יום שני, 12 ביולי 2021

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת פ' דברים: איכה - ד' באב ה'תשפ"א

 בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת

🍬 קבלו סוכריה לשבת פ'  דברים: איכה 🍬

בשבת שלפני תשעה באב קוראים תמיד את פרשת השבוע שלנו, פרשת דְּבָרִ֗ים[1], שגם פותחת את החומש החמישי של התורה הנקרא כולו על שמה.

שבת זו נקראת גם נקראת שבת חזון על-שם ההפטרה לפרשת דְּבָרִ֗ים הלקוחה מספר ישעיהו[2] הפותחת במילים: "חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑‍ִם ... "

 

אנחנו מוצאים דבר מעניין הקושר את תשעה באב, את פרשת דברים, ואת חזון ישעיהו:

מילה אחת --  אֵיכָ֥ה.

 

בפרשת דְּבָרִ֗ים משה בנאום התוכחה שלו לעם ישראל אומר: " אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טׇרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃ [3]"

בהפטרה לפרשת דְּבָרִ֗ים ישעיהו בחזונו אומר: " אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵֽאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים[4]׃ "

ובתשעה באב, אנחנו קוראים את מגילת איכה, הפותחת במילים: "אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה...[5]"

אֵיכָ֥ה = אֵיךְ-כֹּה??

אֵיךְ הגענו עד כֹּה? איך זה ככה? איך הגענו למצב הזה? איך הגענו לכאן? איך זה יכול להיות?

 

אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י – קורס משה רבינו ;

אֵיכָ֥ה הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה – זועק ישעיהו הנביא ;

אֵיכָ֥ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד – מקונן ירמיהו הנביא ;

 

אַיֶּכָּה, איפה אתה, שאל הקב"ה את האדם הראשון כשהסתתר אחרי חטא עץ הדעת.

 

ואנחנו? אנחנו שואלים אֵיכָ֥ה, אֵיךְ-כֹּה, היכן אתה הקב"ה?

 

איך הגענו הלום? איך הגענו למצב הזה? איך זה שאנחנו מרגישים כל-כך לבד, לְבַדִּ֑י, בָדָ֗ד?

 

האם נעזבנו? האם ננטשנו?

ממש לא!

 

דומה הדבר להורה שלפעמים צריך לזוז ולתת לילד שלו לחוות את התוצאות של המעשים שלו וההתנהגות שלו.

הוא לא עוזב. הוא לגמרי שם.

הוא עושה את החלק הכי קשה של ההורות: הוא נותן לילד שלו להיות לבד, כדי שימצא את עצמו, ואותו – את ההורה – מחדש.

לפעמים להניח, לזוז, לנקוט ב"שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה[6]" הרבה יותר קשה מלעשות, מאשר לדבר, להסביר, לדחוף, לעזור, לנקוט ב"קוּם עֲשֵׂה".

לעצור את הנטייה הטבעית של כל הורה לסייע, משאירה לילד מרווח שבו הוא יכול לפעול בעצמו.

לנסות, לטעות, ולהצליח.

רק כך יוכל הילד שגדל ובגר, וכבר אי אפשר להמשיך להתייחס אליו כמו אל ילד קטן, להגיע לבד למסקנות, וישתנה בעצמו, מתוך תוכו, מרצונו החופשי, שינוי אמיתי, בר קיימא.

לא בגלל שהוא פוחד מעונש, או מתוך רצון לְרַצוֹת – אלא בגלל שהוא מבין בשכלו, ומרגיש בליבו, והוא בוחר לבדו את הדבר הנכון לעשותו.


{

 

אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד, איך היא יושבת לבד?

איך אישה נשואה מרגישה בבת שלה, לבד. איך היא מרגישה בנישואין שלה בודדה?

אֵיכָ֥ה, אֵיךְ-כֹּה, היכן אתה האיש שלה, איפה אתה, לאן נעלמת?

 

יש כל מיני תקופות בחיי הנישואין, וכל אחת מאיתנו חוותה את ה"יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד" הזה על בשרה.

זאת היא עונה כזאת, זה רק הסתיו וזה עובר[7].

 

אבל יש נשים שאין להן סוף עונה. העונה הזו לא נגמרת, ולא רואים ת'סוף[8].

איך היא נשואה-אלמנה, אישה לא נגועה?

 

כמה אני שומעת על נשים שהבעלים שלהם לא נוגעים בהן.

על נשים שהולכות למקווה וחוזרות הביתה לבעל ישן, אדיש, ובעיקר לא נוגע. לא כמה, לא מחכה.

 

נשים שחוזרות מהמקווה ואף אחד לא מחכה להן.

נשים שהבעלים שלהם לא נוגעים בהן.

נשים ובעלים שחיים בקווים מקבילים ושוכחים לתדלק את הזוגיות שלהם.

מדברים על הכל – ולא מדברים על כלום.

מדברים בין השורות – אבל לא מדברים על מה שהם באמת צריכים לדבר.

על מה שכל אחד מהם, או אחת מהן, רוצות באמת לדבר.

מדברים מסביב – אבל לא מדברים בעיקר.  

 

ויש נשים שפוחדות לדבר.

פוחדות להביא את עצמן בקשר באמת כפי שהן.

 

אבל לפעמים נגמרות המילים, וכבר לא מדברים בכלל. ושתיקה ענקית משתררת בבית. ואיזה חורבן נוראי זה.

בית לא נחרב רק בגלל שנאת חינם ולשון הרע, בית נחרב גם בגלל שלא מדברים בו.

בתים מתייבשים ומתפוררים מזה שבני זוג לא מדברים אחד עם השני.

 

{

 

"אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵֽאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים׃[9]" מקונן הנביא ישעיהו בהפטרה שנקרא בשבת.

 

אֵיכָ֥ה = אֵיךְ-כֹּה??

אֵיךְ הגענו עד כֹּה? איך זה ככה? איך הגענו למצב הזה? איך הגענו לכאן? איך זה יכול להיות?

 

אֵיכָ֥ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד – מקונן ירמיהו הנביא ;

 

ואנחנו? אנחנו שואלים אֵיכָ֥ה, אֵיךְ-כֹּה, איך ככה ה'? איך קרה שזה כך?

 

איך הגענו הלום? איך הגענו למצב הזה? איך זה שאנחנו מרגישים כל-כך לבד, לְבַדִּ֑י, בָדָ֗ד?

 

אַיֶּכָּה?[10] שואל הקב"ה כשהוא מחפש את אדם בגן עדן אחרי חטא עץ הדעת.

 

אַיֶּכָּה? אנחנו קוראים לקב"ה , איפה אתה?  למה השארת אותנו ככה לבד, לְבַדִּ֑י, בָדָ֗ד!

 

אֵיכָ֥ה, איך זה יכול להיות שזה קורה! איך?!

 

אַיֶּכָּה? זועקת אישה מקירות לבבה לאישהּ הישנו אבל איננו.

 

כותבת מירב סבג[11]:

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.

הכאב הוא לא על הלבד

ולא על יופיה שאבד

החורבן הוא על "יָשְׁבָה בָּדָד"

ולא התפלשה וכבר לא נלחמה

ולא מיאנה ולא צעקה.

השבר הוא על "יָשְׁבָה",

הביאה כיסא נוח והתחבקה בהשלמה

עם הדממה.

 

איך, איך אין מי שיקשיב לה?

איך אין מי שירצה לשמוע מה יש לה לומר?

איך היא לבד? איך היא בָּדָד?

ואיך היא כבר כל כך מיואשת שהיא משלימה עם המצב?

 

ואנחנו?

השלמנו עם המצב?

נוח לנו על הכיסא הנוח, בלי בית?

 

{

 

אומר הנביא ישעיהו: "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.[12]"

כתוב בגמרא: "מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה ...[13]"

אומר הנביא זכריה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי (יז' תמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' אב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' תשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' שבט) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.[14]"

 

ועד שתגיע הנחמה השלימה, נמשיך להתפלל, ולבקש, ולהתחנן, ונקווה שמאוד בקרוב נשמע את הקב"ה עונה לנו: כן.

שהשלט בפתח בית המקדש יוחלף מ: "תיכף אשוב" ל: "פתוח".

 

אני יכולה רק להצטרף לתפילות שלכן, ושל כל עם ישראל, שזה יהיה התשעה באב האחרון שנשב על הרצפה ונבכה.

 

 

שבת שלום וצום קל ומועיל, באהבה, סמדר🍓

 

 

בשם כל ישראל - דבר התורה מוקדש
לרפואה שלימה של עליזה טובה בת אסתר גרונה, חנה בת שוליקה, והילדה אווה בת אילנה אסתר

ולהבדיל,
לזרע של קיימא
אהרון דוד בן סימא ברכה וחוה בת עדינה צארטל, גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה
ולזיווג הגון בר קיימא חופה כשירה כדת משה וישראל
רבקה בת חיה, ישראל בן חיה, דנדן דוד בן סמדר, בר אליעזר בן סמדר,
בתוך שאר המצפים לישועה בעם ישראל

 

מקורות נוספים:[15]


הרב גוטליב, ז. ל., הרב גרינוולד, י., הרב אנשין, נ., הרב אנשין, ד., הרב אקער, י. (עורכים). (ה'תשע"ה).  פשוטו של מקרא – רש"י כפשוטו – במדבר. ירושלים: לשם ספרי איכות.

 

הרבנית מזרחי, י. (2017). שנה וברכותיה – יומן שבועי-חודשי לשנת תשע"ח. עמ' 123. ישראל: פרשה ואשה הוצאה לאור.

 

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך  http://mg.alhatorah.org

 


[1]  פרשת דְּבָרִ֗ים: א' א' – ג' כב' (1/11)

[2]  ישעיהו א' א'-כז'

[3]  דברים א' יב'

[4]  ישעיהו א' כא'

[5]  איכה א' א'

[6]  ברכות כ' ע"א

[7] מתוך השיר "רוח סתיו" של אריק איינשטיין ; מילים: יחיאל מוהר ; לחן: יוחנן זראי.

[8]  מתוך השיר "יהיה טוב" של דיוויד ברוזה ; מילים: יהונתן גפן ; לחן: דיויד ברוזה.

[9]  ישעיהו א' כא'

[10]  בראשית ג' ט'

[11]  בתוך "שנה וברכותיה"

[12]  ישעיהו סו' י'

[13]  בבלי, תענית ל' ע'ב

[14]  זכריה ח' יט'

[15]  "כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אבות ו' ו'



[© Smadar Prager, CGP]


 www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה