בס"ד
יַהֲדוּת וְהוֹרוּת
הגיגים
מעוגנים לראש חודש כסלו
לראות
טוב
על העין, ועל הנר, ועל האור.
השיעור מוקדש לרפואה שלימה
של יפעת בת שושנה ואורנה בת דליה בתוך שאר חולי ישראל
מיום חמישי בערב,
וכל יום שישי, נציין את ראש חודש כסלו.
חודש של ניסים,
חודש של מלא אור.
אומרים שחודש[1] כסלו מורכב משתי מילים כיס
ו-לב.
ויש הרבה רעיונות
וגם הגמרא , וגם שלמה המלך וגם מפרשים מכל הזמנים התייחסו למילים כיס ולב. אבל
בראש חודש כסלו, נבקש בפשטות על הכיס ועל הלב.
אנחנו מבקשים ניסים
גם בכיס, בפרנסה, וגם בלב, ברצונות שלנו, ברגשות שלנו.
פרנסה, שזה לבריאות
הגוף, ורגשות, שזה לבריאות הנפש.
שנזכה לראות ניסים
גם בכיס וגם בלב.
וחשובה מאוד התפילה של ראש החודש, כי "במיוחד בראש חודש שהוא
המנהיג את החודש כולו."
כל ראש חודש הוא כמו זרע שטומנים
באדמה. והזרע הזה יקבע כיצד יראה השתיל.
אבל חודש כסלו הוא חודש מאוד מיוחד,
כי הוא חודש חודש שנעשו בו ניסים, וב"ה חודש שגם ייעשו בו ניסים. זהו חודש
שבו כביכול אנחנו עוברים ממציאות אחת למציאות אחרת: מציאות ניסית.
באתר הידברות קראתי שיש סגולה נפלאה
המיוחסת לרבי חיים פלאג'י[2],
מגדולי המקובלים בדורות עברו: שהבטיח שמי שיזכה לא להתלונן ולא לקטר קיטור אחד
מר"ח כסלו, ועד היום השמיני של חנוכה – יראה נס באותה שנה!
ומי שתצליח, שתספר לי.... 😊
{
ואיך נדע שמתרחשים ניסים? צריך לשים אליהם לב, וצריך לראות אותם.
וכדי שאפשר יהיה לראות – צריך אור.
ובחודש כסלו שבו הלילות הכי ארוכים של השנה, יש יותר שעות חשיכה משעות
אור,
אנחנו חוגגים את חג החנוכה, ומדליקים נרות של חנוכה,
כדי שיהיה הרבה אור.
אבל לא רק כדי שיהיה אור, אלא גם כדי לגרש את החושך: באנו חושך
לגרש...[3]
היוונים, הם רצו להחשיך. הם רצו חשיכה,
הם רצו שיכחה.
הם רצו שנשכח, את התורה, את הקב"ה, את האור.
"כִּי
נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר.[4]"
הם לא רצו שנזכור. הם רצו חשכה, הם
רצו שכחה.
כמו שאנחנו מפללים, בתפילת עַל הַנִּסִּים שמוסיפים בחנוכה בתפילת עמידה, ובברכת המזון[5]:
"וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל
הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ
בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:
בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ
בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת
יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם
מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ:
כי חשיכה זה היעדר
אור. וכשלא רואים, שוכחים.
"רחוק מן העין רחוק מן הלב.[6]"
{
הדבר הראשון שעושה ה' בתחילת התורה זה להניס את החושך עם אור.
"וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה
תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם....וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹקִ֖ים יְהִ֣י
א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃[7]"
Now the
earth was astonishingly empty, and darkness was on the face of the deep... And God said, "Let there be
light," and there was light.[8]
על וַֽיְהִי־א֑וֹר[9] כותב הרב וולבה:
"בתפילה
אנחנו אומרים " יוֹצֵר
אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת־הַכֹּל.[10]".
לפי הרמב"ן[11]
ש"בריאה" נאמר על בריאת יש מאין,
ו"יצירה" נאמר על דבר שנוצר ממה שישנו כבר,
נמצא, שהחושך הוא בריאת יש מאין,
ולפני בריאת העולם הרי לא היה כלום,
אז גם חושך לא היה,
ולכן אומרים "בורא חושך".
אבל יסוד האור כבר היה. לכן לא כתוב כאן "ויברא אלוקים את האור",
אלא "ויאמר אלוקים יהי אור" שהיינו שיתגלה האור."
אז ממש מתבקשת כאן השאלה: בשביל מה ברא ה' את החושך?
{
כולנו יודעים שחושך הוא לא רק מצב של היעדר אור.
בדיוק כפי שאור מייצג טוב, ושמחה, "וַיַּ֧רְא אֱלֹקִ֛ים
אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב[12]"
כך מייצג החושך את ההיפך.
את ה"תֹ֙הוּ֙
וָבֹ֔הוּ", את
התקופות הקשות, הרעות, הכואבות, העצובות.
ברור לנו שאם לא היה חושך לא היינו מבחינים באור.
או בהשאלה,
אם לא היו לנו ניסיונות, וקשיים, ובעיות, לא היינו יודעים להעריך את
ההצלחות והשמחות.
אם החיים שלנו היו מתנהלים כשורה, ללא קשיים ובעיות,
לא היינו יכולים להעריך את הטוב והשפע שה' משפיע עלינו.
"כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ ה' א֥וֹר לִֽי׃[13]"
הקב"ה ברא את החושך
על מנת שנחפש את האור, ונדע להעריך אותו.
ואיך מעריכים? מחפשים
לראות את הטוב ואומרים עליו תודה!
מחפשים ומוצאים
דברים שעליהם אנחנו יכולים להודות.
לא רק לקב"ה.
אלא גם לבני הזוג
שלנו, לילדים שלנו, לשכנים, לחברות, לעצמך!
מתי אמרת תודה
לעצמך??
זה לא תמיד פשוט
לעשייה, אבל המילה הקטנה הזו: תודה,
עושה כל-כך הרבה
טוב לכל מערכת יחסים, כולל זו שלנו עם עצמנו.
לְהוֹקִיר תודה לכל האנשים שמסביבנו. לייקר
אותם. להבין כמה הם יקרים לנו.
לא רק לְהַכִּיר
בחשיבות של כל מעשה קטן שלהם עבורינו, כמשהו באמת גדול וחשוב.
אלא באמת לדעת כמה המאמץ שלהם יקר ערך. בְּהוֹקָרָה שפירושה 'בהערכה'.
כי אנחנו אף פעם לא
יודעים כמה מאמץ נדרש מהאדם השני לעשות את מה שעשה עבורינו – גם אם לנו זה נראה
קל, ואפילו שום דבר, וגם אם בשבילנו זה לא כזה ביג דיל.
v
יש אנשים שמר להם, כי עוברת עליהם תקופה
קשה, וכל חיוך שהם מחייכים עולה להם בדמים.
כזה אדם שמחייך אליך – מגיעה לו תודה ענקית.
את לא יכולה לדעת כמה זה קשה לאותו אדם לחייך עכשיו אליך – ואין לך מושג מה התודה
שלך תעשה לו, כמה אור היא תאיר לו בלב, כמה מתיקות התודה שלך תכניס לו לחיים.
v
כשאנחנו מבקשים משהו מאחד הילדים שלנו,
והם עוזבים את מה שהם עסוקים בו ועושים את מה שביקשנו מהם – מגיעה להם תודה.
כן, הם מחויבים
לעשות מה שמבקשים מהם.
כן, זה לא בית מלון
הבית הזה, ואת לא הטבחית, המנקה, והכובסת שלהם.
הכל נכון – אבל לא
על זה אנחנו מדברים עכשיו – לא על התודה שמגיעה לך... אלא על התודה שמגיעה לילד
הזה או לילדה הזו על זה שהם עזבו את מה שחשוב להם , כי את חשובה להם יותר.
אז תודה.
תודה שבאת לעזור לי.
תודה שעזבת את מה שהיית עסוקה בו בשבילי.
אני מודה לך על זה
, אני מעריכה את המאמץ שלך.
גם אם היא עושה את
זה בפרצוף חמוץ.
גם הוא עושה את בלי
חשק.
בכל זאת – תּוֹדָה.
לְהַכִּיר
תּוֹדָה ולְהוֹקִיר
תּוֹדָה גם גם.
לילדים לבני הזוג,
לשליח, לקופאית, לאורזת של הקניות, למי שהחזיק את הדלת פתוחה עבורך, למתדלק בתחנת
הדלק – כן גם אם נתת לו תשר (טיפ), לדוור, לאיש הזבל, לגנן.
ולפעמים חיוך הוא
גם תודה.
אומרים שחיוך הוא קו
עקום שמיישר הכל.
גם חיוך זו הודיה.
ככה, כל-כך פשוט
להודות.
להזמין עוד אור.
