יום שני, 29 באוגוסט 2016

שמונה שנים בלי סבתא


לסבתא רבקה שלי       

זה מפליא כמה ריק נשאר אחריך... כמה משמעותית היית לי בתוך נפשי, ותמיד היית שם.
אני זוכרת איך היית לוקחת אותי לשוק הכרמל, לאכול אבטיחים הישר מהמשאית של סבא ז"ל, ומלמדת אותי איך לבחור מלפפונים ועגבניות, ואיך להתמקח עם הרוכלים, ואיך לטעום מכל בסטה עד שבסוף הרחוב של השוק כבר שבעים לגמרי...
והיית מגיעה לבית שלנו ברמת השרון עם סלי בד מוטלאים שתפרת בעצמך ובתוכם סירי אוכל.
האוכל הכי טעים שיש.

ותמיד הייתה לך סבלנות כשעמדתי לידך במטבח ושאלתי מליון שאלות על איך מכינים את זה, ולמה את עושה ככה, ואיך מכינים את ההוא... ותמיד השבת לי ולימדת אותי והדרכת אותי. גם כשכבר גדלתי והייתי מתקשרת אליך בטלפון לשאול: "סבתא איך מכינים אינרר?" (למשל...) היית מיד נותנת לי מתכון: "לוקחים קצת מזה, ועוד קצת מזה, ומערבים עם זה, ומוסיפים מים, וככה...." ואני הייתי מקשה "אבל סבתא כמה מים?" והיית עונה "ככה, שיהיה בערך עד הגובה של פחות מאצבע..." או "סבתא כמה מלח?" והיית מסבירה "בערך רבע ציפורן אולי קצת יותר, טועמים ויודעים..." תשובות אולי מבלבלות אבל איכשהו הצלחתי להבין מהן כמה ואיך ולכמה זמן, במיוחד אחרי שיחת הטלפון החמישית או השישית...

אני זוכרת איך עזרת לי כשהייתי בצבא, והיית מתקשרת אלי כל בוקר כדי לעזור לי להתעורר, כי אף פעם לא הצלחתי לשמוע את השעון המעורר. היית מתקשרת, והטלפון היה מצלצל ומצלצל ומצלצל והיה לוקח לי דקות ארוכות לצאת מהשינה ולהרים את הטלפון. והיית שואלת: "נו... קמת...?" והייתי עונה לך שכן, אבל ידעת שלא ממש, ותמיד היית מתקשרת עוד פעם אחרי כמה דקות כדי לוודא. ואז היית אומרת לי: "נו... תקומי כבר. זה בוקר."
היית כועסת עלי לפעמים ולא מבינה למה כל-כך קשה לבן אדם להתעורר בבוקר, "מה נשארת ערה עד מאוחר עוד הפעם...?" אבל אף פעם לא התייאשת ממני. והמשכת להתקשר למרות שזה עלה לך הרבה כסף. כי הייתי חשובה לך.

והייתי "נוחתת" עלייך ככה סתם פתאום כשהייתה לי איזה שעה פה שעה שם מהצבא, ותמיד היית נעמדת במטבח ושואלת אותי מה אני רוצה לאכול. ותמיד רציתי סלט עם הכל גם בצל וגם פטרוזיליה, ואת היית חותכת את העגבניה בלי קרש חיתוך, ככה ביד, במיומנות מדהימה שעד היום לא הצלחתי לחקות, לקוביות מרובעות נוטפות עסיס.
והיית מכינה לי קטשופ מרסק עגבניות מדולל במים, ומתעקשת שזה בדיוק אותו טעם כמו קטשופ.
ואת ידעת שזה לא, ואני ידעתי שזה לא, אבל לא אמרנו שום דבר...
ולפעמים אם היה זמן, היית אפילו מכינה לי את הצ'ודו שאני כל-כך אוהבת. ואורזת לי כמה במפית שאקח איתי לדרך, שיהיה לי, שלא אהיה רעבה.

וכמה שמחת שהבאתי אליך הבייתה את עופר בפעם הראשונה. ולקחת אותי למטבח וטפחת לי על הזרוע ואמרת לי: "הוא טוב!" ושסבתא אבישג הבטיחה לך שאני אהיה בסדר, והנה עכשיו את רואה שהיא צדקה.
וגם עופר התאהב בצ'ודו, ותמיד שמחת להכין עוד, גם בשבילו.
ואח"כ בבית באורנית בילית איתי במטבח יום שלם ולימדת אותי איך להבין צ'ודו כדי שאוכל תמיד להכין לעופר. וסבתא --- אני מכינה לו.
וכמה מאושרת היית ביום שהתחתנו, וביום שגל נולד, ואחריו דןדן ובסוף גם בר.
הם בוכים עליך סבתא.
הם אהבו אותך למרות שאנחנו רחוקים כבר חמש וחצי שנים. 
הם זוכרים שהיית מגיעה אלינו לליל הסדר ולראש השנה עם דפי ועדי ודן. הם זוכרים שהיינו באים לבקר אותך בדירה בתל-אביב והיית נותנת להם שוקולד ישן... היית להם המשפחה המורחבת והחיק החם והרך... במיוחד לדןדן שאהב להשקיע את ראשו בחזה שלך, והיית צוחקת שהוא כזה קטן וכבר יודע מה טוב.

תמיד היו לך רק ברכות לומר לי, ולעופר, ולילדים – ועכשיו הילדים רוצים לברך אותך סבתא, שיהיה לך טוב בגן עדן עם אלוהים והמלאכים.
ואני רוצה להגיד לך שאני מאוד אוהבת אותך, ואני שמחה שאת כבר לא סובלת יותר, וששום דבר כבר לא כואב לך, אבל עצוב לי כל-כך שלעולם לא תהיה לנו עוד הזדמנות לעמוד ביחד במטבח, ושאת אינך.
אני יודעת שבכל פעם שאכין צ'ודו או אינרר או יפררי אהיה איתך שוב, ואני מקווה שאת שם מלמעלה תדאגי שזה יצא טעים...
ועל שולחן ליל הסדר שלנו עולות כל שנה הצלחת של המצות וצלחת הסדר שקנית לנו – ואני מבטיחה לך שהן ימשיכו לעלות על שולחננו כל שנה, כדי שתמיד תמשיכי להיות איתנו , גם אם כבר אינך.

סבתא, תודה על כל מה שהיית בשבילי, ועל כל מה שנתת לי, ועל האהבה הרבה שלך.
ה' נתן, וה' לקח, יהיה שם ה' מבורך לעולם ועד.
תהא נשמתך צרורה תמיד בצרור החיים.
אני אוהבת אותך תמיד סבתא שלי.  
תנוחי על משכבך בשלום.
מסמדר. 

נכתב בכ"ה אב תשס"ח- 26 באוגוסט 2008




[© Smadar Prager, CGP]



Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships in the Family, Parenthood, Couplehood, and with self, and Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490


אין תגובות:

פרסום תגובה