יום שבת, 1 בדצמבר 2018

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לחנוכה – נר ראשון – ליל חניה | כה' בכסלו ה'תשע"ט


בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לחנוכה
🍬 קבלו סוכריה לחנוכה- נר e : ליל חניה 🍬

לחג פוּרִים קוראים פוּרִים לזכר הפוּר[1] שהפיל המן ימח"ש ובכל זאת נעשה לנו נַהֲפוֹךְ הוּא[2].
לחג הפֶּ֥סַח קוראים פֶּ֥סַח "בעבור שפסח השם על בתי ישראל[3]", והבנים שלנו לא מתו במכת בכורות.
לחג שָׁבֻעֹת קוראים שָׁבֻעֹת בגלל שסופרים "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת[4]" מפסח ועד יום מתן תורה.
אז למה קוראים לחנוכה חנוכה?
היום נלמד שיש שתי סיבות.
  
1.      הסיבה הראשונה למה קוראים לחנוכה חנוכה:
כי זה היום שבו חגגו את
חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אחרי הניצחון הניסי על היוונים.
2.      הסיבה השנייה למה קוראים לחנוכה חנוכה:
כי היום הזה היה כה' בכסלו. זה היה היום שבו הם חנו בבית המקדש למשך שמונה ימים של הודיה והלל לקב"ה: חנו ב-כה'. חנו-כה. חנוכה.
וכך כתוב בספר החשמונאים[5]: "ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים, ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה, ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים. ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם, ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. ותהי שמחה גדולה בכל העם כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'."


הנר הראשון הוא היום הכי מהותי של החג. כי הרי הם 'חנו' ב'כה', וכל שאר הימים הם כתוצאה של היום הזה.
"בכלל ביהדות ל"פעם הראשונה" ולהתחלה יש סגולה להכיל בריכוז מבורך את כל מה שיבוא בעקבותיו.[6]"
כפי שמכתיבים את הדברים בפעם הראשונה, כך ימשיכו להתגלגל כל הדברים הבאים אחריהם.
אם מהפעם הראשונה שילד יושב ליד השולחן מלמדים אותו לפנות את הצלחת שלו מהשולחן – הוא ימשיך ויעשה את זה תמיד. אם מהפעם הראשונה שמתיישבים עם הילד על השטיח לשחק בלגו מלמדים אותו גם לאסוף את הקוביות לסלסלה, הוא ימשיך ויעשה את זה תמיד.
לפעם הראשונה יש כוח עצום.
לראשית יש כח שקובע את כל מה שיקרה בהמשך. הפעם הראשונה היא היסוד שעליו נבנות כל הפעמים הבאות.


כתוב בתלמוד הבבלי במסכת שבת: "
תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו[7]".
כמה פשוט.
המצווה של חג החנוכה היא שכל איש שיש לו בית ידליק בו נר.

מה זאת אומרת 'יש לו בית'?
כתוב במשנה: "בֵּיתוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ.[8]" בית זה המשפחה.

חג החנוכה מזמין אותנו להיכנס הביתה ולהיות ביחד, איש ואישתו, והילדים, בבית, ושם לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה [9]".
ולפי האר"י הקדוש יש לברך
לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה ולא לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה[10], מכיוון ש: לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה זה ראשי תיבות נח"ל[11] שזה "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים[12]" שהוא אחד מכינויו הקדושים של הקב"ה.

ואיפה בבית מדליקים את הנר?
ממש בכניסה לבית. בדלת הכניסה ממש ולצידה "מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל[13]" כדי שנהיה מוקפים במצוות, ומוקפים בקדושה בצאתנו ובבואנו.
הרב יהודה אריה לייב אלתר האדמו"ר מגור, ה"שפת אמת" כותב שהמזוזה מסמלת את התורה הקדושה, והחנוכייה את בית המקדש "שזה ב' המתנות הגדולות שזכו בנ"י.[14]"


הרב אליעזר ולדנברג כותב בספרו "ציץ אליעזר": "היונים בימי החשמונאים הבינו זאת כי הצביון המשפחתי המיוחד של עם ישראל הוא סוד קיומו ולכן הטילו את כובד משקלם לבטלו, וכפי שמסופר במדרש חנוכה , שבין הגזירות החמורות שגזרו עלינו גזרו גם על ביטול הייחוד - המשפחתי, וכלשון המדרש: עמדו וגזרו, שכל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגר לפתחו ידקר בחרב. וכ"כ למה? כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות, שכל בית שאין לו דלת – אין לו כבוד ולא צניעות".

בלעם הרשע עמד והתפעל מצניעותם של בני ישראל שפתחי האוהלים שלהם אינם מכוונים זה כלפי זה[15] וקרא: "מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ [16]", היוונים למדו מברכותיו של בלעם הרשע שזה סוד כוחו של עם ישראל. קדושת הבית. טהרת הבית. חוזקו של הבית היהודי. ואת זה הם ביקשו להכחיד.

ובדיוק אל הבית הזה אנחנו נכנסים, אל הקדושה הזו.
אל המקום המוגן הזה שמובדל מן החוץ במזוזה על מפתח דלת הכניסה.
שם, בחוץ, פרוץ, לא בטוח, מסוכן.
כאן בבית, טהור, מוגן, שמור.

כותב הרב רונן נויבירט: "עיקר מצות החנוכה היא בפתח הבית. את אותו הפתח שניסו היוונים לפרוץ, אנו הצלחנו לשמור. משם אנו מפרסמים את הנס. פרסום הנס הוא פרסום שבחו של הבית היהודי.
נרות החנוכה, הם אלו שאמורים לחזק את התא המשפחתי, ולפרסם את שלימותו, קדושתו וצניעותו קבל עם ועדה."


כותב הנתיבות שלום: "עיקר מלחמת היוונים להשמידם היתה ע"י שהחשיכו עיניהם של ישראל. וכמו שבגשמיות הסומא חשוב כמת, כן ברוחניות. דהנה תכלית הבריאה היא שיראו את אותו ית' המאיר בתוך הבריאה: והארץ היתה תהו ובהו וחושך ע"פ תהום ויאמר יהי אור. האור הזה לא היה אור גשמי, אלא אור אלקותו ית'. ועם האור הזה אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם. ושוב אין מקום לתהו ובהו וחושך."

חנוכה הוא ליל חניה. חנו כ"ה. חנוּ כֹּה , חנוּ פֹּה.
שמונה לילות שבהם חונה כל המשפחה בבית, ומתאחדת מול החנוכייה, מול האור הגנוז של הנרות.
הביחד הזה מחולל ניסים של ממש ביחסים שלנו עם הילדים, ועם עצמנו.
ממש בבחינת נס גדול נהיה פה.

כשאנחנו מתכנסים בבית כולנו ביחד, כל המשפחה, אמא אבא והילדים, ואנחנו מדליקים את האור הבראשיתי הזה בחנוכייה, אנחנו עוטפים את עצמנו באור של הקב"ה ובשמירה שלו.
אנחנו מזכירים לעצמנו מה באמת חשוב כאן בעולם הזה. וכמה הרבה יש לנו רק מעצם היותנו כאן כולנו ברגע המרגש הזה מול החנוכייה.
זה לא מה תקנו לי. זה לא מתנות חסרות ערך מתחת לעץ, חסרות ערך כי מחר כבר ירצו משהו חדש. יש להם את כל מה שהם לא באמת צריכים , ולנו יש את היכולת לתת להם את מה שהם באמת צריכים: בית! בית מלא אור. בית של יהדות.
בית של אהבה. בית של ביחד.
בית שהוא המקום הכי בטוח בעולם עבור הילדים.
אי של שפיות בתוך עולם לא פשוט שמחכה בצידה השני של הדלת. בחוץ.

"מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל[17]":
כשאנחנו נכנסים הביתה מתייצבת לצדינו מימין המזוזה להבדיל בין חול לקודש, בין החוץ לפנים, וכשאנחנו יוצאים מהבית החנוכייה מימיננו ואת אורה ואת מהותה אנחנו לוקחים איתנו החוצה אל העולם.
אבל כדי להפיץ את האור. כדי להיות אוֹר לַגּוֹיים [18]. אנחנו קודם כל צריכים לספוג אותו פנימה. להתמלא.
להיות פך חתום בחותם של כהן גדול. פך מלא אור.
ואת האור הזה אנחנו מקבלים מול הנרות של החנוכייה.


היום זה הנר הראשון, זה מה שיקבע את ההמשך. היום מתווים את הדרך.
ושתהיה לכם מהיום חנייה נהדרת בכל יום.


חנוכה מלא אור, נר ראשון שמח, ושבוע טוב, באהבה, סמדר🍓


מקורות:

·        הרב מרדכי אליהו. (ה'תשס"א). דיני הדלקת הנרות וסדר הברכות חלק ד'. אוחזר מתוך https://www.yeshiva.org.il/midrash/1116

·        רבי שלום נח ברזובסקי. (תשס"א). נתיבות שלום מאמרי חנוכה. עמ' ז-ט. ירושלים: "מכון אמונה ודעת" ישיבת בית אברהם סלונים.

·        מקראות גדולות http://mg.alhatorah.org/

·        הרב רונן נויבירט. נר איש וביתו. אוחזר מתוך http://mikve.net/content/431

·        ספריה https://www.sefaria.org.il/

·        יהודע רן שריד. (ה'תשע"ח). מוסיף והולך. עמ' לו-מב. ישראל: הוצאת דברי שיר.



דבר התורה מוקדש לרפואה שלימה ומושלמת בגוף ובנפש של טל בן תקוה וחנה בת שוליקה






[1]  אסתר ט' טו': "עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר עַל כֵּן עַל כׇּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם."
[2]  אסתר ט' א': "בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם,
נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם, בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, לִשְׁלֹחַ יָד, בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם." (נהפוך הוא).
[3]  פירוש האבן עזרא " וזה המועד נקרא פסח, בעבור שפסח השם על בתי ישראל." על הפסוק: "וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מׇתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַה'׃" שמות, יב' יא'
[4]  דברים טז' ט': "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפׇּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת."
[5]  חשמונאים חלק א' פרק ד' פסוקים נא'-נז'
[6]  בתוך "מוסיף והולך"
[7] שבת כא'
[8]  משנה, יומא א' א'
[9]  ברכת הדלקת נרות חנוכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה."
[10]  וְיֵשׁ מְבָרְכִים "לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלְחנוכה" (משנה ברורה תרע"ו סעיף קטן א', וכן בשו"ת מהרש"ל סי' פ"ה ועוד). וּבְכָל צוּרָה שֶׁבֵּרֵךְ - יָצָא יְדֵי חוֹבָה.
[11]  הַפְּרִי חָדָשׁ אוֹמֵר שֶׁעַל פִּי הַפְּשָׁט עִקַּר הַנֻּסְחָה הוּא "לְהַדְלִיק נֵר חנוכה" וְהַבֵּן אִישׁ חַי אוֹמֵר שֶׁלְּפִי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ וְהַמְּקֻבָּלִים צָרִיךְ לְבָרֵךְ "לְהַדְלִיק נֵר חנוכה" (כְּדֵי לִרְמֹז לר"ת נַחַ"ל, רְאֵה בן איש חי וַיֵּשֶׁב ב')
[12]  שמות לד' ה'-ז': "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, ה'. וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו, וַיִּקְרָא: ה' ה', אֵל רַחוּם וְחַנּוּן - אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה - פֹּקֵד עֲוון אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים."
[13]  הלכות חנוכה סימן ג'
[14]  שפת אמת, לבראשית, חנוכה, תרנ"ד, ה'
[15]  רש"י לבמדבר כד' ה'
[16]  במדבר כד' ה'
[17]  הלכות חנוכה סימן ג'
[18]  מקור הביטוי: ישעיהו מב' ו' "...וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ "


[© Smadar Prager, CGP]



Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.
To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.

אין תגובות:

פרסום תגובה