להכניס עוד אור לחיים. שלך ושל אחרים.
וחיוך הוא בטוח
הארה, הארת פנים, אור ממך לאנשים אחרים.
{
האור שצריך היה
להתגלות במעשה בראשית הוא האור שקדם לבריאת החושך והוא אור האלוקות
האין-סופי. מהות הקב"ה היא אור, טוב,
וביום הרביעי צימצם הקב"ה את האור האלוקי על-מנת שיהיה זה אור ממשי שנוכל
להשתמש בו. ה' נתן לאור הזה צורה והלביש את האור הזה בשמש ובירח ובכוכבים.
את האור האלוקי טמן
הקב"ה בכל אחד ואחת מאיתנו.
בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ
אלוקי, ניצוץ מהאור האלוקי הבראשיתי הזה.
ואת האור אנחנו
צריכים לגלות,
ואז אפשר יהיה
להשתמש בו כדי להאיר על אחרים.
האור הזה מתגלה בכל
פעם שאנחנו מסבירים פנים לאדם אחר.
בכל פעם שאנחנו
מתנהגים בנעימות לאדם אחר. מחייכים. מתיייחסים בחיבה ובאהדה.
וכשאדם מחייך מכל
הלב, רואים את זה על פניו, ולכן גם קוראים לזה בעברית: להאיר פנים.
להאיר זה פועל. כלומר פעולה שעושים.
איך אפשר להאיר
פנים?
האם יש לנו מתג
שאפשר ללחוץ עליו ולהדליק איתו את האור הפנימי כך שגם יקרין החוצה, ויאיר את
הפנים?
לפעמים באמת
מרגישים שהכל חשוך. איך אפשר להדליק את האור? איפה המתג?
יש עלינו כל-כך
הרבה דרישות, ומטלות, והילדים עומדים מסביב ומבקשים: "אולי תתני לי
אור?"[14]
מאיפה מביאים אור?
הרב רבינוביץ כותב: "צריך קודם כל
להתגבר על החושך."
איך?
את החושך צריך לרצות לגרש.
צריך לעשות מעשה אקטיבי, אופרטיבי, ממשי, גשמי, ולגרש אותו
ברקיעות רגליים של "באנו חושך לגרש[15]".
אבל לא צריך לבזבז כל-כך הרבה אנרגיה על התעסקות עם החושך.
מיד אחר-כך כל מה שצריך לעשות זה להדליק נר קטן אחד. והוא בקלות
יגרש את כל החושך. פשוט "סורה חושך מפני האור[16]."
זה הכל. כל מה שצריך זה טיפ-טיפונת אור. ואת זה כל אחד יכול למצוא בתוכו. בניצוץ
האלוקי שכבר מצוי בתוכינו.
גם אנחנו כהורים צריכים להתעסק הרבה פחות עם החושך, עם מה שלא
בסדר ומה שצריך לתקן ומה שטעון שיפור, אלא פשוט להגדיל את האור, ולהאיר היכן שכבר
טוב, ולהאיר את מה שאנחנו רוצים להגדיל.
מבט מעודד, מילה של חיבה, כל-כך מעט צריך בשביל לעשות טוב
למישהו אחר.
{
אנשים נדבקים כמו מגנט לאנשים חיוביים, מחייכים, שמחים,
אופטימיים, מאירי פנים.
כיף להיות ליד אנשים כאלה – והחדשות הטובות הן שכל אחד ואחת
מאיתנו יכולים להיות האנשים האלה. וזה מתחיל בבית.
בדיוק כפי שה'
(להבדיל אלף אלפי הבדלות) ברא את עולמו מתוך נתינה והשפעה של אור, כך יש לכל אחד
ואחת מאיתנו את היכולת לברוא בעולמנו, בביתנו שלנו עולם של נתינה והשפעה של טוב
ואור.
להאיר פנים לילדים שלנו. להאיר פנים לבן זוגנו ולבת זוגתנו.
איך מתחילים?
הכל מתחיל בראיה של האור.
זו בחירה לראות אור, לראות טוב.
"רְאֵה נָתַתִּי
לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע.... וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--.[17]"
הרבנית ימימה כותבת שהחזון איש מאוד התרגש
מהעין האנושית: "חשב התוכן (מתכנן העולם) והמציא במחשבתו מכונה, אשר באמצעות אורה (של
העין), יגיבו כל הנמצאים על פני האדמה, וישם בפני האדם
שתי מכונות, אחת בימין ואחת במשמאל, ואנו רגילים לקרוא את המכונה עין.[18]"
והיא ממשיכה: ""עין" היא לא איבר שסופג לתוכו מראות. עין היא מהמילה
"מעין", דבר שמוציא. לפי האור שהעין שלך מוציאה, כך יגיבו כל הנמצאים."
העין שלנו מסתבר היא לא מה שחשבנו בכלל. היא לא רק עדשה
באמצעותה רואים את העולם, אלא העין היא מעיין המפזר אור. ולפי החזון איש,
"לפי איך שאת מעיינת בעולם", ולפי
האנרגיה שנובעת מעינייך, ומה שאת מביעה בעינייך, "לכיוון העולם – כך יגיב העולם."
בדיוק כמו שהשמש מקבלת את אורה ישירות מהקב"ה המְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית[19], ובכל
יום מחדש מצמצם את האור האינסוף שלו כך שנוכל להשתמש בו. כך מקבל הירח את אורו מן
השמש כדי שנוכל להשתמש באור גם בלילה. גם בחושך. כך גם ירצו הילדים שלנו לעמוד
במרכז אלומת האור של הפנס המאיר שלנו.
בזוהר כתוב[20] השמש מסמלת את האיש, והירח את
האישה.
הסיבה היא שהאיש, הגבר, מסמל את נתינת השפע, והאישה את קבלתו וחלוקתו לפרטים.
ממש כמו שתפקיד
השמש להשפיע ולתת אור וחום לירח. שהרי כידוע[21] ללבנה אין לה 'אור' משל עצמה.
רק אחר שהירח מתמלא מאור השמש במידה נאותה, יכולה הלבנה לחלק את אורה לגרמי השמים
והיקום. או בהשאלה, לילדים ולבני המשפחה.
כמו שאנחנו אוהבים להתחמם באורה של השמש של הקב"ה, כך גם
הילדים שלנו רוצים להיות באור השמש שלנו: האור שלנו, השמחה שלנו, הטוב שבנו, הפנים
המאירות.
להיכן שֶׁנַּפְנֶה את האור שלנו, לשם יזוזו הילדים.
כמו שיושבים על כסאות פלסטיק בחצר, וכל פעם מזיזים אותם להיכן
שהשמש זזה.
כך גם הילדים. האור שלנו הוא כמו אלומת אור של פנס: היכן שיהיה
עיגול האור של אלומת הפנס, לשם ירוצו הילדים. על מה שנתמקד, מזה הם יעשו עוד ועוד.
{
כשאנחנו מדליקים
בכל ערב שבת נר שבת, אנחנו מכיניסים את את האור של הקב"ה אלינו הביתה.
כך גם כשנדליק את
נרות חנוכה.
זהו אור האינסוף
שממנו אנחנו יכולים לשאוב אור עבור עצמינו.
אור שנוכל למלא בו
את עצמנו, ולהשפיע ממנו על בני ביתינו, ועולמנו.
על הנר של שרה
ובהמשך גם של רבקה שדלקו מערב שבת לערב שבת, מקשה הרבי מלובביץ' ושואל: אם
כבר היה כאן נס, למה לא עשה הקב"ה שהנר ידלוק כל הזמן, "עד אין סוף"? הרי ברור שהיה בכוחו של
ה' לגרום לנר "להאיר עוד ועוד, עד עולם." אלא שהקב"ה הפסיק את הנס בכל
ערב שבת על מנת לתת אפשרות ולספק הזדמנות להדליק עוד נר "באופן נעלה
יותר."
העבודה שכל אחת
עושה במהלך השבוע על עצמה, התפילות שלך, הצמיחה שלך,
את מגיעה לנרות
של השבת הבאה אחרת.
עשירה יותר
בתוכן. והאור שאת מדליקה גם הוא חדש. אחר. טוב יותר.
קראנו בפרשת השבוע
בשבת, פרשת חַיֵּי
שָׂרָה[22] "וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה
וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּֽאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַֽחֲרֵ֥י
אִמּֽוֹ:[23]"
רש"י מפרש הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ: "ויביאה האהלה, והרי היא שרה אמו, כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו,
שכל זמן ששרה קיימת, היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור
על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו.[24]"
על פי רש"י שלושה ניסים התרחשו באוהלה של שרה
אימנו:
1. אִמּ֔וֹ - היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת
2. שָׂרָ֣ה - היתה ברכה מצויה בעיסה ששרה היתה מכינה בעצמה[25]
3. הָאֹ֨הֱלָה֙ - והיה ענן קשור על האוהל
שלושת הניסים
שהתרחשו באוהלה של שרה , הם תמצית תפיסת עולמה של שרה:
להביא את ה'
לענייני העולם הזה.
ולהגשים את
הרוחניות באופן פיזי,
והם בעצם שלושת
המצוות שבהם מצווה כל אישה יהודיה:
1.
מצוות הדלקת נר של שבת
2.
מצוות הפרשת חלה
3.
ומצוות הנידה, טהרת המשפחה
או בראשי התיבות
הידועים: חלה
נידה הדלקת נר
לסיכום:
1.
עם ראיית הטוב, והודיה אנחנו יכולים
להאיר אפילו עוד יותר.
2.
אפשר להדליק נר בעזרת נר אחר , והנר
שנותן מאורו לא נחסר ממנו דבר. הוא יכול להדליק מאות נרות, ואין הדבר לוקח ממנו
מאומה.
3.
גם לנו יכול להתרחש הנס שנעשה לשרה
ולרבקה – אם נשכיל לשאוב מאורו של נר השבת ולקחת אותו איתנו לשאר ימות השבוע.
בכך שנלבה את השמחה, וניתן יותר, ונראה יותר אור, כלומר טוב, ונביע
מעיין של אור בעינינו.
והעיקר שיהיה ראש
חודש טוב, וחודש מבורך, וחנוכה שמח, ומלא ניסים,
ובלי עין הרע.
{
בשם
כל ישראל השיעור מוקדש לזכות המצפים לזרע בר קיימא
נורית
בת שולמית וחיים לייב הכהן בן ביילה מלכה
גל
יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה
ולזכות המצפים לזיווג הגון בר קיימא משורש נשמתם
הדס בת הגר, ישראל בן חיה, רבקה בת חיה, דנדן דוד בן סמדר, בר אליעזר בן סמדר
ולהבדיל להחלמה מהירה
ורפואה שלימה ובריאות טובה גוף ונפש של יפעת בת שושנה, עליזה טובה בת אסתר גרונא,
אווה בת אילנה אסתר, פאיים בת תמר, שאהלה שולה בת זינת, יפתח בן שירן, טובה מרים
בת רבקה יונה, חנה בת שוליקה, בן-ציון בן חנה, בתוך שאר חולי עמו ישראל
{
לעילוי נשמת הרבנית אסתר יונגרייז ע'ה
שיעור יַהֲדוּת וְהוֹרוּת מועבר לנשים
בע"ה ב'נ אחת לחודש בסמוך לראש חודש עברי.
פרויקט שיעורי
יַהֲדוּת וְהוֹרוּת הוא הכרת הטוב והודיה יום-יומית לקב"ה
על הנס הגדול שעשה איתי.
תגובות הארות והערות
יתקבלו בשמחה
{
מקורות נוספים:[26]
הרב ברוד, מ. (עורך). (2007). שולחן שבת.
כפר חב"ד: מכון ליובאוויטש.
הרב דסלר, א. (אין תאריך). ציטוטים מתוך הספר
"מכתב מאליהו". אוחזר מתוך http://www.pitgam.net/
הרב וולבה, ש. (ה'תשס"ט). שיעורי חומש. בראשית.
(עמ' ט'). ירושלים: משפחת וולבה.
הרב וילהלם, נ. (2016). ממתק לשבת.
ישראל: חזק הוצאה לאור.
הרב גוטליב, ז. ל., הרב גרינוולד, י., הרב אנשין, נ., הרב
אנשין, ד., הרב אקער, י. (עורכים). (ה'תשע"ה). פשוטו של מקרא – רש"י כפשוטו –
במדבר. ירושלים: לשם ספרי איכות.
הרב לסרי, יצחק. (אין תאריך). פרשת בראשית – למה ה' ברא את
החושך? אוחזר מתוך http://www.haravlasry.com/
הרבנית מזרחי, י. (17.11.2016). לפרשת וירא
ט"ז חשון ה'תשע"ז [שיעורים בדוא"ל למנויות "פרשה ואשה"].
אוחזר מתוך http://www.parasha.org/.
הרב מילר, ח. (עורך). (2007). שאלות בסיסיות
לפרשת חיי שרה, בתוך ספר בראשית, עמ' 142, מהדורת לבייב, קול מנחם.
הרב מילר, ח. (עורך). (2007). שם הפרשה לפרשת
חיי שרה, בתוך ספר בראשית, עמ' 141, מהדורת לבייב, קול מנחם.
