבקש בחזרה זה שתאהבו אותי: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.[17]"

אז ברור לנו איך הקב"ה מראה לנו אהבה. בזה שהוא נותן לנו כל־כך הרבה טוב ושפע. הוא נותן לנו חיים, ונותן לנו דרך לחיות אותם. ככה הוא נוגע בנו. אבל איך אנחנו נוגעים בחזרה? איך אנחנו נוגעים בו?

אנחנו נוגעים בו כשאנחנו עושים מה שהוא מבקש מאיתנו.

🍬

איזה תסכול מרגיש כל הורה שעושה כל־כך הרבה עבור הילדים שלו, ומקריב עבורם כל־כך הרבה שכשהוא מבקש מהילד שלו שיעזור לו במשהו הוא מקבל רטינות ואופים ומשיכות כתפיים, או לחילופין התעלמות מוחלטת? איזה כאב לב זה!

כל אמא מכירה את הרגע הזה שבו היא חושבת לעצמה (יש כאלה ששומעים את המחשבות שלהם): מה אני בסך הכל מבקשת? שתורידו את הצלחת שלכם מהשולחן כשאתם מסיימים לאכול ותשימו בכיור? לא ביקשתי לשטוף כלים, לא ביקשתי לעשות ספונג'ה במטבח. בסך הכל ביקשתי לפנות את הצלחת שבה אכלתם את האוכל שאני קניתי וסחבתי והכנתי באהבה רבה עבורכם. איזו כפיות תודה זו? אחרי כל האהבה שאני משקיעה בכם, למה אתם לא אוהבים אותי בחזרה? תראו לי שגם אתם אוהבים אותי....

🍬

אז גם בסוף מוצאים אהבה.  בסוף מבינים שאי אפשר בלעדיה. חייבים אהבה.

שלמה המלך כתב: "..עַל כׇּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.[18]" כי אהבה זה הבסיס. אי אפשר בלי אהבה. וכשמביאים את האהבה לידי ביטוי אז גם על הפשעים הכי גדולים, והקונפליקטים, והריבים, והוויכוחים, על הכל... היא תכסה. האהבה היא שמיכה גדולה שמחממת ומפשירה ואז אפשר להתכרבל ולגעת בטוב.

רבי צדוק הכהן[19] אמר: " ואהבת השם יתברך הוא השורש... וכולם חד כידוע בזוהר דהא בלא הא לא וסגי.
ג' אהבות יש: אהבת ישראל (שמקורה באהבת עצמו), והתורה (ובה כלולה המציאות כולה), והקב"ה (שהוא עיקר הכל).[20]"  

אם נתחיל ללמוד לאהוב את הקב"ה, נגיע לאהבה עצמה. נלמד לאהוב את עצמנו, ונוכל לאהוב את המציאות ואת האחרים. אהבה היא הבסיס. קודם כל אהבה.

שבת שלום ומברכים חודש אלול, שלכם, סמדר🍓

                                    

 דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה בגוף ובנפש של חיים רפאל בן בתיה שלומית בת רחל אמיליה בת אסתר

ולזכות גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה שיזכו לזרע של קיימא

בואו נשמור על קשר:  #YehadutVeHorut @smadarprager

פייסבוק:fb.me/YehadutVeHorut

לערוץ יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2Kh2wSU
לאתר של סמדר פרגר: http://www.smadarprager.com/ 
Twitter: https://buff.ly/2VqN487 
Instagram: https://buff.ly/2QfstjD
הבלוג של סמדר פרגר בעברית: https://buff.ly/2CyYsaU
Smadar’s Sane Way (English) Blog: https://buff.ly/2G9uLPa

---

[1]  Harry Harlow, פסיכולוג אמריקאי, 1905-1981.

[2]  הזן המוכר ביותר של קופי המקוק ונפוץ באסיה. גודלו של קוף בוגר הוא כ-50 ס"מ, ומשקלו כ-7 ק"ג לזכר וכ-5 ק"ג לנקבה.

[3]  מתוך עמוד הפייסבוק של הרבנית ימימה מזרחי / פרשה ואשה עם יקרת פרידמן 30.11.2016

[4]  אני לא בטוחה מה המקור של זה.

[5]  פרשת עֵ֣קֶב: דברים ז' יב' – יא' כה' (3/11 ; 113 פסוקים)

[6]  סה"כ 21 פעמים בחומש דברים (ספרתי 😉)

[7]  דברים ז' ח': "כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשׇּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם."

[8]  שם, שם ט': "וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הָאֱלֹקִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו לְאֶלֶף דּוֹר."

[9]  שם, שם יג': "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ."

[10]  שם, י' יב': "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ."

[11]  שם, שם טו': "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכׇּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה."

[12]  שם, שם יח': "עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה."

[13]  שם, שם יט': "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם."

[14]  שם, יא' א': "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו כׇּל הַיָּמִים."

[15]  שם, שם יג': "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם וּבְכׇל נַפְשְׁכֶם."

[16] שם, שם כב': "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כׇּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְדׇבְקָה בוֹ."

[17]  שם, י' יב'

[18]  משלי י' יב': "שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים וְעַל כׇּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה."

[19]  רבי צדוק הכהן רבינוביץ' - רובינשטיין מלובלין (1900-1823) היה תנא וכהן בסוף ימי בית המקדש השני ובראשית דור יבנה, בדורם של רבי יהושע ורבי אליעזר.

[20]  מובא ב"צדקת הצדיק" קצ"ו: https://www.sefaria.org/Tzidkat_HaTzadick.196?lang=he

[© Smadar Prager, CGP]

---

www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת פרשת ואתחנן: כשאַת אומרת לא | יד' במנחם אב ה'תשע"ט

💎בס"ד

🍬 *קבלו _{סוכריה לשבת} פ' ואתחנן: כשאַת אומרת לא 🍬

 

ידוע ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"[1] ובכל זאת אנחנו פוגשים בפרשת השבוע שלנו, פרשת וָאֶתְחַנַּ֖ן[2], את משה רבינו עומד ומתפלל, וחוזר ומתפלל, 515 תפילות בבקשה לבטל את גזירת הקב"ה ולתת לו להיכנס לא'י: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן."[3]

ואיך אנחנו יודעים שהוא התפלל 515 תפילות?

כי כתוב: "וָֽאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־ה' בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר:"[4] וכתוב במדרש[5] שהמילה וָֽאֶתְחַנַּ֖ן ערכה בגימטריה תקטו, שזה 515.
ולמה רק 515, למה הוא לא המשיך להתפלל? כי הקב"ה אמר לו להפסיק: “רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה”[6]. אם זה היה תלוי בו הוא היה ממשיך עד שהגזירה היתה מתבטלת, עד שהקב"ה היה מתרצה ונותן לו את מבוקשו. אבל הקב"ה אמר לו: די!

🍬

רגע! יכול להיות שהקב"ה נותן עונש ואם מנדנדים לו מספיק הוא מבטל אותו? מה, הוא הורה לא יעיל שלא מסוגל להעמיד גבולות וגם לעמוד בהם? האם זה יכול להיות שהוא מסוג ההורים האלה שאם הילד מתחיל לילל באמצע הסופר כי הוא רוצה סוכרייה ולא מוכן לקבל 'לא', אז ההורה מתקפל וקונה לו בסוף את הסוכריה פלוס מצופה כפיצוי על עוגמת הנפש שהוא גרם לו רק בשביל שהילד יפסיק לעשות לו בושות?

🍬

אתמול סיפרה לי אמא אחת שהיא לא עומדת על כך שהילדים שלה יסדרו את החדרים שלהם, כי היא פוחדת שהם יפסיקו לאהוב אותה. כנות מדהימה, ואומץ יוצא דופן להודות ככה בפשטות באמת הכי אמיתית בעולם.

כן, אנחנו דור של הורים שפוחדים מהילדים שלהם.

עובדה. אנחנו דור של הורים שפוחדים שהילדים שלנו יפסיקו לאהוב אותנו. פוחדים שהילדים שלנו לא יהיו 'חברים' שלנו יותר, שינתקו אותנו מחייהם. פוחדים שלא יצטרכו אותנו בחייהם.

איזה פחד מצמית.

הפחד כל כך מפחיד, שמתחילים לפחד מהפחד עצמו. וככה נולדת חרדה. ככה זה כשמפחדים מהפחד, כשמפחדים מהפחד מתפתחת חרדה נוראית שמתגברת בסדרה הנדסית ככל שמצב נשאר לא מטופל, ופתאום אנחנו בחרדה קלינית של ממש. חרדה קלינית זו חרדה כל-כך חרדתית שהורים מגיעים למצב שבו הם עושים הכל כדי לא לפחד, כולל להזניח את התפקיד הכי חשוב שלהם בחיים: לחנך את הילדים שלהם.

🍬

כי בינינו, לחנך זה באמת לא תפקיד קל, במיוחד בגלל זה גם ממש לא תפקיד מתנחמד.

כשהורה לא נותן לילד מה שהילד רוצה, באותו רגע הילד לא מרוצה בכלל. וכשילדים לא מרוצים הם דואגים שנדע את זה. כל ילד ברמת הגיל והפינוק שלו: יללות, בכיות, חמוצים, ברוגזים, טריקת דלתות, צעקות, רקיעות ברגליים... כיד הדימיון הטובה עליהם. ככה הרגלנו אותם. מאז שנולדו, בכל פעם שבכו הרמנו אותם על הידיים. וטוב שכך. כי ככה צריך. אבל באיזה שהוא שלב הם כבר לא היו זקוקים שנרים אותם על הידיים בכל פעם שהם בוכים או לא מרוצים אלא שנשים להם גבולות, ונאפשר להם מרחב גדילה חופשי ובטוח – כי הוא מגודר. הוא מוגדר במה מותר ומה אסור, מה בסדר ומה לא בסדר, מה נכון ומה לא נכון, מה כן ומה לא. וההגדרות הללו, הגדרות הללו, גם אם הם לא תמיד נעימים, הם כל-כך כל-כך נחוצים, כי בלעדיהם לא נדע איפה צריך להיזהר.

🍬

ילדים שהחיים שלהם מוּגדרים ומְגוּדרים על-ידי ההורים שלהם, הם ילדים שגדלים בטוח במרחב שלהם. הם ילדים שגדלים עם ביטחון עצמי. עם חוסן וחוזק נפשי.

נתנו לכך הרבה דוגמאות בעבר בשיעורים שלנו, למשל כשדיברנו על "מבחן המרשמלו" של פרופ' וולטר מיטשל[7], שמסקנתו היתה שילדים שמסוגלים לדחות סיפוק כשהם קטנים מגיעים להישגים משמעותיים הרבה יותר מאלה שלא מסוגלים לדחות סיפוק מכל הבחינות: חברתית, אקדמית, תעסוקתית ואישית.

לשים גבולות לילדים זו לא מילה גסה. זה אולי לא נעים לעשות בתור הורה, אבל זה נחוץ לילדים. זה טוב להם, גם אם כרגע, בשניה הזו, זה לא מרגיש להם ככה.

היום כבר ידוע שרפואה מונעת היא הרפואה הטובה ביותר. העשייה היום-יומית הזו של כל מיני דברים לא הכי נעימים וכייפים בעולם שאם עושים אותם, מגבירים משמעותית את הסיכויים להיות בריאים יותר מאלה שלא עושים אותם. כמו למשל: צחצוח שיניים, פעילות גופנית, מתיחות, אוכל בריא במידה, וכיוב'.

אנחנו לא רק גוף, אנחנו גם נפש ונשמה, ואנחנו אמורים ליישם רפואה מונעת לא רק על הגוף אלא גם על הנפש והנשמה. ואת זה ללמד את הילדים שלנו כבר מגיל צעיר: זה נקרא לחנך. זה מה שהורים אמורים לעשות.

הנפש, זו החסינות הנפשית של הילדים שלנו. תכונות האופי שלהם, המידות שלהם. כאן באים הגבולות שמגדירים ומגדרים להם עולם בטוח לגדול בו ולגלות את עצמם, ולהפוך להיות אנשים שטוב להם, והם טובים לאחרים ולעולם בתמורה.

והנשמה, זו הרוחניות. זו התורה. אלה התפילות.
(ואם זו לא היתה סוכריה אלא שיעור שלם אז בודאי היינו מרחיבות עוד בנושא... אבל זו סוכריה לשבת והיריעה קצרה 😉)

🍬

אז למה הקב"ה אמר למשה: “רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה”? למה הוא אמר לו: דַי? למה הוא עצר אותו אחרי 515 תפילות?

כי יש כאן ענין של מִכסת תפילות. "אין מזל לישראל[8]". מפרש"י: "אין מזל לישראל - דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:" זה אומר שעַם ישראל הם מעל לטבע, והמזל – שהוא חלק מהטבע – לא שולט בהם כמו שהוא שולט בעמים אחרים, כי לנו יש את התורה שמספרת איך יכול יהודי לשנות את מזלו, למשל ע"י תפילה.

הקב"ה עצר אותו, כי אם משה רבינו ע'ה היה מתפלל עוד תפילה אחת, גורלו היה משתנה, והגזירה שהוטלה עליו שלא להיכנס לא"י היתה מתבטלת.

אבל הקב"ה אומר למשה להפסיק מכיוון שהוא לא מתכוון לוותר לו. לא בגלל שהוא (בהשאלה) הורה רע (חו"ח), אלא בגלל שהוא הורה טוב. הוא ההורה הכי טוב. הוא יודע מה התוכנית הגדולה, והוא יודע מה נכון ומה לא נכון עבור הילדים שלו, וגם אם הילד שלו מאוד מאוד רוצה, ומנדנד לו נונסטופ, הוא לא נשבר, הוא לא מתרצה, הוא לא עושה מה שנוח, אלא הוא עושה מה שצריך. הוא לא מתנחמד ונותן לו משהו שלדעתו, לדעת ההורה, הוא לא נכון עבורו, עבור הילד. הוא נשאר יציב ההורה הזה. והורה יציב זה הורה שאפשר להישען עליו. וזו ההרגשה הכי בטוחה בעולם שיש. לדעת שיש לך על מי להישען שלא יקרוס לך באמצע.

הקב"ה אומר למשה באהבה רבה: "עֲלֵ֣ה רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַֽעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה:[9]"

אני לא נותן לך את מה שאתה רוצה. אני נותן לך את מה שנכון בשבילך. ביקשת: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן." אז אני נותן לך וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ אני לא נותן לך להיכנס אליה אבל אני נותן לך לראות אותה: שָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ... וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ...!

הקב"ה מנחם את משה באהבה רבה נמצא איתו בקושי שלו. הוא לא מעניש. הוא פשוט עושה באהבה רבה את מה שצריך. כי אצל הקב"ה לא זה לא. זה לא משא ומתן.

🍬

ולכן כהורים חשוב שלא לעשות פיחות ב'לא'. לומר 'לא' רק כשבאמת בטוחים שה'לא' נחוץ עבור הילד. והכי חשוב, לא לומר 'לא' רק כדי להישבר בסוף הבכיות והיללות והנידנודים, כי בכך כל מה שמלמדים את הילדים זה שאם הם ילחצו חזק מספיק הם יקבלו את מה שהם רוצים. כל מה שמלמדים ככה את הילדים זה שיש להם הורים חלשים שאי אפשר להישען עליהם. וכשההורים חלשים אז ילדים גדלים חוששים, מפחדים וחרדים מאוד.

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹקֵיכֶם.[10]" אומר הנביא ישעיהו בהפטרה שלנו.

נַחֲמוּ נַחֲמוּ כי אם אתם כאן מקשיבים, זה סימן שאתם הורים טובים שרוצים ללמוד ולהשתפר. כי "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן"[11], ועם תפילה אפשר להגיע הכי רחוק. זה לא אני אמרתי, זו הרבנית ימימה מזרחי[12] המדהימה אמרה, ואני מצטטת: "הקילומטראג' הגדול ביותר שאת מסוגלת לגמוא הוא בתפילה. רק בתפילה אין מקום שהוא רחוק מידי."

[

ט"ו באב שמח ומלא אהבה ושבת שלום ומבורך, שלכם, סמדר🍓

ה

לימוד הזה מוקדש לשלושת ילדינו, ששנים מהם נולדו ועלו לתורה בבר-המצווה שלהם בפרשת 'ואתחנן'. ולוואי שה' היה מזכה אותי להכיר את התורה כשהם עוד היו קטנים, כי אז היו נחסכים מהם (ומאיתנו) הרבה עוגמות נפש. ובמחשבה שניה, עדיף שכך. כי לולא חיפשתי דרך להורות טובה יותר, לא הייתי מגיעה למכון אדלר, ולא הייתי מסיימת את המסלול הארבע-שנתי להנחיית קבוצות, ולא הייתי זוכה גם להיות הורה טוב יותר, וגם לעזור להרבה הורים וילדים אחרים. וגם להקים את הפרוייקט הזה: יַהֲדוּת וְהוֹרוּת. אז תודה לה'. תודה מקרב לב. תודה על הכל.

דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה בגוף ובנפש של שלומית בת רחל אמיליה בת אסתר
ולזכות גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה שיזכו לזרע של קיימא

בואו נשמור על קשר:  #YehadutVeHorut @smadarprager

פייסבוק:fb.me/YehadutVeHorut

לערוץ יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2Kh2wSU
לאתר של סמדר פרגר: http://www.smadarprager.com/ 
Twitter: https://buff.ly/2VqN487 
Instagram: https://buff.ly/2QfstjD
הבלוג של סמדר פרגר בעברית: https://buff.ly/2CyYsaU
Smadar’s Sane Way (English) Blog: https://buff.ly/2G9uLPa

---

[1]  בבלי, ברכות ה' ע"ב

[2]  דברים ג' כב' – ז' יא'

[3]  דברים ג' כה'

[4]  דברים כג' ג'

[5]  דברים רבה יא' י'

[6]  דברים ד' כו'

[7]  ר' שיעור יַהֲדוּת וְהוֹרוּת לפרשת וארא: שרים ואוכלים | ט' בשבט ה'תשע"ט - 15.1.2019

[8]  מסכת שבת קנו' א' ורש"י שם

[9]  דברים ג' כז'

[10]  ישעיהו מ' א'

[11]  בבא בתרא לז' ע"א

[12]  לפרשת בחוקותי

[© Smadar Prager, CGP]

---

www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.