יום חמישי, 1 בפברואר 2018

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת יתרו: ברוך השם | טז' בשבט ה'תשע"ח

💎בס"ד
יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת יתרו: ברוך השם | טז' בשבט ה'תשע"ח

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם אלה צמד מילים שגורות כל-כך בפינו.
כששואלים אותנו מה נשמע: בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם, כשאנחנו שומעים בשורה טובה: בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם, כשנמנע אסון: בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם.
אנחנו אומרים בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם בכל פעם שאנחנו רוצים להביע את בטחוננו המלא בבורא עולם בכל מצב ובכל מקום.
אבל מאיפה מגיע הביטוי הזה?

אנחנו כבר בפרשת יִתְר֨וֹ -- בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם! שהחיינו וקיימנו והִגַּעְנוּ (שוב) למתן תורה.
איזו התרגשות, איזו התעלות, מתכנסים ועומדים כולם *כאיש אחד בלב אחד*" לקבל את התורה, להפוך לעם: מַעֲבָר מִקָצֶה לְקָצֶה, מעם של עבדים ל"מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ(שמות יט' ו').

אבל אלה לא בני ישראל שקוראים בהתפעלות והכרת תודה בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם, זה יתרו "כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה(שמות יח' א'), שבא מרחוק, כי שמע את כל מה שעשה הקב"ה לעם ישראל, וכל-כך התרגש: "וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ ה' אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־מִצְרָֽיִם׃(שם י').

הגמרא מספרת לנו: "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.(זבחים קטז').
הוא לא היחידי ששמע מה קרה. היו עוד עמים ששמעו מה קרה. שרנו בשירת הים:
"שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃(שמות טו' יד').
 אז מה מיוחד ביתרו? העמים רק נבהלו ופחדו, ואילו יתרו החליט לעשות מעשה ולבוא ולהתלהב ולהלל את שמו של הקב"ה ולהתגייר ולקרוא בקול: בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם! וזכה לכך שפרשה שלימה קרויה על שמו.

ועם כל כמה שהיינו רוצים לתת לו גם את הכבוד הזה, הוא לא הראשון שקרא בהתרגשות בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם.
25 פעמים מופיע צמד המילים בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם בתנ"ך: 3 בתורה, 8 בנביאים, 5 בכתובים, ו-9 בתהילים.
אבל המפתיע מכל הוא שלא רק שהראשון שאמר אותו לא היה יהודי, אלא שכל שלושת הפעמים שהוא מופיע בתורה הוא נאמר על-ידי גויים.

הקרדיט על הסטארט-אפ מגיע לנח שהקיץ משיכרונו וקלט שהקב"ה שמר עליו ואחד מבניו חסך לו הרבה בושות וכיסה את מערומיו: "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ." (בראשית ט' כו').
השני שהכיר בהשגחה הפרטית שזכה לה היה אליעזר עבד אברהם שלא רק שנעשתה לו קפיצת הדרך אלא שמיד בהגיעו פגש את רבקה: "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי.(בראשית כד' כז').
והשלישי, אנחנו פוגשים אותו השבוע, הלא הוא יתרו.


גם נח, גם אליעזר וגם יתרו עושים לנו בית-ספר ומלמדים אותנו כמה חשוב לראות את הדברים הטובים שקורים לנו בדרך ולהכיר בהשגחה הפרטית וביד המכוונת של הקב"ה. 
ודווקא אנחנו, הקרויים יהודים, אמורים להצדיק את השם שלנו: ולהודות כל הזמן, על הכל.

ובדור הזה במיוחד, דור של נסיכים ונסיכות, של מלכים ומלכות, שמקבלים כל-כך הרבה, ומרוב שהם מקבלים הם כבר לא יודעים איך להרגיש קיימים, שייכים, רצויים, משמעותיים ונוכחים בלי לקבל...
כמה חשוב דווקא בדור הזה לגדל את הילדים שלנו לראיית הטוב ולהכרת הטוב. כי מי שכל הזמן צריך דברים, חי תמיד עם חיסרון, עם ריקנות, וקשה להיות מאושרים כשכל הזמן משהו איננו.

ותמיד נזכור שהכל מתחיל מדוגמא אישית: הילדים שלנו לומדים הרבה יותר ממה שהם רואים מאשר ממה שאנחנו משמיעים להם (נואמים/מטיפים).

ובעזרת השם שנזכה להגיד לומר עוד הרבה פעמים בָּר֣וּךְ הַשֵּׁם.

שבת קבלת התורה שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓



דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה של חנניה שלום הנרי בן מזל בתוך שאר חולי עמו ישראל: אל נא רפא נא לו

רש"י על שמות יט' ב': "...וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר."


© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר


אין תגובות:

פרסום תגובה