כמה מילים.... לקראת שבת פרשת פנחס ה'תש"פ

כמה מילים...

מסופר בגמרא במסכות ברכות י' ע'א על רבי מאיר בעל הנס שהיו לו שכנים גרועים במיוחד. ליבו היה נחמץ וצער רב נגרם לו לראות את התנהלותם ואופן התנהגותם הפרוץ והבריוני, עד שהחל לבקש עליהם שימותו.

אמרה לו ברוריה אשתו: "בעלי, לא נכון ככה. כתוב בתהילים (קד' לה') "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ יָ-הּ."

לא כתוב שיִתַּמּוּ החוטאים, אלא שיִתַּמּוּ החטאים. כתוב שיכלה יצר הרע, ולא שימותו האנשים שנפלו לו קורבן.

אם צדקת בעלי היקר, הרי שאין מקום להמשך הפסוק "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם", כלומר פסקו להיות רשעים. בקש עליהם רחמים שיחזרו בתשובה."

וכך היה, התחיל רבי מאיר בעל הנס להתפלל עליהם, והם חזרו בתשובה.

אנחנו בתקופה מאוד קשה של ליבוי שנאה וכאב רגשי עצום.

אנחנו רואים תמונות שהעיניים מסרבות להאמין והלב זועק בכאב.

אחים קמים על אחים, אחיות על אחיות.

אחים מרימים יד על אחים, ואחיות מרימות יד על אחיות.

הנשמה מתקשה לקלוט את גודל הזוועה.

אבל אנחנו חיים עם הזמן. כך נהג לומר האדמו"ר הזקן, להזכיר לנו ציר הזמן היהודי הוא לא רק כל מיני התרחשויות שקרו אי שם בהיסטוריה לפני אלפי שנה – אלא שזה מתרחש כאן ועכשיו, בימים ההם בזמן הזה.

נכנסנו לתקופת שלושת השבועות שבהם אנחנו מתחילים לגעת בחורבן הכי גדול של עם ישראל, חורבן הבית.

הבית, מייצג לא רק את בית המקדש, אלא את הבתים שלנו. את היחסים שלנו.

כי מה שבונה בית או מחריב בית אלה היחסים שבין בני המשפחה.

ועם ישראל הוא משפחה אחת.

התמונות שאנחנו רואים ברחובות ארץ הקודש שלנו מחרידות. וזעקה עולה לשמים.

למה? למה ככה?

כמה מזעזע לראות אנשים שניתנה בידם סמכות והם משתמשים בה כדי לפגוע. זה מבייש לראות אנשים ששואבים הנאה מהתעללות באדם אחר, רק כי הם יכולים.

כבר בגן למדנו שזה לא חכמה גדולים קטנים, חזקים על חלשים. נראה אותכם מול מי שיכול להחזיר?

כן את החוק חייבים לאכוף. אבל יש דרך. ה' ישמור מה מתרחש במקום שלא ממהרים עוברי אורח להוציא מצלמות ולתעד. לפעמים התיעוד הוא מה שמציל ילדה, או אישה, או קשיש או בחור מלהיות קורבן ללינץ' של ממש.

בבתי הכנסת בוכים מעל הבימה ראשי הקהילה, הרבנים הקדושים, אבל אסור לנו להעביר את הדברים שלהם ברשת, מכיוון שאנחנו יודעים שלא שופטים אדם בצערו, אבל המדיה לא. ויותר מזה, המדיה תעשה מזה מטעמים, תוציא דברים מהקשרם, ותלבה את השנאה שגם ככה גואה וגולשת ללא בושה.

צמנו אתמול על זה שהבית נחרב על שנאת חינם. זה הזמן ליישם את הלקחים: די לשנאת החינם! ואנחנו, שזכינו להיות שומרי תורה ומצוות, הם אלה שצריכים לשמש מופת ודוגמא.

"חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם." (אבות א' יא').

סירת מפרש לא יכולה לשוט אלא אם כן תנשוב הרוח ותמלא את המפרש.

את העוולות שנעשות צריך להוקיע, אבל לא ללבות את השנאה. לא לקרוא להם בשמות. לא לקלל אותם. לא לייצר רוח שתמשיך להשיט את סירת שנאת החינם הזו.

שנאה מחריבה את הבית.

אהבה, לעומת זאת, היא הדבר היחידי שמוכפל כשמחלקים אותו.

שבת שלום ומבורך.

סמדר פרגר🙋🏻‍♀️ יַהֱדוּת וְהוֹרוּת

ערב שבת פ' פנחס תשפ ©