יום שלישי, 7 באפריל 2020

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת סוכריה לפסח: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ | יג' בניסן ה'תש"פ


בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לפסח
🍬 *קבלו סוכריה לפסח: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ 🍬
 
הרבה בדיחות רצות עכשיו ברשתות החברתיות על "מה נשתנה"...
כמו למשל: "מי שישאל השנה 'מה נשתנה' יחטוף סטירה".
ואנחנו יודעים שהמצב לא מצחיק בכלל, אבל לפעמים הדרך היחידה להתמודד עם מצבים קשים, זה לצחוק. לעשות צחוק מהמצב, וגם קצת מעצמנו. שלא ניקח את הכל כל כך ברצינות.
ואנחנו יודעים כבר ש"הצחוק יפה לבריאות[1]." אז שתמיד יהיו לנו בע"ה סיבות לצחוק.
  
מחר בערב נשב כולנו מסוּבים לליל הסדר.
ועבור כולנו, כל אחד בדרכו, זה לא אותו מסוּבים של שנים עברו. השנה זה יהיה מסוּבים אחר לגמרי.
ככה סיבב לנו הקב"ה... ;-)

בספר פניני הלכה[2], כתוב: "מצוות עשה לספר ביציאת מצרים בליל ט"ו בניסן, וכל המרבה לספר ביציאת מצרים,  – הרי זה משובח."
אנחנו לומדים שעיקר המצווה היא לספר לילדים, כמו נאמר בספר שמות: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"[3]."
זו גולת הכותרת של חג הפסח: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ". לשם כך התכנסו.
בשביל אנחנו מתכנסים. לחגוג את הנס העצום שעשה לנו הקב"ה כשהוציא אותנו ממצרים, והפך אותנו מעם של עבדים לעם של בני חורין.
ולא סתם בני חורין, אלא "עַם סְגֻלָּה[4]", "קְדֹשִׁים[5]", "אוֹר לַגּוֹיִם[6]".


חשבתי על זה שהשנה באמת משהו מהותי מאוד השתנה.
הרי המצווה של החג היא "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", וכל כך הרבה אנשים ישבו בבית לבד בלי הילדים שלהם. בלי הנכדים שלהם. אז למי הם יגידו?
ילדים שכבר עזבו את הבית וגרים לבד – ישבו לבד.
הסבים והסבתות ישבו בבית – לבד. לפעמים רק סבא לבד, או רק סבתא לבדה.
משפחות צעירות ישבו בלי זקניהם.
זוגות צעירים ישבו בביתם לבדם.
ומשפחות בכלל, באופן כללי, ישבו מסובים בצימצום. רק המשפחה הגרעינית, או גרעינית חלקית...
אז למי הם יגידו? איפה ה"וְהִגַּדְתָּ"?
מה המסר כאן עבורינו?
איך אפשר לקיים ככה את ה-מצווה של החג הגדול הזה, מצוות "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ"?

וחשבתי שכנראה השנה הקב"ה מבקש מאיתנו להתמקד במשהו אחר.
לא כמו שאנחנו מספרים כל שנה, כאילו זה סיפור לפני השינה, כאילו אנחנו קוראים את "שילגיה" או "סינדלרה", או את "ארץ יצורי הפרא."
אולי הפעם, השנה, ה"וְהִגַּדְתָּ" הוא לעצמנו.
אולי הקב"ה מבקש מאיתנו הפעם להגיד, ולספר לעצמנו.
אולי המסר כאן הוא שבמקום להגיד למישהו אחר, נגיד לעצמנו, נקשיב לעצמנו – ובעיקר, נתחבר באמת לסיפור הזה.
כי זו לא אגדה, זה הסיפור שלנו. של אבות אבותינו.
זו הגדה. מלשון להגיד.
זה הסיפור של מה שקרה לנו בשנת 2448[7] לבריאת העולם, לפני 4467 שנה.

אולי ה"וְהִגַּדְתָּ" השנה זה שכל אחד ואחת מאיתנו יגיד לעצמו ויזכיר לעצמו את יציאת מצרים.  
אבל באמת, לא כמו סיפור.
אנחנו מספרים אותו כל כך הרבה פעמים כמו סיפור, כמו ספר שפעם קראנו, ואנחנו לועסים אותו שוב ושוב מהר ממהרים להגיע לאוכל, לשולחן עורך[8].
אבל זה קרה באמת.
ואולי באמת השנה כשכל אחד מאיתנו ישבו לבד בבית עם עצמו, או כמעט לבד, או חסרים, לשולחן ליל הסדר, אולי ה"וְהִגַּדְתָּ" הזה לא רק יצא מהפה אלא גם יכנס לאוזניים, ויכנס ללבבות, ונרגיש את האמת.
אולי באמת נוכל לקיים את הפסוק "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם.[9]"
שכל אחד ואחת מאיתנו יראה את עצמו כאילו הוא באמת יצא ממצרים.


אולי זה חלק מהמסר שאנחנו צריכים לקחת בימים שונים ומשונים אלה.
שבמקום להגיד ולספר לאחרים, נפנים בעצמנו את המסר הזה, שהקב"ה מוציא אותנו עכשיו ממש ממצרים.
כאז כן היום.
מוציא אותנו מהמייצר הזה, מהמקום הצר הזה. הלוחץ, הכואב, הקשה, הלא מובן בכלל.
כמו אז, כן היום – הקב"ה הכניס אותנו לשם, והוא גם יוציא אותנו משם.

כי אנחנו חייבים להבין, שזה לא סיפור שהתרחש פעם מזמן – זה קורה עכשיו ממש גם לנו. כמו שכתוב[10]: ""וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה  עָשָׂה ה' לִי  בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.[11]"
עָשָׂה לִי!
בְּצֵאתִי!
זה לא משהו שקרה פעם למישהו אחר, זה "עָשָׂה ה' לִי  בְּצֵאתִי",
לא לנו בצאתנו, לא להם בצאתם, אלא " עָשָׂה לִי בְּצֵאתִי"!
זה מאוד אישי ולגמרי עכשווי.
כי לולא היה הקב"ה מוציא אז ממצרים, לפני כ-112 דורות[12], את סבא של סבא של סבא של סבא שלי..., לא הייתי אני יושבת כאן היום אני מֵסֵיבַה לשולחן ליל הסדר.  

ולוואי והשנה באמת נזכה לא רק לומר, אלא באמת לחוות את המילים שחותמות את ליל הסדר ממש לפני ההלל:
"לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ:
הוֹצִיאָנוּ
מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה.
וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה, הַלְלוּיָהּ."

חג פסח שמח וכשר.
בתפילה מעומק לב שנזכה לקבל ביחד פני משיח בירושלים עוד השנה.
באהבה, סמדר🍓



בשם כל ישראל דבר התורה מוקדש לזכות המצפים לזרע בר קיימא
חיים בן פיגא ציביה ואסתר לאה בת צילה
גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה
ולהבדיל לבריאות טובה גוף ונפש ורפואה שלימה של אמיליה בת אסתר, פזית בת נעמי, תמר בת סולטנה

 ולכל חולי 19-COVID בתוך כל חולי עמו ישראל
ולעילוי נשמת אלה שלא החלימו תנצ"ב, רוח ה' תניחם בגן עדן





[1]  הרמב"ם, הקדמה למסכת אבות (שמונה פרקים), פרק ה'
[2]  פניני הלכה, ספר פסח, פרק ט"ו, ההגדה
[3]  שמות יג' ח'
[4]  שמות יט' ה': "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ."
[5]  ויקרא יט' ב': " דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. "
[6]  מקור הביטוי בפסוקים מספר ישעיהו:
ישעיהו מב' ו': "אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם."
ישעיהו מט' ו': "וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ."
ישעיהו ס' ג': "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ." (ויקיפדיה).
[7]  1313 היא שנת ב'תמ"ח לבריאה, היום אנחנו בשנת ה'תש"פ לבריאה, ההפרש: 4467=5580-2448.
[8]  שולחן עורך, הסימן ה-11 מ-15 סימני ליל הסדר.
[9]  מתוך ההגדה של פסח
[10]  במסכת פסחים, דף קטז'  כתוב: "רבן גמליאל היה אומר, כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן, פסח, מצה, ומרור". בהמשך דבריו הוא אומר: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג), "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה  עָשָׂה ה' לִי  בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
[11]  שמות יג'
[12]  לפי חישוב "שנות דור" ככפולות של ארבעים שנה, עפ"י תהילים צה' י': "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי." (ויקיפדיה).



[© Smadar Prager, CGP]


Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home-based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.
To schedule an appointment please contact smadarprager@gmail.com 
or 917-513-1490.


בואו נשמור על קשר:  #YehadutVeHorut @smadarprager
פייסבוק:fb.me/YehadutVeHorut
לערוץ יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/2Kh2wSU
לאתר של סמדר פרגר: http://www.smadarprager.com/ 
Twitter: 
https://buff.ly/2VqN487 
Instagram: 
https://buff.ly/2QfstjD
הבלוג של סמדר פרגר בעברית: https://buff.ly/2CyYsaU
Smadar’s Sane Way (English) Blog: 
https://buff.ly/2G9uLPa

אין תגובות:

פרסום תגובה