יַהֲדוּת וְהוֹרוּת
והפעם:
הגיגים
מעוגנים על פרשות בראשית /
נח
יש סיבה למה מתחילים מהתחלה
אנחנו כאן בשליחות.
לא הגענו לעולם הזה סתם.
יש לו סיבה לעולם הזה.
והעיקר שנמצא חן.
זו
כותרת קצת מוזרה, ומתחילים מהתחלה זה צמד מילים שמאוד לא ברור איך הפך
להיות ביטוי, שהרי אלו אותן המילים חוזרות על עצמן. זה כמו להגיד את אותו הדבר
פעמיים.
אם
מתחילים, אז ברור שמהתחלה –
ואם
אנחנו מהתחלה, אז ברור שמתחילים שם, בהתחלה, איפה יתחילו - בסוף?
אז
מה פירוש מתחילים מהתחלה?
רבי נחמן אומר[1]:
"וּבֶאֱמֶת דַּע כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת
גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁקּוֹרִין [סביבון]".
זכינו
שהעולם שברא לנו הקב"ה נע במחזוריות שחוזרת על עצמה, אבל לא בדיוק.
הכל
אמנם נע ומשתנה במעגלי השנה, אבל אף פעם לא ממש חוזר על עצמו.
זוהי
לא חוגה שחורצת עיגול חדש על גבי עיגול קיים, אלא חוגה ספירלית, שחגה ויוצרת בכל
שנה עיגול חדש בדיוק במקביל לעיגול הקיים.
כך
שמתחילים בעצם מנקודת ההתחלה המקבילה לנקודת ההתחלה של המעגל הקודם, וזה שקדם לו,
וזה שקדם, עד תחילת הדורות. עד תחילת העולם. עד בְּרֵאשִׁית[2].
מתחילים
מהתחלה
זה בעצם קיצור של: מתחילים מעגל חדש במקביל לנקודת ההתחלה
הראשונית.
ועכשיו
זה מובן הרבה יותר.
יש
לנו הזדמנות לעשות אחרת, לחדש, על סמך מה שלמדנו מהמעגל הקודם, מהשנים הקודמות.
כי
חידוש זה לא ממש יש מאין, חידוש זה זווית אחרת, נוספת, על מה שכבר קיים.
אנחנו
מחדשים דבר שהִתְיַשֵּׁן, אנחנו מעירים את החלק שיָשֵׁן
בתוכנו לנסות פעם נוספת, מחדש.
{
ננסה
לקשר היום בין שלושת הפרשות שסביבן אנחנו נעים בשבוע האחרון:
בְּרֵאשִׁית, שהתחלנו בשמחת תורה, וקראנו
בשבת האחרונה
לפרשות שאנחנו קוראים יש קשר לזמן הנוכחי שבו אנחנו
חיים.
סיפר הרב יהודה לייב, אחיו של האדמו"ר הזקן
הלא הוא הרבי
הראשון מלובביץ'[5], שניאור זלמן, שנהג לומר כי: "יש לחיות עם
הזמן[6]", והכוונה היא שיש 'לחיות' עם
פרשת השבוע. לא רק ללמוד אותה בכל יום, אלא ממש 'לחיות' עמה[7].
זוהי
הוראה שיש לה סיבה. "בחסידות
מוסבר כי הקשר בין הפרשה לבין הזמן בו קוראים את הפרשה איננו מקרי, אלא גם הוא
הוראה בעבודת ה'. פרשת השבוע והתכנים שלה מספקים מפתחות באמצעותם יכול כל אחד
להתקדם ולהתעלות בעבודה הפנימית והרוחנית שלו.[8]"
ובע"ה
ננסה היום לקבל מלימוד את הכח להתחיל מהתחלה בכוחות מחודשים.
{
בפרשת
וְזֹאת הַבְּרָכָה, שקראנו בשמחת תורה, מברך משה רבנו את
השבטים.
כל
שבט מקבל ברכה אחרת.
זה
בא ללמד אותנו, שלכל אחד יש כוחות אחרים, ותפקיד אחר בעולם. ומה שמתאים לאחד לא
מתאים לאחר.
זו
גם הסיבה שאסור להקשיב ל"טיפים" בחינוך.
לפעמים
זה נראה כאילו הבעיה שזוג הורים אחד פתר, מאוד דומה לבעיה שאתם מחפשים לה פתרון,
ולכן כדאי ליישם את הפתרון שלהם על הבעיה שלכם.
אבל
זה ממש רחוק מהמציאות. וזה יכול להיות אפילו הרסני ממש.
כל
משפחה היא מיוחדת במינה – יש בה כוחות ייחודים שפועלים ויוצרים את מערכות היחסים
שבה.
וכל
משפחה צריכה פתרונות מאוד ספציפיים, גם אם הבעיה נראית לכאורה לגמרי זהה.
זה
כמו תרופה.
לא
כל סימפטום זהה מעיד על מחלה זהה.
אם
חולה אחד יקח את התרופה של החולה השני, ולהיפך, זה עלול להיות מסוכן מאוד. סכנת
חיים של ממש.