הרב מילר, ח. (עורך). (2007). תורת מנחם לפרשת
חיי שרה, בתוך ספר בראשית, עמ' 165, מהדורת לבייב, קול מנחם.
מכון אור החסידות (ה'תשע"ו) שיחת היום,
עמ' 44, ע"פ תורת מנחם – התוועדויות ה'תשמ"ח ח"א, עמ' 357 ואילך. כפר חב"ד, מכון אור
החסידות.
מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך http://mg.alhatorah.org
הרב
רבינוביץ, נ. (אין תאריך). לראות טוב. כפר חב"ד: טעם ודעת.
[1] על
מנת לקבוע כל חג אחר מלבד שבת יש צורך בבית דין של רבנים שיחליטו בתהליך סדור גם
הוא מהתורה איך קובעים שראש החודש הגיע, ואם החודש הוא מלא בן 30 יום או חסר בן 29
יום. זוהי הלכה למשה מהר סיני, חלק מהתורה שבע"פ.
[בסוגריים נזכיר,
שכאשר החודש חסר, הוא מתפצה ביומיים ראש חודש, הראשון הוא היום השלושים של החודש
שקדם לו, והשני הוא ה-א' של הראש חודש עצמו בדיוק כמו זה של החודש מלא.]
[2] רבי
חיים פלאג'י ('החבי"ף'; י"ז בטבת ה'תקמ"ח (28 בדצמבר 1787) -
י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי
חכמי איזמיר. (ויקיפדיה).
[3] את השיר באנו חושך לגרש כתבה שָׂרָה לֵוִי-תַּנַּאי והלחין עמנואל עמירן.
פורסם בשנת 1960 בספר השירים "זמר חן".
[4] משלי ו' כג': "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר."
[5] מחר, אגב,
ראש חודש טבת, (ר"ת תשמעו בשורות טובות) וחנוכה, זו ברכת המזון הכי ארוכה...
עשו סעודה, אכלו לחם, ברכו המוציא, וברכת המזון. זה קורה רק פעם בשנה.
[6] כנראה עפ"י משלי כז'
י': "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק."
[7] בראשית א' א'-ג': " בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ וְהָאָ֗רֶץ
הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹקִ֔ים
מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹקִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר
וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ "
[8]
English translations of the Torah from chabad.org
[9] בראשית א'
ג': "וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹקִ֖ים יְהִי־א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר:"
[10] מתוך "ברכת
יוצר" שלפני קריאת שמע של שחרית
עפ"י ישעיהו מה' ז': "יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע
אֲנִ֥י ה' עֹשֶׂ֥ה כׇל־אֵֽלֶּה׃"
[11] רבי משה בן
נחמן (רמב"ן; 1194 – 4.4.1270) מגדולי חכמי ספרד, פוסק והוגה.
הוא היה רופא ופילוסוף, מנהיג דתי ויועץ למלך, פרשן התורה ומראשוני החכמים שעסקו
בקבלה (ויקיפדיה).
[12] בראשית א' ד'
[13] מיכה ז' ח' -- although I will sit in darkness, the Lord is a light to me.
[14] מתוך השיר "אור"
מאת סתיו שמש ואליעד נחום
[15] מתוך השיר "באנו חושך
לגרש" מאת שרה לוי תנאי
[16] שם
[17] דברים ל' טו',יט'
[18] חזון איש "אמונה
וביטחון"
[19] מתוך תפילת שחרית , מתוך
ברכת "יוצר אור"
[20] זוהר חלק א' כ' (ובעוד מקומות)
[21] זוהר וישב קפא'
[22] פרשת חַיֵּי שָׂרָה:
בראשית כג' א' –
כה' יח' (5/11 ; 105 פסוקים)
[23] בראשית כד' סז'
[24] בראשית רבה ס' טז'
[25] רש"י לבראית יח' ח':
"ויקח חמאה וגו'. ולחם לא הביא, לפי שפירסה שרה נדה, שחזר לה אורח כנשים אותו
היום, ונטמאת העיסה" עפ"י בבא מציעא פז' א'.
[26] "כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אבות
ו' ו'
[© Smadar Prager, CGP]
Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotion Focused Psychotherapist since 1998 after graduating the four-year program in the Alfred Adler Institute in Israel. With a home-based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island) she focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.
To contact or to schedule an appointment please mail smadarprager@gmail.com or call/text 917-513-1490. I'd love to hear from you.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה