יַהֲדוּת וְהוֹרוּת – וַיְהִי אוֹר - בראשית – ל' בתשרי ה'תשפ"ד - 15.10.2023

 בס"ד

­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת

והפעם: הגיגים מעוגנים על פרשות בראשית

וַיְהִי אוֹר[1]

הכי חשוך עם עלות השחר: למצוא את האור גם בחושך הכי גדול[2]

השיעור מוקדש לשלום החטופים, לזכר הנרצחים הי'ד, להחלמת הפצועים וכל הלבבות השבורים, להחזרת החיילים והחיילות הביתה לשלום, ולנצחון עם ישראל.

בשמחת תורה נשבר לנו הלב – ועדיין מדמם ומתקשה להבין, להכיל, את גודל האסון.

עדיין לא סיימו למנות את הנרצחים, ויש גופות שעדיין לא זוהו והמשפחות עדיין מחכות לשמוע האם יקירהם בחיים, או לא, ואם הם כאן או שם, שלא נדע מהעושים לחטופים.

 

הלב, זה בדיוק המהות של שמחת תורה[3].

כי ככה מסתיימת קריאת התורה בפרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה[4] 

ומתחילה מיד  מבְּרֵאשִׁ֖ית[5] -- במילה – בלֶב.

"וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה', פָּנִים אֶל-פָּנִים.

לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה', לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ.

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל:[6]"

ומיד אנחנו מתחילים מבראשית: "בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃[7]"

 

בספר ותן חלקנו כתוב: "בשם רבנו החיד"א יסוד חשוב על אמונתו בה'... בחיבור הפסוקים המסיימים את ספר התורה והפסוקים המתחילים אותו... הבריאה, הבריות, החיים, הכל, ממחישים לפנינו את קיומו של השי"ת. זאת רומזת התורה בחיבור הפסוק האחרון והפסוק הראשון: לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל[8] - בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א הִ֑' אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ[9] - לעיני בני ישראל נובטת האמונה בה' מעצם הבריאה, השמים והארץ." זה כמו לקחת דף נייר ולהפגיש את הצד הימני עם הצד השמאלי שלו. מה שהיה קודם שני צדדים, שני קצוות, שני מקבילים, התחלה וסוף, הופכים להיות מחוברים במעגל אינסופי שבו אין גבול של ממש בין ההתחלה והסוף, שבו המילים מקבלות משמעות אחרת: ה' ברא את העולם לעייני כל ישראל! וגם: זה שיש בורא לעולם, וזה שבורא העולם הוא הקב"ה, עומדים תמיד לנגד עייני כל ישראל.

 

אבל שימו לֶב:

האות האחרונה בחומש דברים היא האות ל והאות הראשונה של חומש בראשית שאותו מתחילים מיד עם סיום קריאת הפרשה האחרונה של חומש דברים וזאת הברכה, היא האות בְּ.

ל ועוד ב שווה לֶב.

 

זה הלֶב הזה שכנגדו נענענו את ארבעת המינים. זה הלֶב הזה שמתקשה לאסוף את השברים.

 

{

 

מתרחש כאן דבר מעניין ומיוחד מאין כמוהו – ממתי מסיימים ספר ומיד ומתחילים לקרוא אותו מההתחלה? ועוד חוזרים על זה שנה אחרי שנה?

התורה שלנו היא ספר הספרים, והיא ממש ובכלל לא כמו אף ספר אחר.

כי אמנם התורה קרויה ספר הספרים, אבל היא לא בצורת ספר מלבני, אלא בצורת גליל.

התורה, עשויה מקלף ומגולגלת על מקלות עץ הקרויים "עץ חיים".

וזה מאוד מעניין, שבטבע אי אפשר למצוא שום דבר שהוא מרובע, רק חפצים מעשי ידי אדם הם מרובעים, בתים, מכוניות, ספרים, שולחנות....

והתורה, התורה שייכת לטבע[10], היא עגולה. כמו גזע עץ, כמו גבעול, כמו פרח. כמו השמש והירח, כמו כדור הארץ.

 

כך, שלתורה יש לה אמנם התחלה, אבל אין לה באמת סוף, כי כל סוף הוא בעצם התחלה.

