יום שבת, 15 באוקטובר 2016

יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת: גם זוּ לטובה / פרשת האזינו ה'תשע"ז

­יַהֲדוּת וְהוֹ­רוּת
והפעם: הגיגים מעוגנים על פרשת האזינו
גם זוּ לטובה

60 שניות על פרשת הַאֲזִינוּ והקשר שלה לתורה כולה:
  •         פרשת הַאֲזִינוּ היא פרשה יסודית וחשובה, כיון שהיא מקפלת בתוכה את כל התורה ואת כל השתלשלות ההיסטוריה[1]. היא פותחת בפסוק: "הַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַֽאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:"[2], שהוא הפסוק הראשון של השירה ששר משה לבני ישראל בתור נאום הפרידה שלו מהעם לפני מותו.
  •      פרשת הַאֲזִינוּ היא הפרשה העשירית, והאחת לפני אחרונה של ספר דברים, אבל מכיוון שאת הפרשה הבאה, פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה, לא קוראים אף פעם בשבת, פרשת הַאֲזִינוּ מסיימת את מחזור קריאת פרשות התורה בשבת, מה שמדגיש את הקשר שלה עם התורה כולה[3].
  •    מטרת נתינת השירה לבני ישראל היתה כדי "...לִשְׁמֹ֣ר לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת:"[4], מה שמלמד שוב על הקשר בינה לכל התורה[5]. קשר נוסף נגלה על-ידי הרמב"ן שאמר על הפסוק "וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת...[6]" כי מצווה על כל יהודי לכתוב לעצמו את כל ספר התורה, וזה מרמז כי שירת הַאֲזִינוּ מסמלת את כל התורה כולה[7].
  •    אחת המסורות מפי המהר"ל מפראג היא לומר כל יום את שירת "הַאֲזִינוּ", משום שהדבר מהוה סגולה להצלחה ולאריכות ימים, וכן הורה הרב הקדוש המגיד ממזריטש זצוק"ל זיע"א, ללמוד שירת "הַאֲזִינוּ" בעל פה[8], ואילו האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל זיע"א מחב"ד אמר: "שמעתי מגדולים ששירת "הַאֲזִינו " צריך יהודי לדעת בעל פה. אילו ידעו אנשי עסקים על שפע הברכה הגדולה בעסקיהם ששירת "הַאֲזִינוּ" על-פה יכולה לפעול, היו נזהרים בכך הרבה יותר"[9].
  •    פרשת הַאֲזִינוּ היא פרק לב בספר דברים יש בכך רמז נוסף לקשר שבין פרשה זו לבין התורה כולה, משום שהתורה מתחילה באות ב ומסתיימת באות ל[10].

*

הפסוק הרביעי של שירת הַאֲזִינוּ מכריז:
"הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא:"[11]
משה מלמד את עם ישראל, כי על אף כל אשר רואות עינינו, עליהם לדעת להצדיק עליהם הדין, ולא להרהר אחרי מידותיו של הקב"ה[12].

החזקוני מסביר[13]: "וכך אומר להם משה: אע"פ שאני עומד להודיע לכם הפורענות שעתידים לבוא עליכם אם לא תקיימו את התורה, אל יעלה בלבבכם להרהר ח"ו אחר מעשי הקב"ה, שעליכם לדעת שכל דרכיו משפט ויש להצדיק את הדין בכל מה שבא, וכן על העבר" כמו שמפרש הכלי חמדה[14] "שכל מה שנעשה מן השמים לטוב נעשה, וגם הרעות לטובה הם, כי הצור תמים פעלו, פעולה אחת הוא פועל, ולכן ראוי להאמין שכל דרכיו משפט."

מוסיף האברבנאל[15]: "היינו כל מה שפעל ועשה הקב"ה עם עם ישראל, בשלמות עשה עמם ולא נפל דבר מכל דברו הטוב אשר דבר. ואע"פ שהניא את ישראל במדבר ארבעים שנה, כל אותו הדרך שהוליכם היה משפט וצדקה וזהו רמז באומרו כי כל דרכיו משפטיו. ולא רק הטובות, אלא גם הרעות והעונשים המיועדים לבוא עליהם יהיו כולם בצדק וביושר."

*

במהלך חיינו אנחנו מוצאים את עצמנו מתבוננים על העולם שמסביבינו ותמהים.
איך זה שכל כך הרבה אנשים חולים במחלה?
איך זה שכל כך הרבה ילדים ממלאים בתי רפואה?
איך זה שילדים סובלים, מתייתמים, נעזבים?
איך זה שכל כך הרבה צדיקים נרצחים?
איך זה שיש כל כך הרבה רוע בעולם, טרור, אכזריות, רעב, שטפונות, בצורות, התעללות, מחלות....?

ולפעמים זה נוגע הרבה יותר קרוב. לפעמים זה קורה לשכנים, לחברים, ולקרובי משפחה שלנו.
ולפעמים זה נוגע מאוד מאוד קרוב וזה קורה לנו באופן אישי, או שזה קורה חו"ח לילדים שלנו.
ואז באמת כל-כך כל-כך קשה להבין איך זה יכול להיות שהַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ. הרי זה לא מה שאנחנו רואים, זה לא מה שאנחו חווים, אז איך זה יכול להיות?
איך זה שילדים תמימים שמעולם לא חטאו סובלים?
איך זה שלאנשים טובים קורים דברים רעים?
איך זה שלצדיקים יש חיים קשים?
והיכן הצדק בעולם?

*

את הדיכוטומיה שטוב ורע הם בעצם אותו הדבר, או שני צדדים של אותו המטבע, מנסים להסביר טובי הפילוסופים והדתות כבר מאות ואלפי שנים.
במטפיזיקה והפילוסופיה הסינית למשל מפורסם מאוד סמל ה"יין-יאנג"[16] הבא לבטא באופן גראפי את הרעיון הזה ממש: שני ניגודים הדרים יחד בכפיפה אחת. במקרה הזה, ובהפשטה מוחלטת, השחור (הרע) והלבן (הטוב) גרים באותו עיגול, ובכל אחד מהם יש מעט מהשני.

הרעיון שהַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ, שהטוב והרע אחד הם, מובא בשירת הַאֲזִינוּ כסיכום של כל הפעמים הרבות שהוא מופיע בתנ"ך.

רבי אהרון לוויין מרישא: "הצור - תמים פעלו" - "כי כל דרכיו - משפט". בשאלה שנחבטו בה רבים, והיא שאלת "צדיק-ורע לו, רשע-וטוב לו" היה מסביר ואומר: שאין בכוחנו לשפוט אם דבר או תהליך מסוים הינו טוב או רע, מפני שאנו רואים רק את תחילתו של התהליך ולא את סופו. ויתכן שדבר מסוים הנראה כרגע כדבר רע יתברר למפרע כדבר טוב. "הצור-בורא העולם, תמים פעלו"- כאשר נראה את פועלו, נבין של "כל דרכיו משפט"- אמת וישר[17].

מספרים חז"ל[18] שכשאמר משה לפני הקב"ה הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ[19], ביקש לדעת למה יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו. אמר לו הקב"ה: צדיק ורע לו - צדיק בן רשע. רשע וטוב לו - רשע בן צדיק.
ויש במדרש ישן[20] שבאותה שעה ראה משה מרחוק מעיין יוצא מהר, ובא אדם עיף ושתה מים מן המעיין ושכח שם ארנק והלך. בא אדם שני ושתה ולקח את הארנק והלך. בא שלישי לשתות ושכב לנוח.
בא הראשון וביקש ממנו את ארנקו. טען הלה, איני יודע דבר, וברוב כעסו עמד והרגו.
היה משה מתמה למה הרג זה שהיה חף מפשע והשני ניצול וגם זכה בארנק;
אמר לו הקב"ה, אתה אינך יודע מה שהיה ולכן אתה מתמה. דע שאביו של הראשון גנב ארנק מאביו של השני, ובא בנו (שמצא הארנק) לירש ירושת אביו. וזה השלישי שנהרג, הרג אביו של זה הראשון. ובא הבן וגאל את דם אביו.
אז נתקררה דעתו של משה. וזה שאמר לו וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן[21], ואע"פ שאינו הגון. ועל-כן אמר דוד "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת.[22]"

*

רק לפני ימים ספורים עמדנו כולם יחד בבית הכנסת בסיום יום הכיפורים, ובתפילת הנעילה קראנו ביחד שבע פעמים ה' הוּא הָאֱלֹקִים. שמעתי הסבר מרגש:

כתוב בפסוק  אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים[23]. ה' זה י-ק-ו-ק. איפה שכתוב י-קו-ק זה רחמים. אלוקים זה דין. איפה שכתוב אלוקים זה דין. אז חשבנו לבאר ולומר כך, אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת: הקב"ה מצווה אותנו לדעת, כי ה', י-ק-ו-ק, זה גם אלוקים.  צריך לדעת שגם י-ק-ו-ק רחמים, ואדנות שזה דין, זה אלוקים. זה אותו דבר. לפעמים אתה מסתכל על החיים: על הרחמים שזה רחמים, ועל הדין שזה דין. לא! תדע, דין ורחמים זה אותו דבר.
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת. הקב"ה, אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים. הי-ק-ו-ק ואלוקים זה אחד. אדם צריך לחזק בנפש שלו שדין ורחמים זה אחד. הבעיה איך אתה מסתכל על זה. לפעמים יש לאדם בעיה גדולה, ובשביל השני היא בכלל לא בעיה. הבעיה היא בראש של האדם. איך שאתה רואה את הדברים, הבעיה היא בראש שלך.
יש אנשים שהדבר הזה, זה סוף העולם בשבילם, ולאחרים זה כלום.
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים. הקב"ה ציווה אותנו: י-ק-ו-ק ואדנות זה אותו דבר. השאלה איך אדם מסתכל על הדברים.
מתי שאדם מרגיש אלוקים, מידת הדין, ברוב חסדיך בהיכלך, אם אתה מתקרב להיכל של אלוקים אתה רואה שהאלוקים הזה, זה חסד. זה לא מידת הדין.  זה חסד. זה רחמים.
הרבה פעמים אדם בחיים חושב שדבר זה מידת הדין, זה קשה, זה בעיה, זה צרה. אבל אם הוא יתקרב למעלה, לשמים, למקום קדוש, הוא יראה שבכלל זה לא בעיה, זה לטובתו, זה דבר שהוא כולו לטובתו.
מתי שנכסתי, הסתכלתי והרגשתי, מה זה העולם הזה ומה זה עולם הבא. תדעו לכם שבכלל אין לכם אף בעיות למטה. כל מה שקורה זה לטובתכם, תשמחו בכל מה שקורה. לכן לא יכלתי לעשות כלום. אנחנו רואים את החיים בצורה אחת. אנחנו רואים את החיים בצורה של: זה רחמים, זה דין, זה טוב, זה לא טוב. אין 'לא טוב' בעולם!
הדין והחסד זה אחד, זה אותו דבר, רק איך אתה מסתכל על זה.
לכן כל אחד צריך לחזק את הנפש שלו, בראיה שלו, בתפיסה שלו, בחיים שלו, בקרבה להקב"ה. אדם צריך למתק את החיים שלו למידת הרחמים, שהחיים שלו יהיו במידת הרחמים. מתי שהחיים של האדם במידת הרחמים, אדם זוכה לכל האור, לכל הטוב, לכל השמחה הגדולה שתהיה לו.[24]

*

כל-כך קשה לנו להבין את ההנהגה של ה'. גם רשית וגם מנטלית. קשה.
איך זה שאישה אחת כורעת תחת עומס של גידול ילדים, בעוד האחרת לא זוכה כלל לפרי בטן?
איך זה שאישה צריכה לחוות לידה שקטה?
איך זה שאב צריך לגדל ילד מפגר או אוטיסט?
איך זה שלבה של אם נקרע מצערה של ביתה שלא מצליחה להסתדר חברתית בבית הספר?
איך זה שילד חוזר כל יום מהלימודים כשנפשו חבולה ממילים רעות שנזרקות לעברו?
איך זה שחבר עוזר לחבר וברבות הימים אותו חבר מפנה לו את גבו?
איך זה שהורה סופג עלבונות מילדיו?
איך זה שהורים מתקשים לעזור לילדתם הסובלת?

*

מספרים על נחום איש גם זוּ שהיה רבו של רבי עקיבא, שהיה כינויו "איש גם זוּ"[25] על שם מנהגו שהיה נוהג לומר על כל מה שאירע לו "גם זוּ לטובה".
האגדה מספרת, שפעם שלחו על ידו דורון לבית הקיסר, אבנים טובות ומרגליות, ובדרך נגנבו והניחו תחתיהם עפר. כשראה זאת למחרת אמר: גם זוּ לטובה. כשהגיש את העפר למלך כעס המלך ואמר: משטים בי היהודים, ורצה להורגם. אמר: גם זוּ לטובה. מיד בא אליהו, ונתדמה כאחד משרי המלך ואמר, אולי עפר זה הוא מעפרו של אברהם אבינו, שכאשר הטילו אותו עפר נהפכו חרבות האויב לקש? היתה מדינה אחת שלא יכלו לכובשה, בדקו בעפר זה וכבשוה[26].

*

עם השנים ניסיתי להבין את מה שׁשׁוֹרֵר דוד המלך באומר "...שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי"[27]: אותה חתיכת עץ, אותו ענף (מקל) שעליהם אפשר להישען, הם אותה חתיכת העץ, אותו ענף (שבט) שאיתם מענישים ומעניקים מלקות -- וה' הוא זה שאוחז גם בזה וגם בזה. שניהם באים מאותו מקור. שניהם ענף. שניהם מאותו עץ. אחד צעיר ורך, השבט. והאחר בוגר וקשה, המקל.

נראה שכשמגיעים לתובנה פנימית אמיתית שהַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ ושה' הוּא הָאֱלֹקִים, אז הדיכוטומיה מיטשטשת ולא קיימת עוד, והמקל והשבט מנחמים באותה מידה.

מי יתן והורים ימצאו בזה נחמה. מי יתן ונגיע כולנו למדרגת גם זוּ.




© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר © תשרי ה'תשע"ז

1 הרב יהושע ויסמן שיעור לפרשת האזינו "כל התורה כולה על רגל אחת" ו' תשרי ה'תשס"ג
[2]  דברים לב' א'
[3]  הרבי מלובביץ', שיחות פרשת האזינו תשמ"א
[4]  דברים לב' מו'
[5]  הרבי מלובביץ, שם
[6]  דברים לא' יט'
[7]  הרמב"ן, שאלות בסיסיות, דברים לא' יט'
[8]  מתוך אתר tfilah.org
[9]  הרבי הריי"צ זצ"ל, ספר הזכרונות פרק כט; ספר השיחות תש"א עמ' 56; תרצ"ו, עמ' 149
[10]  הרבי מלובביץ', שיחות פרשת האזינו תשמ"ז
[11]  דברים לב' ד'
[12]  מתוך אתר tora.co.il
[13]  הרב חזקיה בן מנוח לפרשת האזינו ; המכונה: ה"חזקוני" על שם ספרו ה"חזקוני" על חמשה חומשי תורה.
נולד ב
-ה'י' 1250 - ה'ע 1310 בערך, בצרפת.
[14]  הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי לפרשת האזינו ; תרכ"ו - ה'תרפ"ח,  ; 1866 - 1928היה מרבני יהדות פולין  בתחילת  המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.
[15]  רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל לפרשת האזינו ;  או בספרדית דון איסק אברבנאל 1437 – 23 ספטמבר 1508,  מדינאי יהודי, פילוסוף, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהדות הבולטים בתקופת גירוש ספרד.
[16]    העיגול שבתוכו שתי טיפות חבוקות אחת בשניה האחת לבנה עם נקודה שחורה והשניה שחורה עם נקודה לבנה.
[17]  מתוך אתר tora.co.il
[18]  ברכות ז' א'
[19]  שמות לג' יג'
[20]  ילקוט מעם לועז, דברים ד', האזינו לב, ד' עמ' תתתפה
[21]  דברים לג' יט'
[22]  תהילים צב' ז'
[23]  דברים ד' לה' / פרשת ואתחנן
[24]  תמליל של קטע אודיו שקיבלתי בווטסאפ על רקע השיר "ואפילו בהסתרה". מקור לא ידוע.
[25]  תלמוד בבלי תענית כא' א'
[26]  מתוך אנציקלופדיה יהודית דעת data.ac.il
[27]  תהילים כג' ד'


[© Smadar Prager, CGP]



Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.

אין תגובות:

פרסום תגובה