יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת: עֵת מֶלְחָמָה | פרשת כי תצא | י' באלול ה'תשע"ט

בס"ד

­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת

והפעם: הגיגים מעוגנים על פרשת כי תצא

עֵת מֶלְחָמָה

מיהם האויבים האמיתיים שלנו? ואיך אפשר לנצח אותם?

שלמה המלך כתב כל-כך יפה בספר קהלת:

"לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. 

         עֵת לִבְכּוֹת         וְעֵת לִשְׂחוֹק,

         עֵת לַחֲבוֹק,       וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
         עֵת לְבַקֵּשׁ         וְעֵת לְאַבֵּד,

         עֵת לַחֲשׁוֹת       וְעֵת לְדַבֵּר.
         עֵת לֶאֱהֹב         וְעֵת לִשְׂנֹא,
         עֵת מִלְחָמָה      וְעֵת שָׁלוֹם[1]."

לכל דבר יש את הזמן הנכון לו והמתאים  לו. והיום נדבר על עֵת מִלְחָמָה כי עכשיו אנחנו בזמן מלחמה.

ואיך אנחנו יודעים את זה?

כי בפרשת השבוע שלנו יוצאים למלחמה, ואנחנו חיים עם הזמן כמו שלימד אותנו האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי[2]: כשקוראים את התורה "יש לחיות עם הזמן[3]". הוא מזכיר לנו שפרשת השבוע שלנו היא לא כל מיני התרחשויות שקרו אי שם בהיסטוריה לפני אלפי שנה – היא כאן ועכשיו חיה ונושמת איתנו את ההווה שלנו.

ופרשת השבוע שלנו, פרשת כִּֽי־תֵצֵ֥א[4], מדברת על יציאה למלחמה, וכך היא פותחת: "כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ ה' אֱלֹקֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃"

{

משה רבנו עליו השלום עומד ונואם את נאום הפרידה שלו מעם ישראל. מראש חודש שבט ועד ז' באדר, הוא יום פטירתו, 37 ימים הוא מדבר את צוואתו. המילים האחרונות שלו. כל מילה חשובה.

אז ברור שבפשטות משה רע"ה נותן כאן לעם הוראות והנחיות אלוקיות לגבי אופן ההתנהלות העתידית שלהם כשיצאו למלחמה על העמים שיושבים כרגע בארץ ישראל. שהיא לא הארץ שלהם, אלא הארץ של בני ישראל שהיו בגלות מצרים ועכשיו חוזרים אליה להתיישב בה.

אבל אנחנו אוהבות לרדת יותר לעומק...

"כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ ה' אֱלֹקֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃"

1.     מיהם האויבים שלנו?

תלוי את מי תשאלו... 😉

רוב האנשים יתחילו למנות את כל מי ומה שמסביבם שמפריע להם, מאיים על הביטחון שלהם, או מקשה על חייהם:

השונאים שלי, אלה שמקנאים בי, אלה שכועסים עלי, זה שאין לי כסף, העבודה הקשה שלי, אלה שמבקשים להתנכל לי, אלה שקמים עלי להורגני...

וזה הכל נכון. אלה אויבים אמיתיים מציאותיים, קשים.

אם נתייחס למילה אויבים בהשאלה, וננסה לבדוק עם עצמנו מי או מה מפריעים לנו, נמצא שאלה יכולים להיות אפילו (ואולי דווקא) האנשים הכי קרובים אלינו.  

אני לא מאושרת כי בעלי לא מתייחס אלי כמו שהייתי רוצה שיתייחס אלי.

אני לא מאושר כי הבן שלי אוהב לנגן בכינור ולא לשחק כדורגל.

אני לא שמחה כי הילדים שלי מתחצפים אלי.

אני לא רגוע כי הבוס שלי תמיד לא מרוצה.

והרשימה היא אינסופית.

{

2.     אבל מיהם האויבים האמיתיים שלנו באמת?

אנחנו נמצאים עכשיו בחודש הסליחות.

הרב גינזבורג מחב"ד[5] כותב[6]: "חודש אלול הוא זמן של חשבון נפש. עיקר חשבון הנפש הוא במילה "אַיֶּכָּה“[7] היכן אתה נמצא? היכן האני שלך נמצא? האם האני שלך מחובר לכנסת ישראל ולקב"ה?! את ה'אני' של היהודי ניתן לתקן כי יש בו דעת, והזמן הוא בחודש אלול - "אֲנִי - לְדוֹדִי"!"

בן אדם חייב קודם כל להבין שהאויבים הכי גדולים שלו נמצאים בתוך תוכו פנימה.

הכל נמצא בנו. הכל בתוכנו. הכל מתחיל בַּ-"אֲנִי".

האויבים האמיתיים שלנו הם בַּ-"אֲנִי". הם בתוך תוכנו. אלה האויבים שהכי קשה לנו להילחם בהם:

הספק, והפחד, והעצלות, והכבדות, והתיעוב העצמי, תחושת חוסר הערך, חוסר האמונה בעצמי, המילים הרעות שאנחנו אומרות לעצמנו ANTS[8]... וגם מאמינות להן, ייאוש, פחד משינוי, חוסר אמונה ששינוי הוא אפשרי, הבושה מה יגידו, מה יחשבו עלי...

3.     איך מלמדת אותנו התורה לנצח בקלות את האויבים שלנו?

כאן אנחנו חוזרת לשיעור של שבוע שעבר. השיעור של חודש אלול.

זה רמוז בראשי התיבות של שם החודש: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי...[9]"

תשובה בעברית זה גם answer, אבל לא רק. לא לזה מתכוונים כשאומרים לעשות תשובה.
כאן הכוונה של המילה תשובה היא במובן של חזרה, לשוב, כמו לחזור הביתה, לשוב למקור: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ ונשוב [וְנָשׁוּבָה] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.[10]"

כלומר קודם כל אני צריכה לעשות מחווה של התקרבות אליו, זה ה: אֲנִי לְדוֹדִי, ואז הוא יעשה גם הוא מחווה של התקרבות אלי, זה ה: וְדוֹדִי לִי.

בליקוטי שיחות כותב האדמו"ר הזקן, רבי שניאור מלאדי על ראשי התיבות "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" של חודש אלול: "משל למלך שקודם בואו לעיר, יוצאים אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאים כל מי שרוצה - לצאת להקביל פניו. והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות, ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הם הולכים אחריו, ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות, ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי הסגולה".[11]"

כלומר, בחודש אלול עבודת ההתקרבות אל הקב"ה היא קודם כל מצד האדם עצמו בבחינת אֲנִי לְדוֹדִי, ואז בחגי תשרי זוכה האדם להימשכות והתקרבות מצדו של הקב"ה בבחינת וְדוֹדִי לִי.

אלא שעכשיו בחודש אלול זה זמן מיוחד במיוחד, זמן תשובה, שבו הקב"ה נמצא ממש קרוב וזמין עם כל י"ג מידות הרחמים שלו בכל ימי החול ולא רק בשבתות ובימים הטובים. הוא לא רחוק בשמים, אלא ממש כאן בינינו בשדה כל הזמן. "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.[12]"

כל מה שצריך זה רק לאצת ולקטוף את כל השפע הזה שמחכה לנו ממש כאן בפתח הדלת.

אנחנו שוב חוזרים על אותו רעיון. מחזקים אותו. מבינים כמה הוא חשוב:

כמו שאמרו חז"ל[13]: "אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו."

כל מה שאנחנו צריכים לעשות כאן זו פעולה אחת קטנה.

והפתח הקטן הזה, הקוף של המחט, יפתח לך היכל שלם מלא פתחים ענקיים. שערים עצומים.

פתח קטן: אֲנִי לְדוֹדִי, ואז הוא יעשה גם הוא מחווה של התקרבות אלי, זה ה: וְדוֹדִי לִי.

פתח קטן כאן, שערי שפע עצומים משם.

וגם הפרשה שלנו מחזקת ומעמיקה את הרעיון הזה , את העבודה של הזמן הזה:

אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי.

"כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ ה' אֱלֹקֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃"

 כדי שהקב"ה יתן לך אויבך בידך, וממש יסדר לך ניצחון על האויב בקלות, כך שבקלות תפיל אותו בשבי, אתה צריך קודם כל לעשות את המחווה הראשונה, את הפעולה הראשונה, את ה: כִּֽי־תֵצֵ֥א!

ה: כִּֽי־תֵצֵ֥א! הוא בגדר ה: אֲנִי לְדוֹדִי!

ורק אז יבוא ה: וְדוֹדִי לִי! רק אז " וּנְתָנ֞וֹ ה' אֱלֹקֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃"

אתה צריך לעשות את הצעד הראשון והכי קשה: לעשות שינוי!

{

הרבנית נועם זיגדון כתבה בחיזוק היומי[14] שלה: "המונים התקבצו על גדות הנהר. שני כלונסאות הוצבו וחבל נמתח על פני המים הגועשים. לוליין טיפס מוט בידיו, ופסע על פני החבל הלוך ושוב.

הנשימה נעתקה ומה אם ימעד ?

אך לא, הוא השלים מספר הקפותיו וירד לקול תשואות הקהל.

ניגש אליו אחד:

"גלה לי, מה הקטע הקשה ביותר ? כשאתה פוסע במורד, למרכז החבל , או כשאתה מטפס במעלה אל הקצה השני ?"

ענה הלוליין: "לא זה ולא זה.

הקטע הקשה ביותר, הוא להסתובב !"…

וזה נכון כל כך !

לעשות שינוי זה הכי קשה

מי שרגיל לישון עוד חמש דקות

ומחליט להקיץ בזמן.

מי שרגיל להשתהות בלבישה וברחצה

ומחליט להזדרז ולמהר.

מי שרגיל להתפלל בפיזור הדעת

ומחליט להתרכז ולכוון.

מי שרגיל לאחר לסדר ולפטפט במהלכו

ומחליט להקפיד ולהתמיד זה הכי קשה

להכנע לטבעים המכתיבים את מהלך החיים זה הכי קל אבל אם יקום ויתנער גם אם זה קשה ומנוגד לטבע הוא מתאמץ לכבוד השם ומוסר נפשו ממשיך הוא כלפיו הנהגת מידה כנגד מידה והקדוש ברוך הוא פועל בניגוד לטבע ולהנהגת המשפט ועושה לו נס.

ובזה, סמוך הוא ובטוח.

כי נס בגדרי הנהגת הבורא יתברך

זה נס מובטח !"

{

אנחנו עומדים על סיפה של שנה חדשה – עומדים לפני התחלה חדשה.

ודווקא בחודש הזה שבו מתכוננים להתחלה חדשה בוחר הקב"ה שנתקע בשופר.

מה הקשר?

היה מתאים יותר לעשות כל יום הפרשות חלה המוניות, כי חלה לשון התחלה.

ולחם הוא גם לשון מלחמה.

ואם צריכים לצאת למלחמה על האויבים עכשיו – אז מה יותר מתאים ונכון מלחם אותיות מלחמה שתסלול דרך להתחלה חדשה ויפה.

כי שופר מלשון – שפרו מעשיכם.

כתוב בתהילים: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ.[15]"

בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ - ראש השנה הוא החג היחידי שנופל ביום שבו הירח מכוסה. בראש החודש עצמו. א' בתשרי. כל שאר החגים שלנו נופלים כשהריח גלוי או ממש באמצע החודש כשהירח מלא, כלומר גלוי במלואו, לא מכוסה.

סוכות - טו' בתשרי

פורים - יד' באדר

פסח - טו' בניסן

שבועות - ו' בסיון

טו' באב .... ;-)

ואפילו יום הכיפורים שאומרים שבאחרית הימים אחרי ביאת המשיח יהפוך ליום חג[16], נופל קרוב יותר לאמצע החודש מאשר לראשיתו, - י' בתשרי.

"תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ."

"תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר" כתוב במדרש ויקרא רבה[17]: "תקעו בחדש שופר, בחודש - חדשו מעשיכם. שופר - שפרו מעשיכם". "

חֹדֶשׁ =  חידוש המעשים

שׁוֹפָר = שיפור המעשים

מה קל יותר? לחדש או לשפר?

ברור שקל יותר לחדש. התחלה תמיד מרגשת וממריצה ומעודדת מעצם היותה...

אבל לקחת משהו שכבר עושים אותו מיליון פעם ולעשות אותו טוב יותר, לשפר אותו – זה כבר סיפור אחר לגמרי.

אבל, אומר לנו הקב"ה, אם אתם מצליחים לעבוד על עצמכם ולא רק לחדש, זה בהחלט ראוי לציון לקחת על עצמך קבלה חדשה, אלא מצליחים אפילו גם לשפר משהו שכבר קיים, אז אני אעשה לכם כמו השופר שנכנס לו אויר מצד אחד ויוצא לו קול תרועה מהצד השני. אם אתם הופכים את הטבע של עצמכם ומשפרים משהו קיים שלא מלהיב כמו להתחיל משהו חדש, אז גם אני אהפוך את עצמי ממידת הדין למידת הרחמים, ואת מה שגזרתי אהפוך לטובה: "...אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו כך אני עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והופך לכם מדת הדין למדת רחמים..."

אתם עושים תנועה קטנה לכיוון שלי – ואני עושה תנועה עצומה לכיוון שלכם: אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי.

{

"כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ ה' אֱלֹקֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃"

זו המלחמה. המלחמה היא תמיד שלנו בעצמנו קודם כל.

את כל העולם אנחנו חווים מתוך עצמנו.  הכל זה הפירוש שאנחנו נותנים למציאות. כולל המציאות הפנימית שבה אנחנו חווים את עצמנו.

אנחנו פקעת של רגשות עוצמתיים שמעוורת אותנו, ומסלפת את המציאות שלנו.

קל להתחיל משהו חדש, וכמה הרבה יותר קשה להתמיד בו באותה התלהבות של התחלה.

ואנחנו יוצאות למלחמה: ללמוד להתחדש מחדש בישן, ולהשתפר במה שכבר קיים והפך הרגל. נחזיר לו את הברק.

{

אורות[18]

כל המקומות שבהם היית

עולמות שראית וגילית

כל השאלות שבדרך שאלת

לפעמים לא העזת לגלות

אורות מהבהבים

בשתי שניות

חולפים חיי אל מול עיני

קולות מזמן אחר

הלב אומר להתעורר מהר

כל הדרכים נפתחות לפניך

מתגלות מול עיניך בחייך

כל התהיות נעלמות ברגע

ועכשיו ברור מה חשוב ומה פחות

אורות מהבהבים...

כל הזכרונות, הדמעות שבכית

שניקו את פניך מהתום

כל החוויות שהעצימו את ימיך

שהדירו שינה מעיניך בלילות

אורות מהבהבים...

{

השיעור מוקדש לעילוי אספרנס בת אברהם רוח ה' תניחה בגן עדן

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות יבלט"א
לרפואה שלימה של אמיליה בת אסתר ושלומית בת רחל בתוך שאר חולי עמו ישראל
ולזכות גל צחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה לזרע של קיימא

{

לעילוי נשמת הרבנית אסתר יונגרייז ע'ה

שיעור ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת מועבר לנשים בע"ה ב'נ כל יום שלישי בשעה 20:30 בבי"כ אור תורה.

פרויקט שיעורי ­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת הוא הכרת הטוב והודיה יום-יומית לקב"ה
על הנס הגדול שעשה איתי.

תגובות הארות והערות יתקבלו בשמחה

{

מקורות:

הרב אזולאי, מ. (אין תאריך). שבעת השערים. אוחזר מתוך http://www.breslev.co.il/articlePrintVersion.aspx?id=6841&language=spanish

ברוד, מ. (עורך). (תשס"ז). שולחן שבת שיחות ורעיונות לפרשיות השבוע מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של הרבי מליובאוויטש. פרשת ראה - עמ' 343-342 עפ"י ליקוטי שיחות כרך כט', עמ'  272. ישראל: מכון ליובאוויטש.

רבי ברזובסקי, ש. נ. (תשנ"ז). ספר נתיבות שלום על התורה דברים. עמ' קכו-קלא. ירושלים: הוצאת ישיבת בית אברהם סלונים.

הרב גוטליב, ז. ל., הרב גרינוולד, י., הרב אנשין, נ., הרב אנשין, ד., הרב אקער, י. (עורכים). (ה'תשע"ה). פשוטו של מקרא: חמישה חומשי תורה עם ביאור המקרא בדרך הפשט, דברים – פרשת כי תצא. עמ' רס-שיא. פרשת שופטים. עמ' ריא-רנט. ירושלים: לשם ספרי איכות.

הרב הלוי, ש. (אין תאריך). שבעה השערים שיש לאדם. אוחזר מתוך http://dvar-tora.co.il/mamr.aspx?id=692

רבנו יוסף, ח. (תשס"ו). פניני הבן איש חי על פרשיות השבוע – ויקרא במדבר דברים. עמ' שצה-תטז. ישראל: הוצאת פלדהיים. 

הרב מילר, ח. (עורך). (2007). ניצוצות של חסידות. בתוך ספר דברים פרשת כי תצא, עמ' 159, עפ"י הרבי מלובביץ' מתוך ליקוטי תורה להאריז"ל הובא בשיחה של שבת פרשת ראה תשמ"ו. מהדורת לבייב, קול מנחם. כפר חב"ד: הוצאת ספרים קרני אור התורה (קה"ת).

הרבנית מזרחי, י. (בעריכת יקרת פרידמן). [שיעורים בדוא"ל למנויות "פרשה ואשה"]. אוחזר מתוך http://www.parasha.org/.

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך http://mg.alhatorah.org/

---

[1]  קהלת ג' א' - ח'

[2]  רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן (במקור באידיש דעֶר אַלטעֶר רבי. מכונה גם הרב או בעל התניא והשולחן ערוך) (י"ח באלול ה'תק"ה (15 בספטמבר 1745) - כ"ד בטבת ה'תקע"ג (27 בדצמבר 1812)), הוא מייסדה של שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. חיבר את ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב שולחן ערוך.

[3]  היום יום, ב' מרחשון

[4] פ' כִּֽי־תֵצֵ֥א: דברים כא' י' – כה' יט' (6/11 ; 110 פסוקים) ; מכילה 74 מצוות, ומדברת על דיני משפחה, דיני מלחמה, חתונה יהודית, דינים שבין אדם לחברו, ועוד דינים שונים, ומסיימת במ

צוות מחיית זכר עמלק.

[5]  הרב יצחק פייוויש גינזבורג (14.11.1944) הוא חסיד חב"ד, נשיא ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, ראש עמותת "גל עיני" וראש תנועת "דרך חיים".

[6]  "הגל היומי" ט' באלול - ווטסאפ

[7]  בראשית ג' ט'

[8]  ANTS = Automatic Negative ThoughtS

[9]  שיר השירים ו' ג': "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים."

[10] איכה ה' כא'

[11]  ליקוטי תורה, פרשת ראה, לב' א'

[12]  תהילים קמ"ה יח'

[13]  מדרש שהש"ר פ"ה ג'

[14]  בווטסאפ

[15]  תהילים פא' ד'

[16] זכריה ח' יט': "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי (יז' תמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' אב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (י' תשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' שבט) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ."

[17]  ויקרא רבה פרשה כט' ו': "ו ר' ברכיה פתח (תהלים פא, ד): "תקעו בחדש שופר" וכי כל החדשים אינן חדש אלא "בכסה" וכל החדשים אינן נכסין אלא "ליום חגנו" והלא ניסן חדש נכסה ויש לו חג בפני עצמו אלא איזהו חדש שנכסה ויש לו חג וחגו בן יומו אי אתה מוצא אלא בחדש תשרי בחדש זה תחדשו מעשיכם בשופר בחדש הזה שפרו מעשיכם אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו כך אני עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והופך לכם מדת הדין למדת רחמים אימתי "בחדש השביעי":"

[18]  בשיעור הקשבנו לשיר "אורות". מילים, לחן וביצוע: אברהם טל, מתוך אלבומו "אורות" 2010: https://www.youtube.com/watch?v=-zzdy7rITrs

[© Smadar Prager, CGP]

---

www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotion Focused Psychotherapist since 1998 after graduating the four-year program in the Alfred Adler Institute in Israel.  With a home-based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island) she focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To contact or to schedule an appointment please email smadarprager@gmail.com or call/text 917-513-1490.

I'd love to hear from you.