יום שישי, 22 במרץ 2019

המן צורר היהודים

בס"ד - המן צורר היהודים

מה היה לרבנית ימימה מזרחי המדהימה לחדש לנו?

שלשום (19.3.19, אור ל-יג' באדר ב' ה'תשע"ט) זכיתי לא רק לבקר בעיר הקודש ירושלים, ולא רק להתפלל בקבר דוד המלך, ולא רק להתפלל בכותל. זכיתי גם לשמוע בחי את הרבנית ימימה מזרחי שמסרה שיעור מאלף ומעלף לתענית אסתר בבי'כ רבי מאיר בעל הנס בשערי חסד בירושלים.

אחר-כך יקרת פרידמן, העורכת המסורה, עידכנה אותי, שהשיעור הזה לא ישלח למנויות כרגיל, פשוט מכיוון שביום חמישי (שהוא היום שהשיעור המודפס מגיע ברגיל לתאי המייל של המנויות) נהיה כבר ביום פורים ממש, ובירושלים ביום שישי, ובכל מקרה לגמרי אחרי תענית אסתר.
לא לדאוג, היא הרגיעה, החומר לא ילך לאיבוד וישתמשו בו מתי שהוא איפה שהוא. בטוח.
אני כבר רואה עוד ספר...

אז רציתי לשתף ברעיון גאוני אחד מהשיעור, מתוך כמה וכמה כאלה שהגתה הרבנית היקרה שתחי', שכבר מעל עשר שנים היא צינור של שפע אדיר, והיא מחדשת לנו חידושים שבוע אחר שבוע ועוד ידה נטויה. ובע"ה שלא ייגמר לעולם. איזו זכות אדירה יש לנו לחיות בדור הזה ששומע חידושים שכאלה, פנינים של ממש, וישירות מפיה.

אבל לפני שאביא את מילותיה, הנה כמה מילות הקדמה שלי.
במעמד הר סיני, מתרגש ומרגש אותנו רש"י כשהוא מתאר את עם ישראל עומד למרגלות ההר "כאיש אחד בלב אחד" לקבל את התורה[1].
הרעיון הזה של האחדות השלימה הזו של עם ישראל שמזכה אותו לקבל מהקב"ה מעל לטבע חוזר על עצמו לכל אורך התורה.
אגודת האזוב שבאמצעותה נצטוו בני ישראל למרוח את דם קורבן הפסח על מזוזות בתיהם דקה לפני שהם יוצאים ממצרים לגאולה עצומה, להיות לקב"ה עם סגולה.
ההיאספות בהתקהלות שבה מועברים דברי אלוקים חיים במדבר, ושוב כשמבקשת אסתר ממרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן;"[2]
לכו תתקהלו, לכו תתכנסו, לכו להיות ביחד.
תשובת המחץ לטענתו של המן ימ"ח שביקש להמאיס את העם היהודי על אחשוורוש באמרו: "יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם."[3]
הוא טען: יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, ואסתר כנגדו מבקשת: לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים.

הכח העצום שיש לנו כעם טמון באחדותנו.
אומרים לנו את זה שוב ושוב.
התורה מלמדת אותנו, הרבנים דורשים לנו. אנחנו עדים לערבות ההדדית המופלאה שיש בינינו בעיקר בשעות משבר וקושי. וזה חבל. כי כשאנחנו מפורדים ומפוזרים אנחנו חלשים. אפשר לשבור אותנו בקלות. וגם לזה אנחנו עדים לצערינו לאורך ההיסטוריה, שחוזרת גם בימינו אנו.

"כשהיהודים לא עושים לעצמם 'קידוש', הגויים עושים להם 'הבדלה'."[4]
בהידברות מסביר הרב רמי טוייג שעפ"י ההבטחה האלוקית לעם היהודי שהוא יהיה קיים לנצח, הקדוש ברוך הוא נטע בגויים כוח שכאשר היהודי רוצה לעקור שורשיו ולהיטמע בגויים, הגויים מרחיקים ומבדילים אותו ע"י מלחמה ורדיפה, זוהי הסגולה של עם ישראל להישמר מהתבוללות.
כלומר, כשאנחנו שוכחים מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, כשאנחנו שוכחים את תפקידינו בעולם, מגיעים הגויים ובמעשיהם מכריחים אותנו להיבדל מהם, ובכך להתכנס, להתקהל, להתאחד.

אז מה כבר היה לרבנית ימימה מזרחי המדהימה  לחדש לנו?
במגילה מכונה המן "צורר היהודים": "הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא, צֹרֵר הַיְּהוּדִים" [5].

מה זה צורר? המילון מפרש: אויב, שונא, רודף. וזה בדר"כ גם האסוציאציה שיש לכולנו כשאנחנו שומעים את הצירוף הזה: צורר היהודים, אויב היהודים, רודף היהודים, שונא היהודים, זה שרצה "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד"[6].

אבל לרבנית יש זוויות ראיה אחרות. היא רואה משם דברים שאנחנו לא רואות מכאן [7].
צורר היא אומרת, זה מאגד לצרור.
וכן, אם פותחים את המילון זה בהחלט שם: צורר - אסף לחבילה, ארז, קשר, איגד.
אבל היינו צריכים את הרבנית ימימה מזרחי שתעשה את הקשר הזה עד הסוף, כולל הפרפר והפרנזים. 
דרך עיניה אנחנו מגלות שלהמן יש תפקיד מפתח במגילת אסתר, להיות זה שגורם לעם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים להתקהל ולהתכנס ולהתאחד בשלושה ימי צום ותפילה קורעי רקיעים שאיפשרו את ה-נַהֲפוֹךְ הוּא[8] הענקי הזה שאנחנו חוגגים היום.

המן הוא הצורר. המן הוא האויב הצר השונא שהיה בסך הכל כלי בידיו של הקב"ה לצרור אותנו, לאגד אותנו, להזכיר לנו שכוחנו באחדותינו.
שאין עלינו.
אבל בעיקר כשאנחנו בלב אחד ולגמרי כאיש אחד.

איזה חידוש!

פורים שמח יקרות שלי.

אוהבת, סמדר

* דבר התורה הזה נכתב בין שמים לארץ. במטוס.*

** ולמי שאוהבת סיפורי השגחה פרטית שבהם הקב"ה מציץ מבעד להסתרה שבתוך ההסתרה, לדיילת שלנו קוראים איילת השחר (אמיתי!). ואין מתאים יותר מזה ביום פורים שלדיילת יש שם שהוא כינוייה של אסתר המלכה. **

[1] עפ"י רש"י לשמות יט' ב' "וַיִּסְע֣וּ מֵֽרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר:" ויחן שם ישראל: כאיש אחד בלב אחד.
[2] אסתר ד' יב'-טז'
[3] אסתר ג' ח'
[4] הציטוט מיוחס לרבי מקוצק. שמעתי אותו מיו"ר ארגון 'קשר יהודי' הגב' צילי שניידר.
[5] אסתר ט' י'
[6] אסתר ג' יג'
[7] פראפרזה מתוך השיר "לקחת את ידי בידך" שכתב יענקל'ה רוטבליט.
[8] אסתר ט' א'

אין תגובות:

פרסום תגובה