יום חמישי, 4 במאי 2017

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת אחרי-מות קדושים | ח' אייר ה'תשע"ז

💎בס"ד

🍬*קבלו סוכריה לשבת: 🍬

כתוב בפרשות השבוע: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, ה’." ( ויקרא יט' יח')

א. מה פירוש, אֲנִי, ה’? לא מספיק לומר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:?
וב. למה לְרֵעֲךָ ולא את רֵעֲךָ?

הרב שלמה רוזנשטיין מסביר שלאהוב את רֵעֲךָ אומר לאהוב אותו, את אישיותו, את תכונותיו, ואז זו תמיד אהבה שהיא בהשוואה לעצמנו, לאישיות שלנו, לתכונות שלנו.
אבל התורה מצווה עלינו לאהוב לְרֵעֲךָ, וזו אהבה שונה.
זה לא אומר לאהוב אותו, זה אומר לאהוב עבורו, בשבילו.
וכך הוא כותב: "נדרוש את טובתו כשם שאנו דורשים את טובת עצמינו נשמח באושרו ונתעצב בצערו כאילו הדברים אירעו לנו. בשמחה נתרום לשלומו כאילו היה מדובר בשלומינו נרחיק מעליו צער כאילו נשקפה סכנה לנו זו דרישה שנוכל לקיימה ביחס לכל אדם אפילו אם אין כל קירבת נפש בינינו שהרי אותה מצוות אהבה מתעלמת לחלוטין מאישיותו של האחר היא אינה בנויה על אחת מתכונותיו."

ומדוע מסיימת התורה את הפסוק במילים אֲנִי, ה’?
כי יש כאן הוראה חשובה עבורינו.

למרות שזו מצווה שנשמעת מאוד הגיונית, ורוב הסיכויים שחברה מתוקנת היתה מגיעה למסקנה הזו בעצמה, שכדי שהחברה תוכל להתקיים בניחותא, באופן שבו כל אחד מחבריה ישגשג, צריך שכולם יחיו בשלום. לשם כך חייב כל אחד שיהיה אכפת לו מחברו, משכנו, בדיוק כפי שאכפת לו מעצמו.

אבל התורה אומרת לנו, לא.
אתם לא תעשו את זה כי זה הגיוני. אתם תעשו את זה כי א. ה' מצווה.
ככה תזכו בעוד מצווה. גדול שכר מצווה מלא מצווה.
ו-ב. אתם תעשו את זה כי זו ההנהגה של הקב"ה. ככה נוהג הקב"ה בברואיו. באהבה.

זו מהותו של הקב"ה, הוא כולו אור ושפע של טוב. כמו שכתב הרמח"ל בפתח ספרו מסילת ישרים: "מטבע הטוב להיטיב."
ואנחנו בניו "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם" ( דברים יד' א'), ואנחנו קדושים "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" ( ויקרא יט' ב')
ולכן גם אנחנו אמורים לנהוג כמוהו, להיות טובים ולהיטיב עם האחר, בין אם זה הגיוני ובין אם לאו.

הלל הזקן ענה לגוי שביקש ממנו שילמד אותו את כל התורה על רגל אחת: "מָה שֶׁשָּׂנאוּי עָלֶיךָ לֹא תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ." (בבלי, שבת, דף לא' עמ' א')

אז מה ההבדל? התורה אומרת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, בא הלל הזקן ואומר לֹא תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרֶךָ מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ?

אנחנו לומדים שזה לא מספיק רק לעשות, יש דברים שצריכים גם לא לעשות.

אנחנו צריכים לאהוב לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אבל אנחנו גם צריכים לא לעשות לַחֲבֵרֶךָ מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ.
אנחנו מצווים לאהוב, ומצווים גם לא לעשות את מה שלא היינו רוצים שיעשו לנו.
שני הדברים, שני ההפכים, ביחד, בצמד. גם זה וגם זה.
בדיוק כמו המצוות שלנו: מצוות עשה, ומצוות לא תעשה. כי חייבים לאזן בין החסד לגבורה. אנחנו צריכים את התפארת.

להרמוניה ולאיזון מגיעים ע"י איזון בין שני ההפכים. אי אפשר רק לעשות, או רק לא לעשות, צריכים לעשות במידה גם מזה וגם מזה. כל אחד ימצא את המינון הנכון לו. ורק כך מגיעים לאיזון.

שבת שלום ומבורך

באהבה, סמדר 🍓


אין תגובות:

פרסום תגובה