יום חמישי, 26 באוגוסט 2021

יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לחודש אלול - תהילים כז: 11. מראה | יח' באלול ה'תשפ"א

     🍬11. בס"ד | יַהֱדוּת וְהוֹרוּת | סוכריה לחודש אלול - תהילים כז  מראה🍬

תהילים כז' פסוק ט': "אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ מִמֶּנִּי֮ אַ֥ל תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹקֵ֥י יִשְׁעִֽי׃"

 

בפסוק שעבר ביטא דוד המלך את כמיהתו לדבוק בקב"ה ותו לא,

וביקש לראות לנגד עיניו את הקב"ה בלבד,

"פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ ה' אֲבַקֵּֽשׁ"

ובפסוק הזה הוא ממשיך באותו קו, מסביר, מרחיב, ומנמק.

 

הרד"ק[1], הרב דוד קמחי זצ"ל, מפרש לנו הכי בפשטות:

"אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ מִמֶּנִּי֮ – שאבקש אל תסתירם ממני."

אני מבקש שלא תסתיר את פניך ממני.

הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), בביאורו מוסיף "שכן הסתרת פנים מפקירה את האדם לרעות העולם."

כי כשאדם לא מרגיש במוחש את מציאותו של הקב"ה בחייו, הרי שכל מה שנותר לו הוא לפנות להבלי העולם הזה. וכשאדם עסוק בהבלי העולם הזה, הרי הוא מפקיר את נשמתו, ולא דואג בכלל לחיי העולם הבא שלו.

 

ולכן, אומר הרד"ק, מבקש דוד המלך: "אַ֥ל תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ – אל תטני ואל תטרידני בעסקי העולם הזה שהם אף וכעס למתעסק בהם, כמו שאמר: ורהבם עמל ואון (תהלים צ':י')."

אל תטה אותי, אל תסיט אותי,

אל תוריד אותי מהדרך שבה אני מעוניין לצעוד,

שהיא רק עבודת ה', ורק דבקות בך,
בכך שתפטור אותי מהצורך להתעסק בטרדות העולם הזה,
כי כל צורכי העולם הזה, הנראים לנו כאילו הם חשובים,

כאילו הם מעניקים לנו גדולה וכבוד,
הם אשליה.

כי זה לא נכון – ימינו בעולם הזה קצרים,
וכל מה שנדמה לנו שאנחנו משיגים מצרכי העולם הזה רק מרחיקים אותנו ממך ה',

כי במותינו הרי לא נוכל לקחת אותם איתנו.

 

ובודאי, אומר הרב עדין אבן-ישראל אל תרחיק אותי ממך בחימה, או בכעס,

-- גם אם זה מגיע לי.

 

והרד"ק מסכם: "עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ – עד הנה היית עזרתי בצרכי הגוף, ועתה בשאלי עזרתך בצרכי הנפש,"

כמו שתיאר דוד המלך בפסוקים הראשונים, ה' תמיד עמד שם לצידו, ותמיד הושיט לו את העזרה לה היה זקוק,

לכל צורכי הגוף הגשמי דאג ה', ועכשיו מבקש דוד המלך שבאותו אופן ידאג לו גם לצורכי נפשו,

"אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹקֵ֥י יִשְׁעִֽי – כמו שהושעתני מצרי כן תושיעני מעמל הגוף ואתעסק בצרכי הנפש."

כמו שה' מעולם לא עזב אותו, ולא נטש אותו,

כמו שה' תמיד דאג להציל אותו מכל צרה,

כך מבקש עכשיו דוד המלך שה' יספק לו את כל מה שנחוץ לו לצורכי הגוף והעולם הזה,

על-מנת שהוא, דוד המלך,

יוכל להתעסק בצרכי הנפש – בעבודת ה', בדבקות בה'.

 

{

 

המלבי"ם[2], רבי מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל וייזר זצ"ל, מוסיף רובד נוסף:

"אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ מִמֶּנִּי֮ – ר"ל שלא יהיה עכוב בין מצדך שתסתיר פניך ממני, ולא מצדי ע"ישתַּט פני ממך ע"י האַ֗ף"...

למה הכוונה?

הסתרת פנים יכולה להיות דו-סטרית.

מצד האדם לקב"ה -- לדוגמא, בכל פעם שאדם עסוק בענייני העולם הזה,

מבלי שהוא מתבטל לקב"ה,

כלומר, מבלי שמה שהוא עושה יהיה לכבודו של ה', כמו מצווה,

או גם אם אינו עושה מצווה, כשמה שהוא עושה הוא עושה לשם שמיים.

 

או שהסתרת הפנים יכולה לבוא מצד הקב"ה לאדם.

כמו עכשיו,

כשאנחנו בגלות נוראה, והסתר הפנים של ה' חזק מאוד.

כי בזמננו, בגלות הזו, ההשגחה של ה' מוסתרת מאוד,

כמו שהבטיח ה' למשה: "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא.[3]"

 

ולכן מבקש דוד המלך, מצידי, כל מה שאני רוצה זה רק לראות את פניך,

כל הזמן, להיות רק דבֶק בך, שכל הזמן אתה, ה', תהיה לנגד עיניי.

ודוד המלך מבקש שבאותו אופן גם מצידו של הקב"ה לא יהיה הסתר פנים.

"וַאֲפִילּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה[4]"

יוכל דוד המלך לראות במוחש את ההשגחה של הקב"ה.

בדיוק כמו שבעבר ה' עזר לו בכל המצטרך ומעולם לא נטש אותו,

כך הוא מבקש שגם בעתיד ה' ימשיך לעזור לו,

והוא ימשיך לזכות ולראות את ההשגחה הפרטית של ה' עליו.

"והלא תמיד עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ בדברים שאין כחי מספיק וצריך אני לעזר, וא"כ גם עתה  אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי."

 

{

 

בשני הפסוקים האחרונים שלמדנו, פסוק ח' ופסוק ט', מדבר דוד המלך הרבה על  -- פָּנִים.

פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ ה' אֲבַקֵּֽשׁ... הכמיהה לחיות במצב מתמיד של ראיית פני ה',

בבחינת "שִׁוִּ֬יתִי ה' לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד[5]",

והבקשה שלא תהיה מצידו של ה' הסתרת פנים,

אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ מִמֶּנִּי֮.

 

בפסוקים האלה רמוז גם מהות הקשר שלנו עם הקב"ה.

כך מסביר האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זמלן מלאדי -- שהיום הוא יום הולדתו (יח' באלול[6]) -- בפרק מ"ו בתניא, עפ"י הפסוק ממשלי: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם[7]".

השתקפות האהבה של הקב"ה מוחזרת מאיתנו אליו כמו ממראה.

 

ככה זה כשמישהו מרגיש אהבה אמיתי של אדם אחר כלפיו,

הוא לא יכול אלא לאהוב אותו בחזרה.

אצל ילדים, שיש להם חוש בריא, רואים את זה נהדר,

הם נצמדים למי שבאמת אוהב אותם כמו לתנור מחמם בחורף קר.

 

איך שאני רוצה שיסתכלו עלי, אני אסתכל על האחר.

הַפָּנִים לַפָּנִים.

על ידי זה שנתמקד בטוב שבשני, נפתח עין טובה,

נעבוד על המידות שלנו, ונשפוט כל אחד לכף זכות.

יהיו הַפָּנִים לַפָּנִים כמו מים, כמו מראה.

כפי שהיינו רוצים שישפטו אותנו – כך ננסה לשפוט את האחרים.

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ גם, ובעיקר, אם הוא לא כָּמוֹךָ! [8]"

ככה מבקש דוד המלך מה'.

 

כתוב "כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו[9]",

כלומר, בשמים מתנהגים עם האדם בדין, כפי שהוא מתנהג עם אחרים.

אם הוא מעביר על מידותיו ואינו מדקדק עם בני אדם שציערו אותו - לא ידקדקו גם עמו בדין[10].

 

ועכשיו כשהשנה החדשה ממש בפתח,

ואנחנו בחודש הסליחות,

וכל-כך רוצים לחזור הביתה, לעשות תשובה,

המקום שבו הכי חשוב להתחיל בו - הוא בבית.

בינך לבין בני משפחתך, בני הזוג, הילדים, ההורים, קרובי המשפחה, החברים, הקהילה, עם ישראל....

 

ובעיקר, לא להתייאש כשהדברים לא מסתדרים כמו שהיינו רוצים.

כי בכל פעם שאת יוצאת מאזור הנוחות שלך, ועושה קצת אחרת ממה שעשית אתמול – גדלת!

 

{

 

"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם[11]".

הפָּנִים שלנו משקפות את מה שיש לנו בפְּנִים.

הפנים שלנו הם המראה של מה שמתחולל בתוך תוכנו פנימה.

ולכן,

כשאנחנו מְתַקשרים עם אדם אחר,

ובמיוחד עם ילדים,

אנחנו צריכים לזכור שאת רוב האינפורמציה הם מקבל,

לא מהמילים שאנחנו אומרות,

אלא מהבעות הפָּנִים שלנו, מטון הדיבור, ומשפת הגוף.

 

בפסיכולוגיה יש חוק/כלל שנקרא: 55-38-7[12].

זה אומר, שכשאנחנו מתקשרים עם בני אדם אחרים אנחנו מתייחסים לשלושה אספקטים:

למילים, לטון הדברים, ולשפת גוף,

או מה שקרוי: מסרים בלתי מילוליים.

המשקל שאנחנו נותנים לכל אחד מאספקטים הללו בא לידי ביטוי באחוזים: 7%, 38% ו-55%.

מכאן: חוק/כלל 55-38-7.

כלומר, מתוך 100% של האינטראקציה עם אדם אחר:

אנחנו נותנים משקל של:

> 7% לתוכן הדברים,

> 38% לטון הדברים,

> ו-55% לשפת הגוף ולמסרים הבלתי מילויים.

כלומר,

העיניים מעבירות לנו הכי הרבה אינפורמציה שבדרך כלל אנחנו אפילו לא מודעות אליה.

 

{

 

לסיכום:

הפָּנִים הם המראה למה שמתרחש בפְּנִים, בתוכנו פנימה.

האור המוקרן מתוכנו החוצה מושך את אותו אור.
דומה מושך דומה, חיוך מושך חיוך, ואור מחזיר אור.

כזה הוא הקשר בין הלבבות,

וכך גם לב האדם אל לב חברו.
כך מבקש דוד המלך שיראה גם הקשר בינו לבין הקב"ה,
הַפָּנִים לַפָּנִים.

דוד המלך מלמד אותנו שכדי לראות את הבבואה המשתקפת במים, צריך להתכופף מעט.

על-מנת שאפשר יהיה לחולל שינוי פנימי מהותי,

ולהתקרב אל ה', צריך להתכופף.

 

המשך יבוא...

 

שבת שלום ומבורך.

בברכת לשנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה, באהבה, סמדר🙋🏻‍♀️ 

 

בשם כל ישראל - דבר התורה מוקדש
לרפואה שלימה של
עליזה טובה בת אסתר גרונה, חנה בת שוליקה, אלו אספר מלכה בת הינדה מרי והילדה אווה בת אילנה אסתר

ולהבדיל,
לזרע של קיימא
זוהר בן יונה ואליענה בת חיה שרה, גל יצחק בן סמדר וניקול מרים בת שרה
ולזיווג הגון בר קיימא חופה כשירה כדת משה וישראל
רבקה בת חיה, ישראל בן חיה, דנדן דוד בן סמדר, בר אליעזר בן סמדר,
בתוך שאר המצפים לישועה בעם ישראל


אפשר לשתף באהבה ללא שינוי 🍓

צרפו והצטרפו לקבוצת הלימוד https://buff.ly/3xv1oOY



[1]  הרב דוד קמחי, רד"ק, מדקדק ומפרש מקרא; חיבר ספרי דקדוק ופירושים למקרא. נרבונא צרפת 1160 - 1235.

[2]  מלבי"ם רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר -  1809 - 1879, רוסיה-קייב. [לפני 132 שנה]. חי כ-71 שנים. בזמנו נודע גם בכינוי המגיד מקמפן, היה מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

[3]  דברים לא' יח': "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה:  כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹקִים אֲחֵרִים."

[4]  ליקוטי מוהר"ן ("מורנו ורבינו הרב רבי נחמן") ח"א - תורה נו' ג' - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים ; וגם בהלכות סוכה ז' אות ד' ; וגם בהלכות גלות ה' אותיות ז' ט' לפי אוצר היראה מחלוקת כט')

[5]  תהילים טז' ו': "שִׁוִּ֬יתִי ה' לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט׃"

[6]  ח"י באלול הוא יום ההולדת של שני המאורות הגדולים. היום שבו ירדו לעולם נשמותיהם הגדולות של הבעל-שם טוב, רבי ישראל בן אליעזר, הבעש"ט, אבי תנועת החסידות, ושל האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן שלאדי, בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד.

[7]  משלי כז' יט'

[8]  עפ"י, ויקרא יט' יח' (פ' קדושים): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'."

[9]  מסכת ראש השנה דף יז' עמוד א'

[10]  עפ"י ויקישיבה

[11]  משלי כז' יט'

[12]  אלברט מהרביאן (Albert Mehrabian; נולד ב-17 בנובמבר 1939) הוא פרופסור אֶמֶרִיטוּס לפסיכולוגיה ב-UCLA. נודע בעיקר בשל פרסומיו על תקשורת לא-מילולית. במאמר שפרסם בשנת 1967 הוא הראה, לפי ניסויים, שרק 7% מכל המידע שהאדם מפיק מתוך שיחה, בא מהמילים, בעוד 38% מהמידע מגיע מנימת הדיבור ו-55% משפת הגוף. טענה זו התפרסמה מאוחר יותר כ"כלל 55-38-7". (ויקיפדיה).


מקורות נוספים:[1]


הרב וידל, חיים. (תשע"א). שְׂפָתַי תִּפְתָּח. כיוונים בתפילת שמונה עשרה. עלי: הוצאה לאור בני דוד.

 

ויקישיבה – פירוש יג' מידות ברחמים.

 

מקראות גדולות על התורה. אוחזר מתוך http://mg.alhatorah.org/

 

ספריא: ספרייה חיה של טקסטים יהודיים. אוחזר מתוך: https://www.sefaria.org

 

הרב פורת, חנן. (2017). לחיות תהילים. ישראל: משכל, הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד.

 

פראנקל, ו. (1981). האדם מחפש משמעות. מבוא ללוגותרפיה. ממחנות המוות אל האכסיסטנציאליזם. תל אביב: הוצאת דביר.

 

אדמו"ר שניאורסון, מנחם, מנדל. (5774). תהילים אוהל יוסף יצחק עם פירוש תהילות מנחם. עמ' קו-קיג. ספרי אוצר החסידים ליובאוויטש. ברוקלין, נ.י.: הוצאת ספרים קרני הוד התורה (קה"ת).

 

תהילים קורן. (2016). ביאורים מאת הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ); אמנות מאת ברוך נחשון ; פנינים מגדולי החסידות. ירושלים: הוצאת קורן.

 

הרב קיים, מאור. הרחבות פניני הלכה. אוחזר מתוך https://ph.yhb.org.il/

 


[1]  "כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". אבות ו' ו'



[© Smadar Prager, CGP]


www.smadarprager.com

Smadar Prager, CGP is an Israeli Certified Group Emotionally Focused Psychotherapist since 1998 with a home based private practice located in South Valley Stream (Five Towns area, Long Island). She focuses on relationships with the self, in the Family, Parenthood, Couplehood, and Body & Eating Disorders.

To schedule an appointment please contact at smadarprager@gmail.com or 917-513-1490.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה