יום חמישי, 8 ביוני 2017

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת בהעלותך | יד' סיון ה'תשע"ז

💎בס"ד | פ' בהעלותך תשעז


🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

פרק יא' בפרשה שלנו נקרא גם "פרשת המתאוננים", וכך הוא נפתח: "וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאׇזְנֵ֣י ה'... זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥יר וְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ " (במדבר יא' א'-ו')

לעם נמאס מהמן? ח-צ-ו-פ-י-ם-! איזו עזות מצח. איך אפשר בכלל שימאס מהמן הטעים הזה?
המן הזה שכל אחד יכול היה לטעום בו את מה שהתחשק לו לאכול,
המן הקדוש הזה שלא היתה בו שום פסולת לגוף,
המן הזה שמגיע ישר מהשמיים, ישירות מידו הפתוחה והרחבה של הקב"ה ממש ?!

נמאס להם? רע להם? הם לא מאושרים?

אז זהו. שלא. לא ממש. לא זו באמת הטענה.

מסתבר שיש כאן משהו עמוק הרבה יותר מסתם התפנקות נוסטלגית על המטעמים שהיו במצרים.

המתאוננים אומרים: "זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת... אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת...." וכו'.
הדגש הוא על ה: חינם.

רש"י מסביר לנו שזה לא שנתנו להם במצרים דגים בחינם, אפילו תבן לבניה בחינם לא נתנו להם, אז איך יתנו להם דגים, קישואים, אבטיחים, חציר, בצלים ושומים בחינם?
רש"י מצביע ישירות על האמת החבויה במסכנות המתלוננת ואומר: "ומה אני אומר חִנם, מן המצות."

למתאוננים יש בעיה עם ההסכם שנחתם עם הקב"ה במעמד הר סיני.
במצרים, הם אומרים, היינו עבדים, אבל הזמן הפנוי היה שלנו, יכולנו לעשות איתו מה שרצינו.
היינו עבדים של המצרים, אבל עדיין היינו חופשים לחשוב ולהתנהג כראות עינינו בזמן שלא היינו עסוקים בעבודה.
ואילו עכשיו?
עכשיו נהיינו עבדים של הקב"ה. אנחנו אמנם "בנים אתם לה'" ומקבלים מעמד של "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" אבל זה לא בחינם. מאוד לא בחינם.
אנחנו חייבים 613 מצוות.
איך לקום, איך לשבת, מה לחשוב, איך לחשוב, איך להתנהג, מה לאכול, מתי לאוכל, מתי לנוח, מתי לקיים יחסי אישות.....
"לא רוצים" הם אומרים. "לא רוצים.
לא רוצים מחויבות.
לא רוצים מצוות.
לא מתאים לנו!"

המתאוננים לא רוצים להיות משועבדים לתורה ולמצוות.
הם רוצים מצרים.
"הם רוצים חופש מדרישות תרבות ומתביעות לריסון עצמי, שבו היו חיים העבדים במצרים." (גיליונות נחמה ליבוביץ)

הם רוצים להיות יהודים טובים בלבב פנימה.
להאמין באופן תיאורטי, בלי ממש לעשות שום דבר.

אז זהו. שלא. העיקר הוא המעשה.
ואת זה, אמרו קודם, לפנינו....: וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. (אבות א' יז')


*שבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר* 🍓


אין תגובות:

פרסום תגובה