יום חמישי, 31 באוגוסט 2017

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת כי תצא | ט' באלול ה'תשע"ז

💎בס"ד | פ' כי תצא תשעז


🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

בשפה העברית שלנו, יש מילה שאמנם הגיעה במקור מהיידיש, אבל הפכה למטבע לשון: מֶענְטְשׁ.
קשה ממש לתרגם, אדם, בנאדם, ג'נטלמן...
חני יודל כותבת באתר 'מוטק'ה': "היום קוראים לזה גבר-גבר, אבל המענטש היה כאן קודם: בן אדם טוב, ערכי, שמתנהג בהתחשבות, בכבוד וביושר עם אחרים, ועושה את זה פשוט כי כך נכון להתנהג. עוד לפני שהאימא היהודייה רצתה שהבן שלה יהיה עורך דין או רופא היא רצתה שיהיה מענטש, ואם השכנה החמיאה לה שהוא אכן כזה, לא היתה מאושרת ממנה. "תראי את יואל הזה, מענטש אמיתי".!"

המענטש היהודי, שערכיו השפיעו על כל העולם התרבותי המודרני, נולד בפרשה שלנו. פרשת 'כי תצא'.

כתוב: "בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה." _(דברים כד' יא')_.
יש לנו חוק אלוקי. לא עושים כאן בעולם הזה מה שמתחשק. איך שבא. לא מגיבים ויורים מהמותן, אלא שולטים בדחפים, בחשקים, וברצונות, כי ככה ציווה אותנו הקב"ה.

* אם אדם חייב כסף ולא מחזיר, ורוצים לגבות את החוב. מורה לנו התורה: אל תיכנס אליו הביתה לקחת את המגיע לך לפי חוק, אלא תחכה מחוץ לביתו עד שיצא אליך.
* אם החבר השאיל לך בגד, וזהו *הבגד היחידי* שיש לו – עליך להחזיר לו את הבגד בטרם ירד הלילה, כדי שיהיה בו במה לישון.

מה שהתורה מלמדת אותנו זו חמלה! - גם אם החוק לצדך, יש חוק שהוא מעל החוק!

ולמרות שהחמלה היא רגש טבעי איתו נולד כל אדם, התורה מלמדת אותנו שכדי להיות מענטש צריך מנות גדושות של חמלה. כי בלעדיה, רגשות שליליים אחרים – שגם הם נולדים עם כל אדם – יגברו וישתלטו על החמלה העדינה והביישנית.
כי כל מענטש, הוא קודם כל ג.ב.ר, כמו כל היהודים שהם כידוע רחמנים בני רחמנים : ג-גומלי חסדים, ב-ביישניים, ר-רחמניים.

על החמלה כותב שד"ל*, הרב שמואל דוד לוּצאטוֹ:
"אם נחפוץ להדריך את הילד בדרך הטובה, ושתהיה הדרכתנו מועילה באמת לתיקון מידותיו, אין לנו אלא להשתדל ולהוסיף כוח ואומץ להרגשת החמלה הטבעית הנטועה בליבו.
שאם נרגילהו לראות מעשי אכזריות, ולשמוע תהילות לאומץ לב, אין ספק שתחלש החמלה בליבו!
הילד ה"צוחק לזעקת בהמה" (או לדבר אכזרי אחר), יצחק (יכול להגיע לכך שיצחק) ביום המחר לזעקת אביו ואמו (לדברים הרבה יותר גרועים)..."
לדברי שד"ל, אמנם החמלה היא דבר מולד, אבל היא ברת שינוי. אם האדם נחשף לאכזריות, אפילו הקטנה שבה, היא משפיעה עליו באופן שלילי. 

ולכן מוסיפה ומדגישה ומצווה עלינו התורה בפרשתנו:
>> "לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ" (שם, כב' ד') לא רק שעליך להתריע בפני העמסת יתר על חיה (קראנו על כך בספר שמות), אלא אסור לך להתעלם מחיה שנפלה. עליך לרחם עליה, ולסייע לה להתרומם חזרה על רגליה.
>> "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (שם, כב', י'). הן לא בגודל זהה, ואינן בעלות כוח דומה. זה צער בעלי חיים לרתום אותן ביחד. רחמנות.
>> "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (שם, כב', ז'). אם מצאת ביצים בקן, אל תיקח אותם כל עוד אמא ציפור עדה לכך. רחם עליה.
>> "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו.... עִמְּךָ יֵשֵׁב... בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ." (דברים, כג' טז'-יז'). אם עבד ברח מאדונו בחו"ל והגיע אליך, סימן שהיה לו מאוד רע. רחם עליו. אל תסגיר אותו לאדוניו. זה החוק. החוק של התורה.

הקב"ה מדגיש חזור והדגש שצריך לעבוד על פיתוח והגברת מידות הרחמים והחמלה בכל דרך אפשרית. ועלינו לעזור ולפתח את החמלה ולהאדירה גם אצל ילדינו. שיגדלו בע"ה להיות מענטשים אמיתיים!

פרשת 'כי תצא' נקראת בדר"כ בתחילתו של חודש אלול, שהוא חודש התשובה, הרחמים והסליחות, כדי לעזור לנו להתכוונן על ה'תחנה' הנכונה לזמנים האלה, שלא נשכח ש: "במִדה שאדם מודד, בה מודדין לו.(משנה סוטה א' ז')

שבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓


^ עפ"י רעיון מתוך הספר "שמחת תורה" (שהוא גם היום הולדת העברי שלי😊) מאת יורם טהרלב בהוצאת זמורה-ביתן 2014.
* "על החמלה וההשגחה: : רחם וגמול שמים". תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008.

אין תגובות:

פרסום תגובה