יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | פרשת חיי שרה – להוסיף אור | א' בחשון ה'תשפ"ב

 💎בס"ד יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | חיי שרה: להוסיף אור

🍬 קבלו סוכריה לשבת: 🍬 

בפרשת השבוע שלנו, פרשת חַיֵּי שָׂרָה, אנחנו לומדים על שלושה דברים מעל לטבע, ניסים, שהתרחשו באוהל של שרה אמנו, שפסקו לאחר מותה, וחזרו להתקיים כשיצחק הביא את רבקה לאוהל אמו "וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ" (בראשית כד' סז'):

1. ענן קשור על האוהל - המסמל את השכינה והקשר עם הקב"ה, 

2. ברכה בעיסה – השפע הגשמי, דלתות פתוחות לרווחה,

3. ונר שדולק מערב שבת לערב שבת - מידת החסד, כנגד השפע הרוחני בבית.

על הנר של שרה ובהמשך גם של רבקה שדלקו מערב שבת לערב שבת, מקשה הרבי מלובביץ' ושואל^: אם כבר היה כאן נס, למה לא עשה הקב"ה שהנר ידלוק כל הזמן, "עד אין סוף"? הרי ברור שהיה בכוחו של ה' לגרום לנר "להאיר עוד ועוד, עד עולם." 

הרי זו לא בעיה לקב"ה לעשות כזה נס שהנר ידלוק כל הזמן, ולא יכבה אף פעם. 

אז נשאלת השאלה המתבקשת מאליה: למה עשה הקב"ה שהנר יכבה, ושתצטרך שרה, ואח"כ גם רבקה, להדליק כל ערב שבת מחדש נר לשבת, רק כדי שידלוק כל ויכבה אחרי שבוע, וחוזר חלילה? 

הרב עוזיאל אליהו מסביר שלכל דבר יש זמן שהוא המתאים ביותר לביצוע פעולה מסויימת על הצד הטוב ביותר, כמו שאמר החכם באדם: "דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב" (משלי טו' כג'), שבזמן הזה יש לו יכולת שנשיג את המקסימום מהפוטנציאל הטמון בתוצאה של ביצוע המשימה. 

קוראים לזמן הזה: "עת רצון" או "שעת רצון". 

זמן הדלקת נרות שבת הוא זמן כזה של "עת רצון", ולתפילות שלנו יש את מקסימום הכח להתקבל בשמים. כי זו השעה, זו העת, שבה שערי השמים פתוחים לרווחה לקבלת תפילות. 

כשאנחנו מדליקים בכל ערב שבת נר שבת, אנחנו מכניסים את האור של הקב"ה אלינו הביתה. 

אור האינסוף שממנו אנחנו יכולים לשאוב אור עבור עצמינו. 

אור שנוכל למלא בו את עצמנו, ולהשפיע ממנו על בני בתינו, ועולמנו. 

אור שילווה אותנו במהלך כל השבוע, שהוא וקדושת השבת ישפיעו עלינו ועל יומנו עד שיגיע שוב זמן הדלקת נרות. 

שנוכל להשתמש באור הזה להיטיב עם עצמנו, ועם בני משפחתנו, וסביבתנו, ולהמשיך לשפר ולהשתפר, לגדול ולגדל, לעלות בעצמנו ולהרים אחרים מדרגה ועוד מדרגות. 

ובזכות העבודה הזו במהלך השבוע, בין שבת לשבת, בכל פעם שאנחנו מגיעות לזמן הדלקת נרות, אנחנו אחרות. 

ולכן גם הדלקת הנרות שלנו לא זהה לזו של השבוע שקדם. 

אנחנו עומדות במקום אחר, גם מבחינת ההתקדמות הרוחנית האישית שלנו במסע חיינו, וגם פיזית, אנחנו במקום אחר במימד הזמן. 

הקב"ה דאג לכך שגם לשרה וגם לרבקה תהיה ההזדמנות להדליק מחדש, קצת אחרת, טוב יותר, נר של שבת. הזדמנות להתפלל, הזדמנות להכניס עוד יותר אור. אור אינסוף!

ובמילותיו של הרבי מלובביץ : "אלא שהקב"ה הפסיק את הנס בכל ערב שבת על מנת לתת אפשרות ולספק הזדמנות להדליק עוד נר באופן נעלה יותר."

ויהי רצון שתתקבלנה כל תפילותינו ברחמים. אמן. 

שבת שלום ומבורך של אור ושמחה ובשורות טובות – באהבה, סמדר 🍓

^ עפ"י תורת מנחם – התוועדויות ה'תשמ"ה ה"א ע"מ 357 ואילך.

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר

✨אפשר לשתף ללא שינוי💫

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לראש חודש חשון – רוח וגשם | כט' בתשרי ה'תשפ"ב

בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | _{סוכריה לשבת}

🍬 קבלו _{סוכריה לראש חודש} חשון: רוח וגשם 🍬

חודש חשון שמתחיל הערב בולט בזה שהוא ממש ההיפך מהחודש שממנו אנחנו עכשיו נפרדים, חודש תשרי.

אם חודש תשרי היה עמוס בחגים, ובשבתות – ואגב, ספרתי,

היו לנו בכל החודש בדיוק שבעה ימי חול, שהם לא חגים, ערב חג, ערב שבת, או שבת או צום.

ועכשיו נכנס לו חודש חשון, ולעומת תשרי העמוס בכל כך הרבה ימים טובים, חשון מזהיר ברייקנותו.

 

וזה לא סתם – כמובן.

הכל מתוכנן והכל מלמעלה, ולכל דבר יש סיבה, ויש לנו משהו ללמוד.

 

היום נלמד בשביל מה אנחנו צריכים חודש נטול חגים אחרי החודש העמוס בחגים שהיה לנו,

ואיך אחרי החגים חשון נותן לנו בעצם המון תוכן והזדמנות לכל-כך הרבה.

 

{

 

בפרשת בְּרֵאשִׁ֖ית[1] שקראנו בשבת כתוב:

"ְכֹ֣ל שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכׇל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר ה' אֱלֹקִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃[2]"

בתרגום לאנגלית:

Now no tree of the field was yet on the earth, neither did any herb of the field yet grow, because the Lord God had not brought rain upon the earth, and there was no man to work the soil.[3]

 

הכל היה מוכן שם מבראשית.

עבורינו.

כל מה שאנחנו צריכים זה רק לעשות צעד אחד כדי להניע את הצמיחה של כל השפע הזה.

לַֽעֲבֹ֖ד.

עד שלא הגיע אָדָ֣ם השיחים והעשבים טמונים בקרקע – אבל עדיין לא צומחים.

למה הם מחכים?

מדוע לא יצר ה' את העשבים והשיחים והעצים שיהיו כבר מוכנים לאדם?

 

וזה בדיוק מה שרש"י שואל:

"ומה טעם לֹ֨א הִמְטִ֜יר? לפי שאדם אין לעבוד, ואין מכיר בטובתן של גשמים. וכשבא אדם וידע שצורך הם לעולם, התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים."

 

צריך את האדם שיכיר בכך שיש צורך בגשמים שישקו את האדמה ויאפשרו לכל הדשאים והאילנות לצמוח.

צריך אדם שיתפלל על הגשם.

 

צריך אָדָ֣ם שיהיה שותף ויתפלל ויבקש שירד גשם.

שכל השפע הזה ינבט ויצמח.

 

צריך שהאדם יַעֲבֹ֖ד.

כתוב: " וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם[4]"

ומסביר המשנה – "איזו היא עבודה שבלב – זו תפילה[5]"

 

וזה מה שמביא לנו חודש חשון.

 

קוראים לו מַרְחֶשְׁוָן.

כאילו הוא מר.

אבל האמת היא, שהוא לא מר בכלל, הוא בדיוק ההיפך, הוא רמ.

הוא חודש גבוה מאוד שאפשר לפעול בו גדולות ונצורות.

 

{

 

זה מה שהתחלנו לומר בתפילת מוסף של שמיני עצרת "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם" במקום "מוֹרִיד הַטָּל" לפני ברכת מחיה המתים.

("וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה" במקום "וְתֵן בְרָכָה" בברכת השנים נתחיל לומר רק עוד 60 יום. בארץ ב-ז' בחשון).

 

עכשיו אנחנו אוספות את כל הרוחניות שזרענו בחודש אלול,

שנבט לנו בראש השנה,

שגדל לנו בעשרת ימי תשובה,

ושפרח לנו ביום הכיפורים.

עכשיו אוספים את כל היבול.

אוספים את הפרחים. את הפירות.

עכשיו עושים מהָרוּחַ --> גֶּשֶׁם. 

הקב"ה אומר לנו, 'עכשיו אתם צריכים להתמקד בלהוציא  ◄ מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל:

עכשיו תקחו את הָרוּחַ ותעשו ממנו גֶּשֶׁם. עכשיו בחודש הזה תגשימו, תממשו, ותהפכו את התפילות למציאות'.

 

ואחנו צריכות את הזמן הזה – כדי לעשות את זה. ובשביל זה קיבלנו את חודש חשון.

לעשות עבודה עצומה וגבוהה, שאין לה יום אחד של חג, אלא חודש שלם.

 

עכשיו הגיע הזמן לקחת את כל הָרוּחַ הזו, את כל הרוחניות הזו, את כל הדברים הגבוהים האלה, ולהוריד אותם לכאן, לאדמה. (זה גם מה שעשינו בהושענא רבה כשחבטנו את הערבות. על האדמה, הדבר הכי גשמי שיש).

ספגנו כל כך הרבה קדושה, הכלים שלנו התמלאו בכל טוב, ועכשיו הגיע הזמן לקחת את כל החומרים החדשים האלה ולהגשים אותם, להוריד גֶּשֶׁם, להניע את הָרוּחַ, את הרוחניות, לפעולות, לעשייה.

לעזרה הדדית, ליחסים משמעותיים, להשתפרות עצמית, לדברים טוב, לדיבורים טובים.

 

אחרי חודש אלול, חודש הסליחות, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה שמילאו לנו את החודשיים האחרונים, לכאורה יש לנו כאן חודש ריק לחלוטין.

אבל זה רק לכאורה.

 

{

 

השפת אמת[6], הרב יהודה לייב אלתר זצ"ל, כותב כל כך יפה על גירוש האדם מגן עדן:

"וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ ה' אֱלֹקִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙[7]"

בתרגום לאנגלית:

And the Lord God sent him out of the Garden of Eden, to till the soil, whence he had been taken.

וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ -- לשון שליחות.

 

"ופי' וישלחהו הוא שליחות ג"כ שהקב"ה שלח את האדם לתקן את העולמות השפלים ובכח התקשרות שהי' לו מקודם בג"ע בכח זה יתקן גם כל העולם וזהו וישלחהו מג"ע לעבוד."

 

יש לנו שליחות!

עלינו מוטלת העבודה להפוך את העולם הזה לגן עדן.

לתקן את המציאות.

להגשים את החלומות.

להגשים את הפוטנציאל שכבר טמון כאן.

בך.

בילדים שלך.

במשפחה שלך.

 

הרוח מתחת לכנפיים שלנו – היא הרוחניות של תשרי.

אבל את ההוצאה לפועל, את הגשם, ההגשמה – בשביל זה יש לנו את חשון.

 

דף נקי.

מוכן בשבילך לכתוב עליו את הסיפור שלך.  

 

*ראש חודש מבורך ושבת שלום – באהבה, סמדר* 🍓

 

 

 

בשם כל ישראל - דבר התורה מוקדש
לרפואה שלימה של עליזה טובה בת אסתר גרונה, אלן אסתר מלכה בת הידנה מרי, שרה סוליקה הדסה בת רות, חנה בת שוליקה, חווה בת שרה, והילדה אווה בת אילנה אסתר

 

 

➕ הצטרפות עצמית לתפוצה השקטה של יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/35zL5Ee

💚 WhatsAppMe: https://buff.ly/2MZsuM3

 

©  _כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר_

 

*אפשר לשתף ללא שינוי.*

 

---

[1]  פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית: בראשית א' א' – ו' ח' (1/12 ; 146 פסוקים)

[2]  בראשית ב' ה'

[3] English translation: www.chabad.org

[4]  דברים יא' יג': "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת י"י אֱלֹקיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם וּבְכׇל נַפְשְׁכֶם."

יהושע כב' ה': "רַק שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד י״י לְאַהֲבָה אֶת י״י אֱלֹקֵיכֶם וְלָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וּלְדׇבְקָה בוֹ וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם וּבְכׇל נַפְשְׁכֶם."'

[5]  משנה, מסכת תענית, ב' א' (ערך רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין)

[6]  רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז–ה' בשבט תרס"ה; 1847–1905), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, "שפת אמת", הוא אוסף של דרשות על פרשת השבוע וחידושים על הש"ס.

[7]  בראשית ג' כג': " וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ ה' אֱלֹקִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃"

[© Smadar Prager, CGP]

---

 www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת: בפיך ובלבבך לעשותו | פרשת ניצבים | כה' באלול ה'תשפ"א

בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | _{סוכריה לשבת}

🍬קבלו _{סוכריה לשבת} פ'  ניצבים: בפיך ובלבבך לעשותו🍬

בפרשת השבוע שלנו מופיע אחד המשפטים היותר חזקים שמוריש לנו משה רבנו בצוואתו:

"כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא... וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם...כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃" (דברים ל' יא',יב',יג',יד')

מפרש"י בפשטות: לנו, לעם היהודי, בניגוד לגויים, התורה איננה מטמון חבוי, ואין צורך לעלות לשמים או לחפש אחריה מעבר לים. היא ניתנה לנו גם בכתב וגם בע"פ. היא נגישה, ברת השגה, היא קרובה ממש.

 

משה רבינו מפציר בנו שנזכור תמיד שגם אם נדמה לנו שהמצוות הכתובות בתורה מתאימות ליצורים לא אנושיים שגרים בשמים או מעבר לים, זו אשליה. זו לא האמת.

האמת היא שאין בתורה שום דבר מאגי או לא טבעי. היא מיועדת לנו, לעם היהודי, ומתאימה לנו כמו כפפה, קרובה קרובה, כמו עור שני.

האמת היא שהתורה מאוד ארצית, וקשורה לכאן, לעולם שלנו, לדברים שאנחנו בהחלט יכולים - ואם רק נשקיע מאמץ – להרגיש בלבנו, ולהגיד בפינו, ולקיים ולעשות.

 

זה לא בשמים! -- עכשיו אנחנו גם יודעים מאיפה הגיע הביטוי... 😉 

גם כהורים אנחנו צריכים לזכור לא רק את גודל התפקיד המוטל על כתפינו: לגדל את הדור הבא בשרשרת הדורות המשמרים את הברית ומחזיקים את התורה שניתנה לכולנו בהר סיני ובערבות מואב, כשאתם ניצבים כולכם הדורות שהיו והדורות שיהיו: "וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את... כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹקֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם׃" (דברים כט' יג'-יד')

 

אלא שהתפקיד הזה, של להיות הורים, גם הוא לא בשמים, אפילו שלפעמים הוא מרגיש גדול מידי, קשה מידי, מסובך מידי, כואב מידי, מורכב מידי.

אז זהו. שלא. הוא לגמרי אפשרי.

הרב ישראל מרוז'ין זצ"ל אומר: "אנחנו מלומדים שהקב"ה לא מוריד לעולם ניסיון או קושי לאדם אלא אם כן הוא יכול לעמוד בו!"

 

כל מה שצריך כדי שהתפקיד ההורי יהיה בבחינת לַעֲשֹׂתֽוֹ, זה להרגיש בלב, ולדבר בפה.

 

להרגיש בלב

ברוב המקרים התחושות האישיות של ההורה, המתעסקות בצרכים הפרטיים שלו, מצמצמות את שדה הראיה, מובילות למסקנות מוטעות, וגוררות תוצאות המחטיאות את המטרה – שתוצר הלוואי הנורא  מכל הוא הרס של מערכת היחסים עם הילד/ה.

הורה שמכוונן להיות קשור ל.., ולהתחבר ל...: מה שהילד שלו מרגיש, ימצא שלא רק שקל לו יותר לבצע את התפקיד המוטל עליו, אלא שגם הוא וגם הילד מרגישים לאחר-מכן הרבה יותר טוב, קרובים יותר.

 

לדבר בפה

ומכיוון שמעשה הוא תולדה של הרגש, גם המילים שיצאו מהפה יהיו נעימות יותר, רכות יותר, ענייניות יותר. והטון של הדברים יהיה מקבל יותר, מאפשר יותר, אוהב יותר.

ואנחנו יודעים שזה תמיד הטון עושה את המנגינה.

לאופן שבו שהדברים נאמרים יש הרבה יותר השפעה מהתוכן שלהם.

 

תראו את האנגלים עם המבטא והקול השקט: הם מסוגלים לרדת על מישהו וזה נשמע כמו מחמאה...😊

 

 

בברכת שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, ושבת אחרונה של השנה שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🍓

לכל השואלים עדיין: כן. בהודיה לה', אני כותבת בעצמי את כל שיעורי ותכני יַהֱדוּת וְהוֹרוּת וה"סוכריות" עם הרבה הרבה הרבה, טונות! של סיעתא ד'שמיא...

 

> הסוכריה פורסמה לראשונה באלול ה'תשע"ז.

©  כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר

 

➕ הצטרפות עצמית לתפוצה השקטה של יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/35zL5Ee

WhatsAppMe: 💚 https://buff.ly/2MZsuM3

 

אפשר לשתף ללא שינוי.

יַהֲדוּת וְהוֹרוּת - תהילים כז - פרוייקט אלול ה'תשפ'א-תשרי ה'תשפ"ב - סמדר פרגר

צלילה לעומקו של מזמור כז' בתהילים

"לְדָוִ֨ד ה' אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי..."

והתבוננות על יג' מידות הרחמים של ה' המופיעות בו.

ספר אונליין, 101 עמודים. 

© כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר ©

 

 

לחצו על ה-X לסגור את הפרסומות.
לחצו על שלושת הנקודות בסרגל העליון
ואז על הריבוע לצפיה במסך מלא. 
אפשר לדפדפף עם העכבר או האצבע, כמו בספר רגיל,
או לבחור עמודים בסרגל העיגולים התחתון. 
לפתיחה בחלון חדש לחצו כאן  

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת פ' כי תבוא: בצאתך או בבואך? | יח' באלול ה'תשפ"א

 בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לשבת

🍬 קבלו סוכריה לשבת פ' כי תבוא: בצאתך או בבואך? 🍬 

בפרשת השבוע שלנו מופיעה ברכה מקסימה: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ." (דברים כח' ו')

מפרש"י: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ, וּבְּצֵאתֶ – שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא, כביאתך לעולם." ונאמר אמן.

 

אבל בספר תהילים, משורר דוד המלך: "ה', יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ -- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם. " (קכא' ח')

 

אז מה נכון? בְּבֹאֶךָ וּבְּצֵאתֶךָ או בְּצֵאתְךָ וּבְבוֹאֶךָ?

 

מסביר מקסים התהילה לדוד: "הנה המלך דוד אמר בתהילים "ה' יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ" – הקדים "צֵאתְךָ" ל"בוֹאֶךָ" ומשה רבינו הקדים כאן "בֹאֶךָ" ל"צֵאתְךָ"?

אלא דבזמן משה היו ישראל טרם כניסתם לארץ ישראל, אלא שידע משה שעתידים בנ"י ללכת מא"י לגלות ומשו"ה אמר תחילה "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" , - לא"י, ואח"כ "בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" – שיברכם ה' בצאתם מא"י לגלות.

אבל בזמן דוד שהיו בנ"י כבר בא"י, אלא ידע דוד שעתידים הם לצאת לגלות לכן אמר תחילה "ה' יִשְׁמָר-צֵאתְךָ" – כשתצאו מן הארץ ותלכו בגלות, ואח"כ "בוֹאֶךָ" – כשתחזרו לא"י מן הגלות." (מתוך 'לקח טוב' גיליון 1154)

 

וואו!!! מקסים מקסים מקסים. שני ענקים שכל-כך דאגו לנו, לעם שלנו, וניחמו אותנו גם כשעדיין לא ידענו מה מחכה לנו. ומנחמים אותנו גם היום, ונותנים לנו סבלנות לסבל שעוד מעט יגיע קיצו.

 

לטקסים קבועים יש תפקיד מרכזי ביצירת תחושת ביטחון אצל כולנו, ואצל ילדים על אחת כמה וכמה.

כשהדברים קבועים וחוזרים על עצמם, העולם הופך להיות צפוי ומוכר. ילד יודע שאם הוא עושה X יקרה Y, והידיעה הזו מאפשרת לו לנוע בביטחון במסע חייו, ולהתמקד בצמיחה, לימוד, ויצירת קשרים אמיצים שיסיעו לו להתפתח כראוי גם מבחינה נפשית, במקום להיות חרד, חושש מן הבאות, ולכן עסוק בהישרדות ולא בחיים עצמם.

 

בְּצֵאתְךָ: האופן שבו יוצאים מן המרחב המוגן והבטוח של הבית לעולם שבחוץ, משפיע על האופן שבו יתנהל היום כולו. חשוב לעשות מאמץ מושכל ומודע להרגיע את היציאה מהבית, או לפחות להיפרד בחיוך, עם חיבוק ונשיקה, עם קשר עין אוהב, מילה טובה ואוהבת, כדי שהיום של כולנו יתחיל בצורה חיובית, וכך יהיה לו גם סיכוי טוב הרבה יותר גם להמשיך כך.

 

בְּבֹאֶךָ: אותו כנ"ל לגבי החזרה הביתה. לא משנה כמה צפוץ לחוץ ועמוס היום שלנו, גם כאן צריך לעשות מאמץ מכוון לעשות את הכניסה ידידות למשתמש 😊. להרגיע רגע את המירוץ, לקחת כמה נשימות אויר מנקות אנרגיה שלילית, להלביש חיוך, להאט את התנועה הפיזית, ואת קצב הדיבור, וליצור קשר עין אוהב, לתת חיבוק ונשיקה, מילה טובה, אהבה, והתעניינות כנה.

 

הבריאות הנפשית שלנו ושל הילדים שלנו חשובה לעין שיעור יותר מכל מה שצריך להיעשות, ויכול לחכות גם לאח"כ, או לתיעדוף ריאלי יותר.

קלקול רגשי הרבה יותר קשה לתקן, ולפעמים מחוסר תשומת לב או ידיעה יש נזקים שיכולים להיות בלתי הפיכים.

 

וכמו שסבתא רבקה שלי ע'ה היתה תמיד אומרת לי: "סמדר, הכלים בכיור לא מתקלקלים."

 

אז עכשיו יותר מתמיד, כשהתחילה לנו בשעה טובה ומוצלחת שנת הלימודים החדשה, בואו נקפיד להיפרד בברכה ולהיפגש בברכה. בכל מקרה, מה שבטוח ביטוח גם בְּבֹאֶךָ וּבְּצֵאתֶךָ וגם בְּצֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ...

ושיהיה ברגל ימין.

 

בברכת שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, ושבת שלום ומבורך – באהבה, סמדר 🙋🏻‍♀️

בשם כל ישראל 🍓 דבר התורה מוקדש

לרפואה שלימה של עליזה טובה בת אסתר גרונה, אלן אסתר מלכה בת הידנה מרי, חווה בת שרה, הילדה אווה בת אילנה אסתר, והחייל בראל אחיה בן ניצה שנפצע אנוש בגבול עזה, ונאבק על חייו 🙏🏻

* מפניני הרבנית ימימה מזרחי שתחי'

לכל השואלים עדיין: כן. בהודיה לה', אני כותבת בעצמי את כל שיעורי ותכני יַהֱדוּת וְהוֹרוּת וה"סוכריות" עם הרבה הרבה הרבה, טונות! של סיעתא ד'שמיא... 

> הסוכריה פורסמה לראשונה ביט' באלול ה'תשע"ז.

©  כל הזכויות שמורות לסמדר פרגר

➕ הצטרפות עצמית לתפוצה השקטה של יַהֲדוּת וְהוֹרוּת: https://buff.ly/35zL5Ee

WhatsAppMe: 💚 https://buff.ly/2MZsuM3

אפשר לשתף ללא שינוי.