 

ובשורה התחתונה: התורה היא הלב שלנו. היא סיבת קיומו של עם ישראל. ובלי עם ישראל התורה מיותמת.... אנחנו אחד.

 

{

 

אני כידוע לא רבנית, אני סתם בן-אדם, כמו כולם.

ובודאי שאני לא יכולה להסביר מה קורה ולמה קורה,

ומה רוצה הקב"ה, ומה הוא מבקש, ולמה הוא עושה....

והמון המון כעס היה לי בימים הראשונים – שלא יכולתי לנשום.

אבל אי אפשר להתעלם מכל מה שקדם לאסון הנוראי והבלתי נתפס הזה – שעדיין אין אנו יודעים את סופו....

 

סוכות הוא כמצוּוֶה חג בן שבעת ימים: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כׇּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.[11]"

ועל שמיני עצרת, שהוא חג בפני עצמו ולא חלק מחג הסוכות,
הוא היום לפני שמחת תורה (בחו"ל, בארץ הם ביחד, בארץ חוגגים בו גם את שמחת תורה, ובגלויות שמיני עצרת הוא ממש יום בפני עצמו, ושמחת תורה יום בפני עצמו.)

כתוב: "קשה עלי פרידתכם[12]"

כך אומר לנו הקב"ה ומבקש מאיתנו להישאר איתו עוד יום אחרי שבעת ימי חג הסוכות.

 

ופרידה אנחנו יודעים – זה כשנפרדים.
היו לנו אורחים בסוכה, היינו ביחד, היה לנו כיף, ועכשיו כל אחד חזור למקומו, ואנחנו נפרדים עד הפעם הבאה.

 

אבל יש פרידות שהם מאוד כואבות: כאלה שאין להם אח"כ פגישה מחודשת.

כשנפרדים לתמיד, כשמתגרשים, כשמישהו נפטר מן העולם, כשזה סופי.

 

ויש פרידות מסוג אחר: כשמשהו אחד נפרד לחלקים.

כשמשהו נשבר.
כשמשהו שאמור להיות אחד – נפרד מעצמו.

 

נשים מכירות את צמד המילים המפחיד הזה: היפרדות שליה (חו"ח ל"ע)

כשהשיליה שאמורה להיות מחוברת לרחם ולא להיפרד עד סוף הלידה, נפרדת מהרחם לפני הזמן.

 

 

סוכות הוא חג האחדות חג שבו נוטלים את ארבעת המינים ומנענעים אותם כנגד הלֶב . ארבעת המינים שיחדיו מסמלים את האחדות של כלל העם היהודי, ככתוב במדרש הידוע בויקרא רבה:
"מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח
כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.
כפות תמרים, אלו ישראל, מה התמרה הזו יש בהם טעם ואין בה ריח
כך הם ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.

וענף עץ עבות, אלו ישראל. מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם
כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.
וערבי נחל, אילו ישראל, מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח
כך הן ישראל יש בהן בני אדם שאין בהן לא תורה ולא מעשים טובים".
אמר הקב"ה "וְאֵימָתַי הוּא מִתְעֲלֶה כְּשֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֲגֻדָּה אַחַת".[13]"

 

ועכשיו?... עכשיו "קשה עלי פרידתכם" אומר לנו הקב"ה, קשה לי ששוב תיפרדו.

שוב מחלוקות, שוב מגזרים, "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים...[14]", שוב מתרחקים, שוב נפרדים.

ומה שקרה לפני שמחת תורה היתה היפרדות שהלכה והתרחבה, ושני חלקי העם התרחקו עוד ועוד אחד מהשני,

ואני חשבתי שהקב"ה כבר לא יכול יותר לראות אותנו ככה נפרדים, פרודים, גזורים...

 

לא רוצה. אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם", קשה לי לראות אתכם כשאתם לא באחדות.

בבקשה תעצרו את הכל לעוד יום אחד.

תזכרו שאתם אמורים להיות מאוחדים – כמו ארבעת המינים.

אז מה אם אתם לא אותו הדבר.

מי צריך שתהיו אותו הדבר?

אני אוהב אותכם שונים, וכל אחד ייחודי.

תפסיקו להיפרד,

אני צריך אותכם ביחד.