לדוגמא:
ילד בכיתה ו' שלא מוכן להכין שיעורים.
לילד
אחד יתאים תמריצים שליליים: המחשבה על ציון נמוך, מעמד בכיתה וכיוב'
לילד
אחר יתאים תמריצים חיוביים: עידוד הקיים, מתנה שווה בתום הסימסטר כיוב'
אם
המשפחה של הילד הראשון תשמש בפתרון שבו השתמשה המשפחה של הילד השני, זה יגרום נזק
של ממש לילד שלה. ואפילו נזק בלתי הפיך.
ולמה?
כי
הסימפטום נראה אותו הדבר, אבל הבעיה (המחלה חו"ח) שונה לחלוטין.
לדוגמא:
ילד א', יש לו כנראה פשוט עייפות חומר, עובר תקופה. זהו ילד עם כוחות בריאים,
שצריך קצת תחרות עם עצמו והסביבה כדי למצוא את עצמו מחדש.
ואילו
ילד ב', סוחב איתו קשיים כבר מהגן, זה בכלל לא חדש שיש לו בעיה עם הכנת שיעורים,
ילד רגיש, צריך הרבה תמיכה, עידוד, תשומי, הכוונה וחיבוק. וכיוב'
{
מה
זה האנוכיות הזאת? האגוצנטריות הזו?
ומסביר
הבעש"ט ששום אדם שחי אי פעם עלי אדמות ויחיה בעתיד, לא יכול למלא את
התפקיד המיוחד והספציפי שאותו נתן לו אלוקים. ולכן בא לעולם. כל אחד צריך לדעת
שלפני מספר שנים החליט אלוקים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיו, לכן הוא ברא אותו עם
תפקיד ייחודי שאף אחד לא יכול לעשות במקומו[10].
כלומר,
הקב"ה מעמיד אותנו בניסיונות, כדי להביא אותנו לבצע את משימת החיים שעבורה
באנו לעולם, ויחד איתם הוא גם נותן לנו את הכלים לבצע אותם.
גם
לילדים צריך להעביר את המסר הזה. לטפח את הייחודיות שלהם, למרות הצורך להשתייך
שהופך אותנו לעדר חסר ייחוד.
המסר
הזה יתן להם כוח לעבור את היום – שבו מנסים לשטח אותם ולעשות אותם כמו כולם, ולא
לתת לייחודיות שבהם לפרוח – ודווקא זה מה שהם צריכים להיות. כדי להוציא מן הכוח אל
הפועל את הפוטנציאל המאוד ספציפי שלהם: אתה כאן בגלל שהעולם צריך את המשהו
המיוחד שיש רק לך ולא לאף אחר עלי אדמות.
דוגמא:
הילדה רוצה ללכת לאודישן להשתתף בהצגה. היא עסוקה ב'מה הבמאי מחפש', מה הוא רוצה,
מה ירצה אותו, מה ימצא חן בעיניו, ולא מבינה שהוא בוודאי מחפש דווקא את השונה – לא
את הגנרי שכבר ראה מאות פעמים.
אבל
עוד יותר מזה אפילו.
על
הפסוק "בְּצֶ֥לֶם אֱלֹק֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ[11]" עוד מגדיל וכותב הרבי
מלובביץ'[12]
(בספר
שקניתן לי ליום ההולדת , מקסים, מקסים, מקסים, תודה רבה): "על האדם לזכך לא רק את
עצמו, אלא גם את 'חלקו בעולם', החלק השייך לו. ואל יאמר אין בכוחי לברוא סביבה
חדשה – שהרי נוצר בצלם, צלם אלוקים, ו"מה הקב"ה בורא עולמות, אף ישראל
כך."
כלומר,
עלינו להבין שבזה שאנחנו מביאים לידי ביטוי את הייחוד שלנו בעולם, אנחנו ממש
משפיעים על הסביבה שלנו, בבחינת 'בריאת סביבה חדשה'.
והרבי
מלובביץ' הוכיח את זה בפועל בשטח, במפעל שממשיך לעבוד ולגדול גם היום 22 שנה לאחר
מותו: השליחים, בתי חב"ד הפזורים בכל פינה של העולם.
פותחת
התורה הקדושה ואומרת: "בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם
וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃"
כל העולם לא נברא אלא בשבילי – בשביל השליחות המיוחדת שלי
בעולם.
{
ומהו
העולם הזה שנברא עבורי?
בעולם
האותיות כתוב: "העולם נברא ב"עשרה מאמרות[13]". המלה "מאמר"
מתייחסת בעיקר לכוונה, למחשבה שלפני המעשה, למניעיו של המדבר, בעוד
שה"דיבור" מציין את התהליך הגשמי והחיצוני של הדיבור. כאשר אמרו
חז"ל שהבורא ברא את העולם ב"עשרה מאמרות", הם ביקשו ליידע אותנו,
כי אבני הבניין של הבריאה היו המניעים הרוחניים של הדיבור. לפני הבריאה היתה לבורא
מטרה מסויימת, והעולם כולו נברא ונתהווה כדי להגשים מטרה זו. [14]"
רבי
חיים מוולוז'ין,
כותב בספרו שער החיים[15]: "והענין כי התורה הקדושה
היא דבורו יתב'. ובמאמר פיו ית' במע''ב נבראו העולמות כולם. שע''י סידור גלגול
צרופי האותיות עפ''י סדר הרל''א שערים פנים ואחור שבמאמר בראשית ברא וכו'. נאצלו
ונבראו העולמות עליוני עליונים רבי רבוון בכל. סדר מצבם ופרטי עניניהם וכל הנכלל
בהם.
וכן בכל מאמר ומאמר שבו ע''ד הנ''ל נבראו כל פרטי
המינים והענינים שבאותו הסוג שעליו נאמר אותו המאמר. כמ''ש בזוהר תרומה קס''א א'
דכד ברא קוב''ה עלמא אסתכל בה באורייתא וברא עלמא.
ולכן כל התורה בכלל וכל העולמות כלליהם ופרטיהם
וסדורם וכל עניניהם כולם כלולים ורמוזים בעשר המאמרות דמע''ב."
וממשיך
עולם האותיות וכותב: "יסוד ידוע הוא שהעולם נברא "יש מאין",
כלומר, הקב"ה ברא את המציאות – ה"יש", מתוך הריקנות –
ה"אין". הסברו של המושג "מאמר" מוסיף ממד חדש ליסוד זה.
לפני הבריאה לא היה דבר גשמי, היה רק רצון הבורא.
היקום כולו נברא כדי לשמש אמצעי למילוי רצונו של ה'.
"לְעוֹלָם ה'
דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם.[16]". דבר ה', אשר
הביא להתהוות השמים, נותר ניצב בתוכם. השמים ממשיכים להתקיים, מפני שלמעשה, אין
רגע החולף בלי שה' ימשיך לומר: "יהי רקיע". לולא זאת היו שבים השמים
למצב ששרר לפני הרגע שבו נאמר רצון ה'. כך הוא המצב גם ביחס לכל שאר הנבראים.
"עשרת המאמרות" המקוריים נאמרים שוב ושוב. הרצון האלוקי שהתגלה בששת ימי
הבריאה, נותר קיים בכוח. ללא זאת היה היקום כולו שב אל מצב התוהו ובוהו שקדם
לבריאה.
כמו
שכתוב: "וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית.[18]" כי הקב"ה מאמין
בעולם ובברואיו שיגיעו בסופו של דבר להשלמת הייעוד שלשמו נבראו מלכתחילה.
"בספרי המקובלים כתוב[19]: ראשית הבריאה נאצלו
האותיות, ובאותיות אלו ברא הקדוש ברוך הוא את כל העולמות. זהו סוד הפסוק: "בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקִ֑ים אֵ֥ת[20]"[21]
הרב
ד"ר מיכאל לייטמן
בספרו "זוהר לעם" מסביר את רעיון ה'נאצלות' שהוא בעצם אור
האינסוף האלוקי שיורד ומתגשם בתוך החומר של העולם הזה, ומצטמצם ככל שהוא יורד נמוך
יותר: "משה
נאצל מהזיו העליון. יהושוע נאצל ממשה. הזקנים נאצלו מיהושוע. הנביאים נאצלו
מהזקנים. הנשיאים וראשי העם נאצלו מהנביאים. וכן כולם זה מזה.[22]". כך גם האותיות.
"פירוש - בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹקִ֑ים אותיות
מא' עד ת'. עשרים ושתיים האותיות הקדושות הן כוחות רוחניים, עמוקים וראשוניים.
למעשה, הן חומר הגלם של הבריאה. כאשר צירף ה' אותן למילים, לפסקאות ולציוויים, הן
הביאו לבריאת העולם, הן תרגמו את רצון ה' אל תוככי המציאות.
באותיות האל"ף-בי"ת העברי טמונה חכמה
אלוקית. את האותיות ניתן להציב בצירופים אין ספור - על ידי שינוי סדר האותיות בתוך
המילים ועל ידי החלפת אותיות בהתאם לכללי מערכת האותיות של תורת הקבלה. כל ארגון
מחודש של האותיות יוצר מזיגה חדשה של הכוחות הקוסמיים הרוחניים שהאותיות מייצגות.
מקבילה לכך ניתן למצוא במדעי הטבע. צירוף של מימן וחמצן יוצר מים, בעוד צירוף אחר
יוצר את תחמוצת המימן. הדברים אמורים בכל היסודות ובמספר אינסופי של צירופים
אפשריים.[23]"
{
הוכחה שהתורה אמת:
ר
|
בנו יעקב בן אשר, בעל הטורים[24] כותב: "בראשית
ברא אלוקים, סופי תיבות "אמת". מלמד שברא הקב"ה
העולם באמת, כמו שנאמר (תהלים קיט קס): "רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת".
ברא אלוקים
את, סופי תיבות "אֱמֶת".
וירא אלוקים
את (פסוק ד), סופי תיבות "אֱמֶת".
ויברא אלוקים
את (פסוק כא), סופי תיבות "אֱמֶת".
וירא אלוקים
את (פסוק לא), סופי תיבות "אֱמֶת".
ברא אלוקים
לעשות (להלן ב, ג), סופי תיבות "אֱמֶת".
ולכך תיקנו שש פעמים
"אֱמֶת" ב"אמת ויציב[25]"."
אמת בגימטריה= 1+40+400=441 ; 4+4+1 =
9
הספרה שמבטאת את האמת בעולם היא 9.
שקר בגימטריה = 6. 300+200+100=3+2+1=
6. הפוך מ-9, הפוך מהאמת.
השקר הוא עומד הראש, ואין לו רגל. ולכן
"לשקר אין רגליים[26]", אין לו קיום.
"וכשאלוקים ברא את העולם הוא ברא אותו
באות ב', למה ב-ב'?
אם מחלקים את כ"ב האותיות לשלשות,
ומתחילים מהאות ב', כל שלשה היא 'אמת' 9:
ב' ג' ד' = 2+3+4=9 | ה' ו' ז' =
5+6+7=18=1+8=9 | ח' ט' י' = 8+9+10=27+2+7=9
כ' ל' מ' = 20+30+40=2+3+4=9 | נ' ס'
ע' = 50+60+70=5+6+7=18+1+8=9
פ' צ' ק' = 80+90+100=8+9+1=18=1+8=9 |
ר' ש' ת' = 200+300+400=2+3+4=9
אבל אם מחלקים את כ"ב האותיות
לשלשות ומתחילים באות א', מקבלים משהו אחר...
א' ב' ג' = 1+2+3=6 | ד' ה' ו' =
4+5+6=15=1+5=6 | ז' ח' ט' = 7+8+9=24=2+4=6 וכו'[27]"
כל הכפולות של 9, הן בגימטריה קטנה 9 –
אין את זה עם אף ספרה אחרת.
9 X 3=27=2+7=9
| 9 X 9=81=8+1=9
| 9 X 12=108=1+8=9
| 9X14=126=1+2+6=9
כי אמת זה דבר שלא משתנה.
ועוד יותר מזה. יש חוקיות מתמטית
שהקב"ה ברא בעולמנו שעובדת עם הערך המיספרי של כל מילה, בכל שפה.
למשל המילה כוס, בגימטריה גדולה היא 86
(20+60+6).
בגימטריה קטנה 2+6+6=14
מפחיתים גימטריה קטנה מגימטריה גדולה
ומקבלים 72. 7+2=9.
זה עובד עם כל מילה!
נסו בעצמכם.
{
ע
|
וד קצת גימטריה מבעל הטורים: "בְּרֵאשִׁית:
אותיות "בית ראש", כלומר: בית המקדש ראשון, שנאמר (ירמיה יז יב): "כִּסֵּא
כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ".
אֱלֹקִים – בגימטריא
הכסא, שהכסא ברא תחילה.
בפסוק של בְּרֵאשִׁית יש
ז' תיבות, כנגד ז' ימי השבוע, וז' שנים בשמיטה, וז' שמיטין ביובל, וז' רקיעים, וז'
ארצות, וז' ימים וז' משרתים: שבתאי, צדק, מאדים, חמה נוגה, כוכב, לבנה. וכנגדם אמר
דוד: "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" (תהלים קיט קסד).
ולכך תיקנו "יהא
שמיה רבא מברך לעלם לעלמי עלמיא", שהם ז' תיבות, ואומרים אותו ז' פעמים ביום.
ויש בפסוק בְּרֵאשִׁית
כ"ח אותיות, וכן ב"יהא שמיה רבא".
וכן בפסוק
"וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" (שמות כ
א) יש
בו ז' תיבות וכ"ח אותיות. זהו שאמרו ז"ל: כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל
כחו, נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, וכאילו קיבל תורה בהר סיני.
וכנגד זה אמר שלמה ז'
פסוקים שיש בהם כ"ח עיתים, זהו מ"עֵת לָלֶדֶת" עד "עֵת
שָׁלוֹם" (קהלת
ג ב - ח).
והם כנגד ז' ימי השבוע שיש בהם כ"ח עיתים משתנים: מבוקר עד חצי היום – אחד,
מחצי היום עד הלילה – ב', מתחילת הלילה עד חצי הלילה – ג', מחצי הלילה עד הבוקר –
ד', וכן בכל יום, הרי כ"ח עיתים.
בפסוק בְּרֵאשִׁית יש ו'
פעמים אל"ף, כנגד ששת אלפים שנה שהעולם הווה. וכן בפסוק "אֲנִי ה'
רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא" (ישעיהו מא ד), שישה
אלפי"ן.
ובפסוק "וְהָאָרֶץ
הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" – ב' אלפי"ן, כנגד ב' אלפים תוהו. ובפסוק
"ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" (משלי ח כב) – יש שני אלפי"ן,
כנגד ב' אלפים תורה. ובפסוק "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי
אוֹר" (פסוק ג)
–
ד' אלפי"ן, כנגד ד' אלפים ימי תורה וימי משיח, שהם ימי אורה.:[28]"
{
אנחנו
מבינים מכך שהעולם הזה שנברא עבורינו הוא התגשמות של רוח.
