יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת פרשת ואתחנן: כשאַת אומרת לא | יד' במנחם אב ה'תשע"ט

💎בס"ד

🍬 *קבלו _{סוכריה לשבת} פ' ואתחנן: כשאַת אומרת לא 🍬

 

ידוע ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"[1] ובכל זאת אנחנו פוגשים בפרשת השבוע שלנו, פרשת וָאֶתְחַנַּ֖ן[2], את משה רבינו עומד ומתפלל, וחוזר ומתפלל, 515 תפילות בבקשה לבטל את גזירת הקב"ה ולתת לו להיכנס לא'י: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן."[3]

ואיך אנחנו יודעים שהוא התפלל 515 תפילות?

כי כתוב: "וָֽאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־ה' בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר:"[4] וכתוב במדרש[5] שהמילה וָֽאֶתְחַנַּ֖ן ערכה בגימטריה תקטו, שזה 515.
ולמה רק 515, למה הוא לא המשיך להתפלל? כי הקב"ה אמר לו להפסיק: “רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה”[6]. אם זה היה תלוי בו הוא היה ממשיך עד שהגזירה היתה מתבטלת, עד שהקב"ה היה מתרצה ונותן לו את מבוקשו. אבל הקב"ה אמר לו: די!

🍬

רגע! יכול להיות שהקב"ה נותן עונש ואם מנדנדים לו מספיק הוא מבטל אותו? מה, הוא הורה לא יעיל שלא מסוגל להעמיד גבולות וגם לעמוד בהם? האם זה יכול להיות שהוא מסוג ההורים האלה שאם הילד מתחיל לילל באמצע הסופר כי הוא רוצה סוכרייה ולא מוכן לקבל 'לא', אז ההורה מתקפל וקונה לו בסוף את הסוכריה פלוס מצופה כפיצוי על עוגמת הנפש שהוא גרם לו רק בשביל שהילד יפסיק לעשות לו בושות?

🍬

אתמול סיפרה לי אמא אחת שהיא לא עומדת על כך שהילדים שלה יסדרו את החדרים שלהם, כי היא פוחדת שהם יפסיקו לאהוב אותה. כנות מדהימה, ואומץ יוצא דופן להודות ככה בפשטות באמת הכי אמיתית בעולם.

כן, אנחנו דור של הורים שפוחדים מהילדים שלהם.

עובדה. אנחנו דור של הורים שפוחדים שהילדים שלנו יפסיקו לאהוב אותנו. פוחדים שהילדים שלנו לא יהיו 'חברים' שלנו יותר, שינתקו אותנו מחייהם. פוחדים שלא יצטרכו אותנו בחייהם.

איזה פחד מצמית.

הפחד כל כך מפחיד, שמתחילים לפחד מהפחד עצמו. וככה נולדת חרדה. ככה זה כשמפחדים מהפחד, כשמפחדים מהפחד מתפתחת חרדה נוראית שמתגברת בסדרה הנדסית ככל שמצב נשאר לא מטופל, ופתאום אנחנו בחרדה קלינית של ממש. חרדה קלינית זו חרדה כל-כך חרדתית שהורים מגיעים למצב שבו הם עושים הכל כדי לא לפחד, כולל להזניח את התפקיד הכי חשוב שלהם בחיים: לחנך את הילדים שלהם.

🍬

כי בינינו, לחנך זה באמת לא תפקיד קל, במיוחד בגלל זה גם ממש לא תפקיד מתנחמד.

כשהורה לא נותן לילד מה שהילד רוצה, באותו רגע הילד לא מרוצה בכלל. וכשילדים לא מרוצים הם דואגים שנדע את זה. כל ילד ברמת הגיל והפינוק שלו: יללות, בכיות, חמוצים, ברוגזים, טריקת דלתות, צעקות, רקיעות ברגליים... כיד הדימיון הטובה עליהם. ככה הרגלנו אותם. מאז שנולדו, בכל פעם שבכו הרמנו אותם על הידיים. וטוב שכך. כי ככה צריך. אבל באיזה שהוא שלב הם כבר לא היו זקוקים שנרים אותם על הידיים בכל פעם שהם בוכים או לא מרוצים אלא שנשים להם גבולות, ונאפשר להם מרחב גדילה חופשי ובטוח – כי הוא מגודר. הוא מוגדר במה מותר ומה אסור, מה בסדר ומה לא בסדר, מה נכון ומה לא נכון, מה כן ומה לא. וההגדרות הללו, הגדרות הללו, גם אם הם לא תמיד נעימים, הם כל-כך כל-כך נחוצים, כי בלעדיהם לא נדע איפה צריך להיזהר.

🍬

ילדים שהחיים שלהם מוּגדרים ומְגוּדרים על-ידי ההורים שלהם, הם ילדים שגדלים בטוח במרחב שלהם. הם ילדים שגדלים עם ביטחון עצמי. עם חוסן וחוזק נפשי.

נתנו לכך הרבה דוגמאות בעבר בשיעורים שלנו, למשל כשדיברנו על "מבחן המרשמלו" של פרופ' וולטר מיטשל[7], שמסקנתו היתה שילדים שמסוגלים לדחות סיפוק כשהם קטנים מגיעים להישגים משמעותיים הרבה יותר מאלה שלא מסוגלים לדחות סיפוק מכל הבחינות: חברתית, אקדמית, תעסוקתית ואישית.

לשים גבולות לילדים זו לא מילה גסה. זה אולי לא נעים לעשות בתור הורה, אבל זה נחוץ לילדים. זה טוב להם, גם אם כרגע, בשניה הזו, זה לא מרגיש להם ככה.

היום כבר ידוע שרפואה מונעת היא הרפואה הטובה ביותר. העשייה היום-יומית הזו של כל מיני דברים לא הכי נעימים וכייפים בעולם שאם עושים אותם, מגבירים משמעותית את הסיכויים להיות בריאים יותר מאלה שלא עושים אותם. כמו למשל: צחצוח שיניים, פעילות גופנית, מתיחות, אוכל בריא במידה, וכיוב'.

אנחנו לא רק גוף, אנחנו גם נפש ונשמה, ואנחנו אמורים ליישם רפואה מונעת לא רק על הגוף אלא גם על הנפש והנשמה. ואת זה ללמד את הילדים שלנו כבר מגיל צעיר: זה נקרא לחנך. זה מה שהורים אמורים לעשות.

הנפש, זו החסינות הנפשית של הילדים שלנו. תכונות האופי שלהם, המידות שלהם. כאן באים הגבולות שמגדירים ומגדרים להם עולם בטוח לגדול בו ולגלות את עצמם, ולהפוך להיות אנשים שטוב להם, והם טובים לאחרים ולעולם בתמורה.

והנשמה, זו הרוחניות. זו התורה. אלה התפילות.
(ואם זו לא היתה סוכריה אלא שיעור שלם אז בודאי היינו מרחיבות עוד בנושא... אבל זו סוכריה לשבת והיריעה קצרה 😉)

🍬

אז למה הקב"ה אמר למשה: “רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה”? למה הוא אמר לו: דַי? למה הוא עצר אותו אחרי 515 תפילות?

כי יש כאן ענין של מִכסת תפילות. "אין מזל לישראל[8]". מפרש"י: "אין מזל לישראל - דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:" זה אומר שעַם ישראל הם מעל לטבע, והמזל – שהוא חלק מהטבע – לא שולט בהם כמו שהוא שולט בעמים אחרים, כי לנו יש את התורה שמספרת איך יכול יהודי לשנות את מזלו, למשל ע"י תפילה.

הקב"ה עצר אותו, כי אם משה רבינו ע'ה היה מתפלל עוד תפילה אחת, גורלו היה משתנה, והגזירה שהוטלה עליו שלא להיכנס לא"י היתה מתבטלת.

אבל הקב"ה אומר למשה להפסיק מכיוון שהוא לא מתכוון לוותר לו. לא בגלל שהוא (בהשאלה) הורה רע (חו"ח), אלא בגלל שהוא הורה טוב. הוא ההורה הכי טוב. הוא יודע מה התוכנית הגדולה, והוא יודע מה נכון ומה לא נכון עבור הילדים שלו, וגם אם הילד שלו מאוד מאוד רוצה, ומנדנד לו נונסטופ, הוא לא נשבר, הוא לא מתרצה, הוא לא עושה מה שנוח, אלא הוא עושה מה שצריך. הוא לא מתנחמד ונותן לו משהו שלדעתו, לדעת ההורה, הוא לא נכון עבורו, עבור הילד. הוא נשאר יציב ההורה הזה. והורה יציב זה הורה שאפשר להישען עליו. וזו ההרגשה הכי בטוחה בעולם שיש. לדעת שיש לך על מי להישען שלא יקרוס לך באמצע.

הקב"ה אומר למשה באהבה רבה: "עֲלֵ֣ה רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַֽעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה:[9]"

אני לא נותן לך את מה שאתה רוצה. אני נותן לך את מה שנכון בשבילך. ביקשת: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן." אז אני נותן לך וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ אני לא נותן לך להיכנס אליה אבל אני נותן לך לראות אותה: שָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ... וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ...!

הקב"ה מנחם את משה באהבה רבה נמצא איתו בקושי שלו. הוא לא מעניש. הוא פשוט עושה באהבה רבה את מה שצריך. כי אצל הקב"ה לא זה לא. זה לא משא ומתן.

🍬

ולכן כהורים חשוב שלא לעשות פיחות ב'לא'. לומר 'לא' רק כשבאמת בטוחים שה'לא' נחוץ עבור הילד. והכי חשוב, לא לומר 'לא' רק כדי להישבר בסוף הבכיות והיללות והנידנודים, כי בכך כל מה שמלמדים את הילדים זה שאם הם ילחצו חזק מספיק הם יקבלו את מה שהם רוצים. כל מה שמלמדים ככה את הילדים זה שיש להם הורים חלשים שאי אפשר להישען עליהם. וכשההורים חלשים אז ילדים גדלים חוששים, מפחדים וחרדים מאוד.

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹקֵיכֶם.[10]" אומר הנביא ישעיהו בהפטרה שלנו.

נַחֲמוּ נַחֲמוּ כי אם אתם כאן מקשיבים, זה סימן שאתם הורים טובים שרוצים ללמוד ולהשתפר. כי "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן"[11], ועם תפילה אפשר להגיע הכי רחוק. זה לא אני אמרתי, זו הרבנית ימימה מזרחי[12] המדהימה אמרה, ואני מצטטת: "הקילומטראג' הגדול ביותר שאת מסוגלת לגמוא הוא בתפילה. רק בתפילה אין מקום שהוא רחוק מידי."

[

ט"ו באב שמח ומלא אהבה ושבת שלום ומבורך, שלכם, סמדר🍓

ה

לימוד הזה מוקדש לשלושת ילדינו, ששנים מהם נולדו ועלו לתורה בבר-המצווה שלהם בפרשת 'ואתחנן'. ולוואי שה' היה מזכה אותי להכיר את התורה כשהם עוד היו קטנים, כי אז היו נחסכים מהם (ומאיתנו) הרבה עוגמות נפש. ובמחשבה שניה, עדיף שכך. כי לולא חיפשתי דרך להורות טובה יותר, לא הייתי מגיעה למכון אדלר, ולא הייתי מסיימת את המסלול הארבע-שנתי להנחיית קבוצות, ולא הייתי זוכה גם להיות הורה טוב יותר, וגם לעזור להרבה הורים וילדים אחרים. וגם להקים את הפרוייקט הזה: יַהֲדוּת וְהוֹרוּת. אז תודה לה'. תודה מקרב לב. תודה על הכל.

דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה בגוף ובנפש של שלומית בת רחל אמיליה בת אסתר
ולזכות גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה שיזכו לזרע של קיימא

בואו נשמור על קשר:  #YehadutVeHorut @smadarprager

פייסבוק:fb.me/YehadutVeHorut

לערוץ יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2Kh2wSU
לאתר של סמדר פרגר: http://www.smadarprager.com/ 
Twitter: https://buff.ly/2VqN487 
Instagram: https://buff.ly/2QfstjD
הבלוג של סמדר פרגר בעברית: https://buff.ly/2CyYsaU
Smadar’s Sane Way (English) Blog: https://buff.ly/2G9uLPa

---

[1]  בבלי, ברכות ה' ע"ב

[2]  דברים ג' כב' – ז' יא'

[3]  דברים ג' כה'

[4]  דברים כג' ג'

[5]  דברים רבה יא' י'

[6]  דברים ד' כו'

[7]  ר' שיעור יַהֲדוּת וְהוֹרוּת לפרשת וארא: שרים ואוכלים | ט' בשבט ה'תשע"ט - 15.1.2019

[8]  מסכת שבת קנו' א' ורש"י שם

[9]  דברים ג' כז'

[10]  ישעיהו מ' א'

[11]  בבא בתרא לז' ע"א

[12]  לפרשת בחוקותי

[© Smadar Prager, CGP]

---

www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.

| יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: סוכריה לשבת פרשת וישב – שני סוגי ניסים | כ' בכסלו ה'תשע"ט

💎בס"ד  

🍬 קבלו _{סוכריה לשבת} פ' וישב: _{שני סוגי ניסים} 🍬

מהו נס? נס הוא כל דבר שיוצא מהחוקיות של הטבע.

הקב"ה ברא את העולם שלנו כך שהוא מתנהל לפי חוקיות מסוימת. השמש זורחת לנו בכל בוקר, והירח מאיר לנו בלילה. העלים שצומחים באביב על העצים נושרים בסתיו. פרח פורח, ונובל. בקיץ חם ובחורף קר.

זה קסום לגמרי.

זה ממש אַבְּרָא כָּדַבְּרָא! ובתרגום מארמית לעברית: אדבר ויהי כדברי.

וזה עושה הגיון כי אנחנו יודעים שהקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות[1]: עשר פעמים הוא אמר, ומהאמירה שלו נברא בכל פעם עוד נדבך לעולם. ועל זה שהקב"ה ממשיך לברוא את העולם כל יום מחדש במיוחד בשבילנו אנחנו מודים כל יום בתפילה: "המְחַדֵּשׁ בְטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית[2]", והמשך בתפילת שמונה-עשרה: "וְעַל נִסֵיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרַיִם.[3]"

וכשמתרחש משהו שלא לפי החוקיות הזו של הטבע אליה אנחנו רגילים – אנחנו קוראים לזה נס.

יהיו כאלה שיכנו את זה מזל, או צירוף מקרים.

אבל אנחנו יודעים שזה רק כי הקב"ה מצוי מאחורי שתי הסתרות וקשה לדעת את קיומו.

מזל, מלשון נוזל. ולנזול אפשר רק ממקום גבוה למקום נמוך. מזל, זה מה שיורד עלינו מהעולמות העליונים. ולכן אנחנו מאחלים מזל טוב. שינזל עליך שפע טוב.

מקרה, אותיות רק מה', או ה' רקם. אין מקרה, את הכל רוקם ה' במיוחד בשבילנו, הכל שלו ומאיתו.

בשביל זה ברא לנו הקב"ה את הניסים. כדי שנוכל להכיר בקיומו, כדי שנזכור שיש מי שמנהל את העולם, שמשגיח עלינו, ועל כל פרט ופרט בבריאה שלו. (דיברנו על זה בהרחבה בשיעור לפרשת וַיֵּצֵ֥א): הנס הוא חרך בהסתרה המסתירה את ההסתרה המסתירה את הקב"ה.

כי כמו שלמדנו מרבי נחמן מברסלב[4] על הפסוק: "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא,[5]" אי אפשר לחפש משהו אם אין מושג שהוא שם.

ולכן החלון של הניסים, הוא הוא התזכורת לכך שבכל דבר מלובש הקב"ה, כי הוא זה הנותן את החיות להכל, ובלעדיו לא היה הדבר קיים בכלל.

ובלשונו:

 "וַאֲפִילּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה

בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך

כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁלּא יִהְיֶה בּוֹ חִיּוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך

כִּי בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ לא הָיָה לוֹ קִיּוּם כְּלָל".

ובגלל זה התכנסו אמש לערב נשי ומקסים במיוחד של פִּרְסוּמֵי נִיסָּא: סיפורי ניסים. סיפורי נשים. סיפורי חושפי הסתרות שבתוך הסתרות. אתמול חיזקנו והתחזקנו. חיזקנו את הידיעה על קיומו של הקב"ה, והתחזקנו באמונה.

ותודה לכל מי שבאה ולקחה חלק ותרמה לחוויה המשותפת הנפלאה הזו, זו השנה השלישית ברציפות.

אנחנו בחודש כסלו. חודש של ניסים. החודש הכי חשוך בשנה, הימים הכי קצרים והלילות הכי ארוכים.

זה לכשעצמו שיעור גדול באמונה – כי כשהחושך גובר על האור, לפעמים קשה להאמין שהבוקר אכן יגיע.

לפעמים בחיים עוברות עלינו תקופות קשות. תקופות חשוכות.

שלום הבית לא משהו, יש קושי עם אחד הילדים, יש בעיות בפרנסה, יש תככים במשפחה, לא נעים במקום העבודה, אנחנו נאבקים עם איזו שהיא מידה, תכונת אופי שמנהלת אותנו במקום שאנחנו ננהל אותה.

לא חסרות בעיות ולא חסרים קשיים.

ובעיות וקשיים זה חושך גדול.

ולפעמים זה לא רק חושך גדול זה גם חושך ארוך. ארוך. אולי זה אף פעם לא ייגמר?

אולי נגזר עלינו להישאר בתוכו לנצח?

אולי המצב אף פעם לא ישתפר?

אבל הקב"ה נאמן בהנהגתו, ואחרי כל הלילה הארוך ארוך ארוך הזה, בכל בוקר השמש זורחת לנו. ומתוך כל החושך הזה מבקיע לנו אור גדול. האור של חנוכה. האור של החנוכייה. נס פך השמן ונס ניצחון המכבים.

בסוף כל לילה, גם הארוך ביותר, השמש תזרח.

בסוף כל חושך, מחכה לנו אור.  

הקשיים יסתיימו. והבעיות ייגמרו.

זה חוק בטבע. זה חוק שקבע הקב"ה בעולם: בסוף החושך יש אור.

וכגודל החושך – גודל האור.

"לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא[6]" כגודל הצער כך גודל השכר. "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי- יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ[7]"

הרב יובל הכהן אשרוב אומר ש"חג זו מציאות של שפע מיוחד שיורד עלינו מעולמות עליונים באותו זמן בו חל החג."

לחג, לזמן המסוים הזה החג במעגל השנה, יש את אותו כוח שהיה בו כשהוא התרחש בפעם הראשונה.

גם פורים הוא חג של ניסים. אדר הוא הרי חודש הנַהֲפוֹךְ הוּא[8].

אנחנו רואים שישנם שני הדברים המשותפים לחנוכה ולפורים:

1.      הם מדרבנן ולא מדאורייתא: חז"ל קבעו לנו את שני החגים הללו שאינם מופיעים בתורה, ו-

2.      בשניהם התרחשו ניסים גדולים.  

"בחנוכה ובפורים אנחנו עוסקים בניסים גדולים שקרו כתוצאה מפעולה לא שגרתית למטה בעולם הזה.[9]"

כלומר, אנחנו אמורים לעשות משהו על מנת שנוכל ליהנות מהאורות וההארה המיוחדת של האנרגיה של החג. עם ההתכוננות וההכנות לחג, הם עשייה שפותחת את צינורות השפע העליונים עלינו.

אנחנו בזמן של ניסים.

ולמרות שגם חנוכה וגם פורים הם חגים שבהם אנחנו חוגגים על נס שנעשה לנו "בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה[10]" בכל זאת יש הבדל בין שני החגים. ההבדל הוא בסוג הניסים שהתרחשו בהם.

ואנחנו לומדים מכך שיש שני סוגי ניסים בעולמנו: 1. נס גלוי ו-2. נס סמוי.

נס גלוי, הוא נס מיידי. נס שאי אפשר לטעות בקיומו.

במוחש רואים שהתרחש כאן משהו שהוא לא במסגרת החוקיות הרגילה של הטבע.

זה נס שאם לא היה קורה היה מתרחש אסון גדול. או צער גדול.  

ï     "לא יודעת למה החלטתי להרים את הילד מהסלקל, אבל שניה אחרי זה התנפץ החלון לרסיסים...."

ï     "אני על הכביש המהיר ורוצה להאט לסיבוב. אני לוחצת על הבלמים והם לא עובדים, אני עוד שניה מתנגשת במונית שלפני, אני צורחת מעמקי נשמתי 'א מ א !', והאוטו נעצר סנטימטרים ספורים מהמונית...."

ï     "אני לא יודעת למה החלטתי שלא לעלות לאוטובוס שתמיד הייתי רגילה לעלות עליו. יכולתי להשאיל את הציוד מחברה לכיתה. אבל לא, עליתי הביתה כדי להביא את החומרים שלי ועליתי לאוטובוס הבא דקות אחרי. האוטובוס שלפני נפגע קשות בפיגוע ואני ניצלתי..."

ï     "שתי הטבעות שירשתי מאמא נפלו לנהר השוצף. פעמיים הכנסתי את היד למשש את הקרקעית. בכל פעם במקום אחר כי הזרם סחף. ובכל פעם הוצאתי רגב אדמה עם טבעת אחרת בתוכו..."

ï     "יום חמים של חורף ישראלי. חוף נטוש בצפון. אמא נרדמה על החוף ונכנסתי לים. החוף היה ריק. רק אמא ואני היינו שם. כל מה שאני זוכרת אח"כ זה את המערבולת ששואבת אותי. התעוררתי כשאני אחוזה בזרועותיו של מישהו שנושא אותי החוצה מהים...[11]"

נס גלוי הוא נס מסוג נס חנוכה: פך קטן אחד של שמן הספיק לשמונה ימים.
קומץ מכבים ניצחו צבא יווני מקצועי ועצום.

נס סמוי, הוא נס חוליות. נס מתמשך שכזה שקשה עוד יותר להיווכח בקיומו. נס חמקמק שכזה.

השתלשלות של אירועים שכל אחד מהם הוא נס בפני עצמו, אבל לא בומבסטי. לא כמו הנס הגלוי שדיברנו עליו קודם לכן. מין ניסונים שאפשר בקלות לטעות בהם ולחשוב שהם צירופי מקרים, מזל, מקרה. אבל כל אחד מהם הוא חוליה בשרשרת המובילה לנס ענקי, בומבסטי שבבומבסטים.

כזה נס מהסוג של פורים.

"במקרה" בחר אחשוורוש באסתר. "במקרה" היה זה מרדכי ששמע את מזימתם של בגתן ותרש, "במקרה" החליט מרדכי שלא לשמור את זה לעצמו וסיפר לאסתר. "במקרה" נדדה שנתו של אחשוורוש, ו"במקרה" הוא ביקש לעלעל בספר הזיכרונות. "במקרה" הוא נפל בדיוק על העמוד שבו נכתב על מרדכי שבא לאסתר לספר לה על בגתן ותרש המבקשים להרוג את המלך אחשוורוש. ו"במקרה" היתה זו דווקא אסתר שמתחילת המגילה נבחרה "במקרה" להחליף את ושתי, שהובילה את המהלך שבזכותו נעשה לעם היהודי נַהֲפוֹךְ הוּא ענקי, והחודש שאמור היה להיות "שואת פרס ומדי" ואבל גדול על כיליון של כל העם היהודי נהפך להיות "הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב[12]".

גם הפרשה שלנו, פרשת וַיֵּשֶׁב[13], היא תחילתו של נס סמוי.

לאורך שלוש פרשות פורשת התורה את קורותיו של יוסף הצדיק.

יוסף, מושא קנאתם של אחיו, יוצא בשליחות אביו "לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר[14]", ובמקום לשוב לאביו, מחזירים האחים לאביהם את כותנת הפסים שלו ספוגת דם, ואת יוסף הם זורקים לבור מלא נחשים ועקרבים. יוסף נמכר והוא מיטלטל באורחת גמלים ישמעאלית ונמכר לעבד במצרים. שם הוא עובר תלאות רבות, ונחבש בבית האסורים על לא עוול בכפו, רק כדי לצאת משם ולהפוך להיות מושל מצרים המשביר המרכזי: "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכׇל עַם הָאָרֶץ [15]", כדי שיהיה לשבט ישראל להיכן להימלט מהרעב העצום ששרר בכל האזור.

לכאורה שרשרת של מקרים רגילים. אבל זה רק לכאורה. כי כל חוליה בשרשרת היא נס בפני עצמו, וכולן מתחברות לנס עצום: יוסף לא מת, יוסף חי.

זה שהאחים ביקשו להרוג, הוא זה שעכשיו נותן להם חיים.

ולא רק זה אלא שאין בליבו עליהם בכלל, כי הוא רואה את יד ה' בכל הטלטלות שהם עברו עד היום.

וכשהוא מבין שהם חוששים שאחרי מותו של יעקב אביהם הוא יתנקם בהם על שביקשו להרוג אותו ועל שמכרו אותו לעבד הוא אומר להם את אחד המשפטים הכי יפים בעולם, את אחד הפסוקים היותר עוצמתיים של התורה:

"וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹקִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃ [16]".

"אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב.[17]" גם אם הדרך משובשת, כל מה שעושה הקב"ה , לטובה הוא עושה[18].

איזה נס.

והלוואי שיתקיים בנו בכל יום "פּוֹקֵחַ עִוְרִים[19]" ושנזכה לראות את החרך שדרכו אפשר לראות את כל הניסים ואת הקב"ה מאחורי כל ההסתרות.

בברכת לשנה טובה בחסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו.

שבת שלום ומבורך, באהבה, סמדר🍓

דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה בגוף ובנפש של טל בן תקוה וחנה בת שוליקה

---

[1]  עשרה מאמרות: כשהקב"ה מימש מחשבה, רעיון, ובאמצעות הדיבור ברא עולם. יש מאין.
   בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם: עשר פעמים מופיע השורש א.מ.ר בסיפור בריאת העולם שבספר בראשית

[2]  ברכת יוצר האור, מתוך ברכות קריאת שמע

[3] ברכת ההודאה, הברכה ה-18 בתפילת 18 של יום חול (ה-6 בתפילת שבע של שבת וחג, וה-8 בתפילת תשע של מוסף ראש השנה).

[4]  ליקוטי מוהר"ן ("מורנו ורבינו הרב רבי נחמן") ח"א - תורה נו' ג' - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים ; וגם בהלכות סוכה ז' אות ד' ; וגם בהלכות גלות ה' אותיות ז' ט' לפי אוצר היראה מחלוקת כט')

[5]  דברים לא' יח': "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה:  כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹקִים אֲחֵרִים."

[6]  משנה, אבות, ה' כג'

[7]  ירמיהו לא' טו'

[8]  אסתר ט' א': "בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם,

נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לִשְׁלֹחַ יָד, בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם." (נהפוך הוא).

[9]  מאמר "חנוכה - גילוי של האור הגנוז" באתר "סוד הדברים"

[10]  מתוך תפילת "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ"

[11]  חלק מהסיפורי הניסים ששמענו

[12]  אסתר ט' כב': "כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים."

[13]  פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב: בראשית לז' א' - מ' כג' (9/12).

[14]  בראשית לז' יד'

[15]  שם, מב' ו'

[16]  שם, מ' כ'

[17]  תניא, אגרות הקודש, יא'

[18]  מסכת ברכות, דף ס' ע"ב: "כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד" (אמר רבי עקיבא בן יוסף).

[19]  מתוך ברכות השחר

[© Smadar Prager, CGP]

---

www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.