יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: סוכריה לשבת חוקת - מה הטעם | ח' בתמוז ה'תתשע"ט

💎בס"ד | יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת פ' חוקת – מה הטעם | ח' בתמוז ה'תשע"ט

🍬 *קבלו _{סוכריה לשבת} פ' חוקת: מה הטעם 🍬

 

מספרים[1] על הרב נחמן בּוּלמן שהיה רב של קהילה בפאר-רוקווי, שביקש איתו יחידות דחופה. אין לא כבר סיפוק מהעבודה. הוא רוצה לפרוש מהתפקיד, ומהרבנות בכלל, ולחזור לעיר ניו-יורק ולהתחיל לעשות עסקים.

שבוע לאחר מכן, באחת ומשהו אחרי חצות נכנס הרב נחמן ליחידות עם הרבי.

הרבי התחיל להמטיר עליו שבחים על העבודה הנהדרת שהוא עושה, ואמר שהוא לא מבין למה הוא רוצה "לעזוב מקום שיש בו תועלת כל-כך גדולה מפעילותו. סוף סוף יש פה תפקיד בעל אחריות, ומי יודע מי יבוא במקומו, אם בכלל, ומי אומר שימצאו מישהו מתאים כמוהו. ואם לא – פירוש הדבר, שכל השקעתו היתה להבל ולריק. ובכלל, לכל יהודי יש תפקיד בעולם וזוהי מטרת חייו בעולם הזה."

הרב בולמן השיב ביידיש: "אגיד לרבי את האמת הטהורה. אין לי תענוג (געשמאַק) מהעבודה הזאת."

הרב בולמן סיפר שפתאום האדימו פניו של הרבי, והוא דפק על השולחן ואמר בקול רם ובטון נחרץ: "גאשמעק?! יהודי עושה משהו בשביל גאשמעק? יהודי צריך לעשות משום שזוהי השליחות שלו, ולשם כך ירדה נשמתו לעולם. לעמוד ולשרת!

ראביי בולמן! האם אתה חושב שלי יש תענוג לשבת כאן ולהתעסק עם הציבור?

לי יש תענוג לשבת בחדרי וללמוד דף גמרא, בלי שתהיה לי שייכות לכל העניינים בעולם!"

בפרשה שלנו, פרשת חֻקַּ֣ת[2] משה מכה בסלע ויוצאים ממנו מים: "וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָד֗וֹ וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים[3]", ועל כך שהכה במקום לדבר הקב"ה מודיע לו שהוא לא יכנס לארץ ישראל: "יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃[4]"

[האמת היא שהוא מודיע לא רק למשה, אלא גם לאהרון. אבל זה לא נושא הסוכריה, אז במחילה היום נדלג על זה.]

וזה כזה לא פייר.

40 שנה סוחב משה את העם הזה על כתפיו. מנהיג, אותו, מוביל אותו, נלחם כמו אריה להגן עליהם, מסנגר עליהם מול הקב"ה. הכל הוא עושה בשביל העם הזה. העם הזה שביחד איתו הוא יצא "מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים[5]" במסע לא יאומן דרך מעמד הר סיני ואל הארץ המובטחת.

40 שנה הוא נושא את העם הזה "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק[6]" בציפיה להיכנס יחד איתם לארץ ישראל – ובדקה התשעים לפני כניסתם לארץ ישראל הקב"ה מנפץ לו את החלום.

למה? למה כזה עונש? זה כל כך לא פייר. יכול היה הקב"ה להעניש אותו בכל עונש אחר.

למה דווקא העונש הזה?

בפרשת ואתחנן שבחומש דברים מספר לנו משה מה קרה אחרי שהקב"ה הודיע לו שהוא בסופו של דבר לא יכנס לא"י: "וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־ה' בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃... אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן...[7]"

וָאֶתְחַנַּ֖ן – גימטרה 515[8]. במדרש דברים רבה מסופר לנו על חמש מאות וחמש עשרה התפילות שמשה רבע"ה התפלל לקב"ה, והתחנן אליו שיוּרשה לו להיכנס לארץ ישראל.