כלומר,
מכח משהו רוחני, מחשבה של הקב"ה, מהרצון, נאמרו עשרת המאמרות שבאמצעותם ברא הקב"ה
את העולם הפיזי למטרה מסוימת, והוא ממשיך לקיים אותו כל יום מחדש, כל הזמן.
ומהי
המטרה המסוימת שהיתה לקב"ה שלשמה ברא הקב"ה את העולם?
יש
לנו כמה תשובות שהן כולן בעצם אותה תשובה מכיוון אחר.
את
הראשונה מצאתי באתר כיפה: “התשובה לשאלה זו מתחלקת לשניים: מצדו יתברך, ומצד הברואים.
מצדו
, בדרך כלל אין אנו שואלים שאלות מחמת חוסר תפיסה שיש לנו בו, "כִּי לֹא
מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'.[29]". אך בנוגע לשאלה זו כבר
הורו הראשונים, שדווקא מחמת שהוא מושלם - לא יתכן שתחסר לו תכונה או פעולה כלשהיא.
והיות שהוא יתברך טוב - "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.[30]", וּמִטֶּבַע הטוב להיטיב, לכן
ברא עולם שיוכל להיטיב עמו[31].
מצד
הברואים, הרס"ג[32], ובעקבותיו הרמח"ל[33], אמרו שקיים מושג של "נהמא דכיסופא" ביחס לנשמה. דהיינו
שהמצאות הנשמה בעולם העליון ללא עמל ויגיעה להשיג את מעלותיה ודבקותה בה' היא
בבחינת "לחם חסד", ויש לה בושה מכך, וממילא אין תענוגה מלא. רק לאחר
ירידתה לעולם הזה, וקניית דרגתה בהשקעה ועמידה בניסיונות - יכולה היא לחזור אל תחת
כסא הכבוד בהתענגות אמיתית על ה'.[34]"
על
השניה, עונה לנו רש"י בפירושו לשתי
המילים הראשונות של הפסוק הראשון של התורה[35]: "בְּרֵאשִׁ֖ית
בָּרָ֣א אֱלֹקִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃"
"בְּרֵאשִׁית. אמר רבי יצחק: מפני מה פותחת
התורה במעשה בריאת העולם, והלא מאחר שעיקר התורה היא ללמד מצוות וחוקים לישראל, לא
היה צריך להתחיל את התורה אלא מפרשת 'החודש הזה לכם' (שמות יב, ב) – פרשת קורבן
הפסח הפותחת המצוות קידוש החודש, שהיא המצוה הראשונה שנצטוו בה כל בני ישראל
(דעת
זקנים, רא"ש, חזקוני). ומה טעם פתח בסיפור מעשה בראשית?
אלא משום הענין שדרשו חכמים מן הכתוב: 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם'
(תהילים
קיא, ו)
- גילה לעמו את מעשיו – מעשה בראשית – כדי לתת להם נחלת גויים, שאם יאמרו אומות
העולם לישראל: ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, והנכם מחזיקים בארצכם שלא
כדין, הם אומרים להם – משיבים ישראל לאומות העולם: כל הארץ (העולם) של
הקב"ה היא, הוא בראה, כפי שהתורה מעידה, ונתנה לאשר ישר בעיניו –
הואיל והארץ שלו, הוא נותנה למי שהוא חפץ; כשהיה ברצונו לתת את הארץ לשבעת
הגויים, נתנה להם; וכשהיה ברצונו לקחתה מידם ולהנחילה
לישראל, נטלה מהם ונתנה לנו. הרי שאין אנו ליסטים אלא בדין זכינו בה, שהרי
קיבלנו אותה מאדון הארץ (רא"ם).
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א. אין המקרא
הזה אומר אלא 'דרשני' – פסוק זה אינו מתיישב כראוי על-פי פשוטו בלבד, כאילו
קורא ואומר דרוש והתעמק בי (רא"ם, מהרש"ל), כמו שדרשוהו רבותנו:
'בראשית' – 'בשביל ראשית'; שלא נברא העולם אלא בשביל התורה שנקראת 'רֵאשִׁית
דַּרְכּוֹ' (משלי
ח, כב), ובשביל ישראל
שנקראו 'רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה' (ירמיה ב, ג), בשביל שני אלו הקרויים
'ראשית', נבראו השמים והארץ. "
ואחרי
הפירוש של רש"י אנחנו יכולים להבין את השלישית
שאותה אנחנו מוצאים בתניא :
שבו כותב האדמו"ר שניאור זלמן שכתוב במדרש[36] שתכלית בריאת העולם היא
ש"נתאוה
הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" היינו, הקב"ה רוצה לשכון בעולם הזה
בלא לבוש והסתר, כמו אדם הנמצא בדירתו בכל עצמותו. על פי טעם פנימי זה לבריאה,
שמצד עצמות ה' יתברך, לא נרגשת בעבודת האדם את קונו מציאות האדם, אלא מציאות
הבורא. היינו, שלימות העבודה והתענוג האמיתיים של נברא הם להשלים את הכוונה
העליונה להפוך את העולם לדירה לה' ית', דבר המתבטא בהתבטלות מוחלטת לרצון העליון
בלבד."
ומסביר
הרב נחום גולדשמיד: "כלומר: הבריאה היא פרי תשוקתו של "אין סוף
ברוך הוא", והתכלית של הבריאה היא שהנבראים יעשו את רצונו יתברך, המוצא את
ביטויו בקיום התורה ומצוותיה."
{
למדנו
עד עכשיו כמה דברים:
1. העולם
הוא מימוש גשמי של הכוח הרוחני של הקב"ה.
2. הקב"ה
ברא את העולם כדי לגרום תענוג לנבראים.
3. התענוג
בא לידי ביטוי ע"י קיום המצוות הכתובות בתורה.
4. יש לכל
אדם בעולם הזה שליחות ייחודית משלו.
5. שבאמצעותו
הוא משלים לא רק את מטרתו בעולם (מטרת הנשמה),
6. אלא גם
משפיע על סביבתו ובורא את העולם ממש.
ואז
אנחנו מגיעים לפרשת נֹ֗חַ
שמספרת לנו את הסיפור של כל מה שלמדנו עד עכשיו:
הסיפור
על אדם אחד, שרק בקבלתו את השליחות הייחודית שלשמה הוא הגיע אל העולם, הוא מצליח
להשפיע על כל הסביבה שלו – וממש להציל את כל העולם כולו, זה שנברא רק בשבילו.
{
ופרשת
נֹֽחַ פותחת בפסוק: "אֵ֚לֶּה
תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו
אֶת־הָֽאֱלֹקִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃ [37]"
במוקד
תהילים ארצי
כתוב: "כותב
'בעל הסולם' רבי ברוך שלום אשלג – כי על כל אדם בעולמנו מוטלת החובה לדעת שהוא צריך
לעמול כדי לזכות ל'חן דקדושה'. חן כזה הוא בעצם סיעתא דשמייא שאדם מקבל בכל עניין
ודבר לו הוא צריך, ובלעדיו למעשה – אי אפשר לעשות שום דבר בדרך נטולת תחושה של
'כוחי ועוצם ידי' וכמי שעושה כדי לקבל פרס על מעשיו.
ולכן, על האדם להרבות בתפילה ותחנונים, כמו גם
בסגולות שונות – כדי לזכות לחן אמיתי, חן של קדושה, חן שניתן כעזרה מן השמיים
ומפלס את הדרך בכל ענייני העולם הזה, כדוגמת מציאת הזיווג, שלום בית, מקום עבודה
(פרנסה) ועוד. "
ונח
מצא חן בעיני הקב"ה, ולמה? כי כתוב: "אִ֥ישׁ תָּמִ֥ים הָיָ֖ה...
אֶת־הָֽאֱלֹקִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ"
פשוטו
של מקרא מסביר
לנו שלעומת שאר אנשי הדור ההוא, שהיו רשעים גדולים, הוא לא רק היה צדיק, אלא גם
תמים, שלם בצדקתו. לא היה בו שום פסול או משהו מרושע. הוא היה צדיק בשלמות.
ולא
רק זאת, הוא הכיר גם בזה שהקב"ה הוא מלך העולם, הוא כיבד את ה', ועשה רק מה
שהוא ידע שהוא טוב בעיני ה'. הוא לא גנב, ולא עבד אלילים, אפילו שהוא גר ביניהם,
הוא לא הושפע מהם.
ואת
התמימות הזו, השלמות הזו, הליכה בדרכי ה' כי זה מה שצריך, ביטול הרצון העצמי – זה
מאוד מוצא חן בעיני הקב"ה.
מסתבר
שלמצוא חן בעייני הקב"ה זה לא דבר של מה בכך בכלל.
הצירוף
הזה מופיע הרבה מאוד פעמים בתורה – 69 פעמים, בדקתי בקונקורדנציה.
הנה
כמה דוגמאות:
על
יוסף הצדיק כתוב: "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן
בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכׇל יֶשׁ לוֹ נָתַן
בְּיָדוֹ.[39]"
על
אסתר המלכה כתוב 6 פעמים שהיא מצאה חן בגילה: "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת
חֵן בְּעֵינֵי כׇּל רֹאֶיהָ."
; "וַיֶּאֱהַב
הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכׇּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכׇּל
הַבְּתוּלוֹת"
; "וַיְהִי
כִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן
בְּעֵינָיו וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב" ; "אִם מָצָאתִי
חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְx 2"
; "וְאִם
מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו [40]"
רות, הגיורת הראשונה, הסבתא הגדולה
של דוד המלך גם מצאה חן במגילה 3 פעמים: "וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים
אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו" ; "מַדּוּעַ מָצָאתִי
חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה. " ; "וַתֹּאמֶר אֶמְצָא
חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי... [41]"
אפילו
בסוף ברכת המזון אנחנו מבקשים מהקב"ה: "...וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת
ה'. וּצְדָקָה מֵאֱלקֵי יִשְׁעֵנוּ. וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי
אֱלקִים וְאָדָם:[42]"
למצוא
חן כל כך חשוב, שזו אחת הברכות שמברכים אותנו הכוהנים בשמו של הקב"ה.
אותה
ברכת הכוהנים, שאנחנו אומרים כל בוקר בברכות השחר, ושומעים בבית הכנסת ישירות
מפיהם של הכוהנים.
"וַיְדַבֵּר ה'
אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ
אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. (ישים לך חן, שתמצא חן, כי זה
כל כך חשוב למצוא חן).
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ
שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.[43]"
ובברכה
הזו יש 60 אותיות, ו-15 מילים.
על
חמש עשרה התיבות (המילים) של הברכה כתוב במדרש[44]: "ולמה ברכת כהנים הראשונה
שלש תיבות, כנגד שלשה אבות העולם, כהן אומר להם יזכור ברית שלשה. הברכה השניה חמש
תיבות כנגד חמשה חומשי תורה, שבזכות אבות ניתנה התורה לישראל... כהן אומר להם עשו
מה שכתוב בתורה שניתנה בזכות שלשה אבות. הברכה השלישית שבע תיבות כנגד שבעה
רקיעים, שכהן אומר להם שברא שבעה רקיעים יברך אתכם."
וה-60?
-- את ברכת הכוהנים אומרים גם כל ערב בקריאת שמע שעל המיטה, מיד אחרי שאומרים את
הפסוק הזה: "הִנֵּה
מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי
יִשְׂרָאֵל.[45]"
כשאנחנו
אומרים בקריאת שמע שעל המיטה את ברכת הכוהנים שיש בה 60 אותיות, יש מסביב המיטה
שלנו שישים גיבורים ששומרים עלינו: "כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי
מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.[46]" אוחזים בחרב מוכנים לשלוף, על
כל צרה (פחד) שחו"ח אם תגיע בלילה כשאנחנו ישנים.
{
אנחנו
שמורות, אנחנו שמורים. אנחנו עם הסגולה של הקב"ה.
עבורינו
נברא העולם. בשבילנו התורה.
אנחנו
כאן בשליחות פרטית עם השגחה פרטית.
אין
תפקיד שהוא גדול מידי.
אם
קיבלת את התפקיד, דעי שקיבלת גם את הכוחות, הכישרונות, והיכולות, לעשות אותו.
ואם
ישאלו אתכם הילדים שלכם, מה התפקיד שלי בעולם?
מהי
השליחות שלי?
התשובה
היא פשוטה: הדבר שאתה טוב בו, זה שבא לך הכי בקלות, זה שגורם לך הכי הרבה הנאה –
זה ארגז הכלים שלך, הכוחות, הכישרונות, היכולות שקיבלת מהקב"ה.
עכשיו
צריך לגלות איך אפשר לנצל את כל המתנות האלה בצורה הטובה ביותר כדי לשפר את העולם
שסביבך: וזה תפקידך!
{
הקיץ
בא אל קיצו
זו כבר ארצו
של איש הסתיו
הערב
קל וקריר
שב ומזכיר
לנו עכשיו
עוד יש בין עצים
בית מוגן,
אחרי החגים
ננכש את הקוצים
ונשתול פרחים בגן
יש עוד תפילת
לב חרישית,
אחרי החגים
נתקן את המשגים
ונתחיל מבראשית
חכה לי,
אל תשתתק,
אל תנתק
את הקשרים
חייך לי (חייכי),
אל תתעייף (אל תתעייפי),
אל נא תשרוף (אל תשרפי)
את הגשרים
עוד יש בין עצים
בית מוגן,
אחרי החגים
ננכש את הקוצים
ונשתול פרחים בגן
יש עוד תפילת
לב חרישית,
אחרי החגים
נתקן את המשגים
ונתחיל מבראשית
הקיץ
בא אל קיצו
זו כבר ארצו
של איש הסתיו
בא אל קיצו
זו כבר ארצו
של איש הסתיו
הערב
קל וקריר
שב ומזכיר
לנו עכשיו
עוד יש בין עצים
בית מוגן,
אחרי החגים
ננכש את הקוצים
ונשתול פרחים בגן
יש עוד תפילת
לב חרישית,
אחרי החגים
נתקן את המשגים
ונתחיל מבראשית
חכה לי,
אל תשתתק,
אל תנתק
את הקשרים
חייך לי (חייכי),
אל תתעייף (אל תתעייפי),
אל נא תשרוף (אל תשרפי)
את הגשרים
עוד יש בין עצים
בית מוגן,
אחרי החגים
ננכש את הקוצים
ונשתול פרחים בגן
יש עוד תפילת
לב חרישית,
אחרי החגים
נתקן את המשגים
ונתחיל מבראשית
הקיץ
בא אל קיצו
זו כבר ארצו
של איש הסתיו
{
נאחל
לכולנו, שעכשיו, אחרי החגים, נדע לקחת את השיאים והתובנות הרוחניות הגבוהות שאליהם
התחברנו בחגים, לשלב אותם בחיים היום-יומיים של העולם הזה, ולהפוך אותם למעשה, כי "לֹא הַמִּדְרָשׁ
הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה[49]", כך שנוכל לגלות את תפקידנו ולבצע
את שליחותינו בעולם הזה שנברא עבורינו בצורה הטובה ביותר.
קיבלנו
עוד שנה, הזדמנות שניה, הזדמנות להתחדש, מפנים,
ובע"ה
כולנו עכשיו מתחילים מהתחלה ברגל ימין.
{
לעילוי
נשמת הרבנית אסתר יונגרייז ע'ה
שיעור יַהֲדוּת וְהוֹרוּת מועבר ב'נ כל יום שני בשעה 20:30 בבי"כ אור תורה.
{
שיעור יַהֲדוּת וְהוֹרוּת מועבר ב'נ כל יום שני בשעה 20:30 בבי"כ אור תורה.
{
מקורות:
הרב גוטליב, ז. ל., הרב גרינוולד, י., הרב אנשין, נ., הרב אנשין, ד., הרב
אקער, י. (עורכים). (ה'תשע"ה). פשוטו
של מקרא: חמישה חומשי תורה עם ביאור המקרא בדרך הפשט – פרשות בראשית / נח. עמ' ב-קכב. ירושלים: לשם ספרי איכות.
הרב גולדשמיד, נ. (כ' אייר ה'תשע"ד). נתאווה הקב"ה להיות לו דירה
בתחתונים. אוחזר מתוך http://abc770.org/article/node/2938
הרב חיים מוולוז'ין. (ה'תרל"ד). שער החיים. מהדורת וילנא.
אוחזר מתוך: http://www.ateret4u.com/online/f_01527.html
הרב הלפרין, א. ד. (עורך). (תשע"ה). פרשיות עם הרבי: סיפורים
על הרבי מליובאוויטש לאור פרשת השבוע. בראשית. ישראל: ספריית כפר
חב"ד.
הרב
ד,ר לייטמן, מ. (עורך). זוהר לעם. ספר הזוהר עם פירוש ה"סולם".
כרך ט'. ישראל: קבלה לעם. אוחזר מתוך: https://books.google.com/
הרב מילר, ח.
(עורך). (2007). ספר בראשית. מהדורת לבייב, קול מנחם. כפר חב"ד: הוצאת ספרים קרני אור
התורה (קה"ת).
פורום אוצר
החכמה: בראשית חידושים ופרפראות לפסוק הראשון. אוחזר מתוך http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=25302
עולם
האותיות. הקדמה. אוחזר מתוך http://www.lehavin.co.il/Index.asp?ArticleID=799&CategoryID=164&Page=1
[5] רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן (במקור באידיש
דעֶר אַלטעֶר רבי. מכונה גם הרב או בעל התניא והשולחן ערוך) (י"ח באלול
ה'תק"ה (15 בספטמבר 1745) - כ"ד בטבת ה'תקע"ג (27 בדצמבר 1812)),
הוא מייסדה של שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי
חב"ד. חיבר את ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב שולחן ערוך.
[24] פירוש בעל הטורים על התורה/בראשית/א (ויקיטקסט)
רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
[26] מסכת
שבת: "מאי טעמא שיקרא אחדא כרעיה קאי, ואמת
מלבן לבוניה? קושטא - קאי, שיקרא - לא קאי"; כלומר, מדוע אותיות המילה שקר
מונחות על רגל אחת בלבד [כתיבהּ המקורי של האות ש' הוא עם בסיס זוויתי, כמו בכתב סת"ם],
בעוד אותיות המילה אמת ניצבות על שתי רגליים כל אחת? והתשובה: האמת – עומדת, השקר
– אינו עומד; ומכאן מקור הביטוי 'לשקר אין רגליים'.
[28] פירוש בעל הטורים על התורה/בראשית/א (ויקיטקסט)
רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
[31] אמנם לפעמים נדמה לנו שישנם הרבה רעות בעולם, אך
בבחינה מדוקדקת יותר נראה שרוב רובם של המציאויות הם טובות, ובבחינה עמוקה יותר
נבחין שאפילו מה שנראה לנו רע הוא בעצם טוב במבט אלוקי-כללי-נצחי.
[32] רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה
הפיומי ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ראש ישיבת סורא.
[33] רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו
באייר ה'תק"ו, 16 במאי 1746) היה מקובל, סופר, חוקר רטוריקה ומשורר איטלקי
במאה השמונה עשרה.
[48] מילים:
אהוד מנור ; לחן: אבי טולדנו ; מתוך האלבום "חי" של עפרה חזה 1983
בשיעור הקשבנו לביצוע של עופרה חזה ואבי טולדנו: https://www.youtube.com/watch?v=ESydFk5VSkE
בשיעור הקשבנו לביצוע של עופרה חזה ואבי טולדנו: https://www.youtube.com/watch?v=ESydFk5VSkE
[© Smadar Prager, CGP]
Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה