יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשות ויקהל-פקודי – שַּׁבָּת –כא' באדר ה'תשע"ח

💎בס"ד
יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשות ויקהל-פקודי – שַּׁבָּת –כא' באדר ה'תשע"ח

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

פרשת וַיַּקְהֵל פותחת כך: "וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה' לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃ שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַה'..." (שמות לה' א'-ב')

זו הפעם השניה שכל עם ישראל מתקהל עוומד ביחד. הפעם הראשונה היתה במעמד הר סיני, בקבלת התורה, והנה הפעם השניה.

כתוב במדרש: "אמר הקב"ה, עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים."(ילקוט שמעוני)

פעם, לפני שנים, לא היה דבר כזה יהודי חילוני. לא היו יהודים שלא שמרו. אבות אבותינו מסרו את נפשם על קידוש ה', ובלבד שלא יחללו שבת.

וגם אבות האומה, ראשי תנועת הציונות, הטיפו לשמירת שבת.

זה מה שכתב חיים נחמן ביאליק*, המשורר הלאומי שלנו בסוף המאה ה-19: "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי.

בלי שבת אין צלם אלקים וצלם אנוש בעולם. אילו היתה העבודה תכלית לעצמה הרי אין מותָר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. השבת ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גונו ככלי אין חפץ בו?

בפעם הזאת לא על שמירת המצוות בכלל דברתי אלא ייחדתי את הדיבור על שמירת השבת שהיא שקולה בעיני לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות, כדברי חכמינו, אלא כשמירת תורת האדם כולה... בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא התרבות ואם אתה לא עמדת על ההבדל שבין שמירת השבת לשמירת שאר המצוות, סימן רע הוא לך ולכל שכמותך. ואוי ואבוי לכולנו שראינוכם בכך."

אשר גינזברג, הלא הוא 'אחד העם' כתב ב-1897^:

"יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת אותם."

נדמה לעם ישראל שהם מקריבים מעצמם ושומרים שבת, אבל זו טעות אופטית.

האמת היא, שמי ששומר על מי זו השבת על עם ישראל, ולא להיפך.

לולא השבת שמאחדת את כל העם בכך שהיא מייחדת אותו, והופכת את כל אחד ואחד מישראל להיות חלק מהעם, להיות שייך לישות הזו הקרויה, יהודים של עם ישראל – לא יהיה עוד יותר עם ישראל.

מה שמייחד ומאחד ועושה את אוסף האנשים הזה עַם – היא השבת.

בזכות שמירת השבת אנחנו עַם.

אם לא יהיה מי שישמור שבת – לא יהיה יותר עם ישראל. עִם הדורות הזיקה התרבותית-מסורתית תלך ותתפוגג, ובסופו של דבר לא יהיה שום הבדל ביננו לבין בני העמים האחרים.

"אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם." (שבת י' ע"ב)

פעם בשבוע, בשבת, הפריטים היחידים של העם שלנו הופכים להיות קהל שנקהל ומתאחד ועומד ביחד  ובזכות בקדושת השבת.

שבת מברכים שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓

* אגרות ח"נ ביאליק, כרך א' עמ' שנצ

^ שבת וציונות (מאמר)

דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה של חנניה שלום הנרי בן מזל ושל מרדכי בן מלכה בתוך שאר חולי עמו ישראל

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר