יום חמישי, 20 באפריל 2017

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: פרשת שמיני | כד' ניסן ה'תשע"ז

💎בס"ד

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬

אני זוכרת בהריון הראשון שלי, תוך כדי שאנחנו יושבים בסלון ורואים טלוויזיה ככה בסוף היום, פניתי לבעלי ואמרתי לו: "אתה קולט? אני יושבת ולא עושה כלום, ועדיין יוצרת חיים חדשים בקרבי?"
ההרגשה המופלאה הזו של שותפות בבריאה, שותפות עם הקב"ה ביצירה, ביצירת חיים חדשים היממה אותי.
זו הרגשה שאין כמוה בכל העולם, ואולי בגללה נשים מוכנות לעבור את חבלי הלידה המייסרים שוב ושוב. אולי. מי יודע. אבל בשורה התחתונה זו זכות שאין שניה לה בתבל: להיות שותפה לקב"ה , וביחד איתו ממש ליצור משהו חדש. מ-ד-ה-י-ם-!
וכמה עוד יותר מדהים להיווכח שאפשר לעשות את זה כל שבוע.
כל שבוע מחדש להיות שותפים לקב"ה ביצירה של משהו חדש.

תשאלו: למה לא יצר הקב"ה את הלחם ישר מן האדמה?
הרי זו לא בעיה בשבילו. הוא יצר תפוחים ישר מן העץ, וחסה ישר מהאדמה... למה לא לחם?
והתשובה: כדי לתת לנו הזדמנות לקחת חלק ולהיות שותפים שלו ביצירה.

בכל פעם שאנחנו מכניסות לקערה קמח, מים, שמרים, סוכר ושמן, ולשות עיסה, אנחנו שותפות לקב"ה ביצירת משהו חדש: ביצירת לחם. חלה. חלה לשבת.
כמה מדהים!
הקב"ה היה הראשון שיצר עיסה. הוא יצר את "עיסתו של עולם". הוא לקח עפר מהאדמה, ומים, לש אותם וצר מהם צורה, נפח בהם רוח חיים וקרא להם: אדם, אדמ-ה, אָדַמֶה לא-ל עליון.

איזו זכות מופלאה היא זו לקחת את ארבע היסודות מעולמו של הקב"ה וליצור יחד איתו בכל שבוע מחדש -- משהו חדש.
עפר: קמח,
מים:,
רוח: האויר שממלא את העיסה מתסיסת השמרים,
ואש: של חום התנור בזמן האפיה.

ועכשיו, מיד אחרי פסח, כשנכנסים בני ישראל לארץ המובטחת, לארץ ישראל, נפסקת ירידת המן, ובני ישראל אמורים בזיעת אפם לאכול לחם. לא עוד מתנות חינם מהשמים. מעכשיו צריך לעבוד בשביל זה.
והמצווה הראשונה שאנחנו מקבלים בכניסתנו לארץ, היא מצוות הפרשת חלה: "רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם--חַלָּה, תָּרִימוּ תְרוּמָה" (במדבר טו' כ').

קודם כל , לפני הכל, זכרו מאיפה כל זה מגיע.
לא להתקמצן!
מה יש? תגידו תודה* 😊

"פתחו לי כחודה של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם[1]: מה שנעשה בעולם הזה מתרגם מיד למה שמגיע אלינו מהעולמות העליונים. אותה פעולה שנעשה כאן, תגרור אחריה אותה פעולה משמים, אבל עם תשׂואה. עם ריבית על ההשקעה. אם נפתח פתח קטן כקוף המחט, יפתחו עלינו מלמעלה פתח שגודלו כאולם.

אז גם אנחנו זוכרים.
אנחנו לוקחים את ראשית עריסותינו ומרימים תרומה לה', מפרישים חלה, צרים לה צורת מפתח (או מטמינים אחד בתוכה) ומתפללים לה' שיפתח לנו את המזל, שיפתחו לנו שערי פרנסה, שערי בריאות, שערי בינה, שערי ברכה, שערי הצלחה, שערי חסד, שערי שלום בית.... 50 שערים, שיספיקו ב'ה לכל השנה.


שבת שלום ומברכים חודש אייר

באהבה, סמדר 🍓


* עפ"י הרבנית ימימה
1 עפ"י שהש"ר ה' ב'



שיעור יַהֲדוּת וְהוֹרוּת  הבא יתקיים אי'ה ביום שני, 24.4.17, בשעה 8:30 בערב.

אין תגובות:

פרסום תגובה