יום חמישי, 1 בנובמבר 2018

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: איך בונים זוגיות נכונה | פרשת חיי שרה | כא' בחשון ה'תשע"ט

בס"ד
השיעור מוקדש לעילוי נשמת שיינא באשא בת ר' יוסף דוב ע'ה במלאת שנה לפטירתה. תהא מנוחה עדן, ונשמתה צרורה בצרור החיים.
השיעור מוקדש לעילוי נשמת הנרצחים בטבח בפיטסבורג: שניאל שטיין, ד"ר ג'רי רבינוויץ, ג'ויס פיינברג, ריצ'רד גוטפריד, רוז מלינגר, מלווין ווקס, ארווין יונגר, האחים ססיל רוזנטל ודויד רוזנטל, הזוג ברניס וסילבן סיימון ע'ה הי"ד, ולרפואה שלימה של הפצוע דניאל לגר, ושל כל הפצועים מכוחות ההצלה והמשטרה. וגם לרפואה שלימה ותוצאות טובות בבדיקות של דניאלה אולגה בת שרונה, טל בן תקוה, מרדכי בן מלכה, ואפרים אפי בן חנה בתוך שאר חולי עמו ישראל

­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת
והפעם: הגיגים מעוגנים על פרשת חיי שרה
איך בונים זוגיות נכונה
התשובה היא: מתחילים ביסודות, קודם כל!
נלמד היום להכיר את החוזה הזוגי הלא כתוב.
ואיך למצוא דרך שבה הקשר יספק ביטחון ומענה לצרכים לשני בני הזוג לאורך זמן.
 
פרשה חמישית של חומש בראשית: חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה[1], עמוסה מאורעות.
בגיל 127 שנים מתה שרה, ואברהם קובר אותה במערת המכפלה אותה הוא קנה בכסף מלא מֵעֶפְרוֹן החִיתִי, למרות העובדה שעֶפְרון הציע לו אותה חינם.
לעת זִקְנה רוצה אברהם לחַתֵּן את בנו יצחק, אך חשוב לו שיצחק יתחתן עם מישהי מבני משפחתו. לצורך זה הוא שולח את עַבְדוֹ אליעזר למשימה – מציאת כלה ליצחק. עבד אברהם מגיע לאֲרַם נַהֲרַיִם, ופוגש על יד הבְּאֵר את רבקה. רבקה היא ביתו של נחור, אחיו של אברהם. רבקה היפה וטובת הלב מציעה מים לו ולגמליו, והעֶבֶד מחליט שזו האישה המתאימה ליצחק. רבקה מגיעה אתו לכנען, ויצחק מתחתן עם רבקה.

ד
וד שלי אוהב לספר איך פגש את דודה שלי בבסיס חיל האוויר בתל נוף,
ואיך שראה איך היא שוטפת רצפה בכזה מרץ ובכזו יסודיות החליט על המקום:
"זו תהיה אשתי!" ב"ה, 45 שנה, שלושה ילדים ושמונה נכדים כן ירבו אח"כ,
ובכל פעם שהוא מספר את הסיפור היא מגלגלת את העיניים בחצי חיוך,
ושלו עדיין נוצצות.

אני לא חושבת שיש כאן מישהי שיכולה לדמיין את עצמה או את בעלה במקרה ההפוך, מתחתנת עם בעלה מבלי שהכירה אותו קודם לכן, שלא לדבר על שלא ראתה אותו קודם לכן, אפילו לא בתמונה.
אבל בפרשה שלנו אנחנו פוגשים את הזוג הראשון שהתחתן בדיוק ככה.
שידוך ע"י שדכן בלי להיפגש, לראות, לשמוע, להריח אחד את השני.

{

שידוכים זה לא דבר פשוט בכלל. זה לא שככה סתם אפשר לחבר בין שני אנשים כמו בתוכנית הטלוויזיה Married at the First Sight: שלושה מומחים מראיינים בחורים ובחורות ומחליטים שהם זוג משמים.
בשביל לשדך זוג משמים צריך עזרה משמים. צריך סיעתא דשמיא.
מסופר במדרש בראשית רבה: "שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אֶת רַבִּי יוֹסִי: בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא אֱלֹקֵיכֶם אֶת הָעוֹלָם?
אָמַר לָהּ: בְּשִׁשָּׁה יָמִים.
שָׁאֲלָה: וּמַה הוּא עוֹשֶׂה מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וְאֵילָך?ְ
עָנָה: יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים - מַתְאִים אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִיש.
אָמְרָה לוֹ הַמַּטְרוֹנָה: וּמַה כָּל כָּךְ קָשֶׁה בַּזֶּה?
גַּם אֲנִי יְכוֹלָה לְהַתְאִים אֶלֶף זוּגוֹת בְּיוֹם אֶחָד.
לָקְחָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שֶׁפָּחוֹת שֶׁלָּהּ, וְהִתְאִימָה אוֹתָם -
זֶה יִשָּׂא אֶת זוֹ, זוֹ תִּתְחַתֵּן עִם זֶה.
לְמָחֳרָת חָזְרוּ כָּל הַזּוּגוֹת אֵלֶיהָ כְּשֶׁהֵם רָבִים וּמִתְקוֹטְטִים בֵּינֵיהֶם.
הָלְכָה הַמַּטְרוֹנָה לְרַבִּי יוֹסִי וְסִפְּרָה לוּ אֶת הַסִּפּוּר.
אָמַר לָהּ: כָּעֵת אַתְּ רוֹאָה שֶׁאִם חָשַׁבְתְּ  שֶׁזִּוּוּג זִוּוּגִים קַל הוּא,
עֲבוּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם -סוּף.[2]"

בבראשית רבה מסופר: אמר רבי יוסי ש"הקב"ה מזווג זיווגים[3]", כמו שכתוב בתהילים[4]: "מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה" לוקח יחיד ויחידה ומושיב אותם ביחד בבית אחד, והמשך הפסוק "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת".
הרב יוסף קרסיק מסביר שאפשר להבינו משחרר אותם מכלא הרווקות בצורה כשרה. המילה "בכושרות", היא שתי מילים, מלשון "בֶּכִי וְשִׁירוֹת". כלומר, מי שרוצה - אומר שירה, ושאינו רוצה – בוכה; יש מי ששמח על זיווגו ויש הבוכה ומצטער עליו[5].

בואו נראה מה הפרשה מלמדת אותנו על היסודות לבנית זוגיות נכונה.

{

1. סיעתא דשמיא
אברהם זקן, והוא שולח את עבדו, נאמן ביתו, אליעזר, למצוא ליצחק בנו כלה.
אליעזר נושא תפילה, ומתנה עם עצמו סימנים שאם יתרחשו ידע שזו אכן הכלה המיועדת ליצחק, בן אדונו: "וַיאמַר ה' אֱלקֵי אֲדנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדנִי אַבְרָהָם.[6]"

ואכן, עוד לא סיים את תפילתו, וכבר היא מתגשמת:  "...וְהִנֵּה רִבְקָה יצֵאת... וְהַנַּעֲרָה טוֹבַת מַרְאֶה מְאד בְּתוּלָה וְאִישׁ לא יְדָעָהּ...[7]"

אליעזר כל-כך מתלהב מההשגחה הפרטית שהיתה לו בשליחות שלו, שממש ראה במוחש את העזרה השמימית שקיבל, את הסיעתא דשמיא של הקב"ה, שהסיפור הזה מסופר לנו לא פעם אחת, אלא פעמיים.
פעם אחת מנקודת מבט של המספר, והשנייה מנקודת מבטו של אליעזר: "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי.[8]"

עפ"י המדרש, אפילו בשביל הקב"ה זה לא walk in the park. זו ממש קריעת ים סוף.
בשביל לשדך זוג משמים צריך עזרה משמים. צריך סיעתא דשמיא.

{

2. זהוּת: אנחנו שנינו מאותו הכפר
"וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽה'֙ אֱלֹקֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹקֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃ כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃[9]"

זו המשימה שאברהם נותן לאליעזר.
התנאי הכי בסיסי לזוגיות טובה היא זהוּת בבסיס של שני בני הזוןג, משל מקום המגורים, במקור, בליבה, ב-core, תרבות ערכים תפיסת עולם מנטליות.
בסיס משותף יציב.
התאמה היא לא זהות במובן של שנינו אוהבים כדור סל, לקרוא, טיולים בשקיעה, אוהבים לשחק שש בש.
זה לא מה שגורם לזוג להיות מוצלח.
מה שחשוב זה שבסיס במהות הפנינית תרבות השקפת עולם, הבסיס של בית המקור. טוב שתהיה זהות פה. יהיה דמיון, זהות.

{

3. שוֹנוּת: מה שמשלים אותך זה מה שחסר לך
שונות במידות, במידות, בהתנהלות.
מה שחסר משלים, לא בבסיס. אלא במקום גבוה יותר.
אליעזר מבקש שהכלה המיועדת של יצחק יהיו לה תכונות מסויימות: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ...וַתּאמֶר שְׁתֵה אֲדנִי וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ... וַתְּכַל לְהַשְׁקוֹתוֹ וַתּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתּוֹת.[10]"
והיא לא רק נותנת לו לשתות כפי שהתנה בסימנים מראש, אלא גם מציעה להשקות את הגמלים שלו, ומגדילה לעשות ומזמינה אותו ואת הגמלים שלו לבית אביה לאכול ולנוח: "וַתּאמֶר אֵלָיו (אל אליעזר) גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן.[11]"

למה דווקא התכונות האלה היו חשובות לאליעזר? למה דווקא, טובת מראה, טובת לב, בעלת חסד.
הרב שלום נח ברזובסקי זצ"ל, האדמו"ר מסלונים, הקרוי הנתיבות שלום[12] ע"ש ספרו. עותק אישי שלו קיבלתי הרב מנחם וייס[13] היקר, ומכאן אנחנו לומדים דבר מופלא:
אליעזר לא סתם בחר דווקא בסימנים שהוא בחר בהם. היה לו חשוב למצוא כלה ליצחק שתהיה כולה חסד של ממש, על מנת להשלים את יצחק שהיה כולו גבורה, דין, אמת, לשון החוק מעל הכל.
ולמה? על מנת שיצא מהם יעקב, שהוא מידת האמצע, התפארת, המאזנת בין החסד ללא גבול, לבין הגבורה המגבילה.
ובלשונו: "ועצם הדבר שהנסיון היה דוקא במידת החסד ולא בשאר ענינים, כי הלך להביא בת זוג ליצחק וידע שתכלית הכונה שצריך לצאת מהם יעקב שמדתו תפארת הכוללת חסד וגבורה, ע"כ חיפש בת זוג ליצחק שתהיה כולה ממדת החסד, כיון שיצחק כולו גבורה וכאשר רבקה תהיה כולה חסד יוכל לצאת מהם יעקב שהוא תפארת הכוללת חסד וגבורה..." ומכיוון שהוא, יעקב, קו האמצע, ממנו יצאו 12 שבטי ישראל. מהאיזון.
אבל כדי למצוא מישהי שהיא כולה ממידת החסד, צריך לדעת להבחין בין חסד לחסד: "...חסד ורחמים הם ב' מדרגות..." אדם הנותן לאדם אחר מכיוון שהתעוררו בו רחמים על אותו האדם, זה אכן חסד, אבל זה חסד מרחמים. חסד אמיתי נובע מהאדם עצמו המחפש "תמיד לעשות חסד, ובכל מקום שהוא נמצא מבקש רק לעשות חסד ומחפש תמיד את אלו הזקוקים לחסד כדי להיטיב להם."
ואת זה הוא מצא ברבקה, שממש יצאה מגדרה על מנת להיטיב איתו.
לא רק לו הציעה מים, אלא גם לגמליו.
ולא רק הציעה, אלא גם בעצמה שאבה ומילאה את השוקת עבורם.
ולא רק מים, ולא רק ליד הבאר, אלא הזמינה אותו אל ביתה שיוכלו הוא וגמליו גם לנוח וגם לאכול, וגם להחליף כוח ולצאת רעננים לדרכם בבוקר הבא.
"וַתּאמֶר שְׁתֵה אֲדנִי וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ... וַתְּכַל לְהַשְׁקוֹתוֹ וַתּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתּוֹת. "
והיא לא רק נותנת לו לשתות כפי שהתנה בסימנים מראש, אלא גם מציעה להשקות את הגמלים שלו, ומגדילה לעשות ומזמינה אותו ואת הגמלים שלו לבית אביה לאכול ולנוח: "וַתּאמֶר אֵלָיו (אל אליעזר) גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן."

איזו גדלות נפש היא זו לראות מה צריך האדם האחר מבלי שבכלל יצטרך לבקש.
איזו מידת חסד עצומה היא זו להיות כל כך קשובה לצרכים של אדם זה שהיא כלל לא מכירה, עובר אורח, איזו רבקה מדהימה. בוטחת רק בה'. (אותיות רבקה). לא פוחדת מזרים. נותנת את כל כולה. כולה חסד.

ומסכם הנתיבות שלום: "שכאשר רואים אנשים צמאים מתעוררת עליהם מדת הרחמנות, אבל על בעלי חיים איתא שלא שייך ענין רחמים אלא חסד, שצער בעלי חיים אינו נוגע ביותר ללב האדם, ואיסור צער בע"ח דאיכא למ"ד שהוא מדאורייתא שייך למדת החסד, וע"כ נסה אותה אליעזר בנסיון של גם לגמליך אשקה, שזהו אות שלא רק מדת הרחמים יש לה אלא גם מדת החסד שגומלת חסד אפילו עם בע"ח..."

ואליעזר מצא. הוא מצא את מידת החסד המושלמת. זו שתשלים באופן מושלם את מידת הגבורה, את יצחק, כדי שיוולד מהם האיזון המושלם: יעקב.

{

4. מפגש המוחות: לא יכול להיות חוזה מחייב בלי הסכמה של שני הצדדים
"וַיּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ."

"וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃"

ומה עם יצחק? מתי הוא הסכים?

עפ"י ילקוט מעם לועז הוא ידע שהוא טהור[14] והיא זו שנבחרה לו בניסי ניסים ע"י אליעזר, בשליחות אביו.
הוכחות נוספות הוא קיבל כשהביא את רבקה לאוהל של אמו.

כתוב בפרשתנו: "וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃[15]"

בילקוט שמעוני[16] מסופר לנו כך: "וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ.
©    כל הימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על האהל וכיון שמתה פסק אותו ענן וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן.
©    כל זמן שהיתה שרה קיימת היתה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה ברכה וכיון שבאת רבקה חזרה אותה ברכה.
©    כל זמן שהיתה שרה קיימת היו דלתותיה פתוחות לרוחה וכיון שמתה שרה פסקה אותה רווחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה רווחה.
©    כל זמן שהיתה שרה קיימת היה נר דלוק מלילי שבת ללילי שבת כיון שמתה שרה פסק וכיון שבאת רבקה חזר אותו הנר.
וכיון שראה יצחק שהיתה עושה כמעשה אמו מיד ויביאה יצחק האהלה שרה אמו."

אם כן ראינו ארבעה דברים: ענן קשור על האוהל - המסמל את השכינה והקשר עם הקב"ה, ברכה בעיסה– השפע הגשמי, דלתות פתוחות לרווחה– מידת החסד, ונר שדולק מערב שבת לערב שבת.- כנגד השפע הרוחני בבית. אבל רש"י[17] שמביא את המדרש 'שוכח' דבר אחד: "הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ - ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו כלומר ונעשית דוגמת שרה אמו שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו."

אנחנו מבינים שאפילו אחרי שסיפר אליעזר ליצחק על הדרך הניסית שבה פגש את רבקה ועד שהביאה איתו חזרה לארץ ישראל, עדיין לא היה בטוח יצחק שהיא ראויה להיכנס למשפחה. רק אחרי שהביא יצחק את רבקה לאוהל של שרה, וראה שאותם ניסים שהיו מתרחשים כשהיתה אימו בחיים מתרחשים שוב משנכנסה רבקה לאוהל, הבין שהיא מתאימה.

{

5. מציאת חן: מבט אחד מהיר
 "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפּוֹל מֵעַל הַגָּמָל.[18]"

לא סתם קוראים לזה באנגלית Falling in love.
גם אני נפלתי בפעם הראשונה שצללתי לתוך העיניים הכחולות של בעלי 😉

כתוב במשנה: "מספר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל על בְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם היוֹצְאוֹת וְמחוֹללוֹת בַּכְּרָמִים. הן היו אומרות לבחורים: "בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה.[19]"

וכשהוא נושא את עיניו, והיא נושאת את עיניה, במבט אחד מהיר, מציאת החן הזו, היא דלק לשנים רבות של נשיאה, שהוא נושא אותה, והיא נושאת אותו – הם נישאים אחד על ידי השני, הם נשואים בנישואין.
(ובע"ה נדבר על זה עוד בשבוע הבא).

{

לכבוד חמש שנים לפטירתו, יש סיפור מקסים על ההיכרות והאירוסים של הרב עובדיה יוסף זצ"ל ואשתו מרגלית ע'ה:

א
ל חדרו של ראש הישיבה נכנס תלמיד חכם "אני מחפש לביתי את הבחור הכי טוב בישיבה", הוא אומר.
ראש הישיבה הנהן בראשו, "יש לנו אחד כזה היום בערב אשלח אותו אליך הביתה.
הרב מחייך בשמחה, לוחץ את ידו של ראש הישיבה ויוצא אל ביתו.
בשעת ערב שומע הרב דפיקות על דלת ביתו הוא פותח את הדלת ומולו נגלת דמותו התמירה והנאה של בן הישיבה. "הראש ישיבה שלח אותי לכאן הערב", פותח הבחור. "בא תכנס", מורה לו הרב ומכוון אותו לחדרו שלו. בחדר השני כבר ממתינה הנערה לבושה ומקושטת לכבוד הפגישה עם הבחור.
הרב סוגר את דלת החדר, והם פותחים בשיחת נימוסים קלה הבחור מספר על הוריו, על מקום מגוריו ועל סדר היום בישיבה. ואט אט מתקדמת השיחה למטרתה האמיתית. האב יורה שאלה הלכתית לחלל החדר וכהרף עין פותח הבחור את פיו ומשיב תשובה קולעת כשהוא מצטט את מקורותיה ההלכתיים מהתלמוד מהראשונים ומדעות הפוסקים תשובתו ההלכתית המרתקת מותירה את האב פעור פה.
הם מעבירים יחד את הערב כשהם צוללים במים אדירים והם שוכחים לשם מה הם התכנסו.
לפתע הם שומעים את שעון שבחדר מצלצל אחד עשר צלצולים. "אוי, הנערה" פולט הרב. "השידוך, מסכים איתו הבחור.
"כבר אחת עשרה בלילה", אומר האב, "אין טעם לצאת איתה עכשיו תבוא מחר ותפגוש את הנערה".
הבחור מהנהן בראשו אכן השעה מאוחרת הוא מבטיח לבוא מחר.
בבית פנימה מביט הרב ברחמים בביתו" הוא יבוא מחר" הוא מבטיח לה.
למחרת מגיע הבחור לבית הרב. הנערה שוב, עומדת בחדרהּ לבושה ומחויטת, ממתינה בהתרגשות לפגישה.
הרב פותח בהתרגשות את דלת הבית הוא חיכה לו שיח החכמה שהיה אתמול גרם לו להעריך את הבחור והוא צמא לשמוע את דברי החכמה בשנית.
ובדיוק כמו ביום האתמול, שטים הרב ובן הישיבה בים התלמוד וההלכה מעלים קושיות, מיישבים תמיהות ומחדשים חידושים.
שום דבר לא יכול להפריע גם לא נערה תמימה, שעומדת בחדרה ומחכה לפגוש את מי שהגיע במיוחד בעבורה.
"
אחת עשרה בלילה!", זועק הרב למשמע צלצולי השעון. "מאוחר מאד", משיב הבחור. "אבוא גם מחר" הוא מבטיח ויוצא מהבית.
בפעם הזאת חיכתה הנערה בחדרה ערנית וכאובה.
אביה נכנס בחשש לחדרה "הוא יבוא גם מחר אני מבטיח לך שהפעם אני לא אעכב אותו ".
למחרת הם פותחים שוב בשיחה ובלי שהתכוונו בכלל השיחה הופכת לשיחת תלמידי חכמים ארוכה.
אחת עשרה צלצולים.
"אוי ואבוי!", מזדעק הרב. "המתן כאן כמה רגעים", הוא רץ לחדר השני, מחפש מילים שיפייסו את ביתו הוא נכנס לחדרה.
"הבחור מחכה בחדרי".
"הוא לא בשבילי אבא", היא אומרת. "אני לא אתחתן עם בחור ששוכח את עצמו ואת השידוך שלו היום הוא שוכח אותי, מחר הוא ישכח את אשתו. אני לא מעוניינת להיות האישה הזאת".
"
אבל זאת אשמתי!", אומר לה האב, קולו מיוסר הייתי צריך להניח לו אבל לא יכולתי.
"
אין על מה לדבר", מודיעה הנערה, ופורשת לשנתה.
האב האומלל ניגש לחדרו, שם ממתין לו הבחור. "היא לא מעוניינת" הוא אומר ופניו חפויות.
בן הישיבה מהרהר קמעה ואומר :
"תאמר לה שאני רוצה להגיד לומר לה רק משפט אחד"
"אין סיכוי", לוחש האב.
"בבקשה", מתחנן הבחור יש לי רק משפט אחד לומר לה".
האב נכנס בשנית לחדרה של ביתו מנסה לשכנע אותה מתחנן שתסכים, לפחות בשבילו.
היא מסכימה ונכנסת לחדרו של אביה לפגוש את הבחור לאחר שתי דקות הם יוצאים מהחדר.

"
אבא, מגיע לנו מזל טוב", היא אומרת בשמחה, "החלטנו להתארס".
"
מה קורה? שואל הרב את הבחור "איזה משפט קסמים אמרת לה?", הוא מנסה להבין.
"שום דבר מיוחד", עונה לו הבחור בחיוך ויוצא מהבית.
הרב אברהם פאטל, לא מוכן לוותר הסקרנות גבוהה ממנו. "מה אמר לך עובדיה יוסף? שגרם לך לשנות את דעתך " הוא שואל את ביתו מרגלית.
הרבנית מרגלית חשופת באזני אביה הדגול, את המשפט שהכריע את חייה לכל השנים הבאות.
"
אם את מבטיחה לדאוג לי בעולם הזה אני מבטיח לדאוג לך לעולם הבא".
"
זה המשפט אבא אני לא צריכה הבטחה גדולה מזאת בשביל להתחתן.

{

4. להכניס ברכה הביתה מההתחלה
כתוב בגמרא: "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין[20]"
"וַתּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדוֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס."

לא פרוץ, לא בחוץ, לא בפרהסיה.
אלא בינינו, של שנינו, מכוסה, סמוי, אבל גלוי לנו. (ועל סמוי וגלוי נדבר עוד ממש עוד מעט...)
ככה מכניסים ברכה הביתה.

{

5. הזדקקות הדדית בריאה:
אבל בבסיס של הכל צריכה לעמוד ההבנה שאנחנו זקוקים לאחר.
זו אמנם עבודה קשה כל ענין היחסים האלה, במיוחד כשמדובר בזוג שהוא פרד, כלומר, אחד זכר ואחד נקבה. שתי נקבות זה קל... במטבח... אבל גבר ואשה במטבח... זה כבר משהו אחר.

אמר החכם מכל אדם: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם. כִּי אִם יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ. גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם. וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד, הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.[21]"

"
שלושה שותפים יש באדם: הקב"ה, אביו ואימו[22]".

כתוב בגמרא: "איש ואשה, זכו שכינה ביניהן, לא זכו - אש אוכלתן"[23].
המילים איש ואשה, כל אחת שלוש אותיות.
איש : א,ש, והאות י',
אשה: א,ש, והאות ה'
אם זכו בני הזוג והתווספו לאותיות שמם האות י' והאות ה', הרי שהם זכו, כי אלה אותיות שמו של הקב"ה, ואם הוא בשמם הרי שהוא שוכן ביניהם, בתוכם ואיתם.
אבל אם לא זכו בני הזוג להכניס את הקב"ה לתוך חייהם ולהיות שותף לזוגיות שלהם, הם נשארים רק עם א' ו-ש': אש! אש ללא גבול, אש שבה הכל מותר וכלום לא אסור, ללא שום דבר שיאזן וימתן אותה, אש שורפת אוכלת ומעכלת.

ככה מכניסים הביתה את ה-י' ואת ה-ה'. ככה מכניסים הביתה שכינה.

{

כל החיים שלנו אנחנו מתאמנים בזוגיות.
תינוק עם אמא. תינוק עם אח. פעוט עם אחר. החברה הכי טובה. הצמוד[24] בגילאי הגן והיסודי.
זו הדרך ליצירת תחושת שייכות בריאה וטובה.
התנאי לשייכות הראשונית והחשובה כל-כך שלפיה נקבע עתיד מערכות היחסים של האדם, לעולם.

הפסיכיאטר ג'ון בולבי[25] היה זה שהגה את תאוריית ה-אטצ'מנט, ההתקשרות. וכנראה לא סתם, הוא היה בן למשפה אנגלית, שבה כידוע ידלים צריכים להראות אבל לא להישמע, והמטפלת שלו, הדמות החמה היחידה בחייו מתה בהיותו פעוט, ובגיל 7 כבר נשלח לפנימייה. הוא נהג לומר ש"לא הייתי שולח אפילו כלב לפנימיה בגיל שבע". מתוך המקום הכואב שלו הוא גילה לנו את החשיבות הרבה של סגנון ההתקשרות של האדם, הנקבע מאופיין של מערכות היחסים המשמעותיות שלו החל מיומו הראשון עלי אדמות.
הוא היה זה שביצע את הניסוי הידוע שבו נתן לקופיף לבחור בין "אמא" עשויה תיל האוחזת בקבוק חלב, או "אמא" עשויה בדים רכים ונעימים שאין לה אוכל.
הקופיף בחר באחרונה.
הקופיף בחר בקשר על פני מזון.
כמה כמה חשובות מערכות היחסים שלנו.  
על סמך אלה תקבע בהמשך הזוגיות שלנו. על סמך אלה נבחר את בני הזוג שלנו בעתיד.

{

פרופ' רודולף דרייקורס[26] תלמידו וממשיך דרכו של ד"ר אלפרד אדלר[27] אמר: "אנו מרגישים משיכה כאשר אנו פוגשים מישהו המציע לנו דרך אישיותו הזדמנות לממש את המדגם האישי שלנו העונה על מושגינו והשקפתנו על החיים, ומרשה לנו להמשיך או להחזיר לתחייה תוכניות שנשארו בחובנו מאז ילדותינו".

"במילים אחרות", מסבירה אנאבלה שקד[28], "התאהבות נוצרת כשאנו מצליחים לשחזר את המקום בו גדלנו, ומזהים אחד אצל השני בצורה לא מודעת מה הוא והיא צריכים לקבל על מנת שירגישו שייכים ובעלי ערך כמו שהרגישו בבית הוריהם. הנחת היסוד היא שזוגיות נוצרת כששני אנשים מתחברים על בסיס של חוזה פסיכולוגי לא נודע. בחוזה הפסיכולוגי כתוב מה כל אחד מהם נותן כדי לאפשר לשני לקיים את התנאים שלו לתחושת ערך ושייכות, כפי שהרגיש בבית הוריו. או במילים אחרות: השילוב בין הצרכים הפסיכולוגיים של שני בני הזוג הוא שיוצר את התא הזוגי."

ד"ר אלפרד אדלר אמר: "האדם יודע יותר ממה שהוא מבין."
יש לבני אדם אינטואיציה שבני אדם יודעים בידיעה לא מוסברת גם בלי להבין את הדברים עד הסוף.
גילוי לא מודע, המורגש כידיעה – גם מבלי להבין. ישנה ידיעה פנימית שכדאי להיות מודעים אליה.

אנחנו בוחרים במי להתאהב, אבל חלקו הארי של המנגנון הקושר אותנו דווקא לאדם זה ולא אחר –
סמוי מאיתנו.

אז מה מחבר בני זוג?
ההסכם הזוגי הלא מודע, הלא מדובר, הלא ידוע, שמתהווה מאוד מוקדם בקשר, די בהתחלה.
כל אחד מבני הזוג מחפש שהשני יאפשר לו להרגיש שייך, אטצ'מנט טוב, באופן שבו הוא זקוק לו, כמו שהיה לו בבית. להרגיש את השייכות הזו, הביחד, הקירבה, כמו שהיה לי שהרגשתי כשהייתי ילד הכי בטוח בעולם.
זה בעצם מה שכל אחד מאיתנו מחפש בבני הזוג שלנו.
אף אחד מאיתנו לא יודע מה "זה", לא של עצמו ולא של השני. אבל כשאנחנו פוגשים את "זה", אנחנו מיד מזהים את "זה", ו"זה" מה שנקרא: כימיה.  

שאתה יכול לתת לי להרגיש מוגנת כמו שנאי זוקקה ואני יכולה לתת לך להרגיש ככה באותו אופן – זו הכימיה.
זה בבסיס של הצורך הנפשי הכי עמוק שלנו, הכי ראשוני הכי בסיסי. האטצ'מנט הכי ראשונית שלנו. שם הכי בטוח.
יש לנו שתי רמות של השתדכות, של מציאת חן, של חיבור.
אחד היא מאוד מודעת וגלויה, מוצא חן, מריח טוב, חכם...
מכוחותינו. יש לנו שפה משותפת מבינים אחד את השני, נתפסים, מציאת חן גם ברמה הפיזית.
אבל מתחת לפני השטח -- באופן לא מודע לחלוטין -- יש משהו סמוי שקשה להגדיר אותו – שככה אני צריכה. זה הצורך הראשוני. והוא –-- יכול לתת לי אותי.

משבר שבע השנים
אבל אחרי שבע שנים זה משתנה, ולמה?
ברגע שקיבלנו את מה שהיינו צריכים, הצורך הזה התמלא, ואז צף ועולה צורך חדש.
וזה כבר לא בטוח שיש לאדם השני לתת לי באופן אינטואיטיבי לא מודע.
על זה צריך לעבוד.
איך?
ל ד ב ר !!!!!!
בני זוג צריכים לדבר אחד עם השני, לחשוף את עצמם אחד לשני, ולמלל את הצרכים שלהם, ואת האופן שבו הם זקוקים למלא את הצרכים הללו. (כל פעם צורך אחד).
החוזה הזוגי הוא בעצם צריך להיות במשא ומתן.
מה שהכרנו הוא לא בהכרח מה שנגמור איתו.
מתוך הקירבה, והקשר המתחזק. מתוך האהבה והרצון לשמר את הזוגיות ולהמשיך לבנות אותה – מתגמשים, מקריבים, מוותרים, ומוצאים דרך להמשיך לתת לשני את מה שהוא זקוק לו.
מוצאים את הדרך להמשיך לבנות אהבה.

דוגמא:
מישהי שהתאהבה במישהו שאין לו בעיה שהיא מחליטה על כל דבר. זה טיפוס כזה שאו שהוא אדיש או שהוא מרצה. בעלי קורה לטיפוס הזה "בעל החלטי!" בעל החלטי זה בעל שכל הזמן אומר: את תחליטי 😊
היא התאהבה בזה כי זה מה שהיא היתה זקוקה לו, אבל אחרי שבע שנים, עבודה, בעל, שלושה ילדים, הלו... תיקח קצת אחריות גם אתה, תחליט גם אתה.
אבל זו לא רק אשמתו. הזוגיות הזו הוגדרה ביחד.

אלברט איינשטיין אמר: "ההגדרה של חוסר שפיות היא לעשות את אותו דבר ולחכות לתוצאה שונה."

אנחנו צריכים לשים לב שאם אנחנו נמצאים בלופ כזה שמשהו לא מסתדר, צריך לעשות זום אאוט, ולבדוק מה קרה? צריך שינוי, ביחד, רה-אורגניזציה של מערכת היחסים. חוק כלים שלובים.

{

פגישה חצי פגישה[29]


פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,

קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי...

וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר

מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.

אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –

הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.

וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן

לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!



{

ה' יברך את כולכן.

{

לעילוי נשמת הרבנית אסתר יונגרייז ע'ה

שיעור
 ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת מועבר לנשים בע"ה ב'נ כל יום שלישי בשעה 20:30 בבי"כ אור תורה.

פרויקט שיעורי ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת הוא הכרת הטוב והודיה יום-יומית לקב"ה
על הנס הגדול שעשה איתי.

תגובות הארות והערות יתקבלו בשמחה

{

מקורות:

בראל, ש. (13.10.2013). החוזה הפסיכולוגי שיציל לכם את הנישואים. אוחזר מתוך https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4447449,00.html  

רבי ברזובסקי, ש. נ. (תשנ"ז). ספר נתיבות שלום על התורה בראשית. עמ' קלא-קלב. ירושלים: הוצאת ישיבת בית אברהם סלונים.

הרב גוטליב, ז. ל., הרב גרינוולד, י., הרב אנשין, נ., הרב אנשין, ד., הרב אקער, י. (עורכים). (ה'תשע"ה). פשוטו של מקרא: חמישה חומשי תורה עם ביאור המקרא בדרך הפשט, בראשית – פרשת חיי שרה. עמ' רנג-רפז. ירושלים: לשם ספרי איכות.

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך http://mg.alhatorah.org/

Prof. Dreikurs, R. (1999). The Challenge of Marriage. Pages 68-69. NY: Brunner-Routledge.




[1] פ' חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה: בראשית כג' א' –  כה' יח' (5/12)
[2]  עַל פִּי בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה ס"ח, בַּמִּדְבָּר רַבָּה, פָּרָשָׁה ג'
[3]  בראשית רבה סח' ד'
[4]  תהילים סח' ז'
[5]  עפ"י הרב יוסף קרסיק
[6]  בראשית כד' יב'
[7]  שם, שם טו'
[8]  שם, שם כז'
[9]  שם, שם ג'-ד'
[10]  שם, שם יז'-יט'
[11]  שם, שם כה'
[12]  רבי שלום נח ברזובסקי (8 באוגוסט 1911, ברנוביץ, בלארוס - 8 באוגוסט 2000, ירושלים) היה האדמו"ר מסלונים, ולפני כן מקימה וראש הישיבה של ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים. מחבר סדרת ספרי החסידות "נתיבות שלום".
[13]  הרב מנחם וייס, בני-ברק, תלמידו של הרבי מסלונים זי"ע, מחצרו של הרב קנייבסקי, ומרצה בערוץ 2000 ובהידברות.
[14]  עפ"י מעם לועז עמ' תקיד
[15]  בראשית כד' סז'
[16]  ילקוט שמעוני לבראשית שם
[17]  שם
[18]  
[19]  מסכת תענית, פרק ד'
[20]  בבא מציעא מב' ע"א
[21]  קהלת ד' יז'
[22]  נידה לא' ע"א
[23]  תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יז עמוד א 
[24]  "הצמוד" הוא מונח שבו משתמשים כדי לתאר התפתחות תקינה ובריאה בגילאי הגן כאשר לילד או לילדה יש חבר או חברה צמודים, קבועים, שאיתם הם חולקים את כל היום בגן ובכיתות הנמוכות, ולפעמים גם את אחרי הצהריים.
[25]  אדוארד ג'ון מוסטין בולבי (1990-1907), היה פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי בריטי, אבי תאוריית ההתקשרות בפסיכולוגיה התפתחותית (ויקיפדיה).
[26]  רודולף דרייקורס (1972-1897), היה פסיכולוג ומחנך אוסטרי-אמריקאי, אשר פיתח את תאוריית הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר לגישה מעשית (ויקיפדיה).
[27]  ד"ר אלפרד אדלר (1870-1937) מייסד פסיכולוגית האינדיבידואל, אסכולה הומניסטית קוגניטיבית חיובית, נתן משקל רב לחוויה הסובייקטיבית של האדם.
[28]  מייסדת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר
[29]  בשיעור הקשבנו לשיר "פגישה חצי פגישה" מאת המשוררת רחל (רחל בלובשטיין 1890-1931) שנכתב בתל אביב ב-13.4.1925, שהלחין ושר חנן יובל: https://www.youtube.com/watch?v=UNB2AnUXL1o

[© Smadar Prager, CGP]



Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.
To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.

אין תגובות:

פרסום תגובה