"קשה עלי פרידתכם"

 

ואצלנו, שאנחנו גוף אחד בסופו של דבר, כשכואב לאגודל, כל הגוף מתגייס לשלוח לו רפואה.

 

המראות האלה של כל העם שמתגייס אחד למען השני – אנשים שביום כיפור היו מוכנים כמעט להרוג אחד את השני בגלל למשל תפילה בכיכר, היום תורמים דם, ועושים הכל כדי להציל אחד את השני.

אף אחד לא בודק עכשיו את הדעות הפוליטיות, הציציות, או הכיפה או היעדרה.

 

{

 

אצל הקב"ה אין כוחות מנוגדים של שמים וארץ כמו אצלנו בני האדם שחיים כאן בעולם המעשה, אצלו, אצל ה', הכל שלם: כמו שאנחנו אומרים בתפילה "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל."

 

 – בין מה למה עושה הקב"ה שלום במרומיו?

למדנו[15], שכשברא הקב"ה בראשית את השמים ואת הארץ[16], הוא ברא

שבעה רקיעים, ושבע ארצות,

והפריד בין מים עליונים לתחתונים,

וברא את השמש ואת הירח וצבא הכוכבים,

כשכל אחד מהלך במסלול פרטי משלו,

ומסביבם עוד שבעה גלגלים שעליהם כוכבי הלכת סובבים,

ועוד שני גלגלים שסובבים את העולם כולו.

ולכל אחד ואחד יש מלאך מיוחד משלו,

וכל מלאך חציו אש וחציו מים, והרקיעים מורכבים מאש וממים,

ואף על פי שהם כביכול אויבים זה לזה, כי איך אפשר לכנס במקום אחד אש ומים,

כולם חיים ביחד בשָׁלוֹם כי הקב"ה דיבר ואמר לכולם לחיות בשָׁלוֹם זה עם זה,

כמאמר ה': "עֹשֶׂה שָׁלוֹם, בִּמְרוֹמָיו"[17]. וכשם שה' עושה שָׁלוֹם בכל הבריאה, ושם שָׁלוֹם אפילו בין מים לאש, כך הוּא גם יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל.[18]"

 

הקב"ה אוהב כל אחד מישראל שווה בשווה. בגלל זה רוקדים בשמחת תורה כולם ביחד.

 

ובשמחת תורה האחרון, בשבת השחורה הזו, איך היינו כולם ביחד? איך?

אחרי חודשים של פירוד נוראי – פתאום יש בינינו שָׁלוֹם.

פתאום אנחנו מבינים שאין בינינו באמת הבדלים.

 

{

 

ו"בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃

וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹקִ֑ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃

וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹקִ֑ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃[19]"

 

המפרשים[20] מלמדים אותנו שהמילה בראשית היא בעצם שתיים: האות ב' והמילה ראשית.

ב' הכוונה – שתיים.

ראשית, הם גם שתיים: עם ישראל והתורה.

שניים שהם אחד.

אין תורה בלי עם ישראל, ואין עם ישראל בלי תורה.

 

ילקוט מעם לועז מסביר לנו שאי אפשר זה ללא זה,

בזוהר הקדוש כתוב שכשברא ה' את העולם הוא הסתכל בתורה, ולפי מה שכתוב בתורה ברא את העולם: "איסתכל באורייתא וברא עלמא[21]".

 

ומכיוון שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, והעולם נברא כדי לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, ואנחנו אלה שהוא בחר בהם לחבר בין העולם הזה לעולמו הרוחני.

 

אי אפשר זה ללא זה.

{

 

"...כך הקב"ה אמר להם לישראל, בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו...[22]"  

 

לימוד התורה היא מה שמאפשר לנו לא להיות חיות אדם, ולא לפעול רק עפ"י האינסטינקטים שלנו,

כי בא לנו, כי ככה מרגיש לנו.
לימוד התורה מאפשר לנו להשליט את השכל על היצר.

את היצר הטוב על היצר הרע.

היצר הטוב הוא מה ששומר עלינו בני אדם, אנושיים. טובים.

 

אנחנו חייבים את התורה – בלעדיה אנחנו גוש של יצרים משתוללים בלי גבול, בלי מעצור.

 

הקב"ה ברא אותנו עם יצר הרע כדי שנעמול כאן בעולם הזה על תיקון המידות שלנו על מנת שנגיע לשלמות הזו של ה שָׁלוֹם שיש בִּמְרוֹמָיו.

 

אבל מה הוא זה הדבר הזה שיחבר אותנו בחזרה אחרי שנפרדנו?

אומר לנו הקב"ה: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.[23]"

התורה, התורה היא זו שתחבר אתכם בחזרה.

אם יש משהו שיכול להילחם ביצר הרע שלכם, זו התורה.

בשביל זה נתתי לכם אותה.

כדי שתשמחו ותרקדו איתה, אבל בעיקר תלמדו אותה. וקחו אותה כהוראה לחיים שלכם. היא תעלה אתכם על דרך המלך. היא תמקם אתכם על שביל הזהב. 

 

נפלו לצרה כל כך גדולה.

וזו נפילה כל-כך גדולה.

אחרי החיבוק של הסוכה, ראינו חיבוקים של אבא ואמא וילדים שנשארו חבוקים גם במותם.

 

תוהו ובוהו.

{

 

וכתוב: "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹקִ֑ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃

וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹקִ֑ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃"

 

תוהו- זה בבל, ובוהו- פרס ומדי, וחושך - זה יון, על פני תהום - זה גלות אדום.

 

אנחנו נמצאים בגלות אדום.

והחושך כבד.

והתורה אומרת לנו שגם בתוך כל החושך והכאב הזה – רוח אלוקים מרחפת.

היא כאן.

ואנחנו באמת שומעים על ניסי ניסים בתוך התופת המזוויעה.

"וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹקִ֑ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃[24]"

אני מראה לכם את האור גם בתוך החושך.

 

"...אֲנִ֥י ה' וְאֵ֥ין עֽוֹד׃ יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י ה' עֹשֶׂ֥ה כׇל־אֵֽלֶּה׃[25]"

כי את החושך בראתי יש מאין, ואת האור יצרתי מתוכו[26].

האור כבר היה שם, בתוך החושך – צריך רק לגלות אותו.

 

"כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר[27]" יש לכם את התורה שתאיר לכם גם בחושך הכי סמיך.

 

{

 

אני פוגשת אצלי על הספה זוגות בחושך מצרים.

אלי, לצערי, מגיעים בדר"כ רק כשכבר קלו כל הקיצין. כשהשבר כל-כך גדול, ויש כל-כך הרבה כאב, וכעס, והכל מודלק ורגיש, ומדמם, וזה בכלל לא פשוט.
יש מחקרים שמדברים על זה שזוגות מחכים בממוצע 6 שנים להגיע לטיפול – כלומר, מגיעים 6 שנים מאוחר מידי.

לא לחכות חברים. לא לחכות.

גילוי מוקדם מונע הרבה בלאגן. (כמו ממוגרפיה)

 

הם יושבים מולי, ומבקשים ממני להיות השופט. להחליט מי צודק. הם רוצים שאמצא צד מנצח.

הם רוצים להכניס אותי לתוך המחלוקת שלהם כדי שאקח צד.

הם לא מבינים שאני בצד שלהם, של שניהם.

הם כבר שכחו שהם גוף אחד.

{

 

ויושב הזוג הזה אצלי על הספה, והם כל-כך מפורדים, והוא שוכח שהוא שם מולו כי הקב"ה רצה שהיא תהיה עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ. האישה לא אמורה להיות או עֵ֖זֶר, בבחינת אסיסטנטית מבצעת פקודות, וגם לא כְּנֶגְדּֽוֹ, בבחינת אויב יורה זיקים מהעיניים, כְּנֶגְדּֽוֹ, מולו, על מנת להיות לו לעֵ֖זֶר.

לעזור לו לראות משם דברים שהוא לא יכול לראות מכאן.

וגם הוא שם כנגדה, כדי להיות לה לעזר, ולעזור לה לראות דברים משם שהיא לא יכולה לראות מכאן.

הם זה מול זה כדי להשלים.

כדי לעשות שלם.

לעשות שלום.

שלום בית.

כי "לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם.[33]"

 

{

 

כי לפעמים שזה מרגיש כאילו הכל נגמר, כל מה שצריך לעשות זה לחזור לנקודת ההתחלה.

וזה מה שאני עושה עם הזוג שלי שעל הספה.

אחרי איזה 50-40 דקות שהיא יורה בצרורות את כל מה שיושב לה עליו, והוא יורה בחזרה את כל מה שיושב לו עליה, ושניהם מביטים בי בציפייה שארים את השרביט שלי ואפסוק את הדין, מי צודק....

אני עושה משהו אחר לחלוטין.

(ואני מגלה עכשיו סוד – ומגישה אותו באהבה לעולם, כי בכל מקרה כלום לא שלי, את הכל קיבלתי ממנו, והכל שלו...)

אני מסתכלת על שניהם בחיוך של חתול שאכל עכשיו את כל השמנת ומבקשת מהם: "ספרו לי איך נפגשתם."

ובשבריר שניה כל האוירה בחדר משתנה.

שניהם, שעד עכשיו בכלל לא הביטו אחד על השני, מסובבים את הראש. הוא מביט בה, והיא בו. העיניים ננעלות זה בזו באיזו נקודת זמן עלומה אי שם בעבר, ופתאום הוא רואה אותה כמו אז, והיא רואה אותו כמו אז, וחיוך מבויש ומתוק עולה על פניהם, והם יושבים ככה שניות ארוכות ומעלים זיכרונות בשקט.

ואז הוא אומר, ספרי את, והיא אומרת, לא ספר אתה.

ואז אני מתערבת, ומבקשת מזה שהרגיש לי הכי כאוב מבין השניים להיות הראשון שיספר לי.

ופתאום הם שם, ממש, במקום שבו נפגשו.

ופתאום הם נזכרים כמה הם אוהבים. או לפחות אהבו.

ובמה הוא מצא חן בעינייך? ובמה היא מצאה חן בעינייך?
ואז אני צריכה לקטוע את ההשתפכות הנוסטלגית כי הסתיים לנו הזמן.

ואני שולחת אותם הביתה במקום אחר לחלוטין מהמקום שבו הם היו כשהם נכנסו אלי לחדר לפני שעה וחצי.

אני שולחת אותם הביתה אחוזים בנקות ההתחלה.

אני שולחת אותם הביתה להתחיל מבְּרֵאשִׁ֖ית.

 

{

 

ואיזה תבלינים משובחים נותנת התורה לזוג שלנו שעל הספה.

 

"בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א הִ֑' אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. [34]"

בהתחלה ברא הקב"ה שני דברים נפרדים, עם מהות שונה ותפקיד שונה, זה מול זה.

כמו שאמרנו קודם:

עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ.

 

"וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹקִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃[35]"

זה בסדר גמור שיש תוהו ובוהו. זה בסדר שיש גם קצת בלאגן.

זה תמיד קשה יותר לפני שזה נהיה טוב יותר.

זה חלק מהחוקיות של הדברים. תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר[36].

 

“וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹקִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃[37]"

אז היתה לכם עכשיו הארה גדולה. נזכרתם שאתם דווקא אוהבים אחד את השני. למרות הכל. קצת איבדתם אחד את השני בדרך, והנה נדלק האור ואתם רואים שוב אחד את השנייה, כמו פעם. מסוגלים רגע לשים בצד את כל הרע שצברתם לאורך השנים, והתענג קצת על האור הזה.

 

"וַיַּ֧רְא אֱלֹקִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹקִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃

וַיִּקְרָ֨א אֱלֹקִ֤ים לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃[38]"

עכשיו בואו  נבין שיש גם אור וגם חושך, ויש ביניהם הבדל, וצריך שלא לתת לחושך לזלוג לנו לתוך האור, ולשמור על האור הזה שלא ילך לאיבוד בתוך כל החושך.

ולזכור גם שזה צעד אחד, זה רק הצעד הראשון.

 

עכשיו צריך לברוא מחדש את העולם שלכם יום אחרי יום, צעד אחרי צעד, לתת לו יד לתינוק הזה שלומד עכשיו – מחדש – ללכת.

 

"וַיִּבְרָ֨א אֱלֹקִ֤ים אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹקִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ[39]" כל אחד ואחת מאיתנו הם בצלם אלוקים, בריאה של הקב"ה, ואם הקב"ה יכול לברוא עולם, גם את וגם אתה יכולים לברוא עולם. את העולם שלכם.

יש לכם את הכוח, זה בידכם, ברצונכם, לברוא את העולם הפרטי שלכם שבו אתם חיים.

אתם תחליטו אם העולם הזה יהיה עולם של שלום או של מלחמה.

אתם תחליטו אם העולם הזה יהיה עולם של חסד ושל נתינה, או של ריחוק והפרדה.

אתם בוראים.

כמו ה', גם אתם יכולים לעשות שלום בין שני דברים מנוגדים. בין מים לאש[40].

 

אנחנו מתחילים מהתחלה, ומייצרים משהו חדש, כי חידוש זה לא ממש יש מאין, חידוש זה זווית אחרת, נוספת, על מה שכבר קיים.

אנחנו מחדשים דבר שהִתְיַשֵּׁן, אנחנו מעירים את החלק שיָשֵׁן בתוכנו לנסות פעם נוספת, מחדש.

 

{

 

היא תעזור לו לראות משם דברים שהוא לא יכול לראות מכאן.

והוא יעזור לה לראות דברים משם שהיא לא יכולה לראות מכאן.

הם זה מול זה כדי להשלים את השלם. הם שני חצאים שמתחברים מחדש לכדי דבר שלם.

לעשות שלום. שלום בית.

כי "לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם.[41]

{

 

שנזכה למלא את עצמנו באור, בתורה,

ונוכל להפיץ אור, לעולם,

ונתחיל עם עצמנו – שאנחנו עולם קטן – ובני משפחתנו, והקהילה שלנו, והעם שלנו...

ולא נשכח אף פעם שאנחנו בצלמו של הקב"ה – ואם הוא יכול היה לברוא אור מתוך החושך,

אז גם לנו יש את היכולת הזו.

גם בתוך החושך הכי גדול, נמצא האור – אנחנו רק צריכים לגלות אותו.

 

אנחנו לא צריכים לחכות עד חנוכה כדי לגרש את החושך (באנו חושך לגרש)

אפשר כבר עכשיו להדליק את האור ולגרש את החושך,

ללמוד עוד תורה,

לעשות עוד מעשים טובים,

לקרוא תהילים,

לבוא לשיעור,

לחייך למישהו,

לחבק מישהו,

לתת כתף....

להיות את מה שאנחנו יודעים להיות הכי בטבעיות: ביישנים, גומלי חסדים, ו-רחמניים. (ר"ת גבר).

 

 

{

 

ונסיים בתפילה להצלחת עם ישראל מספר ישעיהו:

"בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲ-דנָי ה' דִּמְעָה מֵעַל כָּל־פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל־הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר:[42]"

ומסביר המצודת דוד:

"בלע – אז ישחית ויבטל המיתה לעולם.

ומחה וכו׳ – ר״ל ישבית דמעת הבכי.

וחרפת עמו יסיר – לא ימצא עוד מי יחרף את ישראל כי לא יהיו עוד גולים בין העכו״ם.

מעל כל הארץ – כי כולם ישובו איש לא נעדר ולא ימצא גולה מהם בכל הארץ ולא יחרפו למי.

כי ה׳ דבר – ובידו לאמת דברו."

 

חודש טוב ומבורך לכולנו – עם ישאל חי!

 

{

 

מה איתך אבא[43]

אבא אין מי שיגן עלי

אבא תרחם עלי

אבא כולם חוגגים

ורק אני בבית

אבא מישהו אמר לי משהו

שגרם לי להרגיש כל כך

קטנה

 

אבא מי יגן עלי

אבא תענה אולי

אבא כולם שחקנים

ורק אני בסדר

 

אבא רק תקשיב עד שהלב שלי מרוקן

דפוקים פה אבא כל אחד חושב שהוא מתוקן

אבא רק אתה יודע

מה אני עוברת

אבא יש דברים שלעצמי אני לא מספרת

אבא תחבק אותי

אני ישנה לבד

אני לא שאלתי כי שוב אין לי מצב רוח

וזה נראה לי לא נורמלי שתנוח

אז שכחתי לשאול

 

מה איתך אבא

איך אתה מרגיש

איך הילדים

לכולם בעיות

ואתה כזה רגיש

אבא מה איתך

 

אתה צריך חיבוק אולי

שתדע שאתה המלך שלי

 

מה איתך אבא

איך אתה מרגיש

לא שאלתי

כי אתה הכי חזק

אבל הכי רגיש

אבא מה איתך

אתה צריך חיזוק אולי

שתדע שאתה האבא

הכי טוב בעולם

 

אבא אני כפוית טובה

מיואשת מעצמי

אני גוזרת על עצמי

לנעול אותי בחדר

אחרי שהגשמת

כל חלום שלי ומעבר

 

אבא אני אשתנה

לכשאפנה לבוא

אבא עד שזה יקרה

תנגב לי את הדמעות

אבא אני מקווה שאתה שמח

שאתה בטוב

 

{

בשם כל ישראל השיעור מוקדש לזכות המצפים לזרע בר קיימא

אפרת בת שמחה וברוך בן שמחה
גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה
ולזכות המצפים לזיווג הגון בר קיימא משורש נשמתם
דנדן דוד בן סמדר, בר אליעזר בן סמדר
ולהבדיל להחלמה מהירה ורפואה שלימה ובריאות טובה גוף ונפש של מרים בת יעל, מרים בת חנה, אהרון בן שרה חנה, משה אליעזר בן הילדה, וטיפאני בת נצחיה בתוך שאר חולי עמו ישראל

{

לעילוי נשמת הרבנית אסתר יונגרייז ע'ה
שיעור ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת מועבר לנשים בע"ה ב'נ כל יום שלישי בשעה 20:30.
פרויקט שיעורי ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת הוא הכרת הטוב והודיה יום-יומית לקב"ה
על הנס הגדול שעשה איתי.
תגובות הארות והערות יתקבלו בשמחה
{

 

מקורות נוספים:[44]

 

הרב כולי, י. (ירושלמי, ש. מתרגם). (תשע"ה). ילקוט מעם לועז – בראשית. עמ' ל'-מב'. ירושלים: הוצאת ח. וגשל בע"מ.

 

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך http://mg.alhatorah.org/

 

הרב פרישמן, ב. הרב יצחקי. ח. (ה'תשע"ז). הגות: לעיני כל ישראל. בתוך הרב נ' צ' מנדלסון (עורך), ותן חלקנו (עמ' 210-211). בני ברק: מאורות הדף היומי.

 

---

[1] בראשית א' ג'

[2]  מתוך השיר "נגד הרוח" של שלום חנוך

[3]  שמחת תורה: החג שחותם את סוכות
בארץ, כב' בתשרי יחד עם שמיני עצרת ; בחו"ל, כב' תשרי שמיני עצרת, כג' תשרי שמחת תורה.

[4]  פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה: דברים לג' א' – לד' יב' (11/11 ; 41 פסוקים)
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה היחידה בתורה שאיננה נקראת ביום שבת אלא בשמחת תורה בלבד.

[5]  פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית: בראשית א' א' – ו' ח' (1/12 ; 146 פסוקים).

[6]  דברים לד' י'-יב'

[7] בראשית א' א'

[8]  דברים לב' יב': שלושת המילים האחרונות של הפסוק האחרון בחומש החמישי והאחרון

[9]  בראשית א' א': הפסוק הראשון של הפרשה הראשונה בחומש הראשון

[10]  הטבע בגימטריה = אלוקים (ק=ה)

[11]  ויקרא כג' מב'

[12]  רש"י בפירושו לויקרא כג' לו': "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה' בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ." מפרש"י: " "עצרת היא" - עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים כיון שהגיע זמנן להפטר אמר בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם."

[13]  ויקרא רבה ל' יב'

[14]  תהילים קל"ו כ"ג: "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ."

[15] יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | פרשת כי תבוא | וישם לך שלום | יח' באלול ה'תשע"ו | 21.9.2016

[16]  ילקוט מעם לועז בראשית א' יד' עמ' ע' (קנא)

[17]  איוב כה' ב'

[18]  סידור תפילה, קדיש

[19]  ברארשית א' א'-ג'

[20]  השפת אמת להרה"ק יהודה אריה ליב אלתר זצוק"ל כי תבוא תרס"א: "בני ישראל נקראו ראשית לפי שנותנין הראשית אל הבורא ית"ש,....  וכתיב בראשית ברא בתורה שנקראת ראשית דרכו, שמלמדת להתדבק בראשית,"

[21]  זוהר תרומה קסא ע"ב: "דכד ברא קודשא בריך הוא עלמא, איסתכל בה באורייתא וברא עלמא" תרגום: "כשברא הקב"ה את העולם, הסתכל בתורה וברא את העולם."

[22]  מסכת קידושין ל' ב'

[23]  מסכת קידושים ל' ב'

[24]  ברארשית א' א'-ג'

[25]  ישעיהו מה' ז'-ח': " לְמַ֣עַן יֵדְע֗וּ מִמִּזְרַח־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ כִּי־אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י ה' וְאֵ֥ין עֽוֹד׃ יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י ה' עֹשֶׂ֥ה כׇל־אֵֽלֶּה׃"

[26]  עפ"י המלבי"ם: "כי הבריאה היא הוצאת עצם הדבר יש מאין, והיצירה היא יצירת המקריים המתדבקים,..."
מלבי"ם רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר -  1809 - 1879, רוסיה-קייב. [לפני 132 שנה]. חי כ-71 שנים. בזמנו נודע גם בכינוי המגיד מקמפן, היה מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

[27]  משלי ו' כג' " כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃"

[28]  שיעור מפי הרב אלי מנצור, ח' בתשרי ה'תשע"ח, כפי שנמסר בבית הכנסת אור תורה, נורת' וודמיר, ניו-יורק. סיכום הדברים נרשם ע"י סמדר פרגר.

[29] הרב אליהו מנצור Eli J. Mansour, יליד 1968, רב קהילת בית יעקב (קהילה יוצאת סוריה) בברוקלין, ניו יורק, הוא גאון תורני ומוסר שיעורים מבוקש בכל רחבי ארה"ב וגם בארץ. כתביו ושיעוריו בנושאי מגוונים: הדף היומי, מישנה, גמרא, הלכה, תורה, נביאים וכיוב' מופצים בכל העולם, ופופולריים גם אצל הציבור האשכנזי.

[30]  האריז"ל, המקובל הקדוש גדול מקובלי צפת במאה ה-16, רבי יצחק לוריא בן שלמה 1534-1572, שהיה בין היתר גם רבו של הרמ"ק: רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (1522 - 1570), בעל ה"תומר דבורה".

 

[31]  הרב יאיר הילר מאריאל (אם אני לא טועה)

[32]  f 2 f  = Face to Face , מינוח שלקוח מהעולם הטיפולי ומתייחס לעבודה פנים מול פנים, מטפל עם מטופל/ת.

[33]  משנה, סדר טהרות, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה יב'

[34]  בראשית א' א'

[35]  בראשית א' ב'

[36]  מתוך השיר "נגד הרוח" של שלום חנוך.

[37]  בראשית א' ג'

[38]  בראשית א' ד'-ה'

[39]  בראשית א' כז': "וַיִּבְרָ֨א אֱלֹקִ֤ים אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹקִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃ "

[40] ר' תמונה המלווה את השיעור. יצירה של האמן זאק יתרו. (תלויה אצלנו בבית בפינת האוכל עם עוד שלוש משלו).

[41]  משנה, סדר טהרות, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה יב'

[42]  ישעיהו כ' ח'

[43]  בשיעור הקשבנו לשיר "מה איתך אבא". מילים, לחן, וביצוע: אודיה אזולי , מתוך אלבומה השני "האמת" מרץ 2023 https://www.youtube.com/watch?v=bht-vwCoeTQ

[44]  "כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אבות ו' ו'

[© Smadar Prager, CGP]

---

 www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotion Focused Psychotherapist since 1998 after graduating the four-year program in the Alfred Adler Institute in Israel.  With a home-based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island) she focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.
To contact or to schedule an appointment please mail smadarprager@gmail.com or call/text 516034106684
I'd love to hear from you.