ואז, אחרי הפעם החמש מאות וחמש עשרה ה' זורק למשה את הפצצה.
ה' מדבר ואומר למשה: "רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה".[9]

תפסיק. די. תפסיק לדבר. אל תדבר אלי עוד בעניין הזה. אל תתפלל יותר. אל תבקש ממני עוד את הדבר הזה. ה' אומר למשה (כביכול): יקירי, אין סיכוי. חבל על האויר שלך. החלטתי, וזהו! אתה לא נכנס לארץ. נקודה. סימן קריאה.

ה' לא נענה לאף אחת מהפילות של משה. ה' אומר למשה: לא!

איזה חורבן זה. איזה מפח נפש נוראי. איזו תחושה זו שאחרי שמשה היה עבור הקב"ה בדיוק מה שהוא ביקש ממנו להיות, אחרי שהוא הקדיש את חייו לקב"ה, הקב"ה לא מוכן לוותר לו על העונש.

כמה אפשר להרגיש לא אהובים במצב כזה.

נו, ה' תסלח לי, מבקש משה רבנו, והקב"ה לא רוצה לסלוח לו.

וואו. איזה כאב לב.

נראה לכם שמשה רבינו משך בכתפיו עכשיו רקע ברגלו ואמר: "כׇל־זֶ֕ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁוֶ֖ה לִ֑י!" [10].

'אוףףף, כל ה-40 שנה האלה הלכו לי פארש! סתאם ביזבזתי זמן על השליחות האלוקית הזו, סתאם שרפתי שנים עם העם הזה במדבר. מה זה שווה כל ההקרבה הזו אם בסוף אני לא מקבל את הדובדבן שעל הקצפת?

מה הטעם בכל מה שעשיתי אם בסופו של דבר אני לא זוכה להיכנס לא"י?'

מה פתאום! זו בכלל בכלל לא דרך המחשבה של משה רבינו ע'ה.

"כׇל־זֶ֕ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁוֶ֖ה לִ֑י!" זו מחשבה הָמָנִית. מחשבה של רשעים.

מחשבה של קורח. מחשבה של מפונקים שחייבים הכל או לא כלום. ואם לא קיבלו הכל, אז כלום לא שווה.

מחשבה של יהירים שעושים רק למען קבלת פרס. ואם אין פרס, אז הכל לא שווה.

לא רואים את הדרך, רואים רק את המטרה. ואם המטרה הסופית לא הושגה, כאילו שלא נעשה שום דרך בכלל.

ממש לא. משה רבנו ע'ה כואב וכאוב, אבל יחד עם מפח הנפש הוא עדיין מקבל את גזר הדין באהבה.

[בסוגריים אני אגלה לכם שזה בכלל לא היה עונש. מלכתחילה הקב"ה תכנן את הדברים כך שמשה רבנו לא ייכנס לא"י. ובשורה התחתונה זה לא היה כדי להכאיב למשה, אלא פשוט כדי להשאיר אותו עם העם שלו במדבר. אנחנו הרי עכשיו כבר 38 שנים אחרי חטא המרגלים, אחרי שעם ישראל מסיים את המסע בן 40 השנה במדבר. כל דור המדבר כבר מת[11]. העם שעומד בשערי א"י הוא יליד המדבר. דור ראשון לחופש. אלא לא אותם העבדים שיצאו ממצרים. אלה הילדים שלהם. 'אתה שלהם והם שלך' אומר הקב"ה למשה. זה העם שלך. איתם יצאת ממצרים, ואיתם תקבר במדבר. ובתחיית המתים אתם תהיו ראשונים לקום, ואתה תהיה שם לסיים את השליחות שלך ולהביא אותם ואתה בראשם, כמו תמיד, לא"י. לארץ המובטחת[12].

ומה איתנו? מה עם הילדים שלנו? מה אנחנו מלמדים אותם אם על-ידי מתן דוגמא אישית, ואם על-ידי הערכים שאנחנו מחנכים אותם אליהם?

האם אנחנו עושים רק כדי לקבל? האם אנחנו משקיעים רק בשביל להשיג תוצאה ספציפית אחת?

האם אנחנו נתמסר רק למה שגורם לנו הנאה?

האם נשקיע רק כדי לקבל משהו? האם האהבה שלנו תלוי בדבר?

זה מה שמלמד אתנו משה רע'ה. שלא.

אנחנו נהיה חדורי מוטיבציה לעשות רק בגלל שזו השליחות שלנו עלי אדמות. זה התפקיד שלנו כאן.

אנחנו לא עושים רק בשביל הגעשמאק. רק בשביל ההנאה. אנחנו עושים כי זה הייעוד שלנו.

ואם באמת חשוב לנו להנות – אז נעשה את זה מהנה.

ונלמד גם את הילדים שלנו את השיעורי חיים הללו: לעשות ולעשות ולעשות ולתת מכל הלב. כי אנחנו עושים "שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס[13].

חודש תמוז, ר"ת זמני תשובה משמשים ובאים. תשובה זה לא רק ביום כיפור. תשובה זה כל יום. על ידי עבודה על עצמנו, ועל תיקון המידות שלנו, תכונות האופי שלנו, כל יום הוא חזרה בתשובה.

והזמן הזה הוא הכנה לימי הסליחות. זמן הכנה לזמן התשובה. זה מגיע, ממש מעבר לפינה.

ומתחילים, תמיד, תמיד – קודם כל עם עצמנו.

שבת שלום ומבורך, באהבה, סמדר🍓

דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה בגוף ובנפש של אמיליה בת אסתר
ולזכות גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה שיזכו לזרע של קיימא

[1]  בתוך "פרשיות עם הרבי" עמ' 119-117.

[2] פ' חֻקַּ֣ת: במדבר יט' א' – כב' א' (6/10)

[3]  במדבר כ' יא'

[4]  שם, שם יב'

[5]  שמות כ' ב' (ובעוד 8 מקומות בחומש: דברים ה' ו' ; ו' י"ב ; ח' י"ד ; י"ג ו' ; י"ג י"א ; יהושע כ"ד י"ז ; ירמיהו ל"ד י"ג ; מיכה ו' ד')

[6]  במדבר יא' יב'

[7] דברים כג' ג' ; כה'

[8]  דברים רבה יא' י'

[9]  דברים ג' כו'

[10] אסתר ה' יג': "וְכׇל־זֶ֕ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁוֶ֖ה לִ֑י בְּכׇל־עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י יוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר הַמֶּֽלֶךְ׃"

[11]  במדבר כ' א': "וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כׇּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן.." מפרש"י: "כל העדה – כל עדה השלימה שכבר מתו מתי מדבר, ואילו פירשו לחיים."

[12]  שמות טו' א' : "אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל"  ומפרש רבנו בחיי: "אז ישיר משה ובני ישראל – לשון הוה הוא, ואמרו רז"ל שר לא נאמר אלא ישיר מכאן רמז לתחית המתים מן התורה. ובמדרש אז ישיר משה יש אז לשעבר ויש אז לעתיד, לשעבר (בראשית ד) אז הוחל, (שמות ד) אז אמרה, אז ישיר משה". כמו שכתוב בילקוט שמעוני, ישעיה תצ"ט: " בימים ההם יקומו לתחיה משה ואהרון ובניו להורות לעם את הדרך אשר ילכו בה כימי צאתם ממצרים..."

[13]  אבות א' ג': "אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם".

בואו נשמור על קשר:  #YehadutVeHorut @smadarprager פייסבוק:fb.me/YehadutVeHorut לערוץ יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2Kh2wSU לאתר של סמדר פרגר: http://www.smadarprager.com/  Twitter: https://buff.ly/2VqN487  Instagram: https://buff.ly/2QfstjD הבלוג של סמדר פרגר בעברית: https://buff.ly/2CyYsaU  Smadar’s Sane Way (English) Blog: https://buff.ly/2G9uLPa

[© Smadar Prager, CGP]

www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotion Focused
Psychotherapist since 1998 after graduating the four-year program in the
Alfred Adler Institute in Israel.  With a home-based private practice located
in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island) she focuses on
relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and
Body & Eating Disorders.
To contact or to schedule an appointment please email smadarprager@gmail.com or call/text 917-513-1490 or WhatsApp Me.  I'd love to hear from you.