בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת
בפרשת השבוע שלנו מופיעה ברכה מקסימה: "בָּרוּךְ אַתָּה
בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ." (דברים כח' ו')
מפרש"י:
"בָּרוּךְ
אַתָּה בְּבֹאֶךָ, וּבְּצֵאתֶ – שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא, כביאתך לעולם." ונאמר אמן.
אבל בספר תהילים,
משורר דוד המלך: "ה', יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ -- מֵעַתָּה,
וְעַד-עוֹלָם. "
(קכא' ח')
אז מה נכון? בְּבֹאֶךָ
וּבְּצֵאתֶךָ או
בְּצֵאתְךָ
וּבְבוֹאֶךָ?
מסביר מקסים התהילה
לדוד: "הנה
המלך דוד אמר בתהילים "ה' יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ" – הקדים
"צֵאתְךָ" ל"בוֹאֶךָ" ומשה רבינו הקדים כאן "בֹאֶךָ"
ל"צֵאתְךָ"?
אלא
דבזמן משה היו ישראל טרם כניסתם לארץ ישראל, אלא שידע משה שעתידים בנ"י ללכת
מא"י לגלות ומשו"ה אמר תחילה "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" , -
לא"י, ואח"כ "בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" – שיברכם ה' בצאתם
מא"י לגלות.
אבל
בזמן דוד שהיו בנ"י כבר בא"י, אלא ידע דוד שעתידים הם לצאת לגלות לכן
אמר תחילה "ה' יִשְׁמָר-צֵאתְךָ" – כשתצאו מן הארץ ותלכו בגלות,
ואח"כ "בוֹאֶךָ" – כשתחזרו לא"י מן הגלות." (מתוך
'לקח טוב' גיליון 1154)
וואו!!! מקסים מקסים מקסים. שני ענקים שכל-כך דאגו לנו, לעם שלנו, וניחמו אותנו גם כשעדיין לא ידענו מה מחכה לנו. ומנחמים אותנו גם היום, ונותנים לנו סבלנות לסבל שעוד מעט יגיע קיצו.
לטקסים קבועים
יש תפקיד מרכזי
ביצירת תחושת ביטחון אצל כולנו, ואצל ילדים על אחת כמה וכמה.
כשהדברים קבועים
וחוזרים על עצמם, העולם הופך להיות צפוי ומוכר. ילד יודע שאם הוא עושה X יקרה Y, והידיעה הזו מאפשרת לו לנוע בביטחון במסע
חייו, ולהתמקד בצמיחה, לימוד, ויצירת קשרים אמיצים שיסיעו לו להתפתח כראוי גם
מבחינה נפשית, במקום להיות חרד, חושש מן הבאות, ולכן עסוק בהישרדות ולא בחיים
עצמם.
בְּצֵאתְךָ: האופן שבו יוצאים מן המרחב
המוגן והבטוח של הבית לעולם שבחוץ, משפיע על האופן שבו יתנהל היום כולו. חשוב
לעשות מאמץ מושכל ומודע להרגיע את היציאה מהבית, או לפחות להיפרד בחיוך, עם חיבוק
ונשיקה, עם קשר עין אוהב, מילה טובה ואוהבת, כדי שהיום של כולנו יתחיל בצורה
חיובית, וכך יהיה לו גם סיכוי טוב הרבה יותר גם להמשיך כך.
בְּבֹאֶךָ: אותו כנ"ל לגבי החזרה
הביתה. לא משנה כמה צפוץ לחוץ ועמוס היום שלנו, גם כאן צריך לעשות מאמץ מכוון
לעשות את הכניסה ידידות למשתמש 😊. להרגיע רגע את המירוץ, לקחת כמה נשימות
אויר מנקות אנרגיה שלילית, להלביש חיוך, להאט את התנועה הפיזית, ואת קצב הדיבור,
וליצור קשר עין אוהב, לתת חיבוק ונשיקה, מילה טובה, אהבה, והתעניינות כנה.
הבריאות
הנפשית שלנו
ושל הילדים שלנו חשובה לעין שיעור יותר מכל מה שצריך להיעשות, ויכול
לחכות גם לאח"כ, או לתיעדוף ריאלי יותר.
קלקול רגשי הרבה
יותר קשה לתקן, ולפעמים מחוסר תשומת לב או ידיעה יש נזקים שיכולים להיות בלתי
הפיכים.
וכמו שסבתא רבקה
שלי ע'ה היתה תמיד אומרת לי: "סמדר, הכלים בכיור לא מתקלקלים."
אז עכשיו יותר
מתמיד, כשהתחילה לנו בשעה טובה ומוצלחת שנת הלימודים החדשה, בואו נקפיד להיפרד
בברכה ולהיפגש בברכה. בכל מקרה, מה שבטוח ביטוח גם בְּבֹאֶךָ
וּבְּצֵאתֶךָ וגם
בְּצֵאתְךָ
וּבוֹאֶךָ...
ושיהיה ברגל
ימין.
בברכת שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, ושבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🙋🏻♀️
בשם כל ישראל 🍓 דבר התורה מוקדש
לרפואה שלימה של עליזה טובה בת אסתר גרונה, אלן אסתר מלכה בת הידנה מרי, חווה בת שרה, הילדה אווה בת אילנה אסתר, והחייל בראל אחיה בן ניצה שנפצע אנוש בגבול עזה, ונאבק על חייו 🙏🏻
* מפניני הרבנית ימימה מזרחי שתחי'
לכל השואלים עדיין: כן. בהודיה לה', אני כותבת בעצמי את כל שיעורי ותכני יַהֱדוּת וְהוֹרוּת וה"סוכריות" עם הרבה הרבה הרבה, טונות! של סיעתא ד'שמיא...
> הסוכריה פורסמה לראשונה ביט' באלול ה'תשע"ז.
© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר
➕ הצטרפות עצמית לתפוצה השקטה של יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/35zL5Ee
WhatsAppMe: 💚 https://buff.ly/2MZsuM3
אפשר לשתף ללא שינוי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה